x סגור

הופעת חלבון בשתן (proteinuria)

ראשי

תאור

אלבומינוריה - (Albumin-uria) הימצאות אלבומין הנסיוב בשתן. (ראו פרוטאינוריה).
פרוטאינוריה - (Protein-uria) מצב של עודף חלבוני הדם בשתן - קרוי גם אלבומינוריה.
פרוטאינוריה משקפת בדרך כלל מצב של חדירות-יתר של אבובית הכליה (Glomerulus) אשר
מאפשרת מעבר של מולקולות גדולות כמו אלבומין אשר בדרך כלל אינן מופיעות בשתן.
כיצד בודקים הימצאות חלבון בשתן? - יש מספר שיטות לבדיקת חלבון בשתן. השיטה הנפוצה ביותר היא באמצעות מקלונים לבדיקת שתן - Dipstick. הבדיקה מבוססת על נוכחות אלבומין בשתן ואינה מסייעת בהדגמת נוכחותם של מולקולות קטנות יותר. מציאת חלבון מעידה על פגיעה פקעיתית (גלומרולרית). שיטה אחרת היא השקעת חלבון בשתן בעזרת תמיסת Sulfosalicylic Acid - SSA המשקיעה כל חלבון.
בשיטת האיתור בעזרת SSA הממצאים מעידים על נוכחות של כל חלבון בשתן לרבות אלבומין. (לבדיקה חשיבות במקרים של מיאלומה נפוצה).
מהו סוג החלבון המופרש? - סוג החלבון המופרש תלוי בטיב הפגיעה בכליה: פרוטאינוריה גלומרולרית, טובולרית וזו שמהעמסת-יתר.
פרוטאינוריה גלומרולרית - מערכת הסינון בכליה מורכבת משני מנגנונים: סינון חשמלי וסינון בהתאם לגודל. הסינון החשמלי מונע מעבר של מולקולות בעלות מטען שלילי כדוגמת האלבומין, אך מאפשר מעבר של חלבונים ניטרליים ובעלי מטען חיובי כמו אימונוגלובולינים.
פרוטאינוריה גלומרולרית נובעת מפגיעה במבנה של האבובית אשר גורמת להגדלת החורים בנפת הסינון, וכן מפגיעה בסינון החשמלי.
פרוטאינוריה אבוביתית (טובולרית) - חלבונים נמוכי משקל (25,000 ד' בהשוואה לאלבומין השוקל 69,000 ד') כמו ביתא מיקרוגלובולין, שרשרות קלות של אימונוגלובולינים, חלבון הקושר רטינול וחומצות אמינו, מסתננים דרך אבוביות הכליה אך נספגים כמעט לחלוטין באבוביות הקריבניות. מחלות הפוגעות בספיגה הטובולרית כמו מחלות טובולריות וטובולו-אינטרסטיציאליות, ואפילו מחלות גלומרולריות, יכולות לגרום להפרשת חלבונים קטנים אלו בשתן שיתגלו על ידי SSA, אך לא על ידי Dipstick.
פרוטאינוריה שמהעמסת-יתר - ייצור-יתר של חלבונים בעלי משקל מולקולתי נמוך (כמו במיאלומה הנפוצה) מעבר לספיגה הטובולרית, גורמת להפרשת חלבונים נוספים בשתן שמקורם בדופן האבובית, בגלל נזק רעלני שהתפתח בהם.
מה כמות החלבון המופרשת בשתן? - בדיקה של הפרשת חלבון בשתן באמצעות Dipstick אינה רגישה באופן יחסי, וממצאיה מפורשים כחיוביים רק אם פרוטאינוריה היא מעל 500-300 מ"ג ליממה. (פרוטאינוריה תקינה מרבית יומית היא פחות מ-150 מ"ג, ובדרך כלל פחות מ-100 מ"ג ליממה). אולם, כיום יש שיטות רגישות מאוד לבדיקת הפרשת האלבומין בשתן. ההפרשה היומית התקינה של אלבומין בשתן היא פחות מ-20 מ"ג לפרוטאינוריה. הפרשת חלבון מעל 3 גר' ליממה כרוכה בתסמונת נפרוטית (הכוללת בנוסף היפואלבומינמיה, בצקת, היפרליפידמיה, ליפידוריה וקרישיות-יתר).
כיצד מאבחנים מיקרואלבומינוריה? - איסוף שתן של 24 שעות ובדיקת רמת החלבון שהוא מכיל היא השיטה הנבחרת. (הבדיקה אינה אמינה אם יש לנבדק חום גבוה, לאחר פעילות גופנית מאומצת, בחוסר איזון של סוכרת, באי-ספיקה בלב - מצבים אשר גורמים להפרשת חלבון מוגברת בשתן באופן זמני). מקובל לצורכי סריקה לחשב את היחס בין אלבומין וקריאטינין בשתן הבוקר ללא צורך באיסוף. ערך מעל 0.03 נחשב כערך גבולי שמעליו קרוב לוודאי יש מיקרואלבומינוריה.
באלו מצבים מופיעה פרוטאינוריה? - פרוטאינוריה מסווגת לשלוש קבוצות: זמנית או התקפית, אורתוסטטית, וקבועה.
פרוטאינוריה זמנית התקפית - דווחה ב-4% עד 7% גברים או נשים בריאים בהתאמה, בבדיקה חד-פעמית ונעלמה בבדיקה נישנית. מצבים מיוחדים כגון: מחלת חום או פעילות ספורטיבית, גורמות להופעתה. (קרוב לוודאי כי אנגיוטנסין II או נוראפינפרין מגבירים את חדירות אבוביות הכליה לחלבון). הערכים יכולים להגיע עד 2 גר' ליממה.
פרוטאינוריה אורתוסטטית - מופיעה בדרך כלל בקרב צעירים ומאופיינת בהופעת חלבון בשתן בזמן עמידה ובהיעלמותו במהלך שכיבה. אין הסבר מלא לתופעה זו, אך ההשערה היא כי מדובר גם כאן בהשפעות נירו-הורמוניות. פרוטאינוריה זמנית וגם אורתוסטטית אינן מחייבות טיפול או בירור נוסף.
פרוטאינוריה קבועה - פרוטאינוריה קבועה מחייבת התייחסות וטיפול. בדרך כלל מדובר במחלות כליה ראשוניות או במחלות כליה מישניות.
מהי החשיבות של פרוטאינוריה? - לערך הכמותי חשיבות פרוגנוסטית במחלות כליה ראשוניות כמו גלומרולונפריטיס מוקדית או ממברנוזית. התפתחות של אי-ספיקה כרונית בכליות מופיעה כאשר הפרוטאינוריה היא בתחום הנפרוטי ואילו בחולים עם פרוטאינוריה קלה, מהלך המחלה הוא איטי ובדרך כלל אין צורך במתן תרופות מדכאות חיסון.
מיקרואלבומינוריה היא הסימן הראשון של פגיעה בכליות בחולי סוכרת. נוכחות מיקרואלבומין מסייעת להחלטה על טיפול רפואי מונע. בחולי סוכרת, מיקרואלבומינוריה מעלה את שיעורי התחלואה והתמותה שגורמיהן: מחלות לב וכלי דם, פגיעה בעיניים ופגיעה במערכת העצבים המרכזית וההיקפית.
קיים קשר בין מיקרואלבומינוריה ומחלות לב. אין קשר לסוכרת. במחקר ה-HOPE נמצא קשר בין מיקרואלבומינוריה ורמות של גורם וון ויליבראנד והיפרהומוציסטאינמיה אשר גם להם קשר להתפתחות מחלות לב וכלי דם.
מהן הפעולות שיש לעשות כאשר מופיעה פרוטאינוריה? - יש לבדוק נוכחות חלבון בשתן לפחות פעמיים ובשתי הזדמנויות שונות. יש להסתכל על משקע השתן תחת מיקרוסקופ על מנת לגלות ממצאים נוספים כמו כדוריות דם אדומות, שומן, ליקוציטים וגבישים. אם הפרוטאינוריה נמשכת, יש לבצע איסוף שתן במשך 24 שעות (בערות ובשינה). יש לאשש או לשלול סוכרת, אי-ספיקה בלב או סיפור קודם של מחלות כליה. בהמשך יש לבצע בדיקות דימות של הכליות כמו: על-שמע, פיאלוגרפיה בתוך הווריד, CT, MRI ובדיקות באמצעות רדיואיזוטופים. במקרים מיוחדים יש לבצע ביופסיה של הכליה.
ד"ר יוסף קלינמן




פורום אורולוגיה ילדים

ד"ר עמוס נאמן

ד"ר עמוס נאמן
אורולוג בכיר, אורולוג ילדים מומחה מרכז רפואי מאיר. מתמחה באורולוגית ילדים וניתוחים לפרסקופיים, הפרעות בדרכי השתן כגון: כריתת ערמונית, טיפול באבנים בדרכי השתן, ניתוחים לאפארוסקופיים לכליות, הידרוצל עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • אפיספדיאס
  • נורית
  • 31/03/2014 15:08
  • שלום רב ,
    בתי בת 6 נולדה עם אפיספדיאס וחוסר שליטה על שתן . לפניי שנה וחצי עברה ניתוח לשחזור צווק השלפוחית אשר נתן לה יותר שליטה אך לא שליטה מלאה . לפניי שבוע עברה הזרקת דיפלוק למטרה של סגירה של הצוור הפתוח והשגה של יותר שליטה . כיום היא סובלת מחסימה ולא יכולה להשתין ספונטנית . מה הסיכוי שהדיפלוקס פוחת והפתח יפתח למתן שתן ? מה דעתך ומה היית ממליץ לעשות במצב הזה ? האם לתת זמן לדפלוקס לפחות או להוריד אותו חלקית ולפתוח פתח ?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום נורית, אני קצת נזהר לענות לך. את בעצם רוצה חוות דעת נוספת , מבלי להכיר את ביתך , לבדוק אותה להבין מה נעשה בניתוח הראשון והשני (לדוגמה כמה מ"ל הוזרקו, האם יש בעיה נוירוגנית בשלפוחית ? האם בוצע אורודינמיקה ?) ופרטים נוספים חוות דעתי לא יכולה להיות מושלמת. באופן עקרוני בד"כ לאחר המתנה של פרק זמן מסוים חוזרים להטיל שתן ואין צורך בפעולות נוספות. אך כפי שציינתי אינני מכיר את המקרה ולכן אני לא יכול לנבא מה יקרה. בברכה, ד"ר עמוס נאמן

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אפיספאדיאס
  • נורית
  • 17/04/2014 21:01
  • שלום שוב :
    בניתוח הראשון בוצע שיחזור מלא של צוור שלפוחית ותיקון ריפלוקס
    לפניי חודש הוזרק 2 מ"ל של דיפלוקס בכדיי לנסות לסגור את הצוור שנשאר פתוח לאחר הניתוח . כיום הילדה חזרה להטיל שתן עצמאית ,אך לא בצורה תקינה לגמרי,השתן לא יוצא בקלות ובזרם רגיל ומצד שני נרטבת לאורך כל היום
    בוצע יורודינמיקה לפניי כחודשיים המראה קיבולת שלפוחית של 100 ודליפה בלחץ של 30
    מה היית מציע במקרה זה להשגת שליטה בשתן ?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מערכת מאספת כפולה
  • דנה
  • 16/04/2014 13:56
  • שלום וברכה
    כל הבדיקות יצאו תקינות כולל אקו לב.בסקירה ראו באחת הכליות מערכת מאספת כפולה. ללא הרחבת כליות.שלפוחית שתן תקינה.האם ממצא זה כיחיד מצריך בדיקת מי שפיר? האם מעלה את השכיחות לתסמונות גנטיות?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום דנה, המלצה לביצוע דיקור מי שפיר ניתנת ע"י גנטיקאים וגניקולוגים ותלויה במספר פרמטרים. לרוב מצב של מערכת מאספת כפולה הינה ממצא יחיד אך יש שכיחות יתר (קלה) של מומים נוספים במערכות אחרות בברכה, ד"ר עמוס נאמן

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מערכת מאספת כפולה
  • דנה
  • 16/04/2014 13:57
  • שלום וברכה
    כל הבדיקות יצאו תקינות כולל אקו לב.בסקירה ראו באחת הכליות מערכת מאספת כפולה. ללא הרחבת כליות.שלפוחית שתן תקינה.האם ממצא זה כיחיד מצריך בדיקת מי שפיר? האם מעלה את השכיחות לתסמונות גנטיות?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום






חפשו בפורטל infomed
אנא בחרו סוג מומחה








רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר אהוד גנסין ד"ר אהוד גנסין
מומחה בכירורגיה אורו...קרא עוד
ד"ר נחום זילבר ד"ר נחום זילבר
אורולוג מנתח. מומחה ...קרא עוד

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל