הופעת חלבון בשתן (proteinuria)

ראשי

תאור

אלבומינוריה - (Albumin-uria) הימצאות אלבומין הנסיוב בשתן. (ראו פרוטאינוריה).
פרוטאינוריה - (Protein-uria) מצב של עודף חלבוני הדם בשתן - קרוי גם אלבומינוריה.
פרוטאינוריה משקפת בדרך כלל מצב של חדירות-יתר של אבובית הכליה (Glomerulus) אשר
מאפשרת מעבר של מולקולות גדולות כמו אלבומין אשר בדרך כלל אינן מופיעות בשתן.
כיצד בודקים הימצאות חלבון בשתן? - יש מספר שיטות לבדיקת חלבון בשתן. השיטה הנפוצה ביותר היא באמצעות מקלונים לבדיקת שתן - Dipstick. הבדיקה מבוססת על נוכחות אלבומין בשתן ואינה מסייעת בהדגמת נוכחותם של מולקולות קטנות יותר. מציאת חלבון מעידה על פגיעה פקעיתית (גלומרולרית). שיטה אחרת היא השקעת חלבון בשתן בעזרת תמיסת Sulfosalicylic Acid - SSA המשקיעה כל חלבון.
בשיטת האיתור בעזרת SSA הממצאים מעידים על נוכחות של כל חלבון בשתן לרבות אלבומין. (לבדיקה חשיבות במקרים של מיאלומה נפוצה).
מהו סוג החלבון המופרש? - סוג החלבון המופרש תלוי בטיב הפגיעה בכליה: פרוטאינוריה גלומרולרית, טובולרית וזו שמהעמסת-יתר.
פרוטאינוריה גלומרולרית - מערכת הסינון בכליה מורכבת משני מנגנונים: סינון חשמלי וסינון בהתאם לגודל. הסינון החשמלי מונע מעבר של מולקולות בעלות מטען שלילי כדוגמת האלבומין, אך מאפשר מעבר של חלבונים ניטרליים ובעלי מטען חיובי כמו אימונוגלובולינים.
פרוטאינוריה גלומרולרית נובעת מפגיעה במבנה של האבובית אשר גורמת להגדלת החורים בנפת הסינון, וכן מפגיעה בסינון החשמלי.
פרוטאינוריה אבוביתית (טובולרית) - חלבונים נמוכי משקל (25,000 ד' בהשוואה לאלבומין השוקל 69,000 ד') כמו ביתא מיקרוגלובולין, שרשרות קלות של אימונוגלובולינים, חלבון הקושר רטינול וחומצות אמינו, מסתננים דרך אבוביות הכליה אך נספגים כמעט לחלוטין באבוביות הקריבניות. מחלות הפוגעות בספיגה הטובולרית כמו מחלות טובולריות וטובולו-אינטרסטיציאליות, ואפילו מחלות גלומרולריות, יכולות לגרום להפרשת חלבונים קטנים אלו בשתן שיתגלו על ידי SSA, אך לא על ידי Dipstick.
פרוטאינוריה שמהעמסת-יתר - ייצור-יתר של חלבונים בעלי משקל מולקולתי נמוך (כמו במיאלומה הנפוצה) מעבר לספיגה הטובולרית, גורמת להפרשת חלבונים נוספים בשתן שמקורם בדופן האבובית, בגלל נזק רעלני שהתפתח בהם.
מה כמות החלבון המופרשת בשתן? - בדיקה של הפרשת חלבון בשתן באמצעות Dipstick אינה רגישה באופן יחסי, וממצאיה מפורשים כחיוביים רק אם פרוטאינוריה היא מעל 500-300 מ"ג ליממה. (פרוטאינוריה תקינה מרבית יומית היא פחות מ-150 מ"ג, ובדרך כלל פחות מ-100 מ"ג ליממה). אולם, כיום יש שיטות רגישות מאוד לבדיקת הפרשת האלבומין בשתן. ההפרשה היומית התקינה של אלבומין בשתן היא פחות מ-20 מ"ג לפרוטאינוריה. הפרשת חלבון מעל 3 גר' ליממה כרוכה בתסמונת נפרוטית (הכוללת בנוסף היפואלבומינמיה, בצקת, היפרליפידמיה, ליפידוריה וקרישיות-יתר).
כיצד מאבחנים מיקרואלבומינוריה? - איסוף שתן של 24 שעות ובדיקת רמת החלבון שהוא מכיל היא השיטה הנבחרת. (הבדיקה אינה אמינה אם יש לנבדק חום גבוה, לאחר פעילות גופנית מאומצת, בחוסר איזון של סוכרת, באי-ספיקה בלב - מצבים אשר גורמים להפרשת חלבון מוגברת בשתן באופן זמני). מקובל לצורכי סריקה לחשב את היחס בין אלבומין וקריאטינין בשתן הבוקר ללא צורך באיסוף. ערך מעל 0.03 נחשב כערך גבולי שמעליו קרוב לוודאי יש מיקרואלבומינוריה.
באלו מצבים מופיעה פרוטאינוריה? - פרוטאינוריה מסווגת לשלוש קבוצות: זמנית או התקפית, אורתוסטטית, וקבועה.
פרוטאינוריה זמנית התקפית - דווחה ב-4% עד 7% גברים או נשים בריאים בהתאמה, בבדיקה חד-פעמית ונעלמה בבדיקה נישנית. מצבים מיוחדים כגון: מחלת חום או פעילות ספורטיבית, גורמות להופעתה. (קרוב לוודאי כי אנגיוטנסין II או נוראפינפרין מגבירים את חדירות אבוביות הכליה לחלבון). הערכים יכולים להגיע עד 2 גר' ליממה.
פרוטאינוריה אורתוסטטית - מופיעה בדרך כלל בקרב צעירים ומאופיינת בהופעת חלבון בשתן בזמן עמידה ובהיעלמותו במהלך שכיבה. אין הסבר מלא לתופעה זו, אך ההשערה היא כי מדובר גם כאן בהשפעות נירו-הורמוניות. פרוטאינוריה זמנית וגם אורתוסטטית אינן מחייבות טיפול או בירור נוסף.
פרוטאינוריה קבועה - פרוטאינוריה קבועה מחייבת התייחסות וטיפול. בדרך כלל מדובר במחלות כליה ראשוניות או במחלות כליה מישניות.
מהי החשיבות של פרוטאינוריה? - לערך הכמותי חשיבות פרוגנוסטית במחלות כליה ראשוניות כמו גלומרולונפריטיס מוקדית או ממברנוזית. התפתחות של אי-ספיקה כרונית בכליות מופיעה כאשר הפרוטאינוריה היא בתחום הנפרוטי ואילו בחולים עם פרוטאינוריה קלה, מהלך המחלה הוא איטי ובדרך כלל אין צורך במתן תרופות מדכאות חיסון.
מיקרואלבומינוריה היא הסימן הראשון של פגיעה בכליות בחולי סוכרת. נוכחות מיקרואלבומין מסייעת להחלטה על טיפול רפואי מונע. בחולי סוכרת, מיקרואלבומינוריה מעלה את שיעורי התחלואה והתמותה שגורמיהן: מחלות לב וכלי דם, פגיעה בעיניים ופגיעה במערכת העצבים המרכזית וההיקפית.
קיים קשר בין מיקרואלבומינוריה ומחלות לב. אין קשר לסוכרת. במחקר ה-HOPE נמצא קשר בין מיקרואלבומינוריה ורמות של גורם וון ויליבראנד והיפרהומוציסטאינמיה אשר גם להם קשר להתפתחות מחלות לב וכלי דם.
מהן הפעולות שיש לעשות כאשר מופיעה פרוטאינוריה? - יש לבדוק נוכחות חלבון בשתן לפחות פעמיים ובשתי הזדמנויות שונות. יש להסתכל על משקע השתן תחת מיקרוסקופ על מנת לגלות ממצאים נוספים כמו כדוריות דם אדומות, שומן, ליקוציטים וגבישים. אם הפרוטאינוריה נמשכת, יש לבצע איסוף שתן במשך 24 שעות (בערות ובשינה). יש לאשש או לשלול סוכרת, אי-ספיקה בלב או סיפור קודם של מחלות כליה. בהמשך יש לבצע בדיקות דימות של הכליות כמו: על-שמע, פיאלוגרפיה בתוך הווריד, CT, MRI ובדיקות באמצעות רדיואיזוטופים. במקרים מיוחדים יש לבצע ביופסיה של הכליה.
ד"ר יוסף קלינמן




פורום אורולוגיה ילדים

ד"ר עמוס נאמן

ד"ר עמוס נאמן
ד"ר עמוס נאמן הינו אורולוג בכיר ואחראי שרות אורולוגית ילדים במרכז הרפואי ע"ש "מאיר" בכפר סבא, המתמחה באורולוגית ילדים וניתוחים לפרוסקופיים. שטחי התעסקות עיקריים:ניתוחים לפרסקופיים.הפרעות בדרכי השתן עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • תינוק עם פין שקוע
  • רוני
  • 10/04/2015 02:20
  • שלום רב, בני בן חצי שנה,בעת ברית המילה המוהל ציין כי הפין שלו מאוד קטן . כחודש לאחר הברית הפין שחו באופן קבוע נמצא בפנים זה ממד נרטה כמו פופיק. אני מקפידה להוציא אותו בכל החתלה ולנקות אך זה נראה מאוד מוזר. אני מאוד לחוצה מזה שאולי בברית קרה משהו חריג. לאיזה רופא עליי לפנות?האם יש טיפול לכך? יש לציין כי הוא תינוק במשקל תקין ולא שמנמן בכלל. תודה מראש. רוני

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הוצאת נקז אחרי ניתוח
  • רוית
  • 09/03/2015 07:57
  • הי, הבן שלי עבר ניתוח לאחר שהיה לו אגן כליה מורחב, הוא בן שנתיים וחצי ושוחררנו והכל טוב מבית החולים, נאמר לנו שבעוד חודש וחצי נחזור כדי שיוציאו ממנו את הנקז שהוכנס לו תוכל בבקשה לפרט לי על התהליך, אם זה אומר שפותחים לו שוב את כל הניתוח? הבנתי שהפעם זה תהליך יותר פשוט, יותר קצר, ושלא מצריך לילה בבית החולים. פותחים לו חזרה את כל הצלקת וכל הכאבים והכל מחדש?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אשכיים ניידים
  • סלאם
  • 26/02/2015 22:30
  • בני בן 6 סבל מכאבי בטן תחתונה והתברר שזה מניפחות בבלוטות הלימופיות.בזמן הבדיקה האשכים לא היו בשקים . האם הכאבים והמתיחות של הילד בזמן הבדיקה גרמו לאשכים לרדת קצת. ולא להיות בשקים? לא נאמר מאז הלידה שהילד סובל מאשכים טמריים.או אשכים ניידים.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
לעמוד הפורום






רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר נחום זילבר ד"ר נחום זילבר
אורולוג מנתח. מומחה לטיפול בתפקוד מיני...קרא עוד
ד"ר אולג ברודסקי ד"ר אולג ברודסקי
מומחה בכירורגיה אורולוגית...קרא עוד

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל