תאור
מיקסומה היא גוש עגול גידולי, שפיר, בדרך כלל בודד, אשר צומח מדופן שריר הלב אל חלל הלב. הגוש מתמקם לרוב בפרוזדור השמאלי של הלב (86%). הוא בנוי מחומר ג'לטיני ויכול להיות תלוי על גבעול. קוטרו כ-8-4 ס"מ. שכיח בגילאי 60-50 (ממוצע 56 שנים) ובעיקר בנשים (70%).
הגורם למיקסומה לא ידוע. יש הסוברים שמדובר בגדילת-יתר של תאים בדופן הלב במצב של עודף חומר, הנקרא Glycosaminoglycans.
10% מהמיקסומות בעלות גוון תורשתי המועבר מההורים לילדים בהעברה אוטוזומית שולטנית ולכן, ייקרא "Familial myxoma".
סימפטומים
ההסתמנות וביטוי המחלה קשורים ישירות לכך שמדובר בגוש שנמצא קרוב לפתח של חלל בלב ומפריע לזרימת הדם דרכו. לפיכך, מופיעים קוצר נשימה במאמץ, סחרחורות עד אירועי איבוד הכרה ואפילו במקרים קיצוניים מוות פתאומי. המיקסומה יכולה לשלוח תסחיפים שיגרמו לאירוע מוחי או לאוטם לב חד.
הרופא יוכל בהאזנה ללב לשמוע איוושה אופיינית להיצרות המסתם הדו-צניפי שהגוש בדרך כלל חוסם. בבדיקת אק"ג ניתן לראות הפרעות קצב שונות. מאחר ומדובר בגידול בכל זאת, מופיעים גם סימנים מערכתיים, כגון חום, ירידה במשקל, התאלות (Clubbing) האצבעות, תופעת רינו ובבדיקות הדם ייראו שקיעת דם מוחשת ואנמיה.
הסימנים והתסמינים אינם ייחודיים לאבחנה זו, קשת די נרחבת של מחלות בלב ומחוצה לו יכולות להתאים להם.
סיבות וגורמי סיכון
הגורם למיקסומה לא ידוע. יש הסוברים שמדובר בגדילת-יתר של תאים בדופן הלב במצב של עודף חומר, הנקרא Glycosaminoglycans.
תופעות נלוות וסיבוכים
המיקסומה גדלה בקצב של 1.8-0.15 ס"מ בשנה, כך שייתכנו מספר שנים עד להגעתה לגודל משמעותי שישרה סימנים ותסמינים.
טיפולים ותרופות
הטיפול המתאים הוא ניתוח להוצאת הגוש מחלל הלב, משום שאין תרופה שיכולה לגרום לו להתכווץ או להיעלם. במקרים נדירים לאחר הניתוח, תחזור המיקסומה תוך ארבע שנים.
