אי-שליטה בהטלת צואה (Fecal incontinence) - הסימפטומים, הבדיקות ודרכי הטיפול

המומחים של Infomed מסבירים:

אי-שליטה בהטלת צואה היא מעבר לא-רצוני של צואה דרך פי הטבעת בגיל מעל ארבע שנים. מידת החומרה של הדליפה עשויה להשתנות. החולה בדרך כלל מסתיר את הבעיה משך תקופה ארוכה מפאת בושה.

7% מאוכלוסיית המבוגרים לוקים באי-שליטה בהטלת צואה. השכיחות עולה עם הגיל. היא מרבית בקרב קשישים ומצטרפת לעיתים קרובות לאי-שליטה במתן שתן. אי-שליטה בהטלת צואה מוסברת על ידי מספר מנגנונים, כגון חולשה של פי הטבעת לאחר ניתוח מקומי או לידה, אובדן גמישות הרקטום כתוצאה מדלקת או מגידול, כמות גדולה של צואה כשיש שלשול, הפחתה בתחושת הצואה נלווית למחלת עצבים, נזק חבלתי לעצב הערווה ובלבול הגורם לכך שהחולה שאינו תופס הימצאות צואה ברקטום.

ד"ר מרק באר גבל

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

אבחון ובדיקות
בודקים את חיץ הנקבים, ומנסים לקשר בין תחילת אובדן השליטה לבין אירוע כלשהו בחיי החולה. כמו כן עורכים בדיקות לאיתור הגורם לאובדן השליטה בהטלת הצואה, ולדירוג חומרתה. המנומטריה האנורקטאלית מספקת מדד ישיר של הלחץ בתעלת פי הטבעת (האנאלית), במנוחה ובהתכווצות, ומגדירה את דרגת התחושה הרקטאלית. בדיקת על-שמע אנורקטאלית שוללת פגם בסוגרי פי הטבעת. לעיתים רחוקות נערכת בדיקה נירולוגית של תפקוד עצב הערווה.
טיפולים ותרופות
הטיפול תלוי בגורם לאי-השליטה בהטלת צואה. בכל מקרה, ממליצים לחולה על אכילת מזון עתיר סיבים, על תוספת של Psillium ועל נטילת תרופות כגון Loperamide כדי להקטין את זמן המעבר, לעצור ולחזק את פי הטבעת. ניתן לקצוב מרווחי זמן קבועים להטלת צואה בעזרת פתילה ("נר") או חוקן כך שהרקטום ייוותר ריק.

התעמלות אף היא יעילה לחיזוק פי הטבעת, ושיטת הביופידבק מסייעת לחולה ללמוד לכווץ את פי הטבעת כאשר הצואה מגיעה לפי הטבעת.

כאשר לחולה פגם בסוגר פי הטבעת החיצוני, מטפלים בעיה בספינקטרופלסטיה, ניתוח מתקן בשריר הסוגר. לניתוח מסוג זה שיעור הצלחה גבוה.

במקרים נדירים כאשר נכשל הטיפול בתרופות, מבצעים בנייה מחדש של פי הטבעת על ידי השתלת שריר או סוגר מלאכותי, כטיפול אחרון לפני ביצוע פיום המעי הגס - קולוסטומיה.