אזאתיופרין

תשובה: Menarche היא הווסת הראשונה, ולכן Premenarchal הוא שם תואר המתאר מצב של טרם קבלת הווסת הראשונה, ו- Menarchal מצב בשלבים הראשונים של קבלת הווסת.

תשובה: לייפת ריאתית (pulmonary fibrosis) היא למעשה מחלה שבה מתרחש תהליך דלקתי ולאחר מכן הצטלקות של רקמת הריאה שגורמים לפגיעה בתפקודה. קיימים מספר תתי סוגים ועל כן ישנם הבדלים בהערכת מהלך המחלה ותוצאותיה, וכמו כן בטיפול. קביעת תת הסוג נעשית על ידי המהלך הקליני ואצל חלק מהחולים מתבצעת גם ביופסיה ריאתית. בבדיקת הביופסיה נלקחת דגימת רקמה מהריאה לבדיקה מיקרוסקופית, ועל ידי איתור מאפיינים מסוימים נקבע תת הסוג של המחלה. האם עברת ביופסיה ריאתית? האם ניתנה לך אבחנה של סוג המחלה ממנה את סובלת? אחד הסוגים הקיימים נקרא פיברוזיס ריאתי אידיופאתי - Idiopathic pulmonary fibrosis (כלומר הגורם לתהליך ההצטלקות אינו ידוע). בסוג זה ישנה התקדמות מתמדת של המחלה. אתייחס כאן בקצרה למחלה זו, אך שוב, יש שוני בין הסוגים השונים ולא ברור משאלתך מאיזה סוג את סובלת. העיקרון הטיפולי הוא להקטין את התהליך הדלקתי מתוך היגיון שבכך יקטן גם תהליך ההצטלקות של רקמת הריאה. לכן הטיפול המרכזי הוא בסטרואידים (אלו הן זריקות הדיפרוספן שאת מקבלת), שזו תרופה נוגדת דלקת. בנוסף, ישנם טיפולים אימונוסופרסיביים (מדכאי חיסון) שאף הם אמורים להפחית את התהליך הדלקתי כגון אזאתיופרין או ציקלופוספאמיד וטיפולים אנטי- פיברוטיים כגון קולכיצין או פניצילאמין. השימוש בתרופות האימונוסופרסיביות והאנטי-פיברוטיות הוא בעיקר לחולים שאינם מגיבים לטיפול בסטרואידים, חולים שסובלים מתופעות לוואי של הסטרואידים או חולים שהם בסיכון גבוה לסיבוכים מסטרואידים (בין השאר בקבוצה זו חולי סוכרת שאינה מאוזנת. האם הסוכרת שלך מאוזנת?) למרבה הצער אין כיום הוכחות ברורות כי הטיפולים השונים משפרים את מצב המחלה או את איכות החיים של החולים. אולם הפוטנציאל לתוצאות חיוביות מעודד בכל זאת את הרופאים להמשיך ולטפל בתרופות אלו. אצל חולים שבהם ישנה התדרדרות בתפקוד הריאתי למרות טיפול אופטימלי, ושמתאימים מבחינת הקריטריונים, יש לשקול השתלת ריאה. בשל בההמתנה הארוכה לתרומה מומלץ לחולים להירשם מוקדם אם יש צורך מבחינת התפתחות המחלה. חשוב מאוד שתהיי במעקב של רופא מומחה בפולמונולוגיה (מחלות של מערכת הנשימה) שתוכלי לקבל ממנו את מלוא המידע ולהפנות אליו את כל שאלותייך. מאחר והנושא מורכב ואין בידי את מלוא הנתונים הרפואיים שלך, קשה לייעץ מבלי לבדוק אותך ולעיין במסמכים הרפואיים שלך. את מוזמנת לכתוב לנו שוב אם יהיו לך שאלות נוספות, נשתדל לעזור ככל יכולתנו. רפואה שלמה. למידע נוסף ניתן לקרוא באתרים אלה: http://www.emedicine.com/med/topic1960.htm

תשובה: לא אמורה להיות בעיית פוריות בגלל הסטרואידים, אבל אסור לקחת אימוראן בהריון. אנא פני לרופא המטפל ולרופא נשים להמשך טיפול ותכנון ההריון, כי המקרה שלך מורכב ודורש גישה מיוחדת ומעקב.

תשובה: סרטן שד מתפתח בכ-12% מן הנשים שיחיו עד גיל 90. בגברים המספרים נמוכים בהרבה, ולפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, רק 1 מתוך 100,000 גברים לוקים בסרטן השד. למרות שסיפור משפחתי ישנו ב-15% עד 20% מן הנשים הסובלות מסרטן שד, רק ב-5% או 6% מתגלה מוטציה. ב-1994 וב-1995 התגלו שני גנים: BRCA1 ו- BRCA2, שמוטציה בהם מגבירה באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סרטן השד וסרטנים נוספים. הגנים BRCA1 ו- BRCA2 ממלאים תפקידים שונים וחשובים בתא, בתיקון נזקים לחומר התורשתי, ה- DNA. עד היום התגלו כמה מאות מוטציות בשני הגנים. השכיחות של מוטציות בגנים הללו גבוהה במיוחד בקרב נשים ממוצא יהודי אשכנזי. התורשה של שני הגנים הללו היא אוטוזומלית דומיננטית, כלומר, מספיק שעותק אחד של הגן לא יהיה תקין כדי שהמחלה תבוא לידי ביטוי. תשומת לב רבה ניתנה לנשים נשאיות של המוטציות בגנים BRCA1 ו- BRCA2, ומחקרים רבים מגדירים את הסיכון המוגבר שלהן ללקות בממאירויות של השד, השחלה, החצוצרות וחלל הצפק. באשר לגברים נשאים של המוטציות המחקר דל, ולכן הסיכונים אינם ברורים, כמו גם המעקב האופטימלי. ב-2004 התפרסם מאמר שבדק את הספרות בנושא גברים נשאים של המוטציות בגנים BRCA1 ו- BRCA2. לפי ממצאי מחקר זה, נשאים של מוטציות ב- BRCA1 נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בממאירויות של השד והערמונית. בחלק מן המחקרים הועלה חשד גם לעליה בשכיחות גידולי המעי הגס, אך ההוכחות לכך אינן חותכות. להבדיל מנשים, בהן הסיכון לפתח סרטן מוגבר דווקא בנשאיות של מוטציה ב- BRCA1, בגברים הסיכון מוגבר דווקא בנשאים של מוטציה ב- BRCA2. בדצמבר 2007 התפרסם מאמר ב-Journal of The National Cancer Institute, שהעריך את הסיכון לפתח סרטן שד בקרב גברים נשאים של המוטציות בגנים BRCA1 ו- BRCA2. המחקר בדק 1939 משפחות אמריקאיות, בהן 97 גברים עם סרטן שד, ומצא כי גברים הנושאים מוטציות בגן BRCA2 נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן שד. באשר לגברים עם מוטציות ב- BRCA1, יתכן כי הסיכון מוגבר, אולם הוא לא הוכח באופן חד-משמעי. לא הצלחתי למצוא בספרות שום המלצות קליניות המתייחסות לבדיקות סקר בגברים נשאים של המוטציות ב- BRCA1 ו- BRCA2. ההמלצות לבדיקות סקר קיימות רק בנוגע לנשאיות של המוטציות, ולכן גם אם תעבור את הבדיקה ותימצא חיובי - לא ברור מהן ההשלכות הפרקטיות לגביך. אחת המשמעויות החשובות של הבדיקה היא באשר להורשת הגן לצאצאיך. כלומר - אם אינך נשא של הגן, לא תעביר אותו לצאצאיך, ואם תימצא נשא של הגן, סיכוי ההעברה הוא 50%. ד"ר ליה עשת - אינפומד