דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis)

דלקת מפרקים שגרונית (RA) גורמת לרקמות שלאורך המפרקים להפוך לנפוחות, נוקשות וכואבות (דלוקות)

לאורך זמן, עלולה דלקת זו להשמיד את רקמות המפרק. הדבר עלול להגביל את פעילותכם היומיומית ולהקשות עליכם ללכת או להשתמש בידיכם.

דלקת מפרקים שגרונית נפוצה פי שתיים עד שלוש יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. היא מופיעה לרוב בין הגילאים 40 עד 60.

גורם הסיכון המוכר היחיד לדלקת מפרקים שגרונית היא גורם תורשתי אפשרי במשפחות מסוימות (נטייה גנטית). גורם גנטי עשוי להשפיע על אופן הפעולה של המערכת החיסונית, באופן שיגרום דלקת ולבסוף הרס של הממברנות (הקרומים) המצפים את המפרקים.

בין גורמים אחרים העלולים להשפיע על הסיכון שלכם ללקות בדלקת מפרקים שגרונית נכללים:

מין נקבה. דלקת מפרקים שגרונית פוגעת בנשים פי 2 עד 3 מאשר בגברים.

גיל בין 40 ל-60. דלקת מפרקים שגרונית יכולה להתחיל בכל גיל, אולם מתחילה לרוב בגיל הבגרות.

המונח "דלקת מפרקים" מתייחסת למספר מחלות הנגרמות בתוך המפרקים שבין עצמות. התסמין העיקרי של כל סוגי דלקות המפרקים הוא הכאב במפרקים, במיוחד בעת תנועה. כאב זה לעול להגביל את התנועה ולהקשות על החיים. חשוב לדעת את ההבדל בין סוגים שונים של דלקת המפרקים, מפני שכל אחת מטופלת בדרך משלה ולכל אחת השפעות ארוכות טווח משלה.

דלקת מפרקים שגרונית גורמת לנפיחות של רקמות מסוימות (סינוביום) הנמצאים במפרקים. הרקמות הסינוביות אחראיות לייצור הנוזל הסינוביאלי הנחוץ לפעילותו התקינה של המפרק. בדלקת מפרקים שגרונית, הרקמות הסינוביאליות שבתוך המפרק ניזוקות כאשר הן מותקפות על ידי המערכת החיסוניתו של הגוף עצמו.

המערכת החיסונית בנויה מתאים ייחודיים הפועלים כמערכת מעקב והגנה כנגד חומרים זרים כמו בקטריות ונגיפים. באופן רגיל קיימת במערכת החיסונית סדרה של איזונים ובלמים המאפשרים לה לזהות חומרים זרים ולמנוע מהם לתקוף את רקמות הגוף. מסיבות שאינן ידועות, לעתים תחל המערכת החיסונית לתקוף את רקמות הגוף עצמו. כל מחלה שבה המערכת חיסונית תוקפת את הגוף נקראת מחלה אוטואימונית. כאשר הרקמות המותקפות הן המפרקים, התוצאה היא דלקת מפרקים שגרונית.

כאשר תאי המערכת החיסונית תוקפים את רקמות המפרקים שלכם, אתם חשים כאב, נפיחות ונוקשות במפרק. עם הזמן ככל שגופכם מנסה לתקן את הנזק שנגרם על ידי המתקפה, המפרקים שלכם נעשים מעוותים ובלתי מתפקדים, והתנועה נעשית קשה יותר ויותר. הפעלת המערכת החיסונית משחררת לתוך מחזור הדם כימיקלים המשמשים כשליחים המתאמים את פעילותם של תאים הפרושים ברחבי הגוף, והכימיקלים הללו עלולים לגרום לתסמינים כגון עייפות וחום.

הסיבה לדלקת המפרקים השגרונית אינה ידועה, ואין כל דרך מוכרת למנוע את המחלה.

תסמינים מוקדמים של דלקת מפרקים ניתנים לאבחון על ידי:

• אחות.
• רופא משפחה.
• מתמחה.
• ראומטולוג.
• מנתח אורתופדי.

בדלקת מפרקים שגרונית יכולים לטפל:

• רופא המשפחה תוך התייעצות עם ראומטולוג.
• מומחה במחלות דלקתיות של המפרקים (רואמטולוג)
• מומחה לבעיות עצם, שריר ומפרקים (מנתח אורתופדי) אם נשקלת התערבות ניתוחית כדי לטפל בבעיות המפרקים.
• טיפול תומך יכול להינתן על ידי:
• פיזיותראפיסט, שיסייע בכל הנוגע לפעילות גופנית ושליטה בכאבים.
• מרפא בעיסוק, שיסייע בכל הנוגע לקיבוע ומתקנים מסייעים (ריפוי בעיסוק).
• יועץ נפשי, שיסייע להתמודד עם סוגיות רגשיות העלולות להתפתח ממחלה ארוכת טווח.