בדיקת אקו לב (Echocardiogram)

תחילה ישאל אתכם הרופא סדרת שאלות שמטרתם לעמוד על התסמינים ועל מה שמצית אותם. לאחר בדיקתכם, הרופא יזמין בדיקה אחת או יותר כדי לעמוד על הסיבה שמאחורי האנגינה ומידת מחלת הלב, אם קיימת כזו. בדיקות אלה כוללות:

• בדיקת מעמס
• א.ק.ג.
• בדיקות הדמיה גרעיניות. זוהי בדיקת הדמיה מיוחדת המסוגלת למקם באופן מדויק את החלק בלב הסובל מזרימת דם מופחתת. בדיקה זו מבוצעת לרב בצוותא עם א.ק.ג. או בדיקת מעמס.
• אקו לב
• צנתור לב

בבדיקת מיפוי לב מעריכים את אספקת הדם ללב במנוחה ואת עתודות אספקת הדם ללב במאמץ, ועל ידי כך קובעים אם יש היצרויות בעורקים הכליליים ואם ישנה רקמת צלקת בשריר הלב. מזריקים בה את האיזוטופ הרדיואקטיבי תליום, הפולט קרינה שנקלטת באמצעות מכשור מיוחד. במהלך הבדיקה מוזרק גם חומר שנקרא דיפירידמול, אשר גורם להרחבה של כלי הדם בלב, וכך מאפשר לאפיין את אספקת הדם המיטבית לשריר הלב. הזרקת דיפירידמול אינה דומה למבחן מאמץ, שכן היא אינה גורמת לעליה בדופק או בדרישות החמצן של הלב, אלא אך ורק להרחבת כלי הדם בו. לכן אין בצידה סכנה, ואין לך סיבה לחשוש מכך שלא ניתן להפסיק אותה. לא ניתן לבצע את הבדיקה ללא הזרקת החומר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תוכלי למצוא מידע בנושא בתשובה קודמת בפורטל שלנו: http://www.infomed.co.il/questions/q_021509_1.asp

לפי הידע ישנו בידינו, חצי שנה מעת ההדבקה בנגיף ה- CMV הוא די והותר על מנת להיכנס להריון ללא חשש לפגיעה בילד. רמה שיירית של IgM יכולה להישאר זמן רב לאחר ההדבקה. תוכלי לבצע בדיקת להיטות (avidity) על מנת להיווכח שאכן מדובר בזיהום ישן. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

הבדיקות שעברת היו תקינות ואינן מצביעות על מחלת לב כלשהי. אצל אדם צעיר ללא מחלות נוספות, ושאינו נוטל תרופות באופן קבוע, דפיקות הלב עלולות להעיד על חרדה בתקופה לחוצה, והן בדרך כלל חולפות לבד. אם המצב ממשיך, מומלץ לפנות לבדיקה אצל רופא קרדיולוג. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד

כאשר ניתן, מעדיפים להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי, אשר כרוך בתחלואה ותמותה, ומטפלים בחסימות עורקיות בעזרת צנתור טיפולי: כניסה אל כלי הדם ישירות דרך כלי הדם הגדולים ופתיחת החסימה באופן מכני באמצעות "בלון", תוך השארת תומכן מתכת לשמירת העורק פתוח. אולם, ישנם מטופלים שהתברר במחקרים כי מפיקים תועלת מרובה יותר מביצוע ניתוח מעקפים, למשל חולי סוכרת בעלי חסימה של שלושה כלי דם כליליים, כל חסימה בעורק הכלילי השמאלי הראשי (left main), חסימה בשלושה כלי דם כליליים או יותר, ועוד.

עילפון הוא מצב של איבוד הכרה פתאומי, עם איבוד של טונוס השרירים. ישנן מספר סיבות להתעלפויות. הסיבה הנפוצה ביותר היא תגובה עצבית שיכולה להופיע בתגובה להתרגשות גדולה, עמידה ממושכת, מאמץ קשה, קימה מהירה משכיבה לעמידה, עשיית צרכים, שיעול, שתיית משקה קר מאוד ועוד. סיבות נוספות הן הפרעות בקצב הלב, בעיות בריאות, ירידה ברמת הסוכר, פרכוסים ועוד. רוב הפעמים הסיבה אינה מתגלה, גם לאחר סדרת בדיקות מקיפה. בכל מקרה מומלץ שתיגש לרופא המשפחה לבירור הכולל בדיקה גופנית, אק"ג, בדיקות דם ובדיקות נוספות על פי הצורך. לגבי חומר קריאה- http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/fainting.html

דפיקות לב מהסוג שאת מתארת, אינן מעידות בהכרח על בעיה בלב. ייתכן שהדבר נובע משינויים הורמונליים או מטאבוליים המתרחשים בגופך, בעיקר בסיטואציות שהזכרת. עם זאת, אני ממליצה להמשיך בבירור על מנת לשלול פתולוגיות בלב. תוכלי גם לפנות לאנדוקרינולוג לצורך הערכה הורמונלית או מטאבולית. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

Lotan Plus היא תרופה המשלבת בתוכה שתי תרופות לטיפול ביתר לחץ דם: Hydrochlorothiazide ו- losartan. הידרוכלורותיאזיד הוא משתן, ולוסארטאן היא תרופה החוסמת רצפטורים של אנגיוטנסין 2, ובכך מורידה את לחץ הדם. אנגיוטנסין 2 הוא חומר שגורם להתכווצות כלי דם ולהעלאת לחץ הדם. ביחד שתי התרופות פועלות ביעילות להורדת לחץ הדם. מרכיבים מסויימים במיץ האשכוליות (עד היום טרם בודדו אותם) מובילים לעיכוב אחד האנזימים במערכת גדולה של אנזימים האחראיים לפירוק של תרופות בגופנו. עיכוב האנזים מוביל לעלייה משמעותית ברמת התרופה בדם, דבר שיכול להיות מסוכן ביותר. ישנן תרופות להורדת לחץ דם שלא מומלץ ליטול אותן ולשתות במקביל מיץ אשכוליות, וזו קבוצה של חוסמי הסידן. אולם התרופה שאתה נוטל אינה שייכת לקבוצה זו. לגבי תיאזידים וחוסמי הרצפטור אנגיוטנסין 2 אין הוכחה ברורה כי השילוב ביניהם לבין מיץ אשכוליות אסור. אך המידע לגבי מיץ אשכוליות אינו מלא, ועם הזמן מתגלים פרטים נוספים ותרופות נוספות העשויות ליצור אינטראקציות בלתי רצויות עם מיץ אשכוליות. מי שנוטלים תרופות באופן קבועף רצוי שיימנעו משתיית מיץ אשכוליות, וכל אדם השותה מיץ אשכוליות באופן קבוע ונוטל תרופות קבועות, עליו להתייעץ עם הרופא המטפל שלו לגבי תגובות בין-תרופתיות. אני מפנה אותך לתשובה נוספת בנושא זה: http://www.infomed.co.il/questions/q_122106_5.htm

אי ספיקת לב פירושה שהלב לא מצליח למלא את ייעודו כמשאבה המזרימה די דם לכל רקמות הגוף בצורה המספיקה לצרכיו. אי ספיקת לב יכולה לנבוע מהגורמים הבאים: 1. פגיעה בשריר הלב והחלשתו, דבר העלול לקרות כתוצאה מהתקף לב או זיהום ודלקת בשריר לב. 2. לחץ דם גבוה כרוני שלא טופל במשך שנים רבות. 3. נזק למסתמי הלב. 4. צריכה מוגברת של אלכוהול. 5. יתר פעילות בבלוטת התריס. 6. טרשת עורקים כלילית, של העורקים המספקים דם לשריר הלב. 7. מחלת ריאות ממושכת וקשה. ועוד. ישנם גורמים המחמירים את מצבם של חולי אי ספיקת לב שיש להימנע מהם: אנמיה קשה, חום גבוה, קצב לב מהיר, זיהום ריאתי, צריכת מלח מוגברת, צריכת נוזלים מוגברת, השמנת יתר, מאמץ יתר פיזי או נפשי. ישנם שני סוגי אי ספיקת לב - של הלב הימני ושל הלב השמאלי. המצב השכיח ביותר הוא אי ספיקת לב שמאלי ועליה נפרט: באי ספיקת לב שמאלית, חדר שמאל של הלב, שתפקידו לקבל דם מחומצן מהריאות ולהזרימו לשאר הגוף, אינו מצליח למלא את תפקידו בגלל הסיבות לעיל. התוצאה היא שמצד אחד אין די דם שמגיע לרקמות הגוף, דבר המתבטא בעייפות ובבצקות, ומצד שני, דם מצטבר בריאות וגורם לגודש ריאתי וקשיי נשימה. התסמינים העיקריים של אי ספיקת לב שמאלית הם: עייפות, קוצר נשימה - בתחילה רק במאמץ קשה, וככל שהמחלה מתקדמת קוצר הנשימה מופיע במאמצים הולכים וקטנים עד לקוצר נשימה במנוחה, יקיצה באמצע הלילה עם קושי נשימתי, חוסר יכולת לשכב פרקדן על הגב ללא הגבהה מסיבית של פלג הגוף העליון, ירידה בתיאבון, נפיחות בקרסוליים ועליה במשקל, כאבי בטן כתוצאה מעליה בנפח הכבד, השתנה תכופה בלילה ותסמינים מוחיים של קשיי ריכוז וזיכרון בחולים מבוגרים. בחולי אי ספיקת לב קשה עם תפקוד ירוד של הלב ייתכנו אפיזודות של בצקת ריאות, בהן הריאות מתמלאות בנוזלים והחולה נחנק. בצקת ריאות היא מצב חירום רפואי הדורש פינוי מיידי לחדר מיון. אבחנת אי ספיקת לב ודרגתה נעשית על סמך תשאול רפואי, בדיקה גופנית, צילום חזה להדגמת הריאות וגודל הלב, א.ק.ג. שהינו רישום חשמלי של פעילות הלב, אקוקרדיוגרם -בדיקת סונר של הלב ובדיקות דם ושתן. הטיפול בעיקרו תרופתי ודורש מעקב רפואי צמוד של רופא פנימאי או רופא המשפחה.