חומצה פירובית, או בשמה השני פירובאט, היא מולקולה בעלת 3 פחמנים המהווה את התוצר הסופי של תהליך הגליקוליזה בו מתפרקת מולקולת הסוכר גלוקוז על מנת ליצור ATP - מטבעות אנרגיה אשר משמשות בפעילות איברי ושרירי הגוף. מפירוק מולקולת גלוקוז אחת נוצרות שתי מולקולות של פירובאט, אשר הולכות לאחד משני המסלולים הבאים: מסלול אנאירובי - בהיעדר חמצן הפירובאט הופך ללקטאט, וזאת כשישנו צורך באנרגיה זמינה באופן מיידי בשל פעילות גופנית בעצימות גבוהה; מסלול אירובי - בו בנוכחות חמצן, הפירובאט ממשיך לתהליך של יצירה מוגברת של מולקולות אנרגיה (ATP) בכמות גבוהה. בנוסף, פירובאט יכול ללכת למסלולים מטבוליים נוספים כגון מסלול הגלוקונאוגנזה, בו הפירובאט הופך בחזרה לגלוקוז, לחומצות שומן או לחומצת האמינו אלאנין[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
בבדיקות רמות הפירובאט נבדקות רמות החומצה הלקטית (לקטאט) - תוצר המשך המסלול האנאירובי, על מנת לראות את היחס בין החומצות, אשר יכול להעיד על מספר פגיעות ובהן פגיעה בשרשרת הנשימה המיטוכונדריאלית, שעלולה להביא לפגיעה נוירולוגית (לצורך כך ניתן לבדוק את רמות הפירובאט בנוזל עמוד השדרה), מצבי חמצת אורגנית, הפרעה בחמצון חומצות שומן ואבחון מספר מומים מטבוליים[2].
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת במבחנת הפארין. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. יש להיות בצום של 8 שעות לפני הבדיקה לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת להמשך בירור במידת הצורך.
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה הבדיקה נמדדת בערכים של מיליגרם לדציליטר (mg/dl). טווח תקין הוא בין 0.35-1.14.[4]
תוצאה מעל הנורמה יכולה להעיד על מחלת וילסון, אי ספיקת לב, חמצת קטוטית סוכרתית, מחלת ברי ברי (חסר בתיאמין-ויטמין B1), תסמונת ריי, אורמיה, היפרתרמיה ממאירה, מחלת וון גירק (אגירת גליקוגן), פרכוסים.
תוצאה מתחת לנורמה יכולה להעיד על חמצת לקטית, פגמים מולדים במערכת הנשימה המיטוכונדריאלית.
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
חמצת קטוטית של סוכרת
ברונכוסקופיה
