בדיקות דם הן שם כללי של מגוון בדיקות רחב מאד שניתן לבצע על ידי לקיחת דוגמית לתוך מבחנה, של דם מהגוף, וסריקתה במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
ה HDL נמוך מעט (היה טוב אם היה מעל 40) וה LDL מעט גבוה (היה טוב אם היה נמוך מ 100). לגבי נחיצות בטיפול - אם מדובר באדם שיש לו מחלת לב כלילית או שיש לו מחלת כלי דם טרשתית אחרת, גורמי סיכון רבים למחלת לב (סיפור משפחתי, עישון, יתר לחץ דם) או סוכרת, יש לשאוף לרמת כולסטרול נמוכה מ mg/dL 100 . אם לאו, אזי אין צורך בטיפול, אולם כדאי לשמור על תזונה דלת כולסטרול ולבצע פעילות גופנית סדירה.
מגוון רחב של ספרים וסרטים מפורסמים מציגים על פי רוב את חולי השסעת, או חולים במחלות נפש אחרות, כבני אדם אלימים ומסוכנים. אך זהו לא תמיד המצב. מרבית בני האדם הלוקים בשסעת אינם מסוכנים או אלימים. יתר על כן, החולים מעדיפים בדרך כלל להסתגר בתוך עצמם ולהתרחק מן החברה. אולם, ישנם מקרים אשר בהם חולים במחלות נפש, אשר צורכים בנוסף אלכוהול או משתמשים סמים, מציגים התנהגות אלימה ומסוכנת לסובבים אותם. מצד שני, חולים במחלת השסעת יכולים להיות מסוכנים לעצמם. התאבדות היא גורם המוות מספר אחד בקרב חולי שסעת
אתה מספר שאתה מזהה אצל עצמך שינוי בהתנהגות ובהרגשה לאחרונה, אשר מדאיג אותך ועלול גם לפגוע בך. קודם כל, העובדה שאתה מודע לשינוי הזה, ומסוגל לתאר אותו באופן אובייקטיבי, מעידה שלא "השתגעת" (מי שמשתגע, לפי ההגדרות הפסיכיאטריות, לרוב אינו מודע למצבו וחושב שהוא הנורמלי ושהבעיה היא אצל האחרים!). חשוב מאד גם שאתה אומר שאתה חושב שאתה זקוק לעזרה. זה מעיד על כך שאתה באופן בסיסי אדם בריא נפשית, אולם ייתכן כי אתה נמצא במשבר. לכן, אתה לא "פסיכי", אבל בהחלט יעזור לך לשוחח עם איש מקצוע על מנת לאבחן את מצבך בצורה מדוייקת. אני ממליצה לפנות דווקא לפסיכיאטר ולא לפסיכולוג, כיוון שפסיכיאטר הוא קודם כל רופא, שרואה תמונה מלאה יותר מפסיכולוג כאשר מגיע אדם בפעם ראשונה עם תלונות כמו שלך. למעשה, בשלב הראשון אפילו כדאי לפנות לרופא המשפחה. זה יהיה צעד ראשון באבחון (לגבר בגילך כדאי להיות במעקב רפואי גופני אחת לשנה לפחות), ובמקביל כדאי לקבוע תור לפסיכיאטר. פסיכיאטר יוכל להפנות אותך לפסיכולוג אם הוא יתרשם שהבעיה היא כזו ששיחות יעזרו לפתרונה, והוא יוכל גם לתת לך תרופה מתאימה אם ימצא שיש צורך בטיפול תרופתי. אי אפשר להמליץ על תרופה לפני שתיבדק ותאובחן. הדברים שאתה מתאר יכולים להיגרם על ידי בעיות שונות, ולכל בעיה יש הטיפול המתאים לה. בהצלחה, ותרגיש טוב! ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
האם את סובלת מכאבי בטן? שלשולים? ירידה במשקל? אצל אנשים שלא אוכלים בשר אכן רואים לעתים קרובות יותר רמות נמוכות של ברזל וויטמין B12, כי מקורם הוא בעיקר מן החי. ה-MCV הנמוך מעיד על חסר ברזל. מכיוון שאת מציינת שאת אוכלת בשר בכמות מספקת, ייתכן שאת סובלת מבעיית ספיגה, מה שגורם גם לרמות הנמוכות של הטריגליצרידים. עוד סיבה היכולה לגרום לרמות נמוכות של טריגליצרידים היא פעילות יתר של בלוטת התריס. אם הבעיה שלך אינה בעיית ספיגה, ניתן להעלות את רמת הברזל על ידי אכילת מאכלים עשירים בברזל, כמו בשר, כבד, מאכלי ים, פירות יבשים, ירקות בעלי עלים ירוקים. עישון, השמנת יתר והמעטה בפעילות גופנית יכולים לתרום לרמה הנמוכה של ה- HDL, "הכולסטרול הטוב". כדאי לפנות לרופא המשפחה ולגסטרואנטרולוג להמשך בירור. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
בדיקת ESR (או Erythrocyte Sedimentation Rate), המוכר גם בשם בדיקת שקיעת דם, היא בדיקה המודדת את קצב שקיעת הדם במבחנה. מידע נוסף על הבדיקה ומשמעותה תוכלו לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=36
אחת הסיבות האפשריות לעודף שומנים בדם (רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם) היא צריכת יתר של סוכרים. במקרה זה, רמת הכולסטרול לא מושפעת במקרה זה, מאחר שהיא מושפעת מצריכת יתר של שומן רווי. תוכל לקרוא עוד על טריגליצרידים כאן: http://www.infomed.co.il/disease-295/
בדרך כלל קנדידה אינה עוברת מהנרתיק לגבר, אם כי לעיתים היא יכולה לעבור ולגרום לפריחה בפין או אפילו להפרשה. עם זאת, להפרשה אותה אתה מתאר לפני קיום יחסי המין יכולות להיות סיבות רבות. השכיחה ביותר היא הפרשה של נוזל מקדים (precum), שהוא נוזל מבלוטות המופרש כאשר הגבר מגורה. צריבה, גרד והפרשה הם בדרך כלל תסמינים של דלקת של הנרתיק. לדלקת זו יכולות להיות סיבות רבות, הכוללות זיהום פטרייתי - בדרך כלל קנדידה או חיידקים שונים, או מצבים דלקתיים שמערבים מספר חיידקים. רק בדיקה גינקולוגית ובדיקת מעבדה של ההפרשה יכולות לאבחן את המצב במדויק. מכיוון שהתלונות חוזרות על עצמן, אני ממליצה שחברתך תפנה לרופא גינקולוג או לרופא עור ומין לבדיקה ולאבחון הבעיה. יתכן כי בכלל לא מדובר בפטרייה, והטיפול שהשתמשתם בו אינו מספק. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
בהריון הבא יערכו שוב בדיקות נוגדנים, ובדיקה לזיהוי סוג דמו של העובר. ככל הנראה תקבלי זריקות נוספות במהלך ההריון. במצב של RH שלילי אצל האם, מתחילים את המעקב בהריון השני כבר מן השבוע 20. כרגע אין לך ממה לחשוש, ישנם פתרונות למניעת פגיעה בעובר בהריונות הבאים. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד