בדיקות דם הן שם כללי של מגוון בדיקות רחב מאד שניתן לבצע על ידי לקיחת דוגמית לתוך מבחנה, של דם מהגוף, וסריקתה במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
הגורמים המדוייקים למחלת הסכיזופרניה אינם ידועים. התיאוריה הרווחת כיום גורסת שהסיבה לה היא הפרעה בהתפתחות המוח בתקופה העוברית, אשר גורמת למבנה לא תקין ברמה התאית, ככל הנראה בשל גורמים גנטיים. אותה וריאציה של מבנה המוח לא בהכרח גורמת למחלה, אלא לנטייה לקיום המחלה. התפרצות המחלה בפועל מושפעת מגורמים סביבתיים שונים במהלך החיים, החל בהשפעות על העובר בעודו ברחם, כגון חשיפה לווירוסים, או לסטרס אימהי, ודרך אירועים בחיים כגון טראומות גופניות ונפשיות או שימוש בסמים. מנגנון נוסף שזוהה אצל חולים בסכיזופרניהה וא הפחתה ב'גיזום' של תאים ושל קישורים בין תאי מוח (סינפסות). באופן נורמאלי, גיזום כזה מתרחש בגיל ההתבגרות, ונמצא שאצל חולים נותרו עודף תאים ועודף סינפסות יחסית לבני גילם שאינם חולים. כתוצאה מהמבנה הלא-תקין שהזכרתי, נוצרים חיבורים או קישורים עודפים בין תאי מוח שונים, אשר מייצרים חוויה חושית ללא גירוי חיצוני הולם, זאת אומרת הזיות או קישורים חשיבתיים ללא תמיכה הגיונית (המסתמכת על המציאות). המונח דיסוציאציה משמעו סימפטום של ניתוק בין שני דברים שבאופן רגיל צפוי שיהיו קשורים זה לזה. לדוגמה, זיכרון ורגש לגבי אירוע מסויים, או חוויה חושית ומחשבות לגבי אירוע מסויים או לגבי פרק זמן ספציפי בו האדם חווה דבר מה. חושבים שדיסוסיאציה בדרך כלל מתרחשת בעקבות טראומה, וככל הידוע כיום, זוהי תופעה יותר פסיכולוגית ופחות קשורה לגורמים מולדים, בניגוד לסכיזופרניה. הקשר בין סכיזופרניה לדיסוציאציה הוא שלחלק מהחולים בסכיזופרניה יש סימפטומים דיסוציאטיביים, ובנוסף, ישנם גורמי סיכון משותפים לשני המצבים, כגון שימוש בסמים וטראומות. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
נטילת גלולות אינה גורמת לאי-פריון. לעיתים, נטילה רצופה ומומשכת יכולה להוביל למספר מחזורים שאינם ביוציים מייד לאחר הפסקת הנטילה, אך מכיוון שאת טוענת שבייצת, לא נראה שזהו המצב אצלך. ממצא קרישיות היתר אינו אמור להשפיע על סיכויי הכניסה להריון. העניין מחייב רק מעקב ומשנה זהירות במהלך ההריון, כפי שהוסבר על ידי ההמטולוג. אינני יודעת כמה זמן את מנסה להרות, אך דעי שהזמן הממוצע לכניסה להריון עומד על כ-7 חודשים. אני ממליצה לך להמשיך ולנסות, ובהמשך, אם לא יעלה הדבר בידכם, גשי לרופא הנשים לבירור. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
בבדיקת דם ניתן לבדוק את ערכי המגנזיום. הרעלת מגנזיום היא מצב נדיר. תוכל לקרוא על מגנזיום באינדקס הוויטמינים והמינרלים של אינפומד: http://www.infomed.co.il/vitamin1.asp?vID=15
על פי נתוני המשקל והגובה שמסרת, ה- BMI שלך כיום (היחס בין המשקל לגובה) הוא 19.7. הטווח התקין של ה- BMI הוא 18.5 עד 25, כלומר את נמצאת קרוב לגבול התחתון של המשקל הנורמלי. בהתייחס לנתונים אלה, אני ממליצה לך לשמור על משקלך הנוכחי ולא לרדת במשקל. ירידה במשקל עלולה לגרום לחסרים תזונתיים ופגיעה בכל מערכות הגוף. את נמצאת בגיל ההתבגרות בו דרישות הגוף ליסודות המזון השונים גבוהות ביותר על מנת להשלים את הצמיחה וההתפתחות. אם תמשיכי בדיאטת כאסח עלול להיווצר מצב בו הגוף לא יקבל את כל מרכיבי המזון להם הוא זקוק להשלמת הצמיחה. לשמירה על משקל תקין חשוב שתקפידי על לפחות 3 ארוחות מסודרות במהלך היום, המכילות את כל אבות המזון, ובנוסף, שתקפידי על שתיית לפחות 8 כוסות מים ביום, ושתעשי פעילות גופנית סדירה. בנוגע לגודל החזה - התשובה אינה קשורה לתזונה אלא לתורשה, ואת מוזמנת להפנות אותה לרופא דרך האתר. בברכה, נטע מלחי - דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il עוד באינפומד חישוב מדד מסת הגוף
סביר מאוד שחלק גדול מהתסמינים שאת חשה קשורים לחסרים התזונתיים מהם את סובלת. המלצתי היא לגשת תחילה לרופא המשפחה ולערוך בדיקות כלליות, שאינן בדיקות פולשניות. בהתאם לתוצאות בדיקות אלו, רופא המשפחה ימליץ על המשך הטיפול. ישנן ברחבי הארץ מרפאות לטיפול בהפרעות אכילה המשלבות טיפול רפואי, תזונתי ופסיכולוגי, ומומלץ להיעזר בהן. מצורפים קישורים למידע על כמה מהן: http://www.hadassah.org.il/.../מרפאת+הפרעות+אכילה.htm
תוצאות בדיקת שקיעת דם ורמת CRP גבוהות הם שני מדדים המעידים על כך שתהליך דלקתי כלשהו מתחולל בגוף. חסרונן של בדיקות אלו הוא שאינן אומרות מהו התהליך הדלקתי. כדי לזהות את הדלקת ואת הסיבה לה נדרשות אנמנזה מעמיקה ובדיקה גופנית מדוקדקת, ובהתאם לכך יש להמשיך את הבירור על ידי בדיקות דם והדמיה לפי החשדות שעולים. לעיתים לא מגלים את הסיבה לעלייה במדדי דלקת. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
אני מניחה שמידע כללי על סוג הדם ועל חיסון נגד גורם Rh כבר רכשת לעצמך, ובכל מקרה, אני מצרפת קישור למידע על החיסון במאגר החיסונים של אינפומד: http://www.infomed.co.il/vacc1.asp?vID=26
אינני יודע לאיזו בדיקה התכוונת, אך אני משער שכוונתך לבדיקת רמת הברזל. בתינוקות לאימהות שמיניקות מומלץ להוסיף ברזל לתזונת התינוק החל מגיל 6-4 חודשים ולבדוק שוב את רמת הברזל בסביבות גיל שנה. בגיל שנה ואילך ניתן להפסיק את נטילת הברזל אם הבדיקות תקינות, ובאישור רופא הילדים המטפל. אינני יכול לתת תשובה מלאה לגבי בדיקות הדם משום שחסרים לי פרטי הבדיקה המלאה, אולם על פני הדברים הן נראות תקינות. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד
בדרך כלל, כשיש חשש להדבקה של היילוד ב- CMV, מבצעים ספירת דם ליילוד לאחר הלידה, כדי לבדוק סימנים לווירוס, כגון רמת תרומבוציטים נמוכה או הימצאות תאים אטיפיים. גם לוקחים דגימת שתן, ובה בודקים אם הווירוס מופרש בשתן. זו בדיקה יעילה מאוד לאבחנה אם הילוד נדבק בנגיף או לא. אם שתי הבדיקות שליליות, סביר מאוד שהילוד לא נדבק בווירוס ה- CMV. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד