בדיקות דם (Blood Test)

אולי זה לא מעודד, אבל דעי לך שאמנם לא כולן מדברות על זה, אך נשים רבות חשות ומתנהגות כמוך. לאחר לידות משתנה מערך ההורמונים בגוף, ומעבר לכך, משתנים החיים בכל הרבדים: בצד האושר הגדול, גדלה גם האחריות, המשימות, הלילה טומן בחובו התעוררויות לא מעטות ועוד. כל אלה, בשילוב עם השינויים ההורמונליים, משפיעים על הדחף המיני. נשים רבות מדווחות על ירידה בחשק בשלב זה של חייהן, וחלקן אף מציינות שהן פשוט מעדיפות לישון. מעניין שרבות מבין נשים אלו מציינות גם שבמהלך האקט המיני חוזר אליהן החשק, ובסופו של דבר הן נהנות. המצב אכן מתסכל, וניתן לטפל בו בכמה מישורים. קודם כל, אפשר אפילו באופן מלאכותי (לפחות לתקופה מסויימת), לנסות ליצור אווירה רומנטית, עם מוזיקה שקטה, אור מעומעם, כוס משקה או כל מה שעשוי "לעשות לך את זה", לפני האקט עצמו. חשוב גם שתשתפי את בעלך בתחושותייך, וכך ירדו המתח ואי-הנוחות. ניתן גם לטפל בתופעה באמצעות תוספות הורמונליות שונות, בהתייעצות עם רופא/ת הנשים שלך. מעבר לכך, חשוב מאוד לנסות למצוא בתוך מירוץ החיים קצת זמן לעצמכם כזוג ולא רק כ"הורים". נסו לצאת לפעילות משותפת בלי הילדים, אפילו לכמה שעות, על מנת ש"תזכירו" לעצמכם את הזוגיות, האהבה והתשוקה ההדדית. אגב, גלולות למניעת הריון דווקא עשויות לדכא את החשק המיני, ועל כן לנטילת הגלולות בעבר לא היה קשר לכך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

Blastocystis Hominis נחשב בעבר לשמר (פטרייה חד-תאית) שאינו פתוגני (אינו גורם למחלה). כיום מתייחסים אליו כאל פרוטוזואה (צורת חיים חד-תאית, כמו אמבה) שיכול לגרום למחלה במעי, למרות שאופן פעולתו אינו ברור לגמרי. אנשים יכולים לשאת את הפתוגן הזה גם ללא כל סימפטום או מחלה, בעוד לאחרים הוא גורם שלשול וסימפטומים אחרים במעיים. בחלק מאנשים אלה, אך לא בכולם, נמצא במעי פתוגן אחר, בנוסף, ולכן יתכן שהסימפטומים אינם בהכרח קשורים בבלסטוציסטיס הומיניס. מכיוון שכך, חולים עם סימפטומים במערכת העיכול צריכים לעבור גם בדיקות למציאותם של מזהמים נוספים. אם הבלסטוציסטיס הוא אכן הגורם לסימפטומים, ניתן להשתמש בתרופה פלג'יל (metronidazole) במינון של 750 מ"ג 3 פעמים ביום למשך 10 ימים. ספורנוקס הוא טיפול נוגד פטריות, אבל ה- Blastocystis Hominis אינו פטרייה. מידע נוסף נמצא כאן: http://www.cdc.gov/.../factsht_blastocystis_hominis.htm

הגורמים המדוייקים למחלת הסכיזופרניה אינם ידועים. התיאוריה הרווחת כיום גורסת שהסיבה לה היא הפרעה בהתפתחות המוח בתקופה העוברית, אשר גורמת למבנה לא תקין ברמה התאית, ככל הנראה בשל גורמים גנטיים. אותה וריאציה של מבנה המוח לא בהכרח גורמת למחלה, אלא לנטייה לקיום המחלה. התפרצות המחלה בפועל מושפעת מגורמים סביבתיים שונים במהלך החיים, החל בהשפעות על העובר בעודו ברחם, כגון חשיפה לווירוסים, או לסטרס אימהי, ודרך אירועים בחיים כגון טראומות גופניות ונפשיות או שימוש בסמים. מנגנון נוסף שזוהה אצל חולים בסכיזופרניהה וא הפחתה ב'גיזום' של תאים ושל קישורים בין תאי מוח (סינפסות). באופן נורמאלי, גיזום כזה מתרחש בגיל ההתבגרות, ונמצא שאצל חולים נותרו עודף תאים ועודף סינפסות יחסית לבני גילם שאינם חולים. כתוצאה מהמבנה הלא-תקין שהזכרתי, נוצרים חיבורים או קישורים עודפים בין תאי מוח שונים, אשר מייצרים חוויה חושית ללא גירוי חיצוני הולם, זאת אומרת הזיות או קישורים חשיבתיים ללא תמיכה הגיונית (המסתמכת על המציאות). המונח דיסוציאציה משמעו סימפטום של ניתוק בין שני דברים שבאופן רגיל צפוי שיהיו קשורים זה לזה. לדוגמה, זיכרון ורגש לגבי אירוע מסויים, או חוויה חושית ומחשבות לגבי אירוע מסויים או לגבי פרק זמן ספציפי בו האדם חווה דבר מה. חושבים שדיסוסיאציה בדרך כלל מתרחשת בעקבות טראומה, וככל הידוע כיום, זוהי תופעה יותר פסיכולוגית ופחות קשורה לגורמים מולדים, בניגוד לסכיזופרניה. הקשר בין סכיזופרניה לדיסוציאציה הוא שלחלק מהחולים בסכיזופרניה יש סימפטומים דיסוציאטיביים, ובנוסף, ישנם גורמי סיכון משותפים לשני המצבים, כגון שימוש בסמים וטראומות. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

ישנם כמה סוגים עיקריים של תרומבוציטופניה (מחסור בטסיות): Gestational thrombocytopenia - ירידה במספר הטסיות כתוצאה מההריון בלבד. לסוג זה אין כל משמעות, פרט לעובדה שיש מגבלות (כמו מתן אפידורל). תרומבוציטופניה אימונית - ייצור של נוגדנים נגד תרומבוציטים. סוג זה עשוי להשפיע על העובר ואף לגרום לדימומים בזמן הלידה, גם אצל העובר. תרומבוציטופניה עקב מחסור בחומרים חיוניים, כמו חומצה פולית, ויטמין B12 ועוד. גם בסוג זה יש סכנה לעובר, וכדאי מאוד להשלים את החוסרים. תרומבוציטופניה כתוצאה מנטילת תרופות (למשל קלקסאן), או כתוצאה מרעלת הריון. גם כאן נחוץ טיפול מיידי ושיפור המצב. על פי הנתונים שמסרת, נראה שאצלך מדובר בתרומבוציטופניה מהסוג הראשון, כלומר ירידה במספר הטסיות כתוצאה מההריון, ולכן לא נראה שנשקפת סכנה כלשהי לך או לעובר. אני ממליצה לך להמשיך במעקב. אם כל שאר הפרמטרים נורמליים, נראה שזו האבחנה הנכונה. בכל מקרה, אם את רוצה להסיר כל ספק, אני ממליצה לך לפנות להמטולוג. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

מינון הריטלין המתאים לאדם נקבע לפי מימדיו ובעיקר לפי התגובה הקלינית. לאחרונה עדכן משרד הבריאות את ההנחיה לגבי המנה המקסימלית היומית המותרת של ריטלין, וזו עלתה ל-120 מ"ג ליום. לפני כן היא היתה 90 מ"ג ליום, כפי שציינת. לגבי האכילה, ישנה תופעת לוואי של ירידה בתיאבון במשך השעות שבהן הריטלין פעיל. זה לא אומר שאכילתך חיבת להיות לא מסודרת ולא בריאה! בימים שבהם אתה נוטל את הריטלין 3 פעמים ביום, כדאי לתכנן מראש ולמצוא מה הזמנים שבהם כן תוכל לשלב ארוחות מסודרות הכוללות מזון בריא. ההחלטה אם ליטול ריטלין רגיל 3 פעמים ביום או תכשיר ארוך טווח פעם אחת ביום צריכה להתבצע בהתייעצות עם הפסיכיאטר המטפל. בקבלת ההחלטה יש להתחשב בגורמים הבאים: נוחיות הנטילה, צרכיך האינדיבידואליים (מה השעות שבהן אתה נדרש להתרכז במהלך היממה? מתי אתה מעדיף להיות מסוגל לאכול? האם נטילת הריטלין בשעות מסוימות פוגעת באיכות השינה שלך?), וכן, בנושא העלות, כיוון התרופה קונצרטה יקרה באופן משמעותי מהתכשיר של 4 שעות. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

מומחה לכירורגיה כללית

על פי מכתבך נראה שערכי הכולסטרול שלך דווקא ירדו מאז שהתחלת ליטול גלולות (203 לפני השימוש בגלולות לעומת 155 בזמן השימוש). בכל אופן, יכול להיות קשר בין נטילת גלולות למניעת הריון לבין רמת הכולסטרול, בעיקר אם יש רקע משפחתי של בעיות כולסטרול. שמירה על אורח חיים בריא היא פרמטר חשוב באיזון הכולסטרול, אך נראה שאת אכן שומרת על אורח חיים שכזה. אני ממליצה לך לפנות לרופא הנשים ולנסות להחליף את הגלולות אם יש בכך צורך. אם לא יחול שינוי ברמת הכולסטרול, יש לשקול אמצעי מניעה חלופיים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

ESR, ובעברית שקיעת דם, זהו מדד של מרחק נדידת התאים במבחנה במשך שעה. המדד הנורמלי נע סביב 30 לשעה. שקיעת דם מוחשת יכולה לרמז על מחלות זיהומיות, הנגרמות על ידי חיידקים או נגיפים. מידע נוסף אודות הבדיקה תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=36

טריקרדיה היא למעשה תוסף מזון המכיל ויטמינים- B12 ,B6, וחומצה פולית. את כל הנ"ל ניתן לקבל דרך המזון. ירקות עליים ירוקים, שעועית ואפונה, פירות מסוימים, מזון מועשר - כולם מכילים חומצה פולית, שהיא המרכיב העיקרי בתוסף. תוכל להתייעץ עם דיאטנית, או לקרוא כאן- http://www.infomed.co.il/questions/q_100303_3.htm

זיהום על ידי החיידק הליקובקטר פילורי אינה מחלה כרונית. ברוב המקרים, לאחר נטילת טיפול מלא ונכון, החיידק נכחד והמחלה עוברת. לעתים נדירות יכול להתרחש זיהום חוזר של החיידק. זה קורה במקרים שבהם מדובר בזנים העמידים לאנטיביוטיקה הניתנה בהתחלה, ואז יש צורך בטיפול ספציפי יותר. אין דרך ספציפית למנוע את ההידבקות החוזרת, אך באופן כללי, ניתן להקפיד על תזונה נכונה המגינה על הקיבה ושומרת על איזון מבחינת חומציות, ולהימנע מתרופות היכולות לגרום לגסטריטיס כגון אספירין, נוגדי דלקת לא סטרואידיים. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד