בדיקת תרבית שתן (Urine Culture)

תשובה: מאיפה נלקחה התרבית? מהשתן או מהנרתיק או משניהם? כדאי לחזור על הבדיקה על ידי ביצוע תרבית מהפרשת הנרתיק לבדיקת מציאותו של טריכומונס וגינליס, ולשקול טיפול אנטיביוטי על כל מקרה. אני מצרפת קישור לתשובה על המחלה. http://www.infomed.co.il/questions/q_052905_4.htm

תשובה: כאבים באזור זה תמיד מציקים מאוד, אם כי לפי הסימפטומים שאת מתארת, סביר להניח שהבעיה קשורה לגירוי, דרמטיטיס או אלרגיה באזור. זה יכול להיגרם כתוצאה מדברים שונים, החל מהבגדים שאת לובשת ועד לתוסף חדש לאמבט. טיפול מקומי בקרם 1% של הידרוקורטיזון לרוב יעיל בהפחתת הכאב והנפיחות, אבל אני ממליץ לך להיפגש עם גינקולוג על מנת שיוכל לבדוק אותך ולהתרשם לפני תחילת הטיפול. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

תשובה: מחלת חום המופיעה באופן חריף, ומלווה בכאבי שרירים וכאב ראש מתאימה בעיקר לזיהום ויראלי. אם נצרף לכך את בדיקות המעבדה - ספירת דם תקינה, חריגות קלות ברמות אנזימי הכבד והשריר, ורמת CRP (מדד דלקת) גבוהה - האבחנה של זיהום ויראלי חריף היא הסבירה ביותר. החריגה ברמת הסוכר אינה משמעותית (האם הבדיקה נלקחה בצום?). מאחר שברוב המוחלט של המקרים, זיהומים אלה חולפים מאליהם ללא צורך בטיפול, לא מקובל לערוך בירור שמטרתו לאבחן את הווירוס הספציפי. עם זאת, אם התסמינים אינם חולפים, או אם נוספים תסמינים אחרים, יש בהחלט מקום להרחיב את הבירור על מנת לקבוע אבחנה. אבל זה, כאמור, נדרש במקרים נדירים בלבד. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: גירוי באיבר המין באישה יכול להיות מסיבות רבות מאד. אכן בשכיחות הגבוהה ביותר מדובר בזיהום. בדיקה גינקולוגית כולל משטח ותרבית פעם אחת לא תמיד מספיקה על מנת לאבחן בעיה זיהומית. סיבה שניה שכיחה לגירוי הינה פגיעה מכאנית, ייתכן ובקיום יחסים ללא קונדום קיים חיכוך גדול יותר המוביל לשריטות קטנות המובילות לגירוי. אלרגיה לנוזל זרע הינה מצב נדיר למדי ואינו קשור בקשר ישיר למספר הפרטנרים בעברה של האישה. על מנת לוודא שאכן יש קשר בין נוזל הזרע לבין הגירוי, עליכם לנסות לחזור לשימוש בקונדום ולהוכיח שהגירוי חולף (אף על פי שזה לא שולל גירוי מכאני). אני ממליץ לנסות לשוב לקונדום על מנת לאשר את הקשר, ושנית לפנות לגינקולוג בשאלתכם זו, אם הסימפטומים נמשכים.

תשובה: התופעה שאת מתארת נקראת חרדה ספציפית. זאת אומרת שמופיעות אצלך תופעות של חרדה הקשורות לנושא ספציפי ביותר - הימצאות שירותים זמינים. הדבר מעט דומה לתופעת חרדה המכונה פוביה. גם זו חרדה שמופיעה אצל אנשים בהקשר ספציפי מסוים, למשל פוביה מדם או מחיידקים, או מבעל חיים מסוים. אלה חרדות שכיחות מאד באוכלוסיה, ולרוב האדם הסובל מהתופעה חי ומתמודד עימה ללא טיפול. החרדה שאת מתארת דומה גם לתופעה נוספת המכונה אגורפוביה, שהסובלים ממנה מעדיפים להפחית את הנסיבות שבהן הם מתרחקים מביתם או מ"מקום בטוח" אחר, מתוך חשש שבהיותם במקום מרוחק יחושו לא טוב, או יקרה משהו. זוהי תופעה שיכולה לנוע מהפרעה קלה הגורמת לתחושת אי-נוחות בלבד, ועד מצבים של אנשים שלא יוצאים כלל מביתם לתקופות ממושכות, וחייהם נפגעים באופן משמעותי. אם התופעה מפריעה לך מאד, או שאת חשה שהתופעה מתפשטת ומופיעה לעתים קרובות, או שהתופעות הקשורות אליה מחריפות, הטיפול המומלץ הוא טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. די בכמה פגישות מסוג זה כדי ללמוד "שינוי הרגלים" שיאפשר לך להשתחרר מהחרדה ולחיות באופן יותר נינוח. בדרך כלל במצבים אלה אין צורך בטיפול תרופתי, אולם בכל מקרה, כדאי לך להיבדק בצורה מסודרת על ידי פסיכיאטר על מנת לשלול שיש תופעות נוספות שכן זקוקות לטיפול. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה: ישנן כמה דרכים לטפל בבריחת שתן בגברים. לרוב, השלב הראשון הוא טיפול התנהגותי הכולל הפחתה של כמות השתיה, הימנעות משתיית משקאות עם קפאין, ומתן שתן בזמנים קבועים. תרגילים המערבים את רצפת האגן יכולים גם כן לשפר את השליטה במתן שתן. ישנו גם טיפול תרופתי וגם טיפול באמצעים פיזיים כגון פדים, מכנסונים וה "Cunningham clamp". אם כל האמצעים האלה אינם יעילים, ניתן לשקול גם הליך כירורגי, אם חושבים שזה יפתור את הבעיה. אני מציע לך לקבוע פגישה עם אורולוג ולדון עמו באפשרויות הקיימות. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

תשובה: המצב אותו את מתארת הוא של צמיחת חידקים בתרבית שתן, ללא סימפטומים של דלקת (צריבה, דחיפות או תכיפות במתן שתן). במצב זה בדרך כלל אין צורך לטפל, למעט בחולי סוכרת, בנשים בהריון, במושתלי כליה ובאנשים הסובלים מאבני כליה מזוהמות. אם אינך סובלת מסימפטומים, ואם אינך נמנית על אחת הקבוצות שהוזכרו, אין הצדקה לטיפול אנטיביוטי. התכשיר שהזכרת, אורתו-גינסט, הוא משחה המכילה את הורמון המין הנשי אסטרוגן, והמשמשת לטיפול ביובש, בגירוי או בגרד בנרתיק המתרחש לאחר גיל המעבר. קיימים דיווחים כי שימוש בתכשיר יכול למנוע גם דלקות חוזרות בדרכי השתן. את התכשיר יש למרוח מקומית בנרתיק לפי הוראות השימוש שבאריזה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: אני מבינה את התסכול, פטריות וגינליות הן אכן תופעה מוכרת ושכיחה בקרב נשים (עד כ-75% מהנשים סובלות מפטריה שכזו לפחות פעם בחייהן). הצרה היא שפטריות נוטות לחזור ולהישנות, ואז הן הופכות למטרד של ממש. גורמים רבים עשויים לעודד צמיחת פטריות: תזונה לא מאוזנת, שימוש באנטיביוטיקה, שימוש בסטרואידים, שינויים הורמונליים, סוכרת, היגיינה לקויה ועוד. לעיתים הפטריה עשויה להעיד על בעיה מפושטת יותר, למשל בעיה בדרכי העיכול. ניתן לנסות למנוע הישנות הפטריה על ידי שמירה על רמת חומציות נאותה באזור, זאת על ידי שימוש בתרחיצים מתאימים, או אף בהחדרת חיידקים פרוביוטיים אל הנרתיק (ניתן לפורר כדור פרוביוטיקה, לערבב עם יוגורט ולהחדיר אל הנרתיק בעזרת מזרק).מובן שחשוב להקפיד על היגיינה מתאימה. כמו כן, כדאי אולי להיוועץ בתזונאי/ת או נטורופת/ית לגבי תזונה מתאימה, שתמנע התפתחות פטרייתית כזו. מידע נוסף תוכלי למצוא בתשובות לשאלות רבות ודומות שנשאלו בפורטל שלנו: http://www.infomed.co.il/questions/q_091807_23.asp

תשובה: תרבית השתן שלך מעידה על זיהום בדרכי השתן, ויש בה רשימה של רגישות ועמידות לאנטיביוטיקה. ליד כל שם של אנטיביוטיקה מצויין R (עבור Resistant, עמיד) או S (עבור Susceptible, רגיש), ומכך אפשר ללמוד באיזו אנטיביוטיקה ניתן לטפל בחיידק שגדל בתרבית: 'רגיש' משמע שהחיידק נפגע כתוצאה מטיפול באנטיביוטיקה הנבדקת, ו'עמיד' משמע שאנטיביוטיקה הנבדקת אינה יעילה לטיפול בחיידק. התוצאות לא צריכות כל כך לעניין אותך אלא את הרופא המטפל לצורך קביעת הטיפול המתאים. לך חשוב לדעת שיש זיהום בדרכי השתן. הגדלה שפירה של הערמונית מביאה לכך שיש יותר מקרים זיהומים עקב אצירת שתן. ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: למיטב ידיעתי אין בעיה בנטילת אבץ פיקולינאט באדם עם כליה אחת. למיטב ידיעתי אין בעיה גם עם השילוב שציינת של ויטמינים ומינרלים, פרט לכך שלא ברור לי למה את צריכה תוסף של ויטמין K. כדאי גם לבדוק אם המינון של הסידן בתוסף המשולב מספיק מבחינת התצרוכת היומית שאת זקוקה לה. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד