בדיקת קרקעית עיניים (fundoscopy)

תשובה: ככל הידוע לי, לא נגרם נזק. יכולות להופיע בעיות של ירידה בחדות ראיה, סחרחורות, כאבי ראש וכדומה, אולם לא מדובר בנזק. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

תשובה: אין בהכרח קשר בין כאבי הראש לבין הרכבת המשקפיים, אם כי לפי דבריך, הכאב חולף כאשר אתה מסיר את המשקפיים, וזהו רמז עבה מאוד. ישנן אתיולוגיות (סיבות) רבות לכאבי ראש, ואחת מהן היא בעיית תשבורת ראייה: קוצר או רוחק ראייה. כאבי הראש שאתה מתאר יכולים לנבוע מלחץ חיצוני של מסגרת המשקפיים בכל אחת מנקודות המגע (אוזניים, גשר האף). הכאב יכול לנבוע גם מחוסר התאמה של העדשות במשקפיים למספר הנדרש. המספר יכול גם להתפתח ולגדול עם השנים, כך שמשקפיים שהתאימו בעבר לא בהכרח מתאימות בהווה. חוסר התאמה כזה יכול להתבטא בכאבי ראש, בסחרחורות, וכמובן בטשטוש ראיה, שיכול להיות מינימלי ואף לא מורגש לעיתים. המלצתי היא שתפנה לאופטומטריסט בשלב הראשון. אם הפתרון לבעיית כאבי הראש אינו קשור במשקפיים, פנה לרופא משפחה לבירור מקיף. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

תשובה: התופעה שאותה אתה מתאר יכולה בהחלט להיות תופעה חולפת, אולי כתוצאה מבהייה במסך הטלוויזיה או במסך המחשב, אך ישנן סיבות נוספות לטשטוש ראייה זמני, ביניהן תסחיף (קריש דם), מצב דלקתי של עצב הראייה, חולשה או פגיעה בשרירי העין, או בעיה נוירולוגית בעצב הראייה. אם התופעה ממשיכה, אנא פנה לבדיקת רופא עיניים. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: הסיבות לכאבי ראש הן רבות מאד, לחלקן המנגנון ברור ולחלקן אין אנו יודעים מהי הסיבה. כאבי ראש המסווגים כמיגרנה הינם כאבי ראש שאין אנו מבינים לחלוטין את מנגנון הופעתם, ותיאור המקרה של בנך יכול להתאים לכאב ראש מסוג מיגרנה (כאבי ראש חזקים בעוצמתם, מלווים בהבזקי אור). כאבי ראש כשלעצמם יכולים להוביל להתקפי זעם. אולם, חולים הסובלים ממיגרנה בד"כ אינם מציגים ממצא פתולוגי בבדיקתם, ולבנך נמצאה פפילאדמה (בצקת של מוצא עצב הראיה). פפילאדמה הינה ממצא המעיד על קיומו של לחץ תוך-גולגולתי מוגבר, וזו הסיבה שבנך נשלח לביצוע CT. לאנשים עם מיגרנה בד"כ אין פפילאדמה, ואין עלייה בלחץ התוך-גולגולתי. עלייה בלחץ התוך-גולגלתי בהחלט יכולה להוביל לכאבי ראש איומים, והסיבות לה הן רבות, החל מדימום מוחי, גידול מוחי, לחץ דם מאד גבוה, הפרעה במערכת הניקוז של נוזל השדרה וחדרי המוח, דלקות או זיהומים בקרומי המוח ועוד. כמובן שחסר מידע לגבי מצב בריאותו הבסיסי של בנך. האם הוא ילד בריא? האם התפתחותו תקינה? האם סבל בעברו ממחלות אחרות או כאבי ראש? אבל בכל אופן הרופא האמור לסייע לכם בנוגע לכאבי ראש הינו נוירולוג ילדים. בפנייתכם לנוירולוג ילדים, תעברו תשאול מסודר בנוגע לכל ההיסטוריה הרפואית והלא רפואית של בנך. לאחר מכן תבוצע בדיקה נוירולוגית מקיפה, ואז הנוירולוג יוכל לסייע באבחנה. ייתכן שתישלחו לבצע בדיקות נוספות, כגון EEG או בדיקות דם. מובן שכדאי להגיע גם אל הנוירולוג עם ה-CT. תיאור הממצא ב-CT מוח נראה חסר. האם קיימים סימני לחץ? מהו גודל המוקד? על מנת לקבל מידע מדוייק יותר עליכם להתייעץ בנוירולוג או בנוירוכירורג. רפואה שלמה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: לרוב מכניסים לעין סיליקון כתחליף לזגוגית במקרים שבהם נדרשת תמיכה טובה יותר ברשתית, או למשך יותר זמן, לעומת גז. גז כתחליף לזגוגית נספג כעבור חודש וחצי לערך ומוחלף על ידי הנוזל הטבעי של העין. זהו פרק הזמן שבו הוא תומך בעין. כאשר מכניסים סיליקון, בדרך כלל רוצים להשיג תמיכה לתקופה ארוכה יותר. אינני יודע מהי את הבעיה הבסיסית שבעטיה נותחת לכריתת הזגוגית ולהכנסת שמן סיליקון, אולם אני ממליץ לך להתייעץ עם הרופא המנתח לגבי המועד האופטימלי. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

תשובה: יש סיבות אפשריות רבות, והן כוללות: Diabetic retinopathy אצל חולי סוכרת; קרע ברשתית; היפרדות רשתית; BRVO - חסימת ענף של וריד הרשתית, המתרחשת לרוב אצל חולים מבוגרים עם יתר לחץ דם; PVD - היפרדות של הזגוגית, המלוות לעתים קרובות בראיית "ברקים" או "נצנוצים" ו- floaters, עצמים צפים בשדה הראייה; AMD רטוב - ניוון שתלוי בגיל המקולה, ומתרחש בשלב המתקדם של המחלה (יצירת כלי דם חדשים); טראומה; וגידול בתוך העין. ישנן סיבות אפשריות נוספות, פחות שכיחות ומוכרות. לקביעת אבחנה נחוצים אנמנזה טובה ובדיקת עיניים יסודית עם מנורת סדק. אם צריך, יש לבצע בדיקת אולטרסואנד של העין כאשר הדימום בזגוגית לא מאפשר לראות את הרשתית בפירוט. בדיקה נוספת היא בדיקת הזרקת פלורסצאין תוך-ורידי לצורך הדגמה של הקוטב האחורי של העין. אם לא נצפים היפרדות או קרע ברשתית, מומלץ לנוח יומיים-שלושה עם ראש מעט מורם. יש להפסיק נטילת תרופות נוגדות קרישה כגון אספירין, נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAID's) ותרופות אחרות (בהיוועצות עם הרופא המטפל). הטיפול תלוי באטיולוגיה. הסרה כירורגית של הזגוגית - ויטרקטומיה (vitrectomy) מבוצעת לרוב כאשר בנוסף, הרשתית מופרדת או יש קרע ברשתית (תלוי בגודל, בסוג ובמקום הקרע); במקרה של דימום זגוגיתי כרוני של מעל 3 חודשים; כאשר בנוסף צומחים כלי דם חדשים על הקשתית; ובמקרים נוספים נוספות. ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

תשובה: באופן עקרוני, ניתן לבצע את הניתוח בהרדמה מלאה, אולם יש לזכור שגם להרדמה מלאה סיבוכים וסיכונים, ועל כן, כאשר הדבר אינו הכרחי, מומלץ לעשות את הניתוח בהרדמה מקומית על ידי טיפות או זריקה. ניתוח הקטרקט הוא ניתוח מאוד שכיח ברפואת עיניים, וכשוא נעשה על ידי רופא מיומן, וללא אירועים חריגים, הוא אמור לארוך פחות מחצי שעה. אני ממליץ בחום להימנע מהרדמה כללית אם הדבר לא הכרחי. לקבלת פרטים נוספים לגבי אפשרויות הרדמה, פני לרופא העיניים ולרופא המרדים בבדיקתך לפני הניתוח. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

תשובה: לפי התיאור שלך נשמע כאילו גוף זר (חתיכת חוט, חרק קטן, או גרגר חול) התיישב על שטח הלחמית שלך. אני ממליץ לך ללכת ולהיבדק על ידי רופא עיניים, על מנת שיבדוק ויראה אם באמת מדובר בגוף זר או בבעיה אחרת ויוכל להציע לך טיפול מתאים. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד

תשובה:

לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים בשיטת TK, הרופא המנתח יקבע תור למעקב יום אחרי הניתוח, שבוע אחרי, חודש, 3 ו-6 חודשים לאחר הניתוח, על מנת לשלול סיבוכים כגון זיהום עיני, בצקת או דימום של הקרנית וכד'. בנוסף, המטופל יידרש בטיפול קבוע למשך כחודש של טיפות אנטיביוטיות וטיפול בטיפות מונעות דלקת, על מנת להפחית את הסיכון בדלקת עינית לאחר הניתוח. במידת הצורך, המטופל ירכיב משקפי ראייה לתיקון קוצר הראייה שעלול להיווצר, למשך מספר ימים עד שבועות מהניתוח.

תשובה: