תופעות הלוואי הנפוצות הן: יובש בפה, עצירות, שלשול, בחילה, הקאה, קשיי עיכול, כאב בטן, כאב ראש, כאבי שרירים ועצמות, במהלך הטיפול או לאחר הפסקתו. אנמיה. איבוד תיאבון, אנורקסיה, סחרחורת, שינויים בטעם, נדודי שינה, כאבי בטן או תחושת נפיחות כללית והזעה לילית, עליית משקל מהירה, אגירת נוזלים. סימני זיהום. דימומים או סימני חבלה שאינם צפויים.
תופעות לוואי שכיחות כוללות גם איבוד משקל או הפרעה בחוש הטעם, תחושת סחרחורת או חולשה, קשיי שינה, הפרשה מהעין עם גרד, אודם ונפיחות, עיניים דומעות או טשטוש ראייה, נפיחות בעפעפיים. דימומים מהאף, כאב או נפיחות בבטן, גזים, צרבת. גרד. נשירת שיער או דילול בלתי רגילים. חוסר תחושה בידיים או בכפות הרגליים (נימול). כיבים בפה. כאב עם נפיחות של המפרקים. יובש בפה, בעור או בעיניים. ירידה או עלייה ברגישות העור. גלי חום, צמרמורות או הזעות לילה. קוצר נשימה, שיעול. עלייה באנזימי הכבד.
תופעות לוואי שאינן שכיחות, או נדירות, חלקן עלולות להיות רציניות ומחייבות יעוץ רפואי: כאב בחזה, קצב לב לא סדיר. שיעול, קשיי נשימה. סחרחורת או עילפון, בחילה עם איבוד תיאבון, שתן בצבע כהה, הצהבה של העיניים או העור. פריחה, עור אדום עם שלפוחיות על השפתיים, העיניים, העור או הפה, קילופים בעור, חום, כתמים אדומים או סגולים, גרד, תחושת צריבה, פריחה מוגלתית. כאב בטן חמור, הקאה דמית, צואה שחורה או דמית. דם בשתן, תחושת צמאון. בחילה עם שלשול והקאה, חולשה או שיתוק של הגפיים או הפנים, קושי בדיבור, איבוד הכרה פתאומי. עור חיוור, עייפות, כאבים בעין או ירידה בראייה, דימום בעיניים. כאב בעצמות או במפרקים. שלפוחיות בעור או ברקמות ריריות, גושים כואבים על העור, חוסר תחושה או קור באצבעות, קושי בשמיעה, חולשת שרירים, סימני חבלה, כאב באגן מלווה לעיתים בבחילה והקאה, עם דימום וגינאלי לא צפוי, הרגשת סחרחורת או עילפון בגלל לחץ דם נמוך, סימנים של הפרעה בשחלות או ברחם. קרישי דם בכלי דם קטנים (פקקת בכלי הדם הקטנים). תוצאות לא תקינות בבדיקות מעבדה, תחושה כללית לא טובה, ירידה בחשק מיני, הגדלת חזה, רעד, הפרעה בזיכרון, סימני חרדה, סימני דיכאון, סימנים דמויי שפעת.
תופעות המחייבות התייחסות מיוחדת: גרד, אודם, דלקת, יובש או פריחה בעור, דלקת הלוע, אקזמה, התכווצויות שרירים ועוויתות, עייפות או חולשה מוגברת, נשירת שיער, שטף דם תת-עורי נימי, התנפחות מפרקים וחוסר תחושה בכפות ידיים ורגליים (נדירות) - יש להמשיך בטיפול ולפנות לרופא. במקרה של כאב בחזה, קשיי נשימה, דימום מהאף, כאב ראש עז, דלקת ריאות, הצהבת העור והעיניים, צואה דמית, כיחלון (נדירות) - יש להפסיק הטיפול ולפנות מייד לרופא. כמו כן, בזמן הטיפול באימטיניב תיתכן אגירת נוזלים בגוף, מה שעשוי לגרום לעלייה מהירה במשקל - יש להמשיך הטיפול ולפנות מייד לרופא. בנוסף הטיפול עשוי להגביר או להפחית את מספר תאי-הדם הלבנים, דבר המגביר את הרגישות לזיהומים. יש לפנות לרופא מייד במקרים של חום, צמרמורות קשות, כאב בגרון ופצעים בפה.
בהופעת סימני חבורות, דימום, חום, עייפות ובלבול- יש ליצור קשר עם הרופא, שכן יתכן שזהו סימן לנזק לכלי דם (הקרוי פקקת בכלי הדם הקטנים).
יש לפנות לרופא אם כל אחת מתופעות הלוואי המצוינות בעלון משפיעה באופן חמור, או בהופעת תופעת לוואי שלא צוינה בעלון.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור התרופות:, תרופות נוגדות פטריות ממשפחת הazole- כגון: איטראקונאזול, קטוקונאזול, פוזקונזול, ווריקונזול ,מעכבי פרוטאז-לטיפול באיידס כגון: ריטונאביר, אינדינביר, לופינביר/ריטונביר, סקוינביר או נלפינביר, תרופות לטיפול בהפטיטיס C כגון טלפרביר או בוספרביר, אנטיביוטיקות ממשפחת המאקרולידים כגון: קלאריתרומיצין, אריתרומיצין, טליתרומיצין ומיץ אשכוליות: תרופות אלו עלולות לעכב פירוק של אימטיניב בכבד דבר העלול להביא להצטברות של אימטיניב בדם וסיכון מוגבר לתופעות לוואי.
היפריקום, ריפאמפיצין, דקסאמתאזון ותרופות אנטיאפילפטיות כגון: פנובארביטאל, קארבאמאזפין: תרופות אלו מזרזות את פירוק אימטיניב וכתוצאה פעילותו מופחתת.
וארפארין, או תרופות אחרות לטיפול בהפרעות קרישה בדם : אימטיניב מגביר את השפעתו של וארפארין ולכן עלול להגביר את הסיכון לדימומים. יש להשתמש בזהירות תוך ניטור קפדני של ערכי קרישה. טקרולימוס, סירולימוס - תרופות למניעת דחיית שתל בחולים שעברו השתלת איברים. פנטניל, אלפנטניל- לטיפול בכאב, טרפנדין- לטיפול באלרגיה, בורטזומיב, דוקסטקסל- לטיפול בסרטן, קוינידין.
תרופות המדכאות את מוח העצם, קרינה: עלולים להגביר את רעילות אימטיניב. יש צורך להוריד את מינון אחת מהתרופות.
חיסונים חיים: אין לתת לחולים המקבלים תרופות נוגדות סרטן. תרופות אלו מחלישות את מערכת החיסון וייתכן זיהום לאחר חיסון של נגיף חי.
כינידין, פאראצטאמול, בנזודיאזפינים, חוסמי תעלות סידן, ציקלוספורין, סטאטינים: אימטיניב מעכב את הפירוק של התרופות הללו ולכן קיים סיכון מוגבר לתופעות הלוואי שלהן.
ארגוטמין, דיארגוטמין לטיפול במיגרנה- רמתן עלולה לעלות בשל שימוש משולב.
לבותירוקסין: יעילותו פוחתת בשילוב עם אימטיניב.
השפעת שימוש ממושך
בתקופת הטיפול בתרופה זו יש לערוך בדיקות דם, תפקודי כבד ומעקב אחר משקל הגוף.