בצקת ריאות

גודש נוזלים בריאות הוא מצב מסוכן הגורם למגוון תסמינים, בהם:

• קוצר נשימה.

• עלייה במספר הנשימות לדקה (טכיפנאה).

• ירידה בריוויון החמצן בדם (סטורציה נמוכה מ-90%).

• חיוורון.

• זיעה קרה.

• חרדה ואי שקט.

• במקרים קשים, אי-ספיקה בדרכי הנשימה, מצב מסוכן הדורש הנשמה מלאכותית.

בצקת ריאות היא לרוב בעיה לבבית בעלת ביטוי נשימתי, ולכן פגיעה לבבית היא גורם סיכון לפיתוח בצקת ריאות.

במידה ויש פגיעה בשריר הלב, בין אם בגלל מחלת לב איסכמית ובין אם זוהי מחלה ראשונית של שריר הלב, עלולה להתפתח אי ספיקת לב. אחד ממאפייני אי ספיקה בלב הוא הפרעה בניקוז הדם מהריאות ללב ועלייה בלחץ הדם בריאות עקב גודש הדם שבתוכם. הגודש גורם בתורו ליציאת נוזל מכלי הדם הללו אל רקמת החיבור בריאות, מצב המפריע לשיחלוף הגזים. 

חולי אי ספיקת לב צריכים ליטול תרופות קבועות על מנת להפחית את הסיכון להיקלע לבצקת ריאות. 

קיימים גורמים נוספים לבצקת ריאות, כמו הרעלת ריאה, יתר לחץ דם, אי ספיקת כליות וזיהומים הגורמים לכשל נשימתי. 

לאחר שיחה עם החולה, הכוללת תשאול מקיף לגבי התסמינים ולגבי הרקע הרפואי, לרוב יתבצע צילום חזה על מנת לראות את הבצקת. 

בנוסף, יש צורך לבצע בדיקת ECG ובדיקת אקו לב על מנת לבדוק את תפקודי הלב. 

ללא טיפול מתאים ומהיר, בצקת ריאות עלולה לגרום למוות עקב חוסר היכולת של הריאות לבצע שחלוף גזים, דבר המוביל למחסור בחמצן. 

הטיפול בבצקת ריאות כולל מתן חמצן מועשר ובמצבים קשים אף הנשמה מלאכותית.

במקביל, יש ליטול תרופות להורדת לחץ הדם בכלי הדם הריאתיים ולהורדת הבצקת. תרופות אלו כוללות תרופות משתנות כמו פורוזאמיד, תרופות מרחיבות כלי דם כמו ניטרטים, ומורפין.

במידה ויש חשד שהסיבה לבצקת היא מחלת לב כלילית, יבוצע צנתור במטרה לטפל בבצקת ובגורם לבצקת. 

כאמור, חולי אי ספיקת לב צריכים ליטול תרופות קבועות על מנת להפחית את הסיכון להופעת בצקת ריאות. 

על מנת למנוע הישנות של הבצקת, יש לערוך בירור לגבי הסיבה שגרמה להופעתה ולפעול על מנת להגיע לפתרון הבעיה. כך, למשל, אם הבצקת נגרמה כתוצאה מבעיה במסתמי הלב, יש להחליף את המסתם בניתוח מסתמים. 

טיפול טבעי בבצקת ריאות יכלול לרוב תזונה דלת נתרן וצריכת מזונות משתנים (כמו סלרי, סלק, פטרוזיליה וכוסברה). 

כיוון שמדובר במצב מסכן חיים, אין להסתפק בטיפול הטבעי בלבד ויש להיוועץ עם הצוות הרפואי לגבי כל טיפול שנלקח במקביל לטיפול הרפואי המקובל והמומלץ.