דיפירון (אופטלגין, וי-דלגין)

תזונה

אין הגבלות. אפשר לקחת אופטלגין (דיפירון, וי-דלגין) עם או ללא אוכל.

אלכוהול

נהיגה

הריון

אין להשתמש באופטלגין (דיפירון, וי-דלגין) בהריון מבלי להיוועץ ברופא. השימוש במהלך ההיריון יעשה רק לאחר הערכת תועלת- סיכון יסודית ע"י הרופא. 

לאחר שבוע 28, נטילה מקסימלית של 3 גרם ביום, לא יותר מ 3-4 ימים ברצף. 

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד
• נטילת תרופות אחרות
• תפקוד כליתי לקוי
• בעיות בקרישת הדם
• אנמיה
• נטייה לתגובות אלרגיות, גם לתרופות אחרות
• רגישות יתר לחומרי צבע/ משמרים/ אלכוהול
• ירידה בכדוריות דם לבנות, שינויים בספירת דם.
• מצב בריאותי כללי ירוד
• ביצוע בדיקות מעבדה

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

כדי להבטיח שימוש בטוח בדיפירון (אופטלגין, וי-דלגין), קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה

תופעות הלוואי העלולות להוביל להשלכות חמורות, של אופטלגין (דיפירון, וי-דלגין): כוללות תגובה אלרגית חריפה (הלם אנפילקטי), ירידה בכדוריות הדם הלבנות ובטסיות הדם או דיכוי מח העצם (אגרנולוציטוזיס). תופעות אלה נדירות מאד מחד, אך עלולות לסכן חיים מאידך. הן עלולות להופיע בכל שלב במהלך הטיפול, ואף לאחר הפסקתו, אפילו אם לא היו כל תופעות לוואי בנטילות קודמות של אופטלגין (דיפירון, וי-דלגין). הדרדרות חדשה בתפקוד הכליות (נדיר מאוד).
תגובות רגישות קלות יותר כוללות: תחושת צריבה בעיניים, שיעול, נזלת, התעטשות, לחץ בחזה, אודם בעור (במיוחד באזור הפנים והראש), פריחה ונפיחות בפנים ובמקרים פחות שכיחים- בחילות ועוויתות בבטן . תסמיני אזהרה מיוחדים כוללים צריבה, גרד ותחושת חום על פני הלשון ומתחת ללשון, ובמיוחד בכפות הידיים ובכפות הרגליים. תגובות קלות יותר מסוג זה עלולות להתפתח לצורות חמורות יותר של רגישות יתר לתרופה.

שינויים חמורים בספירת הדם- יש להפסיק את הטיפול ולפנות לרופא בהקדם האפשרי:
השימוש בדיפירון עלול לגרום לירידה חדשה בספירת תאי דם לבנים מסוג גרנולוציטים (אגרנולוציטוזיס) החשובים להתמודדות עם זיהומים. ירידה זו עלולה להוביל לזיהומים חמורים ומסכני חיים. יש להפסיק את הטיפול בתרופה ולפנות מיד לרופא, במקרה סימנים היכולים להעיד על אגרנולוציטוזיס, כמו: חום גבוה, צמרמורות, כאב גרון, קשיי בליעה ונגעים כואבים ברקמות ריריות ובמיוחד בפה, באף, בגרון ובאזור איברי המין או פי הטבעת.
 כאשר הטיפול בדיפירון ניתן להורדת חום, או במקביל לטיפול אנטיביוטי, ייתכן קושי בזיהוי חלק מסימני התפתחות אגרנולוציטוזיס.

תרומבוציטופניה (ירידה בספירת הטסיות), עם סימנים כמו נטייה מוגברת לדימומים וחבורות (נדיר מאוד).
פנציטופניה (ירידה חמורה במספר סוגים של תאי דם), שעלולה לגרום לחולשה, חבורות או להגדיל את הסיכוי לזיהומים. (שכיחות אינה ידועה).

תגובות עוריות מסכנות חיים, שלפוחיות, כתמים אדמדמים שטוחים דמויי "מטרה", עור מתקלף, כיבים בפה, בגרון, באף, באיברי המין ובעיניים. פריחות חמורות העשויות להופיע לאחר חום וסימנים דמויי שפעת, פריחה נרחבת, חום גבוה ובלוטות לימפה מוגדלות. יש להפסיק מיידית את הטיפול, לפנות לקבלת טיפול רפואי, ולא לטפל שוב בדיפירון. הפסקת טיפול מוקדמת עשויה להיות בעלת חשיבות קריטית להחלמה.

ירידת לחץ דם (לא שכיח). סיכון זה עולה במקרים בהם לחץ הדם נמוך, חוסר נוזלים משמעותי (התייבשות), זרימת דם לקויה, או סימנים ראשוניים של כשל בזרימת דם (למשל בעקבות התקף לב או פציעות חמורות).

בשכיחות שאינה ידועה ייתכנו תופעות לוואי: כשל פתאומי בזרימת הדם הנגרם מתגובה אלרגית חריפה (שוק אנפילקטי), התקף לב הנגרם מתגובה אלרגית, אנמיה המלווה בליקוי בתפקוד מח העצם, ספירה נמוכה של תאי דם לבנים ואדומים ושל טסיות. הסימנים לשינויים אלו בדם כוללים: תחושת חולי כללית, זיהום, חום מתמשך, חבורות, דימום וחיוורון, חולשה או קוצר נשימה. בנוסף, דימום במערכת העיכול- דלקת של הכבד, הצהבה של העור והחלק הלבן בעיניים, עליה ברמות אנזימי הכבד בדם. דימום במערכת העיכול, תגובות עור קשות, פריחה נרחבת, חום גבוה ובלוטות לימפה מוגדלות.
יש להפסיק בצורה מיידית ולפנות לרופא אם מופיעים סימנים שעשויים להיות סימני פגיעה בכבד כמו בחילה או הקאה, חום, עייפות, איבוד תיאבון, שתן כהה, צואה בהירה, הצהבה של העור או החלק הלבן בעיניים, גירוד, פריחה או כאב בבטן העליונה.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
שילוב אופטלגין (דיפירון, וי-דלגין) עם תרופות הבאות עלול לגרום  לירידה ברמתן או להפחית מיעילות הטיפול:
בופרופיון- לטיפול בדיכאון ולהפסקת עישון
אפאבירנז- תרופה לטיפול ב-HIV, איידס
מתדון- תרופה לטיפול בכאב חמור או בגמילה מהתמכרות לחומרים נרקוטיים.
ואלפרואט- תרופה לטיפול באפילפסיה או הפרעה דו קוטבית.
ציקלוספורין- תרופה לדיכוי מערכת החיסון.
טקרולימוס- תרופה המשמשת למניעת דחיית איברים במטופלים מושתלים.
סרטרלין- תרופה לטיפול בדיכאון.
יתבצע מעקב רפואי אחר יעילות תרופות אלה ורמתן בדם אם יינתנו בו זמנית.
תרופות המשפיעות או עלולות להשפיע על רמות דיפירון:
נוגדי קרישה או תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות: הנטייה לדימום עלולה להתגבר. 
מתוטרקסאט- תרופה לטיפול במחלות סרטן ובמחלות ראומטיות מסוימות. מתן משולב עלול להגביר את הסיכון לפגיעה אפשרית בייצור דם על ידי מתוטרקסאט, במיוחד במטופלים קשישים. אין לשלב.
אספירין -  דיפירון עלול להפחית את השפעתה על טסיות הדם. נטילת אספירין במינון נמוך מאפשרת שימוש זהיר בדיפירון.
 כלורפרומאזין- תרןפה לטיפול בהפרעות נפשיות: סיכון מוגבר לירידה חדה בחום הגוף. 
תגובות אפשריות עם קבוצת תעשירי פיראזולון (אליה משתייך דיפירון):
קפטופריל- תרופה לטיפול ביתר לחץ דם ובמחלות לב מסוימות .
 ליתיום- תרופה לטיפול בהפרעות נפשיות .
 תרופות לפינוי תרופות נוזלים מהגוף- משתנות ,כגון טריאמטרן . 
 תרופות לטיפול ביתר לחץ דם.

השפעת שימוש ממושך

יתכן דיכוי ייצור תאי הדם. ניטור: בשימוש ממושך באופטלגין דרוש ניטור תקופתי של תמונת הדם.

חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש בדיפירון (אופטלגין, וי-דלגין)? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה