x סגור

כתבה פרסומית הפרעת קשב וריכוז - מה ההבדל בין ADD ל-ADHD

Share |

שאל את המומחה שלנו בפורום הפרעות קשב וריכוז >>>

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה התנהגותית התפתחותית. לוקים בה 3 עד 5 אחוזים מהילדים ברחבי העולם, כאשר התסמינים מתחילים להופיע לפני גיל שבע. היא מתאפיינת בהתנהגות אימפולסיבית באופן קבוע ובחוסר תשומת לב, עם או ללא מרכיב של היפראקטיביות. 

הפרעת קשב וריכוז היא בדרך כלל הפרעה כרונית. שלושים עד חמישים אחוזים מהמאובחנים כלוקים בהפרעה זו בילדותם, ממשיכים לסבול מהתסמינים גם בבגרותם. מתבגרים ומבוגרים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז מפתחים מנגנוני התמודדות, שמסייעים להם לפצות על הליקוי.

כאשר המורה או יועצת בית הספר חושדות שהילד לוקה בהפרעת קשב וריכוז, ההורים קרוב לוודאי ינסו לקרוא וללמוד על ההפרעה, יחפשו מידע באינטרנט ויתקלו במינוח מבלבל. 

המונחים הרפואיים ADD Attention-Deficit Disorder) / הפרעת קשב) ו- ADHD /Attention-Deficit-Hyperactivity Disorder) הפרעת קשב והיפראקטיביות) משמשים בדרך כלל לתיאור מצב של קושי בקשב ובריכוז.

חשוב להבין שהמונחים ADD ו- ADHD מתייחסים לאותה אבחנה רפואית ומהווים תסמונת אחת. אולם בעשורים האחרונים המינוח הרפואי של הפרעת קשב הוגדר מחדש, על מנת לפרט מספר וריאציות שונות וחשובות של התסמונת. באמצע המאה ה- 20 השתנה שמה האבחוני של הפרעת קשב. בתחילה התייחסו אל התסמונת כאל "נזק מוחי מינימאלי", "הפרעה מינימאלית בתפקוד המוח", "ליקויים בלמידה/התנהגות" ו"היפראקטיביות".

ככל שהעמיק הידע וגברה המודעות לכך שההגדרה שכוללת את המילים "נזק מוחי", אינה מתאימה, חלק מההגדרות האלו הפכו בעיתיות.

בשנות הששים המאוחרות, הפרעת קשב כונתה "תגובה היפרקינטית בילדות", למרות שאנשי מקצוע רבים הבחינו שרבים מהילדים שאובחנו כסובלים מבעיות קשב, אינם מפגינים סימנים של היפראקטיביות.

בשנות השמונים, אגוד הפסיכיאטרים האמריקאי הציג במדריך האבחון והסטטיסטיקה להפרעות נפשיות (DSM-III) את "ADD / הפרעת קשב", כתופעה שיכולה לכלול או שלא לכלול היפראקטיביות. מספר שנים מאוחר יותר, כאשר המדריך לאבחון נבדק מחדש (DSM-III-R) המונח ADD הוחלף במונח ADHD (הפרעת קשב והיפראקטיביות). במהדורות מאוחרות יותר של מדריך DSM התחילו להציג את תסמונת ADHD ואת תתי הסוגים השונים שלה.

כך המונח ADD, שהשתמשו בו בעבר הפך מיושן. כיום המונח הרפואי הנכון להפרעת קשב הוא ADHD. מדריך IV-DSM-IV מבחין בין שלושה תתי סוגים של ADHD:

1. הפרעת חוסר קשב בעיקרה.

2. הפרעה היפראקטיבית ואימפולסיבית בעיקרה.

3. הפרעה משולבת.

כשליש מהאנשים שיש להם הפרעת קשב וריכוז ADHD לוקים בהפרעת קשב בעיקרה (ADHD-I), כלומר הם אינם לוקים בהתנהגות היפראקטיבית או בפעלתנות יתר, שמאפיינת את תתי הסוגים האחרים של הפרעת קשב וריכוז. למרות שרבים עדיין משתמשים בטעות במונח ADD – הפרעת קשב, בהתייחסם אל תת סוג זה של הפרעת קשב, כפי הנראה משום שהוא אינו מכיל את המילה היפראקטיביות, כיום המונח ADD הוא מונח אבחוני שגוי ומיושן בלשון הרפואי.

רבים מהסימפטומים של ADHD מופיעים מעת לעת אצל כולנו. בחולים עם ADHD, תדירות הסימפטומים גבוהה יותר ומשפיעה באופן משמעותי יותר על חייהם. הליקוי חייב להופיע בכמה מסגרות על מנת להיות מסווג כ – ADHD. גם כאן, כמו בלקויות פסיכיאטריות ורפואיות רבות אחרות, האבחנה הרשמית נעשית על ידי מומחה מוסמך בתחום בהתבסס על מערך קריטריונים ברור. 

המומחים בישראל משתמשים בעיקר במדריך האבחנתי והסטטיסטי למחלות נפש (DSM-IV) המפורסם באגודה האמריקאית לפסיכיאטריה על במטרה לאבחן את הביטויים שהונים של ADHD. בהתבסס על הקריטריונים של DSM-IV הרשומים בהמשך, מאובחנים שלוש הסוגים השונים של ADHD:

תנאי ראשון

ששה או יותר מהתסמינים הבאים של חוסר קשב התקיימו במהלך ששת החודשים האחרונים לפחות בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק:

1. לעתים קרובות אינו מקדיש תשומת לב לפרטים, או עושה שגיאות טפשיות בלימודים, בעבודה או בפעילות אחרת.

2. לעתים קרובות מתקשה לשמור על הקשב למשך זמן במטלות או במשחק.

3. לעתים קרובות נראה כמי שאינו מקשיב כשמדברים אליו.

4. לעתים קרובות אינו עוקב אחרי הוראות ומתקשה להשלים מטלות, כגון עבודות בי"ס, מטלות בעבודה וכו' (ולא כתוצאה מהפרעה מרדנית מתנגדת או מקושי בהבנת המטלות).

5. לעתים קרובות מתקשה בארגון מטלות ופעילויות.

6. לעתים קרובות נמנע, סולד או אינו מעוניין לעסוק בפעילויות הדורשות מאמץ מנטלי ממושך (למשל לימודים בביה"ס או שעורי בית).

7. לעתים קרובות מאבד חפצים הדרושים למטלות או פעילויות (למשל עבודות בית מביה"ס, עפרונות, ספרים, כלי עבודה).

8. לעתים קרובות מוסח על ידי גירויים חיצוניים.

9. לעתים קרובות שכחן בפעילויות יומיומיות. 


תנאי שני


שישה או יותר מהתסמינים הבאים של היפראקטיביות ואימפולסיביות התקיימו במהלך ששת החודשים האחרונים לפחות בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק:


היפראקטיביות

1. לעתים קרובות ממולל בידיים וברגליים או מקפץ בכיסא.

2. לעתים קרובות עוזב את כיסאו בכיתה, או במצבים אחרים בהם יש ציפייה שיישאר ישוב.

3. לעתים קרובות רץ או מטפס במצבים בהם לא נהוג לעשות זאת (במתבגרים או במבוגרים תיתכן תחושת אי-שקט עזה).

4. לעתים קרובות חש קושי לשחק או להנות מפעילויות פנאי בשקט.

5. לעתים קרובות נמצא בתנועה מתמדת, או מתנהג כאילו יש לו "מנוע בישבן".

6. לעתים קרובות מדבר ללא הפסקה.


אימפולסיביות

1. לעתים קרובות פולט תשובות לפני תום השאלה, או מתפרץ לאמצע המשפט.

2. לעתים קרובות מתקשה לחכות לתורו.

3. לעתים קרובות מפריע או מציק לאחרים (למשל, מתפרץ למשחקים, נוגע וכו').


בנוסף, על-מנת שהקריטריון יתקיים יש צורך ש:

· חלק מתסמיני ההיפראקטיביות, האימפולסיביות, או של חוסר הקשב, הגורמים לבעיה, מתקיימים לפני גיל 7 שנים.

· חלק מהתסמינים יתקיים בשתי מסגרות התייחסות לפחות (למשל בית ובי"ס).

· חייבת להיות עדות ברורה של פגיעה תפקודית בבית, בביה"ס או בעבודה.

· התסמינים אינם מופיעים במהלך ההתפתחות של הפרעה התפתחותית נרחבת (PDD), סכיזופרניה, או הפרעה פסיכוטית אחרת, ואינם ניתנים להסבר טוב יותר על ידי הפרעות נפשיות אחרות כגון הפרעות מצב רוח, הפרעות חרדה, הפרעות דיסוציאטיביות או הפרעות אישיות כלשהן.

שאל את המומחה שלנו בפורום הפרעות קשב וריכוז >>>



פורום סרטן – תמיכה נפשית

ד"ר דבי פרס וינשטוק

ד"ר דבי פרס וינשטוק
בעבר רופאה פסיכיאטרית בכירה במחלקה מוגנת נשים- בית חולים לב השרון-בהמשך פסיכיאטרית יועצת במרפאת הנוטרים- רעננה(שלוותה)-ובמספר הוסטלים בקהילה כיום פסיכיאטרית בקליניקה פרטית-בנוסף פסיכיאטרית יועצת עוד...

ד"ר (.Ph.D) רונית פלמון

ד"ר (.Ph.D) רונית פלמון
פסיכולוגית קלינית מומחית ופסיכולוגית רפואית מומחית בעלת ותק של 25 שניםלשעבר פסיכולוגית במכון האונקולוגי, בית חולים מאיר, במשך שבע שניםלשעבר עבודה במרפאה לנפגעי ראש עבודה, בית חולים לווינשטייןועבודה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • אמא
  • דורין
  • 22/06/2014 22:29
  • היי, התגלה לאימי לפני מס חודשים גידול בבלוטת הלימפה בבטן והיא החלה סדרת טיפולים של פעם בשבוע במשך שבועיים והפסקה שבוע. חשוב לי לציין שאני קשורה לאימי וקשה לי כי את התחושות שאני חווה אני לא יכולה לספר לה כי עלי לחזק אותה לא לדכא אותה כל לילה נתקפת חרדות ופחדים מה יהיה? ומפחדת מהמחלה . מה עלי לעשות?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דורין שלום:
    החששות והתחושות שאת מתארת הן מובנות לחלוטין. תמיד אומרים שלא רק החולה הוא זה שחולה בסרטן אלא כגם כל המשפחה כי כל ההתנהלות של המשפחה משתנה לצורך טיפול המחלה והכלה של החולה.
    במיקרים כאלו תמיד מומלץ לפנות לעזרה מחוץ למסגרת המשפחה- זאת אומרת להיתעץ עם מישהו מקצועי-
    יש כמה כתובות שיכולות לעזור לך: ניתן להיכנס לאתר של עמותת תעצומות- שם מתקימים שיחות ומפגשים עם משפחות חולים, יש גם פעילויות מענינות מאוד לחולים עצמם.
    כמו כן ניתן להיכנס גם לאתר של האגודה למלחמה בסרטן ולבדוק האם באיזור מגוריך מתקימית כעת קבוצה טיפולית למשפחות.
    והאפשרות הנוספת היא לפנות לפסיכולוג במסגרת קופת החולים שלך על מנת לקבל כלים איך להתמודד עם מחלת אימך בצורה הטובה ביותר.
    המון בהצלחה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אמא
  • דורין
  • 22/06/2014 22:29
  • היי, התגלה לאימי לפני מס חודשים גידול בבלוטת הלימפה בבטן והיא החלה סדרת טיפולים של פעם בשבוע במשך שבועיים והפסקה שבוע. חשוב לי לציין שאני קשורה לאימי וקשה לי כי את התחושות שאני חווה אני לא יכולה לספר לה כי עלי לחזק אותה לא לדכא אותה כל לילה נתקפת חרדות ופחדים מה יהיה? ומפחדת מהמחלה . מה עלי לעשות?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • סיוע נפשי לאמא שחולה בלימפומה
  • שלי
  • 30/03/2014 00:17
  • שלום דר' דבי,
    אמא שלי חולה בלימפומה מסוג נון-הודג'קין של תאי B. היא מטופלת במשך שנתיים ולא מגיבה טוב כל כך לכימו' וגם לטיפולים ביולוגיים שעברה. לאחרונה חלה התדרדרות במצבה הנפשי והפיזי. כיום היא מטופלת בתל השומר ורציתי לדעת אם מעניקים שם איזשהו סיוע נפשי, תמיכה וכו'.
    בתודה מראש,
    שלי.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלי שלום כדאי לך לשאול במחלקה האונקולוגית לגבי טיפול ספציפי לאמא שלך- רצוי ליצור קשר עם העובדת הסוציאלית של המחלקה והיא תדע לכוון אותך ספציפי. ברוב בתי החולים יש יחידה שניקראת פיכואונקולוגיה, שמטפלת בחולי סרטן ומשפחותיהם מהפן הנפשי. בודאי יש את זה גם בתל השומר. בדקי בכיוון הזה. הרבה בריאות.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תמיכה נפשית-רוחנית לחולי סרטן
  • סיגל
  • 31/03/2014 16:34
  • מטפלת באזור הדרום
  • שלי
  • 31/03/2014 22:16
  • היי,
    תודה לכם על התגובות.
    אנחנו מאזור הדרום... במרכז כבר הבנתי שלא חסרים מטפלים ואנשים שעוסקים בתחום :)
    לצערי בדרום חסרים... וחסרים המון.
    יש מטפלת טובה שאתם מכירים מאזור הדרום אולי?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום
חפשו בפורטל infomed
אנא בחרו סוג מומחה








רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר יעקב חרמון ד"ר יעקב חרמון
רופא בכיר, פסיכיאטר ...קרא עוד
ד"ר ניר עישר ד"ר ניר עישר
מנהל רפואי מומחה ומד...קרא עוד

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל