כתבה פרסומית הפרעת קשב וריכוז - מה ההבדל בין ADD ל-ADHD

הפרעת קשב וריכוז - מה ההבדל בין ADD ל-ADHD

שאל את המומחה שלנו בפורום הפרעות קשב וריכוז >>>

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה התנהגותית התפתחותית. לוקים בה 3 עד 5 אחוזים מהילדים ברחבי העולם, כאשר התסמינים מתחילים להופיע לפני גיל שבע. היא מתאפיינת בהתנהגות אימפולסיבית באופן קבוע ובחוסר תשומת לב, עם או ללא מרכיב של היפראקטיביות. 

הפרעת קשב וריכוז היא בדרך כלל הפרעה כרונית. שלושים עד חמישים אחוזים מהמאובחנים כלוקים בהפרעה זו בילדותם, ממשיכים לסבול מהתסמינים גם בבגרותם. מתבגרים ומבוגרים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז מפתחים מנגנוני התמודדות, שמסייעים להם לפצות על הליקוי.

כאשר המורה או יועצת בית הספר חושדות שהילד לוקה בהפרעת קשב וריכוז, ההורים קרוב לוודאי ינסו לקרוא וללמוד על ההפרעה, יחפשו מידע באינטרנט ויתקלו במינוח מבלבל. 

המונחים הרפואיים ADD Attention-Deficit Disorder) / הפרעת קשב) ו- ADHD /Attention-Deficit-Hyperactivity Disorder) הפרעת קשב והיפראקטיביות) משמשים בדרך כלל לתיאור מצב של קושי בקשב ובריכוז.

חשוב להבין שהמונחים ADD ו- ADHD מתייחסים לאותה אבחנה רפואית ומהווים תסמונת אחת. אולם בעשורים האחרונים המינוח הרפואי של הפרעת קשב הוגדר מחדש, על מנת לפרט מספר וריאציות שונות וחשובות של התסמונת. באמצע המאה ה- 20 השתנה שמה האבחוני של הפרעת קשב. בתחילה התייחסו אל התסמונת כאל "נזק מוחי מינימאלי", "הפרעה מינימאלית בתפקוד המוח", "ליקויים בלמידה/התנהגות" ו"היפראקטיביות".

ככל שהעמיק הידע וגברה המודעות לכך שההגדרה שכוללת את המילים "נזק מוחי", אינה מתאימה, חלק מההגדרות האלו הפכו בעיתיות.

בשנות הששים המאוחרות, הפרעת קשב כונתה "תגובה היפרקינטית בילדות", למרות שאנשי מקצוע רבים הבחינו שרבים מהילדים שאובחנו כסובלים מבעיות קשב, אינם מפגינים סימנים של היפראקטיביות.

בשנות השמונים, אגוד הפסיכיאטרים האמריקאי הציג במדריך האבחון והסטטיסטיקה להפרעות נפשיות (DSM-III) את "ADD / הפרעת קשב", כתופעה שיכולה לכלול או שלא לכלול היפראקטיביות. מספר שנים מאוחר יותר, כאשר המדריך לאבחון נבדק מחדש (DSM-III-R) המונח ADD הוחלף במונח ADHD (הפרעת קשב והיפראקטיביות). במהדורות מאוחרות יותר של מדריך DSM התחילו להציג את תסמונת ADHD ואת תתי הסוגים השונים שלה.

כך המונח ADD, שהשתמשו בו בעבר הפך מיושן. כיום המונח הרפואי הנכון להפרעת קשב הוא ADHD. מדריך IV-DSM-IV מבחין בין שלושה תתי סוגים של ADHD:

1. הפרעת חוסר קשב בעיקרה.

2. הפרעה היפראקטיבית ואימפולסיבית בעיקרה.

3. הפרעה משולבת.

כשליש מהאנשים שיש להם הפרעת קשב וריכוז ADHD לוקים בהפרעת קשב בעיקרה (ADHD-I), כלומר הם אינם לוקים בהתנהגות היפראקטיבית או בפעלתנות יתר, שמאפיינת את תתי הסוגים האחרים של הפרעת קשב וריכוז. למרות שרבים עדיין משתמשים בטעות במונח ADD – הפרעת קשב, בהתייחסם אל תת סוג זה של הפרעת קשב, כפי הנראה משום שהוא אינו מכיל את המילה היפראקטיביות, כיום המונח ADD הוא מונח אבחוני שגוי ומיושן בלשון הרפואי.

רבים מהסימפטומים של ADHD מופיעים מעת לעת אצל כולנו. בחולים עם ADHD, תדירות הסימפטומים גבוהה יותר ומשפיעה באופן משמעותי יותר על חייהם. הליקוי חייב להופיע בכמה מסגרות על מנת להיות מסווג כ – ADHD. גם כאן, כמו בלקויות פסיכיאטריות ורפואיות רבות אחרות, האבחנה הרשמית נעשית על ידי מומחה מוסמך בתחום בהתבסס על מערך קריטריונים ברור. 

המומחים בישראל משתמשים בעיקר במדריך האבחנתי והסטטיסטי למחלות נפש (DSM-IV) המפורסם באגודה האמריקאית לפסיכיאטריה על במטרה לאבחן את הביטויים שהונים של ADHD. בהתבסס על הקריטריונים של DSM-IV הרשומים בהמשך, מאובחנים שלוש הסוגים השונים של ADHD:

תנאי ראשון

ששה או יותר מהתסמינים הבאים של חוסר קשב התקיימו במהלך ששת החודשים האחרונים לפחות בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק:

1. לעתים קרובות אינו מקדיש תשומת לב לפרטים, או עושה שגיאות טפשיות בלימודים, בעבודה או בפעילות אחרת.

2. לעתים קרובות מתקשה לשמור על הקשב למשך זמן במטלות או במשחק.

3. לעתים קרובות נראה כמי שאינו מקשיב כשמדברים אליו.

4. לעתים קרובות אינו עוקב אחרי הוראות ומתקשה להשלים מטלות, כגון עבודות בי"ס, מטלות בעבודה וכו' (ולא כתוצאה מהפרעה מרדנית מתנגדת או מקושי בהבנת המטלות).

5. לעתים קרובות מתקשה בארגון מטלות ופעילויות.

6. לעתים קרובות נמנע, סולד או אינו מעוניין לעסוק בפעילויות הדורשות מאמץ מנטלי ממושך (למשל לימודים בביה"ס או שעורי בית).

7. לעתים קרובות מאבד חפצים הדרושים למטלות או פעילויות (למשל עבודות בית מביה"ס, עפרונות, ספרים, כלי עבודה).

8. לעתים קרובות מוסח על ידי גירויים חיצוניים.

9. לעתים קרובות שכחן בפעילויות יומיומיות. 


תנאי שני


שישה או יותר מהתסמינים הבאים של היפראקטיביות ואימפולסיביות התקיימו במהלך ששת החודשים האחרונים לפחות בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק:


היפראקטיביות

1. לעתים קרובות ממולל בידיים וברגליים או מקפץ בכיסא.

2. לעתים קרובות עוזב את כיסאו בכיתה, או במצבים אחרים בהם יש ציפייה שיישאר ישוב.

3. לעתים קרובות רץ או מטפס במצבים בהם לא נהוג לעשות זאת (במתבגרים או במבוגרים תיתכן תחושת אי-שקט עזה).

4. לעתים קרובות חש קושי לשחק או להנות מפעילויות פנאי בשקט.

5. לעתים קרובות נמצא בתנועה מתמדת, או מתנהג כאילו יש לו "מנוע בישבן".

6. לעתים קרובות מדבר ללא הפסקה.


אימפולסיביות

1. לעתים קרובות פולט תשובות לפני תום השאלה, או מתפרץ לאמצע המשפט.

2. לעתים קרובות מתקשה לחכות לתורו.

3. לעתים קרובות מפריע או מציק לאחרים (למשל, מתפרץ למשחקים, נוגע וכו').


בנוסף, על-מנת שהקריטריון יתקיים יש צורך ש:

· חלק מתסמיני ההיפראקטיביות, האימפולסיביות, או של חוסר הקשב, הגורמים לבעיה, מתקיימים לפני גיל 7 שנים.

· חלק מהתסמינים יתקיים בשתי מסגרות התייחסות לפחות (למשל בית ובי"ס).

· חייבת להיות עדות ברורה של פגיעה תפקודית בבית, בביה"ס או בעבודה.

· התסמינים אינם מופיעים במהלך ההתפתחות של הפרעה התפתחותית נרחבת (PDD), סכיזופרניה, או הפרעה פסיכוטית אחרת, ואינם ניתנים להסבר טוב יותר על ידי הפרעות נפשיות אחרות כגון הפרעות מצב רוח, הפרעות חרדה, הפרעות דיסוציאטיביות או הפרעות אישיות כלשהן.

שאל את המומחה שלנו בפורום הפרעות קשב וריכוז >>>

פורום שיטת פאולה

 אבי בחט

אבי בחט
אבי בחט, מומחה ביציבה ובתנועה נכונה. שילוב הכלים מתוך האינטגרציה המבנית של רולף (רולפינג), שיטת פאולה שיטת טרייגר, על מצע של עיסוי בגישה הוליסטית עם התייחסות לקשר גוף נפש, יצרו את הטיפול במגע עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • כאבים כתוצאה מסקוליאוזיס
  • ירדנה
  • 07/05/2016 11:49
  • אם את מתייחסת לשיטת פאולה ישנו אתר רישמי לשיטה בו מופיעים כל המורים. אם את מדברת על האינטגרציה המבנית של רולף ישנה מטפלת מעולה בחיפה, אנא פני אלי בפרטי ואעביר לך פרטים. בברכה אבי.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שיטת פאולה וטונוס שרירים נמוך
  • טונוס
  • 15/03/2016 14:32
  • שלום רב, חברה שלי סובלת מהיפוטוניה (טונוס שרירים נמוך) ואני מעוניין לדעת כמה דברים: האם שיטת פאולה יכולה לסייע לה? אם כן, האם היא תצטרך להיות מטופלת כל חייה? מה לגבי מהלך הטיפול? האם היא אמורה לסבול מכאבים ואי נוחות? ומה לגבי תרגול בבית? האם היא אמורה לתרגל בבית ואם כן האם באופן יום-יומי למשך כל חייה?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שיטת פאולה יכולה לעזור מאוד במקרים של היפוטוניה. בד"כ לא צריך לסבול כאבים או אי נוחות אך וודאי יש להשקיע מאמץ כל שהו. כן השיטה בנויה על התרגול בבית ועדיף ברמה יומיומית ולפחות בהתחלה, אח"כ זה שונה מאדם לאדם, כל עוד מרגישים שדברים הולכים ומשתפרים - וודאי יש מוטיבציה להמשיך ולתרגל, יש מי שיתמידו בכך כל חייהם וברכה תבוא עליהם ויש מי שיסגלו יותר ויותר אלמנטים לתוך החיים עצמם ופחות ישקיעו זמן תרגול ייחודי, גם עליהם תבוא הברכה, ויש עוד הרבה קומבינציות ביניהם כל אחת בהתאמה אישית לאדם. אין ספק שכדאי להתחיל וללמוד ובהתחלה (שלושה חודשים ראשונים) להקדיש לכך מינימום שעה ביום, זהו פרק זמן משמעותי שאמור כבר לתת תוצאות נראות לעיין, רק אז כדאי יהיה לבחור כיצד להמשיך.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • עוד משהו
  • טונוס
  • 15/03/2016 18:05
  • ועוד משהו
  • טונוס
  • 15/03/2016 18:16
  • קשה לענות על השאלות מכיוון שכול מקרה לגופו. אין לנו סטטיסטיקה בעניין. יש מקורות או סיבות שונות להיפוטוניה ולכן יכולה להיות השפעה שונה על מקרים שונים, אין לי כרגע סטטיסטיקה שיכולה לעזור בעניין.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שפיכה ושיטת פאולה
  • מוטיקי
  • 29/02/2016 14:58
  • אני אדם דתי שומר תורה ומצוות, ניסיתי לתרגל בעצמי כיווץ איזור השופכה ושחרוו, וזה גרם לי לשפיכת זרע, דבר שאסור עפ"י התורה. האם ישנה דרך לתרגל זאת בלי שזה יקרה. מבחינתי זה דבר חמור מאוד לשפוך זרע לבטלה אך מצד שני יש לי ניוון שרירים וזה חשוב לי לתרגל, האם יש דרך לתרגל בלי סכנה של שפיכת זרע?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום רב, כפי שציינת אתה חולה במחלה שיכולה לגרום לתופעה זו עקב בעיה בתפקוד הסוגרים. יש סיכוי שעבודה עם מורה מוסמך בשיטת פאולה תאפשר לך בנייה הדרגתית של יכולת השרירים (עד כמה שהמחלה שלך מאפשרת) ובאופן הדרגתי כשמתחילים ממקומות רחוקים יותר כמו עיניים ושפתיים וע"י כך להימנע מחזרת התופעה. הסיכויים לכך גדלים ככול שאתה מקבל הדרכה ברמה גבוהה יותר. בהצלחה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מוטיקי תגובה
  • מוטיקי
  • 01/03/2016 14:58
רופאים בתחום
ד"ר שלומית כהן ד"ר שלומית כהן
רופאה פסיכיאטרית מומחית קרא עוד
ד"ר ניר עישר ד"ר ניר עישר
מנהל רפואי מומחה ומדריך בטיפול קוגנטיבי התנהגותי קרא עוד
הכי נצפים
מתאפקים לשירותים? 8 טעויות שעושים בעבודה - ועולות בבריאות

מתאפקים לשירותים? 8 טעויות שעושים בעבודה - ועולות בבריאות

להמשך קריאה >>
"רוצה בן? תאכלי אבוקדו": כל האמת על קביעת מין הילוד

"רוצה בן? תאכלי אבוקדו": כל האמת על קביעת מין הילוד

להמשך קריאה >>
מה אוכלת חלי ממן בבוקר? תפריטי התזונאיות המובילות בישראל

מה אוכלת חלי ממן בבוקר? תפריטי התזונאיות המובילות בישראל

להמשך קריאה >>

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל