כתבה פרסומית הפרעת קשב וריכוז - מה ההבדל בין ADD ל-ADHD

הפרעת קשב וריכוז - מה ההבדל בין ADD ל-ADHD

שאל את המומחה שלנו בפורום הפרעות קשב וריכוז >>>

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה התנהגותית התפתחותית. לוקים בה 3 עד 5 אחוזים מהילדים ברחבי העולם, כאשר התסמינים מתחילים להופיע לפני גיל שבע. היא מתאפיינת בהתנהגות אימפולסיבית באופן קבוע ובחוסר תשומת לב, עם או ללא מרכיב של היפראקטיביות. 

הפרעת קשב וריכוז היא בדרך כלל הפרעה כרונית. שלושים עד חמישים אחוזים מהמאובחנים כלוקים בהפרעה זו בילדותם, ממשיכים לסבול מהתסמינים גם בבגרותם. מתבגרים ומבוגרים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז מפתחים מנגנוני התמודדות, שמסייעים להם לפצות על הליקוי.

כאשר המורה או יועצת בית הספר חושדות שהילד לוקה בהפרעת קשב וריכוז, ההורים קרוב לוודאי ינסו לקרוא וללמוד על ההפרעה, יחפשו מידע באינטרנט ויתקלו במינוח מבלבל. 

המונחים הרפואיים ADD Attention-Deficit Disorder) / הפרעת קשב) ו- ADHD /Attention-Deficit-Hyperactivity Disorder) הפרעת קשב והיפראקטיביות) משמשים בדרך כלל לתיאור מצב של קושי בקשב ובריכוז.

חשוב להבין שהמונחים ADD ו- ADHD מתייחסים לאותה אבחנה רפואית ומהווים תסמונת אחת. אולם בעשורים האחרונים המינוח הרפואי של הפרעת קשב הוגדר מחדש, על מנת לפרט מספר וריאציות שונות וחשובות של התסמונת. באמצע המאה ה- 20 השתנה שמה האבחוני של הפרעת קשב. בתחילה התייחסו אל התסמונת כאל "נזק מוחי מינימאלי", "הפרעה מינימאלית בתפקוד המוח", "ליקויים בלמידה/התנהגות" ו"היפראקטיביות".

ככל שהעמיק הידע וגברה המודעות לכך שההגדרה שכוללת את המילים "נזק מוחי", אינה מתאימה, חלק מההגדרות האלו הפכו בעיתיות.

בשנות הששים המאוחרות, הפרעת קשב כונתה "תגובה היפרקינטית בילדות", למרות שאנשי מקצוע רבים הבחינו שרבים מהילדים שאובחנו כסובלים מבעיות קשב, אינם מפגינים סימנים של היפראקטיביות.

בשנות השמונים, אגוד הפסיכיאטרים האמריקאי הציג במדריך האבחון והסטטיסטיקה להפרעות נפשיות (DSM-III) את "ADD / הפרעת קשב", כתופעה שיכולה לכלול או שלא לכלול היפראקטיביות. מספר שנים מאוחר יותר, כאשר המדריך לאבחון נבדק מחדש (DSM-III-R) המונח ADD הוחלף במונח ADHD (הפרעת קשב והיפראקטיביות). במהדורות מאוחרות יותר של מדריך DSM התחילו להציג את תסמונת ADHD ואת תתי הסוגים השונים שלה.

כך המונח ADD, שהשתמשו בו בעבר הפך מיושן. כיום המונח הרפואי הנכון להפרעת קשב הוא ADHD. מדריך IV-DSM-IV מבחין בין שלושה תתי סוגים של ADHD:

1. הפרעת חוסר קשב בעיקרה.

2. הפרעה היפראקטיבית ואימפולסיבית בעיקרה.

3. הפרעה משולבת.

כשליש מהאנשים שיש להם הפרעת קשב וריכוז ADHD לוקים בהפרעת קשב בעיקרה (ADHD-I), כלומר הם אינם לוקים בהתנהגות היפראקטיבית או בפעלתנות יתר, שמאפיינת את תתי הסוגים האחרים של הפרעת קשב וריכוז. למרות שרבים עדיין משתמשים בטעות במונח ADD – הפרעת קשב, בהתייחסם אל תת סוג זה של הפרעת קשב, כפי הנראה משום שהוא אינו מכיל את המילה היפראקטיביות, כיום המונח ADD הוא מונח אבחוני שגוי ומיושן בלשון הרפואי.

רבים מהסימפטומים של ADHD מופיעים מעת לעת אצל כולנו. בחולים עם ADHD, תדירות הסימפטומים גבוהה יותר ומשפיעה באופן משמעותי יותר על חייהם. הליקוי חייב להופיע בכמה מסגרות על מנת להיות מסווג כ – ADHD. גם כאן, כמו בלקויות פסיכיאטריות ורפואיות רבות אחרות, האבחנה הרשמית נעשית על ידי מומחה מוסמך בתחום בהתבסס על מערך קריטריונים ברור. 

המומחים בישראל משתמשים בעיקר במדריך האבחנתי והסטטיסטי למחלות נפש (DSM-IV) המפורסם באגודה האמריקאית לפסיכיאטריה על במטרה לאבחן את הביטויים שהונים של ADHD. בהתבסס על הקריטריונים של DSM-IV הרשומים בהמשך, מאובחנים שלוש הסוגים השונים של ADHD:

תנאי ראשון

ששה או יותר מהתסמינים הבאים של חוסר קשב התקיימו במהלך ששת החודשים האחרונים לפחות בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק:

1. לעתים קרובות אינו מקדיש תשומת לב לפרטים, או עושה שגיאות טפשיות בלימודים, בעבודה או בפעילות אחרת.

2. לעתים קרובות מתקשה לשמור על הקשב למשך זמן במטלות או במשחק.

3. לעתים קרובות נראה כמי שאינו מקשיב כשמדברים אליו.

4. לעתים קרובות אינו עוקב אחרי הוראות ומתקשה להשלים מטלות, כגון עבודות בי"ס, מטלות בעבודה וכו' (ולא כתוצאה מהפרעה מרדנית מתנגדת או מקושי בהבנת המטלות).

5. לעתים קרובות מתקשה בארגון מטלות ופעילויות.

6. לעתים קרובות נמנע, סולד או אינו מעוניין לעסוק בפעילויות הדורשות מאמץ מנטלי ממושך (למשל לימודים בביה"ס או שעורי בית).

7. לעתים קרובות מאבד חפצים הדרושים למטלות או פעילויות (למשל עבודות בית מביה"ס, עפרונות, ספרים, כלי עבודה).

8. לעתים קרובות מוסח על ידי גירויים חיצוניים.

9. לעתים קרובות שכחן בפעילויות יומיומיות. 


תנאי שני


שישה או יותר מהתסמינים הבאים של היפראקטיביות ואימפולסיביות התקיימו במהלך ששת החודשים האחרונים לפחות בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק:


היפראקטיביות

1. לעתים קרובות ממולל בידיים וברגליים או מקפץ בכיסא.

2. לעתים קרובות עוזב את כיסאו בכיתה, או במצבים אחרים בהם יש ציפייה שיישאר ישוב.

3. לעתים קרובות רץ או מטפס במצבים בהם לא נהוג לעשות זאת (במתבגרים או במבוגרים תיתכן תחושת אי-שקט עזה).

4. לעתים קרובות חש קושי לשחק או להנות מפעילויות פנאי בשקט.

5. לעתים קרובות נמצא בתנועה מתמדת, או מתנהג כאילו יש לו "מנוע בישבן".

6. לעתים קרובות מדבר ללא הפסקה.


אימפולסיביות

1. לעתים קרובות פולט תשובות לפני תום השאלה, או מתפרץ לאמצע המשפט.

2. לעתים קרובות מתקשה לחכות לתורו.

3. לעתים קרובות מפריע או מציק לאחרים (למשל, מתפרץ למשחקים, נוגע וכו').


בנוסף, על-מנת שהקריטריון יתקיים יש צורך ש:

· חלק מתסמיני ההיפראקטיביות, האימפולסיביות, או של חוסר הקשב, הגורמים לבעיה, מתקיימים לפני גיל 7 שנים.

· חלק מהתסמינים יתקיים בשתי מסגרות התייחסות לפחות (למשל בית ובי"ס).

· חייבת להיות עדות ברורה של פגיעה תפקודית בבית, בביה"ס או בעבודה.

· התסמינים אינם מופיעים במהלך ההתפתחות של הפרעה התפתחותית נרחבת (PDD), סכיזופרניה, או הפרעה פסיכוטית אחרת, ואינם ניתנים להסבר טוב יותר על ידי הפרעות נפשיות אחרות כגון הפרעות מצב רוח, הפרעות חרדה, הפרעות דיסוציאטיביות או הפרעות אישיות כלשהן.

שאל את המומחה שלנו בפורום הפרעות קשב וריכוז >>>

פורום טחורים

פרופ' פנחס שכטר

פרופ' פנחס שכטר
פרופ' פנחס שכטר מבכירי המנתחים הכירוגיים בישראל.עיקר עיסוקיו של פרופ' שכטר הינם ניתוחים שמשלבים כריתה חלקית/מלאה של בלוטת עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • ספורט וטחורים
  • פלונית
  • 10/06/2015 09:18
  • טחורים
  • פרופ שכטר
  • 16/06/2015 22:38
  • ספורטוטחורים
  • פלונית
  • 17/06/2015 06:29
  • טחורים
  • פרופ שכטר
  • 17/06/2015 22:27
  • אי נעימות בפי הטבעת
  • לירן
  • 09/06/2015 15:26
  • שלום רב ד"ר. אני בן 36, בריא בדר"כ. בשבוע האחרון יש לי תחושת אי נעימות בפי הטבעת. מעין צריבה קלה, כאילו כל האזור מכווץ מעט. סבלתי לפני 15 שנה מטחורים שעברו קשירה ומאז המצב היה בסדר. כשאני מסתכל על פי הטבעת, אין ממש טחורים חיצוניים, יש בליטה קטנה (כ- 1 ס"מ) שלא ברור לי אם היא חיצונית או פנימית, שכן אני רואה אותה אבל היא ממש בקו פי הטבעת. הבליטה הזו אינה מנופחת או כואבת (כמו שאני מכיר מטחורים), היא די רכה. אחרי יציאות היא מעט מתנפחת ומתקשה. שאלתי, האם המצב והסימפטומים שאני מתאר מתאימים לטחורים? חיצוניים, פנימיים? אזכיר שוב שהכאב הוא אינו כאב פיזי במגע של טחור סורר ומנופח כי אם יותר אי נעימות וצריבה ברמה הכללית. אין דימום כלשהו. תודה רבה על המענה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • טחורים
  • פרופ שכטר
  • 16/06/2015 23:07
  • שלום לך התיאור מרמז על פיסורה עם skin tag אך ללא בדיקה זאת אבחנת רשת הטחורים כנראה גדלו שוב כי קשירה היא עזרה זמנית להקטנת הטחורים והלא טחורים הם הסיבה השכיחה להיווצרות פיסורה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • טחורים וספינינג
  • רבקה
  • 15/06/2015 09:28
  • טחורים
  • פרופ שכטר
  • 16/06/2015 22:34
  • שלום רב ניתוח טחורים לא תמיד פותר את כל העורקים הפגועים ולכן יש "חזרה" בכ30% מהמקרים כל פעילות שמעלה הלחץ התוך בטני גורמת לגודש והתבלטות טחורים חיצוניים

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר יוסף חלבן ד"ר יוסף חלבן
מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש "באר יעקב" קרא עוד
ד"ר יעקב חרמון ד"ר יעקב חרמון
רופא בכיר, פסיכיאטר מומחה קרא עוד
הכי נצפים

הנוסחה: כמה כוסות מים באמת צריך לשתות ביום?

להמשך קריאה >>

גלולות או התקן? מהו אמצעי המניעה היעיל ביותר

להמשך קריאה >>

לא רק בגלל המזגן: 10 סיבות לכך שקר לך כל הזמן

להמשך קריאה >>

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל