כתבה פרסומית הפרעת קשב וריכוז - מה ההבדל בין ADD ל-ADHD

הפרעת קשב וריכוז - מה ההבדל בין ADD ל-ADHD

שאל את המומחה שלנו בפורום הפרעות קשב וריכוז >>>

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה התנהגותית התפתחותית. לוקים בה 3 עד 5 אחוזים מהילדים ברחבי העולם, כאשר התסמינים מתחילים להופיע לפני גיל שבע. היא מתאפיינת בהתנהגות אימפולסיבית באופן קבוע ובחוסר תשומת לב, עם או ללא מרכיב של היפראקטיביות. 

הפרעת קשב וריכוז היא בדרך כלל הפרעה כרונית. שלושים עד חמישים אחוזים מהמאובחנים כלוקים בהפרעה זו בילדותם, ממשיכים לסבול מהתסמינים גם בבגרותם. מתבגרים ומבוגרים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז מפתחים מנגנוני התמודדות, שמסייעים להם לפצות על הליקוי.

כאשר המורה או יועצת בית הספר חושדות שהילד לוקה בהפרעת קשב וריכוז, ההורים קרוב לוודאי ינסו לקרוא וללמוד על ההפרעה, יחפשו מידע באינטרנט ויתקלו במינוח מבלבל. 

המונחים הרפואיים ADD Attention-Deficit Disorder) / הפרעת קשב) ו- ADHD /Attention-Deficit-Hyperactivity Disorder) הפרעת קשב והיפראקטיביות) משמשים בדרך כלל לתיאור מצב של קושי בקשב ובריכוז.

חשוב להבין שהמונחים ADD ו- ADHD מתייחסים לאותה אבחנה רפואית ומהווים תסמונת אחת. אולם בעשורים האחרונים המינוח הרפואי של הפרעת קשב הוגדר מחדש, על מנת לפרט מספר וריאציות שונות וחשובות של התסמונת. באמצע המאה ה- 20 השתנה שמה האבחוני של הפרעת קשב. בתחילה התייחסו אל התסמונת כאל "נזק מוחי מינימאלי", "הפרעה מינימאלית בתפקוד המוח", "ליקויים בלמידה/התנהגות" ו"היפראקטיביות".

ככל שהעמיק הידע וגברה המודעות לכך שההגדרה שכוללת את המילים "נזק מוחי", אינה מתאימה, חלק מההגדרות האלו הפכו בעיתיות.

בשנות הששים המאוחרות, הפרעת קשב כונתה "תגובה היפרקינטית בילדות", למרות שאנשי מקצוע רבים הבחינו שרבים מהילדים שאובחנו כסובלים מבעיות קשב, אינם מפגינים סימנים של היפראקטיביות.

בשנות השמונים, אגוד הפסיכיאטרים האמריקאי הציג במדריך האבחון והסטטיסטיקה להפרעות נפשיות (DSM-III) את "ADD / הפרעת קשב", כתופעה שיכולה לכלול או שלא לכלול היפראקטיביות. מספר שנים מאוחר יותר, כאשר המדריך לאבחון נבדק מחדש (DSM-III-R) המונח ADD הוחלף במונח ADHD (הפרעת קשב והיפראקטיביות). במהדורות מאוחרות יותר של מדריך DSM התחילו להציג את תסמונת ADHD ואת תתי הסוגים השונים שלה.

כך המונח ADD, שהשתמשו בו בעבר הפך מיושן. כיום המונח הרפואי הנכון להפרעת קשב הוא ADHD. מדריך IV-DSM-IV מבחין בין שלושה תתי סוגים של ADHD:

1. הפרעת חוסר קשב בעיקרה.

2. הפרעה היפראקטיבית ואימפולסיבית בעיקרה.

3. הפרעה משולבת.

כשליש מהאנשים שיש להם הפרעת קשב וריכוז ADHD לוקים בהפרעת קשב בעיקרה (ADHD-I), כלומר הם אינם לוקים בהתנהגות היפראקטיבית או בפעלתנות יתר, שמאפיינת את תתי הסוגים האחרים של הפרעת קשב וריכוז. למרות שרבים עדיין משתמשים בטעות במונח ADD – הפרעת קשב, בהתייחסם אל תת סוג זה של הפרעת קשב, כפי הנראה משום שהוא אינו מכיל את המילה היפראקטיביות, כיום המונח ADD הוא מונח אבחוני שגוי ומיושן בלשון הרפואי.

רבים מהסימפטומים של ADHD מופיעים מעת לעת אצל כולנו. בחולים עם ADHD, תדירות הסימפטומים גבוהה יותר ומשפיעה באופן משמעותי יותר על חייהם. הליקוי חייב להופיע בכמה מסגרות על מנת להיות מסווג כ – ADHD. גם כאן, כמו בלקויות פסיכיאטריות ורפואיות רבות אחרות, האבחנה הרשמית נעשית על ידי מומחה מוסמך בתחום בהתבסס על מערך קריטריונים ברור. 

המומחים בישראל משתמשים בעיקר במדריך האבחנתי והסטטיסטי למחלות נפש (DSM-IV) המפורסם באגודה האמריקאית לפסיכיאטריה על במטרה לאבחן את הביטויים שהונים של ADHD. בהתבסס על הקריטריונים של DSM-IV הרשומים בהמשך, מאובחנים שלוש הסוגים השונים של ADHD:

תנאי ראשון

ששה או יותר מהתסמינים הבאים של חוסר קשב התקיימו במהלך ששת החודשים האחרונים לפחות בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק:

1. לעתים קרובות אינו מקדיש תשומת לב לפרטים, או עושה שגיאות טפשיות בלימודים, בעבודה או בפעילות אחרת.

2. לעתים קרובות מתקשה לשמור על הקשב למשך זמן במטלות או במשחק.

3. לעתים קרובות נראה כמי שאינו מקשיב כשמדברים אליו.

4. לעתים קרובות אינו עוקב אחרי הוראות ומתקשה להשלים מטלות, כגון עבודות בי"ס, מטלות בעבודה וכו' (ולא כתוצאה מהפרעה מרדנית מתנגדת או מקושי בהבנת המטלות).

5. לעתים קרובות מתקשה בארגון מטלות ופעילויות.

6. לעתים קרובות נמנע, סולד או אינו מעוניין לעסוק בפעילויות הדורשות מאמץ מנטלי ממושך (למשל לימודים בביה"ס או שעורי בית).

7. לעתים קרובות מאבד חפצים הדרושים למטלות או פעילויות (למשל עבודות בית מביה"ס, עפרונות, ספרים, כלי עבודה).

8. לעתים קרובות מוסח על ידי גירויים חיצוניים.

9. לעתים קרובות שכחן בפעילויות יומיומיות. 


תנאי שני


שישה או יותר מהתסמינים הבאים של היפראקטיביות ואימפולסיביות התקיימו במהלך ששת החודשים האחרונים לפחות בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק:


היפראקטיביות

1. לעתים קרובות ממולל בידיים וברגליים או מקפץ בכיסא.

2. לעתים קרובות עוזב את כיסאו בכיתה, או במצבים אחרים בהם יש ציפייה שיישאר ישוב.

3. לעתים קרובות רץ או מטפס במצבים בהם לא נהוג לעשות זאת (במתבגרים או במבוגרים תיתכן תחושת אי-שקט עזה).

4. לעתים קרובות חש קושי לשחק או להנות מפעילויות פנאי בשקט.

5. לעתים קרובות נמצא בתנועה מתמדת, או מתנהג כאילו יש לו "מנוע בישבן".

6. לעתים קרובות מדבר ללא הפסקה.


אימפולסיביות

1. לעתים קרובות פולט תשובות לפני תום השאלה, או מתפרץ לאמצע המשפט.

2. לעתים קרובות מתקשה לחכות לתורו.

3. לעתים קרובות מפריע או מציק לאחרים (למשל, מתפרץ למשחקים, נוגע וכו').


בנוסף, על-מנת שהקריטריון יתקיים יש צורך ש:

· חלק מתסמיני ההיפראקטיביות, האימפולסיביות, או של חוסר הקשב, הגורמים לבעיה, מתקיימים לפני גיל 7 שנים.

· חלק מהתסמינים יתקיים בשתי מסגרות התייחסות לפחות (למשל בית ובי"ס).

· חייבת להיות עדות ברורה של פגיעה תפקודית בבית, בביה"ס או בעבודה.

· התסמינים אינם מופיעים במהלך ההתפתחות של הפרעה התפתחותית נרחבת (PDD), סכיזופרניה, או הפרעה פסיכוטית אחרת, ואינם ניתנים להסבר טוב יותר על ידי הפרעות נפשיות אחרות כגון הפרעות מצב רוח, הפרעות חרדה, הפרעות דיסוציאטיביות או הפרעות אישיות כלשהן.

שאל את המומחה שלנו בפורום הפרעות קשב וריכוז >>>

פורום אייפק (IPEC)

 ליאת שפר בן יעקב

ליאת שפר בן יעקב
ליאת שפר בן יעקב בעלת וותק מעל 10 שנים בתחום הרפואה המשלימהמנהלת קליניקה פרטית בשיקגו, מינסוטה וחיפהמטפלת באמצעות האינטרנט והסקייפמעבירה סדנאות וקורסים בתחוף גוף הנפשעיקר תחומי העיסוק: אייפק, דימיון עוד...

 שרה לוי

שרה לוי
מנהלת קליניקה פרטית ברמת גןמטפלת בתטא הילינג, שירת הלב, PEAT, DP4 , אייפקמרצה במקומות שונים בארץמלמדת קורסטים בתטא הילנג יסוד, תטא הילינג מתקדםלעמוד המורחב של שרה לוי בקליניקה לחצו כאןמנהלת את פורום עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • שיטת טיפול יעילה לחרדות כפייתיות-ocd
  • הופי
  • 26/06/2015 22:50
  • שלום, הייתי רוצה לדעת מה ההבדל בין שיטת טיפול אייפק לבין ביואורגונומי ואיזו מהשיטות האנרגטיות יעילה יותר לטיפול בחרדות כפייתיות ( פחד מהדבקת אחרים במחלות). אשמח לתשובה. תודה רבה בברכה, הופי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הופי שלום, יש הרבה הבדלים בין שיטת אייפק לביורגונומי, בין השאר באייפק האבחון נעשה במבחן שרירים וטכניקות הטיפול שונות. באמצעות שיטת אייפק לא רק עושים אבחון למקור הקושי אלא גם מוצאים את דרכי הטיפול היעילות והמהירות ביותר לטיפול בבעיה. יש הרבה ניסיון בטיפול בשיטת אייפק בחרדות. עם זאת, לכל אחד מתאימה שיטת טיפול אחרת,, וכן מטפל אחר. מה שאני ממליצה לך זה למצוא מטפלים באיזור המגורים שלך, התייעצי איתם בכלליות לגבי הנושא, ושאלי האם יש להם ניסיון בתחום. תרגישי לאיזה מטפל את הכי מתחברת ותתנסי בטיפול. אני מזמינה אותך להכנס לאתר מטפלי איפק ולמצוא מטפל או מטפלת באיזור שלך http://www.amutat-ipec.co.il/ באמצעות שיטת אייפק המטפל יוכל לסייע לך למצוא את המקור לקושי - האם מדובר בפחד פיסי השרדותי, קשיים רגשיים, אמונות שאת מאמינה בהן וכו' ולעזור לך להשתחרר מהחרדות. בהצלחה! ליאת

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • כאבי שרירים
  • לילך
  • 25/05/2015 09:27
  • לילך שלום, תודה על ההתעניינות שלך בשיטת אייפק. האם יש אבחון כלשהו לגבי מקור הכאב והדלקת? האם את סובלת ממחלה כרונית כלשהי? על פניו, ומבלי לדעת יותר מדי על הרקע הרפואי שלך, בשיטת איפק יש הרבה ניסיון בטיפול בכאבים שמבחינת הרפואה הקונבנציונלית לא ברור המקור שלהם. באמצעות מבחן שריר אנחנו מאבחנים את המקור לכאב. פעמים רבות כאב ללא סיבה אורגנית נובע משילוב של קשיים רגשיים, מתח ולחץ יחד עם תגובה פיסית מוגברת, באמצעות הטיפול אנחנו משחררים לאט לאט את הקשיים שעומדים בבסיס הכאב והמטופל חווה הקלה מהכאב, ירידה בתכיפות הכאב ובעוצמת הכאב ובמקרים רבים ההעלמות הכאב כליל. בהצלחה! בברכה בריאות שלמה ליאת

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • התקפות חרדה
  • עירית
  • 13/05/2015 17:31
  • היי, אני סובלת מהתקפות חרדה כבר 3 שנים. זה מגיע בעיקר כשאני נמצאת בדרכים, למרות שלא עברתי איזה תאונה או משהו כזה. אח מטופל בשיטת אייפק במקרים של אלרגיה ותהיתי אם זה יכול לעזור לטפל גם בחרדות. אני לא מתחברת לכל ההילינג הזה ולכן אני מהססת בכובד ראש האם זה בכלל ישפיע עליי. אשמח לעצתך

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • עירית שלום, שמחה על ההתעניינות שלך בשיטת אייפק. ראשית מעריכה את הכנות - לא כולם מאמינים ולא כולם צריכים להאמין וזה בסדר. מטופלים רבים מגיעים לטיפולים סקפטיים בין אם כי הם אינם מאמינים ברפואה אלטרנטיבית, או בשיטה, יש כאלו שמגיעים אחרי שניסו שיטות אחרות ללא הצלחה ובאופן טבעי הם קטני אמונה שהשיטה תעזור. אין צורך להאמין בשיטת אייפק או להבין אותה כדי שהיא תסייע. לגבי החרדות - ישנן סיבות רבות שיכולות להיות הטריגר לחרדה, לפעמים זה נובע מנושאים שעל פניו כלל לא קשורים לחרדה עצמה. לידה, מוות של קרוב משפחה, בעייה רפואית של מישהו יקר ועוד. יתכן אפילו ששמעת על תאונה ומבלי להיות מודעת לכך זה השפיע עליך ועורר חרדות. יותר מכך, התקף חרדה מאד דומה למצב של נפילת סוכר - בלבול, דפיקות לב, תחושה על עילפון וחולשה. נתקלנו כבר במקרים שבהם אדם חווה נפילת סוכר בעת נהיגה - פשוט כי לא אכל מספיק באותו יום או היה בלחץ. המוח שלנו שהוא מוח אסוציאטיבי מחפש את הסיבה להרגשה הרעה לגורמים בסביבה. ואם במקרה זה קרה בזמן נהיגה, המוח שלנו יכול לקשר את ההרגשה הרעה לנהיגה עצמה. למרותשכאמור היא נבעה רק מסוכר נמוך או מצב לחץ נקודתי. בפעם הבאה שננהג המוח יזכר בהרגשה שלנו מהפעם הקודמת וישחזר אותה. ככל שעובר יותר זמן ואנחנו חווים שוב ושוב אותה חוויה היא הופכת לחרדה מתמשכת. יהיו אשר יהיו הסיבות לחרדה באמצעות אבחון במבחן שריר (שבטח שמעת עליו מאחיך) אנחנו יכולים לזהות את הגורם שעורר את החרדה ולטפל בו. ממליצה להתנסות בטיפול ולראות איך תרגישי במהלך הטיפול ואם תרגישי הקלה ככל שהטיפול יתקדם. כמובן שכמו בכל דרך (כולל הרפואה הקונבנציונלית) יש דברים שעובדים טוב יותר על אדם אחד ופחות על אחר, ואנחנו לא יודעים מראש מה יעזור למי. אבל יש הרבה מאד סיפורי הצלחה בשיטה בטיפול בחרדות, ואם הנושא מאד מטריד אותך ואת סובלת ממנו, שווה להתנסות ולראות אם יוכל להקל עליך בהצלחה! בברכה בריאות שלמה ליאת

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר יעקב חרמון ד"ר יעקב חרמון
רופא בכיר, פסיכיאטר מומחה קרא עוד
ד"ר ברוך פונרובסקי ד"ר ברוך פונרובסקי
מומחה לפסיכיאטריה. מנהל מכון להערכה תפקודית. מרכז... קרא עוד
הכי נצפים

כדאי שתכירו: 10 תרופות שפוגעות בחשק המיני

להמשך קריאה >>

הדרך לקוביות: 5 תרגילים לבטן שטוחה - ב-5 דקות

להמשך קריאה >>

11 דברים שאתם חייבים לזרוק כדי לשמור על בריאותכם

להמשך קריאה >>

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל