כתבה פרסומית הפרעת קשב וריכוז - מה ההבדל בין ADD ל-ADHD

הפרעת קשב וריכוז - מה ההבדל בין ADD ל-ADHD

שאל את המומחה שלנו בפורום הפרעות קשב וריכוז >>>

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה התנהגותית התפתחותית. לוקים בה 3 עד 5 אחוזים מהילדים ברחבי העולם, כאשר התסמינים מתחילים להופיע לפני גיל שבע. היא מתאפיינת בהתנהגות אימפולסיבית באופן קבוע ובחוסר תשומת לב, עם או ללא מרכיב של היפראקטיביות. 

הפרעת קשב וריכוז היא בדרך כלל הפרעה כרונית. שלושים עד חמישים אחוזים מהמאובחנים כלוקים בהפרעה זו בילדותם, ממשיכים לסבול מהתסמינים גם בבגרותם. מתבגרים ומבוגרים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז מפתחים מנגנוני התמודדות, שמסייעים להם לפצות על הליקוי.

כאשר המורה או יועצת בית הספר חושדות שהילד לוקה בהפרעת קשב וריכוז, ההורים קרוב לוודאי ינסו לקרוא וללמוד על ההפרעה, יחפשו מידע באינטרנט ויתקלו במינוח מבלבל. 

המונחים הרפואיים ADD Attention-Deficit Disorder) / הפרעת קשב) ו- ADHD /Attention-Deficit-Hyperactivity Disorder) הפרעת קשב והיפראקטיביות) משמשים בדרך כלל לתיאור מצב של קושי בקשב ובריכוז.

חשוב להבין שהמונחים ADD ו- ADHD מתייחסים לאותה אבחנה רפואית ומהווים תסמונת אחת. אולם בעשורים האחרונים המינוח הרפואי של הפרעת קשב הוגדר מחדש, על מנת לפרט מספר וריאציות שונות וחשובות של התסמונת. באמצע המאה ה- 20 השתנה שמה האבחוני של הפרעת קשב. בתחילה התייחסו אל התסמונת כאל "נזק מוחי מינימאלי", "הפרעה מינימאלית בתפקוד המוח", "ליקויים בלמידה/התנהגות" ו"היפראקטיביות".

ככל שהעמיק הידע וגברה המודעות לכך שההגדרה שכוללת את המילים "נזק מוחי", אינה מתאימה, חלק מההגדרות האלו הפכו בעיתיות.

בשנות הששים המאוחרות, הפרעת קשב כונתה "תגובה היפרקינטית בילדות", למרות שאנשי מקצוע רבים הבחינו שרבים מהילדים שאובחנו כסובלים מבעיות קשב, אינם מפגינים סימנים של היפראקטיביות.

בשנות השמונים, אגוד הפסיכיאטרים האמריקאי הציג במדריך האבחון והסטטיסטיקה להפרעות נפשיות (DSM-III) את "ADD / הפרעת קשב", כתופעה שיכולה לכלול או שלא לכלול היפראקטיביות. מספר שנים מאוחר יותר, כאשר המדריך לאבחון נבדק מחדש (DSM-III-R) המונח ADD הוחלף במונח ADHD (הפרעת קשב והיפראקטיביות). במהדורות מאוחרות יותר של מדריך DSM התחילו להציג את תסמונת ADHD ואת תתי הסוגים השונים שלה.

כך המונח ADD, שהשתמשו בו בעבר הפך מיושן. כיום המונח הרפואי הנכון להפרעת קשב הוא ADHD. מדריך IV-DSM-IV מבחין בין שלושה תתי סוגים של ADHD:

1. הפרעת חוסר קשב בעיקרה.

2. הפרעה היפראקטיבית ואימפולסיבית בעיקרה.

3. הפרעה משולבת.

כשליש מהאנשים שיש להם הפרעת קשב וריכוז ADHD לוקים בהפרעת קשב בעיקרה (ADHD-I), כלומר הם אינם לוקים בהתנהגות היפראקטיבית או בפעלתנות יתר, שמאפיינת את תתי הסוגים האחרים של הפרעת קשב וריכוז. למרות שרבים עדיין משתמשים בטעות במונח ADD – הפרעת קשב, בהתייחסם אל תת סוג זה של הפרעת קשב, כפי הנראה משום שהוא אינו מכיל את המילה היפראקטיביות, כיום המונח ADD הוא מונח אבחוני שגוי ומיושן בלשון הרפואי.

רבים מהסימפטומים של ADHD מופיעים מעת לעת אצל כולנו. בחולים עם ADHD, תדירות הסימפטומים גבוהה יותר ומשפיעה באופן משמעותי יותר על חייהם. הליקוי חייב להופיע בכמה מסגרות על מנת להיות מסווג כ – ADHD. גם כאן, כמו בלקויות פסיכיאטריות ורפואיות רבות אחרות, האבחנה הרשמית נעשית על ידי מומחה מוסמך בתחום בהתבסס על מערך קריטריונים ברור. 

המומחים בישראל משתמשים בעיקר במדריך האבחנתי והסטטיסטי למחלות נפש (DSM-IV) המפורסם באגודה האמריקאית לפסיכיאטריה על במטרה לאבחן את הביטויים שהונים של ADHD. בהתבסס על הקריטריונים של DSM-IV הרשומים בהמשך, מאובחנים שלוש הסוגים השונים של ADHD:

תנאי ראשון

ששה או יותר מהתסמינים הבאים של חוסר קשב התקיימו במהלך ששת החודשים האחרונים לפחות בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק:

1. לעתים קרובות אינו מקדיש תשומת לב לפרטים, או עושה שגיאות טפשיות בלימודים, בעבודה או בפעילות אחרת.

2. לעתים קרובות מתקשה לשמור על הקשב למשך זמן במטלות או במשחק.

3. לעתים קרובות נראה כמי שאינו מקשיב כשמדברים אליו.

4. לעתים קרובות אינו עוקב אחרי הוראות ומתקשה להשלים מטלות, כגון עבודות בי"ס, מטלות בעבודה וכו' (ולא כתוצאה מהפרעה מרדנית מתנגדת או מקושי בהבנת המטלות).

5. לעתים קרובות מתקשה בארגון מטלות ופעילויות.

6. לעתים קרובות נמנע, סולד או אינו מעוניין לעסוק בפעילויות הדורשות מאמץ מנטלי ממושך (למשל לימודים בביה"ס או שעורי בית).

7. לעתים קרובות מאבד חפצים הדרושים למטלות או פעילויות (למשל עבודות בית מביה"ס, עפרונות, ספרים, כלי עבודה).

8. לעתים קרובות מוסח על ידי גירויים חיצוניים.

9. לעתים קרובות שכחן בפעילויות יומיומיות. 


תנאי שני


שישה או יותר מהתסמינים הבאים של היפראקטיביות ואימפולסיביות התקיימו במהלך ששת החודשים האחרונים לפחות בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק:


היפראקטיביות

1. לעתים קרובות ממולל בידיים וברגליים או מקפץ בכיסא.

2. לעתים קרובות עוזב את כיסאו בכיתה, או במצבים אחרים בהם יש ציפייה שיישאר ישוב.

3. לעתים קרובות רץ או מטפס במצבים בהם לא נהוג לעשות זאת (במתבגרים או במבוגרים תיתכן תחושת אי-שקט עזה).

4. לעתים קרובות חש קושי לשחק או להנות מפעילויות פנאי בשקט.

5. לעתים קרובות נמצא בתנועה מתמדת, או מתנהג כאילו יש לו "מנוע בישבן".

6. לעתים קרובות מדבר ללא הפסקה.


אימפולסיביות

1. לעתים קרובות פולט תשובות לפני תום השאלה, או מתפרץ לאמצע המשפט.

2. לעתים קרובות מתקשה לחכות לתורו.

3. לעתים קרובות מפריע או מציק לאחרים (למשל, מתפרץ למשחקים, נוגע וכו').


בנוסף, על-מנת שהקריטריון יתקיים יש צורך ש:

· חלק מתסמיני ההיפראקטיביות, האימפולסיביות, או של חוסר הקשב, הגורמים לבעיה, מתקיימים לפני גיל 7 שנים.

· חלק מהתסמינים יתקיים בשתי מסגרות התייחסות לפחות (למשל בית ובי"ס).

· חייבת להיות עדות ברורה של פגיעה תפקודית בבית, בביה"ס או בעבודה.

· התסמינים אינם מופיעים במהלך ההתפתחות של הפרעה התפתחותית נרחבת (PDD), סכיזופרניה, או הפרעה פסיכוטית אחרת, ואינם ניתנים להסבר טוב יותר על ידי הפרעות נפשיות אחרות כגון הפרעות מצב רוח, הפרעות חרדה, הפרעות דיסוציאטיביות או הפרעות אישיות כלשהן.

שאל את המומחה שלנו בפורום הפרעות קשב וריכוז >>>

פורום טיפול בדיכאון וחרדה בנוירופידבק

ד"ר דורון תודר

ד"ר דורון תודר טיפול בהפרעות בטכנולוגיית נוירופידבק
ד"ר דורון תודר, פסיכיאטר, מנהל המרכז הרפואי נוירוקליניק בר"ג ובב"ש לטיפול בנוירופידבק; מנהל מרפאת החרדה והיחידה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • טיפול בנוירופידבק
  • אדוה
  • 27/08/2015 23:17
  • שלום רב, סובלת לאורך כל חיי מחרדות חוזרות ונשנות הנוגעות להתחלות חדשות ומעברים בחיים. לפני כל שינוי בכל תחום. לאחר שמסתגלת, החרדה עוברת אבל הדפוס הזה מקשה עליי מאוד להתפתח ולהתקדם בחיים, יוצר מניעות. ייתכן ונעוץ גם בבטחון עצמי נמוך. האם טיפול בנוירופידבק יכול להיות יעיל במקרה כזה? תודה מראש

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום רב התשובה היא חיובית. לאורך השנים טיפלתי במטופלים רבים שסבלו מחרדה. הטיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק בהפרעות חרדה הוא מאוד יעיל ונותן תגובות מאוד מהירות. מרגע שיש ירידה בחרדה יש עליה בביטחון ועליה בתחושת המסוגלות. ​ במאמר שפורסם בעיתון החשוב ביותר בעולם המדע SCIENCE הוכח שהטיפול בחרדה יעיל במיוחד לאלה שסובלים מרמת חרדה גבוהה. המחקר הוכיח שמספר מועט של פגישות נדרש כדי לחוש באפקט. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אי שקט וחוסר שינה
  • רויטל
  • 26/06/2015 19:59
  • אני לא ישנה טוב בלילה הגוף שלי ״״בוער״״ לא מסוגלת לראות טלוויזיה הגוף שלי חייב להיות בפעולה מחפשת לעצמי עבודות בבית הייתי במעבדת שינה ואבחנו את זה כבעייה פסיכולוגית שדורשת טיפול הרופא המשפחתי נתן לי כדורי שינה אבל פוחדת לקחת בכדי לא להתמכר מה עושים זה קרה לי רק בארבע שנים אחרונות בעקבות אירוע לא נעים שקרה לי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום רב את מתארת סימפטום שדורש בירור פסיכיאטרי מעמיק שלא ניתן לבצעו באמצעות האינטרנט. אני מציע להתייעץ עם פסיכאטר פרטי או דרך הקופה. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • משך זמן מינימאלי ל"ניסוי" אפקטיביות של תרופה?
  • אמא חרדה
  • 21/06/2015 17:48
  • שלום רב. בתי כיום בת 21 סובלת מחרדות מאז היתה ילדה. טיפולים פסיכולוגים לא ממש הועילו. היתה עם ראש מעל המים עד כמעט סוף התיכון ואז החלטנו לנסות בכל זאת טיפול תרופתי. מאז ניסתה כ-8 תרופות שונות (לגמרי) און אנד אוף. הניסוי הראשון נמשך 4 חודשים רצופים. אחר כך התחיל מין דילוג מתרופה לתרופה כאשר כל ניסוי נמשך חודש לפעמים חודשיים ואז מחכים לפני שעוברים לניסוי הבא. שאלתי היא: האם חודש-חודשיים זה מספיק כדי לקבוע אם תרופה היא אפקטיבית או לא? ועוד שאלה: בין התרופות שנסתה אפקסור, אסטו, מירו, לוסטרל, אמבין, סרוקוול, קלונקס. האם כדאי לנסות גם משהו כמו פרוזק - או שכבר כיסינו את זה? (כי ברשימת התרופות לא מופיעה פרוזק ואף לא אחת משמות החלופות המסחריות שלה). תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום רב פרק זמן של חודש חודשיים הוא בהחלט מספיק. אכן ברשימה אין פרוזק אבל גם אסטו וגם וסטרל הם מאותה משפחה. טיפול נוסף שכדאי לשקול הוא טיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק, ניתן לקרוא על כך כאן: http://www.neuroclinic.co.il/Anxiety-Treatment.php אני מציע להגיע לייעוץ בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מה זה אומר "אותה משפחה"?
  • אמא חרדה
  • 21/06/2015 21:11
  • שלום רב העובדה ששתי התרופות עובדות במנגנון דומה אינה שוללת שתהיה תגובה טובה לאחת ופחות לשניה. כל תרופה באה עם הבדלים קטנים לטובתה או לרעתה. עם זאת מבחינה סטטיסטית ההסתברות לתגובה הולכת ויורדת בוודאי אם מנסים תרופה מאותה משפחה. כמובן שאין זה אומר שלא ניתן לנסות עוד תרופות. אלה מסוג השאלות שלא ניתן לתת עליהן תשובה ללא בדיקת האדם. ייתכן והייתה תגובה מסויימת ל2 התרופות שהזכרת והרופא רוצה לשפר את התגובה הזו או להימנע מתופעת לוואי כזו או אחרת ולכן ימצא טעם לנסות גם פרוזק או כל תרופה אחרת. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תודה על התגובה. שאלה לגבי נוירופידבק
  • אמא חרדה
  • 22/06/2015 08:34
  • ביופידבק הוא שם כללי לקבוצת טיפולים ונוירופידבק הוא אחד מהם. כל נוירופידבק הוא ביופידבק, אך לא להפך. ביופידבק הינה שיטת טיפול בה נותנים לאדם משוב בתגובה על הפעילות הפיזיולוגית שלו (לחץ דם, דופק,קצב הנשימה ועוד) ומלמדים את האדם עצמו לשלוט בהם. באופן זה האדם יכול למשל במצבי לחץ להרפות את עצמו. זהו כלי טיפולי שנמצא בשליטת האדם והוא יכול לבחור להשתמש בו כרצונו. נוירופידבק היא שיטת טיפול בה המוח עובר תהליך של לימוד שמשפר את תיפקודו. מרגע שהמוח עבר את האימון הוא עובד בצורה טובה יותר כל הזמן. משול הדבר לאדם שחידד את יכולתיו השיכליות בלימוד מרובה. הכישורים אותם רכש לא נעלמים כרצונו אלא מלווים אותו. טיפול נכון בנוירופידבק מתאים עצמו למוחו של המטופל. ולכן אחוזי ההצלחה בו גבוהים יותר מטיפול תרופתי בחלק מהמצבים (חרדה, דיכאון, אפילפסיה, לקויות למידה, הפרעת ריכוז וקשב, חבלות ראש,מיגרנות ועוד). בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר ניר עישר ד"ר ניר עישר
מנהל רפואי מומחה ומדריך בטיפול קוגנטיבי התנהגותי קרא עוד
ד"ר יוסף חלבן ד"ר יוסף חלבן
מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש "באר יעקב" קרא עוד
הכי נצפים
כשגוזרים את השיער הוא צומח מהר יותר? 10 מיתוסים

כשגוזרים את השיער הוא צומח מהר יותר? 10 מיתוסים

להמשך קריאה >>
למה אסור לשטוף ירקות ופירות לפני שמכניסים אותם למקרר?

למה אסור לשטוף ירקות ופירות לפני שמכניסים אותם למקרר?

להמשך קריאה >>
הדרך לישבן חטוב: 5 תרגילים - ב-5 דקות

הדרך לישבן חטוב: 5 תרגילים - ב-5 דקות

להמשך קריאה >>

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל