אוסטאופניה הוא מצב קליני בו קיימת ירידה בצפיפות המינרלים של העצם (BMD) מתחת לערכים הנורמליים, מה שהופך את העצמות לחלשות יותר. שיאה של מסת העצם מגיע בדרך כלל עד העשור השלישי לחיים. לאחר גיל 30, יש הפחתה הדרגתית וטבעית של מסת העצם המתרחשת במהלך העשורים הבאים[1].
צילום: shutterstock | April stock
אוסטאופניה שכיחה יותר בקרב אנשים מעל גיל 50, ובעיקר בקרב נשים. אין לה סימנים או תסמינים, אך בעזרת בדיקת הדמיה ניתן למדוד את חוזק העצם. שינויים מסוימים באורח החיים יכולים לעזור לשמר את צפיפות העצם ולמנוע הידרדרות אוסטאופורוזיס[2].
אוסטאופניה תסמינים
לאוסטאופניה בדרך כלל אין תסמינים כלשהם, מה שמקשה על האבחנה. לעתים קרובות, הסימן הראשון שהעצמות נחלשות הוא שבר או סדרה של שברים בעמוד השדרה, ואנשים לא בהכרח מודעים לכך. יש לפנות לרופא/ה אורתופד במידה ומופיעים תסמינים של שבר בעמוד השדרה הכוללים[3]:
כאבי גב פתאומיים וחזקים.
כאבי גב שמחמירים בעמידה או בהליכה, אך משתפרים מעט בעת שכיבה.
כאבי גב בעת כיפוף או סיבוב.
עיקול או שפיפות בעמוד השדרה.
אובדן גובה.
סיבות וגורמי סיכון
העצמות מכילות מינרלים שונים, בהם גם פוספאט וסידן, שהופכים אותן לחזקות וצפופות. ככל שמתרחשת ירידה בצפיפות המינרלים בעצמות, הן הופכות לחלשות יותר ועלולות להישבר בקלות רבה יותר[4]. אובדן העצם הוא תהליך טבעי המתרחש בהדרגה במהלך הבגרות. ההערכה היא שגורמים תורשתיים תורמים עד 80% מהיכולת לשמור על רמות מינרלים אופטימליות של העצם1, ולנשים, בעיקר לאחר גיל המעבר, יש סיכוי גבוה יותר מגברים לפתח מצב זה[4].
תזונה - תזונה דלה בוויטמין D ובסידן עלולה להעלות את הסיכון לפתח אוסטאופניה. צריכה מוגזמת של אלכוהול יכולה להפחית את היכולת של העצמות לספוג סידן.
עישון - עישון פוגע בכמות הסידן שהעצמות יכולות לספוג ועלול להאיץ את איבוד צפיפות העצם.
תרופות מסוימות – ישנן תרופות שיכולות להאיץ את תהליך אובדן עצם, בעיקר אצל אנשים הנוטלים אותן במשך תקופה ארוכה כגון תרופות מסוימות נגד אפילפסיה, תרופות לסרטן וסטרואידים.
מצבים רפואיים מסוימים – מחלות כגון דלקת מפרקים שגרונית, צליאק וזאבת, מגבירים את הסיכון לאוסטאופניה.
אבחון ובדיקות
עקב חוסר בתסמינים, רוב האנשים אינם יודעים שיש להם אוסטאופניה עד שיש בדיקת צפיפות עצם. בדיקת צפיפות העצם הנפוצה ביותר כיום היא בדיקת דקסה (DEXA). בדיקה זו כוללת שימוש בצילום רנטגן באנרגיה נמוכה לצורך הערכת רמות הסידן בעצמות. המקומות הטובים ביותר לביצוע הבדיקה הם הירך או עמוד השדרה[5].
אבחון מוקדם יכול לעזור להעריך את הסיכויים לשבור עצם בעתיד, ולעקוב אחר היעילות של טיפולים. בדיקת צפיפות עצם היא בדיקה פשוטה מאוד שלוקחת רק כמה דקות, היא אינה פולשנית ולא כרוכה בכאב, למרות שזו בדיקת רנטגן, יש מעט מאוד קרינה. במהלך הבדיקה שוכבים על שולחן DXA ולאחר מכן עוברת מעל הגוף זרוע שסורקת את העצמות[5].
ניתן להשוות את תוצאות הבדיקה הנוכחיות לתוצאות עתידיות כדי לקבוע אם צפיפות העצם יורדת עם הזמן[2].
לנשים מעל גיל 65, לגברים מעל גיל 70, ולגברים ונשים ששברו עצם לאחר גיל 50, מומלץ לפנות לרופא/ה לצורך קבלת הפניה לבדיקת צפיפות העצם[5].
סיבוכים אפשריים
אוסטאופניה אינה חמורה כמו אוסטאופורוזיס - מחלה שמחלישה את העצמות עד כדי כך שהן יכולות להישבר בקלות רבה יותר - וגם לא כל מי שסובל מאוסטיאופניה ייפתח אוסטאופורוזיס. עם זאת, הסיכוי גדל וללא טיפול זה בהחלט יכול לקרות. מומלץ לאנשים הסובלים מהבעיה לנסות לחזק ולהגן על העצמות[2].
טיפולים ותרופות
אין דרך לרפא את הבעיה, אך חשוב לשמור כמה שיותר על צפיפות העצם. אסטרטגיות הטיפול כוללות שמירה על עצמות בריאות וחזקות ככל הניתן ומניעת התפתחות של אוסטאופורוזיס[2].
תזונה - סידן הוא הדבר החשוב ביותר עבור העצמות בכל שלב בחיים. אפשר לקבל סידן ממוצרי חלב, תרד, ברוקולי, שעועית יבשה, סלמון ועוד; ויטמין D מסייע לגוף לספוג סידן. ניתן למצוא ויטמין D בביצים ובדגים שמנים כמו סלמון וסרדינים. במקרים מסוימים יומלץ לקחת תוספי תזונה המכילים סידן וויטמין D. יש הנחיות שונות לצריכת התוסף בהתאם לגיל ולמצבים בריאותיים שונים[3].
פעילות גופנית - סוגים מסוימים של פעילות גופנית עשויים לתרום רבות לאוסטאופניה: הם מגדילים את מסת השריר ומקלים על השימוש בעצם; הם משפרים את האיזון; מפחיתים את הסיכון לשבר בעצמות; משפרים את היציבה ומפחיתים כאב. חשוב לקבל המלצה על הפעילות המתאימה ביותר. אין פעילות אחת שמתאימה לכולם ויש להתחשב בבריאות הכללית ובכמות אובדן העצם[6].
שינויים באורח החיים – חשוב להפסיק לעשן ולצמצם את צריכת המשקאות המוגזים והאלכוהול. כל אלה עלולים לפגוע בצפיפות העצם[3].
תרופות – ישנן תרופות מרשם, כגון אלנדרונט ורלוקסיפן, הניתנות לטיפול במקרים מסוימים, בעיקר אם העצמות מתחילות להיחלש. לתרופות אלו השפעות שונות והן יכולות לעצור דלדול או אובדן עצם. ייתכנו תופעות לוואי כגון בעיות עיכול, כאבי עצמות ומפרקים ועייפות[3].
מניעה
מספר אסטרטגיות עשויות לעזור לשמור על חוזק העצם ולמנוע אובדן שלה[2]:
להימנע מעישון.
להקפיד לאכול תזונה בריאה ומאוזנת עם הרבה פירות, ירקות ומזון עשיר בוויטמינים.
פעילות גופנית יומיומית - הליכה, ריצה ופעילויות אחרות הכרוכות בנשיאת משקל הגוף מועילות במיוחד, כמו גם אימוני משקולות, יוגה וטאי צ'י.
יש להקפיד לצרוך לפחות 1,200 מ"ג סידן ביום.
יש להקפיד לצרוך לפחות 800 עד 1,000 יב"ל של ויטמין D ביום.
מומלץ להיחשף לשמש לזמן מוגבל ובתנאי שמשתמשים באמצעי הגנה. השמש מסייעת לגוף לספוג ויטמין D.
"לא היה מקרה מסובך אבל הבת שלי, הגיעה עם כאבים בכתב בעקבות שחייה מרובה לאחרונה, ד״ר יאיר היה סבלני בדק אותה בקפידה והסביר לה בגובה העיניים. סה״כ הייתה חוויה טובה"
"הרגשתי שהגעתי לרופא מקצועי ענייני...שמתייחס אלי ומקדיש לי זמן כאילו אני המטופלת היחידה או הכי חשובה שלו. יצאתי מחוייכת ואני מיום ליום מרגישה טוב יותר. הלוואי שכל הרופאים היו מתייחסים כך למטופל"
אתמול עשו לי דיקור במצח בלחי בראש והכול אצלי נסגר והתכווץ שרירים בגלל טראומה מטיפול שיניים ארבע שעות פה פתוח ועכשיו שעשו לי את הטיפול זה גרם לכיווץ עוד יותר וקשה לי לראות הכול מטושטש ולוחץ במצח בכול האם זה ריאקציה וכמה זמן יקח לעבור ואך אדע אם נגרם נזק זה נהיה לי המצב אחרי הדיקור אני מפחדת
היי מיטל.. החשש ברור ובטח אחרי ארוע אינטנסיבי וטראומטי כהליך של 4 שעות עם פה פתוח. במצבים שכאלו יכול להיווצר מצב של כיווץ וספאזם חזקים בשרירים הפנים והלסת שגורם לכאב וחוסר יכולת לפתוח את הפה. דיקור במקרים כאלו יכול להקל ולהרגיע וטוב שעשית. אינני יודע בדיוק מה נעשה ולכן קשה לי להתייחס אך בהנחה שהטיפול היה תקין, ארגיע ואגיד שדיקור כטיפול נחשב לעדין מאוד ואינו יכול ממש להחמיר את המצב. לעיתים יש "ריאקציה" שנובעת מגירוי נוסף בפנים אחרי הארוע ואז יש מעין כיווץ נוסף. זה משהו שאמור לעבור ולהירגע בכל מקרה, גם אם מגיע כסוג של ריאקציה. אני ממליץ בכל מקרה לעדכן את המטפל/ת במצבך ולשמוע מה הם אומרים. הבנה של התהליך ואיך הם רואים אותו לעיתים מרגיעה ומאפשרת התמודדות טובה יותר.
הוסף תגובה
תודה על המענה
מיטל26/05/2026 | 15:00
זה פשוט החמיר את הכיווץ שרירים וכרגע אני קשה לי לראות ואני מפחדת הוא עשה לי את המחט במצח וליד העיניים הלחי הראש ואני מרגישה ריאקציה חריפה הפחד שלי שזה לא יעבור מה שעשה לי נהיה לי הראייה חמורה יותר ממה שהיה לי מהמצב של השרירים אחרי הדיקור אני מקווה שזה יעבור ואין נזק בלתי הליך ועוד שאלה בינואר עשו לי כבר דיקור יבש בפנים זה גם החמיר עכשיו פשוט יותר אני עושה טיפולים של דיקור וגלי הלם במרפאת כאב תודה יום טוב
היי :) הבנתי קודם שאת שואלת לגבי דיקור סיני - על בסיס זה עניתי. אם הדיקור שביצעת הוא דיקור יבש אז אני לא יודע להגיד כיוון שאיני עוסק בזה -זה לא חלק מהדיקור הסיני וחשוב להתייעץ עם המטפל / פזיותרפיסט שעשה את זה. אם הראיה מטושטשת, כאמור, אני לא מכיר תופעה כזו שקורית עקב דיקור סיני אבל כמובן שכיוון שמדובר בראיה - חשוב לפנות ולהתייעץ, כנ"ל לגבי החמרת הספאזם. יכול להיות שהחמרת הספאזם היא דווקא חלק "חיובי" בתהליך ומהווה באמת סוג של ריאקציה אבל בשביל להבין שזה אכן כך ובאם לא - לטפל במצב החדש - חשוב לפנות למי שביצע את הטיפול כמו גם לרופא ולבדוק. האם ביצעת דיקור סיני או דיקור יבש?
בשמחה. כך או כך חשוב לפנות למטפל ולרופא רק כדי להבין מהו התהליך כפי שהם רואים אותו ולהבין האם התסמינים שאת מציגה הם חלק ממנו ובאם לא.. מה ניתן לעושת כדי להקל.
הוסף תגובה
תודה
מיטל27/05/2026 | 06:17
אני הולכת לסיים את הדיקור זה החמיר את ההתכווצויות נסגר לי ממש השרירים אני אעשה רק גלי הלם תודה
שלום, עשיתי דיקור לטיפול פוריות לפני החזרה ביום רביעי 31.12 ב2.1 בבוקר הרגשתי סחרחורת בקימה כנל 3.1 היום 4.1 נשכבתי על הרימפה כששיחקתי עם הילד ושוב הייתה סחרחורת זה בעיקר בשכיבה ובקימה, לא מבינה מה קורה פה
הייי.. קשה קצת להגיד בדיוק על מה מדובר וכמובן שכדאי להתייעץ גם עם רופא. ארגיע ואגיד שלא נשמע שיש לזה קשה לטיפול שעשית בדיקור אך כמובן שבכל מצב שכזה חשוב גם לבדוק עם המדקר/ת ולו רק כדי אולי לשלב עוד טיפולים לחיזוק באם צריך. סביב הליכים כמו החזרות יש לפעמים כמה ימים בהם הגוף קצת יותר חדש. מעבר לנפילת מתח שיכולה להיות או מזג האוויר הקר שמעמיס, עצם התהליך, השימוש בהורמונים סביבו (אם היה) וכו' יכולים להתיש. הייתי ממליץ ראשית להתייעץ עם הרופא/ה אצלו/ה את מטופלת כדי לעדכן על המצב ולשמוע מהם. מעבר לכך להתייעץ עם המטפל/ת ולעדכן. יתכן וטיפול נוסף יכול לסייע ולהחזיר את האיזון או - יתכן ותקבלי המלצות לתזונה ופעילות שיעזרו לך להתחזק.
שלום מה ההבדלים בין דיקור סיני ליפני? הן מבחינת האבחון? מה מאבחן יותר טוב? והן מבחינת הטיפול? ומה מהם מתאים יותר לבעיה של עמו"ש צווארי עם הקרנה וכאב בשכמה ובכתף ובזרוע שמאל? (נראה כמו כאב עצבי). ומה מהם יותר מתאים לשחרור שרירים נוקשים ותפוסים? קשור כנראה לבעיה בעמו"ש צווארי. תודה רבה
היי ארז :) דיקור הוא כלי בו מכניסים מחטים דקות לנקודות שונות בגוף להן יש השפעה רפואית עפ"י אותו המודל הרפואי. מה שהופך את הדיקור ל"סיני" או "יפני" הוא בדיוק זה - ההפעלה שלו עפ"י מודל רפואי מסויים שמדבר על מיקום הנקודה, תפקודה, איך צריך לדקור אותה ומתי. המודל עצמו דיי דומה בבסיס אך כן קיימים מבחינת האיבחון והטיפול הבדלים. איני עוסק ברפואה יפנית אז לא אוכל לפרט יותר מידי אך מהכרותי קיים דגש ברפואה היפנית על אבחנת בטן. איבחון זה קיים גם ברפואה הסינית אך הוא שונה מעט. מבחינת מי מאבחן יותר טוב - כאן אין עדיפות לגישה אלא יותר למטפל ולנסיון שלו. כנ"ל לגבי טיפול ותוצאותיו. ספציפית לגבי הבעיה שפירטת, אני עוסק הרבה בטיפול בכאב ולכן אגיד שמנסיוני חשוב לשלב כלי טיפול עבור בעיה זו ולהוסיף גם תרגילים ותנועה. פחות משנה אם זה סיני או יפני כאמור, זה תלוי מטפל, אבל חשוב לעבוד גם עם הדיקור וגם עם כלים אחרים. אם יפני אז שיאצו ואם סיני אז טווינא למשל. תוכל לקרוא קצת על כלי הטיפול הסינים וצורת האיבחון באתר שלי כאן - www.tomtcm.com
יצא לי בדיקה ביתית חיובי להריון, אני נמצאת ביום ה32 למחזור (מאז הווסת האחרונה). טמפרטורת חום השחר שלי הייתה 36.89 מעלות ברוב השלב הלוטאלי, ואז ביומיים האחרונים היא ירדה ל36.73 ו36.68. בדרך כלל כשיש ירידה זה מעיד על רמות נמוכות של פרוגסטרון (שעות המדידה של הטמפרטורה הנמוכה יותר הייתה גם מוקדמת יותר). האם יש סיבה לחשש מבחינת תקינות ההריון?
הייי :) ראשית אפתח ואומר שבדיקת חום השחר, למרות שיכולה לתת מידע ומומלצת במהלך טיפולים (סינים למשל) ככלי מעקב, היא אינה בדיקה מאוד מדוייקת ויכולה להיות מושפעת מהמון גורמים וסיבות (למשל שעת מדידה אחרת כפי שרשמת). לכן, למרות המתח והרצון כבר לקבל תשובה, הדבר הבטוח ביותר הוא להמתין לבדיקת הדם. אוסיף ואגיד שירידה בטמפ' לא בהכרח מראה על איזו בעיה או עניין גם אם המדידה עצמה הייתה מדויקת (אם כן הייתה באותן השעות ובדיוק באותו המצב). חום השחר יעיל בעיקר בהוספת ידע על המחזור כולו לאורך זמן. מאחל הרבה הצלחה! לעוד מידע על "חום שחר" מוזמנת להכנס לאתר שלי - www.tomtcm.com
שלום. עשיתי היום דיקור בפעם הראשונה. לאחר הוצאת המחטים, ירד דם באיזור של כמה מהדקירות . המדקר ניקה עם פד ואכוהול. האם זה מסוכן? יכול להתפתח ככה זיהום? יש לציין שטרום הטיפול לא בוצע חיטוי. מה הם התסמינים שעלי לשים לב למקרה שיתפתח זיהום? והאם זה מקובל שיהיה דם בנקודות הדיקור?
היי עדי. ראשית ארגיע ואומר שכן - הגיוני בהחלט שלפעמים יהיה דימום קל מחלק מהנקודות. המחט נכנסת אל תוך הגןף ולמרות שהיא דקה מאוד ועדינה מאוד, לפעמים יש פגיעה בכלי דם קטן ויכולה להיות טיפת דם אחת או שתיים. נשמע שהמטפל שלך ניהל את המצב בצורה נכונה והפעיל מעט לחץ עם צמר גפן על האיזור (אין צורך להשתמש באלכוהול בהכרח). לגבי חיטוי לפני, עקרונית נהוג לחטא אם האיזור עם מעט אלכוהול לפני הדיקור אך אני יודע שמטפלים רבים היום לא נוהגים כך כיוון שנמצא שהעניין לא באמת נחוץ. אני משער שאותו מטפל נוהג כך מהסיבה הזו. הסיכון לזיהום במקום הדיקור הוא אפסי. הופעה של דם לא מעידה עליו או קשורה אליו כך שמהבחינה הזו את יכולה להיות רגועה. אני כן מציע שבכל שאלה, ובטח בכאלו שעולות לך ומטרידות אותך, תפני ותבקשי לשוחח עם המטפל שלך. התפקיד שלו הוא להתוות את תהליך הטיפול וללוות אותך בצורה בטוחה בתוכו - אני בטוח שהוא ישמח לענות על חששות אלו ולהפיג אותם. בהצלחה ותרגישי טוב!
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
ריזדרונט (ריבון) 
בדיקת צפיפות עצם 
פריקה, נקע 
תשובת מומחה 
תודה על המענה
