x סגור

סרקואידוזיס (Sarcoidosis)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

סרקואידוזיס היא מחלה רב-מערכתית הפוגעת באיברים שונים בגוף. האיברים העיקריים שנפגעים במחלה הם הריאות וקשריות הלימפה. התסמינים השכיחים ביותר במחלה הם שיעול יבש וקוצר נשימה במאמץ. אבחון המחלה נקבע על סמך ממצאים קליניים, כגון סיפור המחלה, בדיקה גופנית, בדיקות עזר שונות, בדיקות דם וצילום בית החזה, וכן על פי ממצאי בדיקה מיקרוסקופית של רקמה שנלקחה מהריאה, מקשריות הלימפה או מאיבר אחר הנגוע במחלה.
הטיפול במחלה מבוסס על מתן קורטיזון (סטרואידים), אם כי ההחלמה מהמחלה יכולה להיות גם עצמונית (ללא טיפול בתרופות). שיעור הסיבוכים הכרוכים במחלה נמוך.

במשך השנים, לאחר גילוי המחלה, תוארו מקרים רבים של פגיעות המתאימות לסרקואידוזיס ברקמה של האיברים הבאים: ריאות, עור, עיניים, עצמות, בלוטות רוק, קשריות לימפה, כבד, טחול, מערכת העצבים המרכזית, לב, מפרקים, כליות, דרכי עיכול.

הפגיעה ברקמה הנראית במיקרוסקופ היא של יצירת גרנולומה (גרגירומת) שאינה גבינתית (non-caseating granuloma) שעיקרה תאים אפיתלואידים המסודרים במבנה מסוים. הגרנולומות יכולות להיעלם או לעבור שינויים צלקתיים.

שכיחות המחלה בעולם נעה בין 10 ל-40 מקרים ל-100,000 אנשים. שכיחות המחלה בקרב נשים גבוהה במקצת משכיחותה בקרב גברים. בארה"ב שכיחות המחלה בקרב האוכלוסייה האפרו-אמריקאית גבוהה פי 15-10 בהשוואה ליתר האוכלוסייה.

הגורם למחלה אינו ידוע. בשלבים הראשונים בחקר המחלה הועלתה השערה שמדובר במחלה זיהומית הדומה לשחפת. עד כה לא הצליחו החוקרים להצביע בוודאות על גורם זיהומי (חיידקי או נגיפי) האחראי להתפתחות המחלה. ההנחה המקובלת כיום קושרת את המחלה להפרעה בפעילות מערכת החיסון, בהשפעת גורמים סביבתיים או אנטיגנים עצמוניים. במהלך המחלה נוצרים נוגדנים, ושינויים הן בסוג הלימפוציטים בדם וברקמת הריאה, והן במספרם, וכן, תבחיני עור לאנטיגנים שונים אינם מעוררים תגובה.

החלמה עצמונית מתרחשת בעיקר אצל חולים שגילוי המחלה אצלם היה אקראי. בחולים מטופלים המחלה עשויה לסגת, אך תיתכן גם הישנות של המחלה בירידה במינון או בהפסקה מוחלטת של נטילת התרופה.

החמרה עד למצב של מחלה כרונית קשה ומסוכנת מתרחשת רק ב-5% מהמקרים.

ד"ר הרצל סלמן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סימפטומים


הביטוי הקליני של המחלה שונה מחולה אחד למישנהו. עד 60% מהחולים אינם מראים תסמינים וגילוי המחלה שלהם מקרי, לרוב בעקבות צילום שגרתי של בית החזה.

התסמינים העיקריים שעליהם מתלוננים החולים קשורים למערכת הנשימה: שיעול יבש וקוצר נשימה בתנאי מאמץ. תלונות וממצאים נוספים יכולים להיות תפרחת רגישה בשוקיים, כאבים ונפיחות במפרקים, הפרעות ראייה ודלקת בעיניים, הגדלה של קשריות לימפה ורוק, גרד והפרעה בתפקודי כבד. כמו כן יש חולים המדווחים על ירידה במשקל ועל חום ממושך. במקרים נדירים מעורבים במחלה גם הלב, מערכת העצבים המרכזית, הכליות ודרכי העיכול.

בבדיקות דם ניתן למצוא שקיעת דם מוחשת, נוסחת התאים כמעט ואינה משתנה, חלבוני הדם עלולים להיות מוגברים, וכן עלולה להימצא רמה גבוהה של סידן בדם. בחלק מהמקרים מוצאים שיפעול של אנזים (זרז) הנקרא ACE. ניתן לבדוק את רמתו בבדיקת דם.

הממצאים העיקריים בצילום בית החזה הם הגדלת שערי הריאות על ידי קשריות לימפה, וכן הסננה עדינה ברקמת הריאות. ממצאים אלו מודגמים טוב יותר בטומוגרפיה מחשבית (CT) של בית החזה. בתפקודי ריאות נצפית הפרעה שעיקרה הקטנת קיבולת האוויר בריאה, ועיכוב במעבר החמצן מהריאות לדם. ניתן לבצע מיפוי שעיקרו סימון רדיואקטיבי של יסוד, ומדידת קליטתו ברקמת הריאה. המיפוי מבוצע בעזרת גליום וקליטתו מוגברת בריאות ובקשריות לימפה ורוק בתבנית "פנדה".




פורום אסטמה

ד"ר דקל שלומי

ד"ר דקל שלומי מומחה לריאות, אסטמה והפסקת עישון
בוגר בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א. מומחה ברפואה פנימית וריאות (התמחות במרכז רפואי רבין, קמפוס בלינסון). חבר באיגוד לרפואת ריאות. מרצה בפני פורומים שונים כגון רופאי משפחה, אחיות הכנה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • בעיות נשימה
  • יעל
  • 22/08/2014 16:11
  • שלום

    חולה בן 65 דמנטי סיעודי, פונה לבית החולים עקב אספירציה קשה באמצע הלילה בזמן שינה, היה כחול ועם סיטורציה נמוכה וקוצר נשימה.
    בבית האבות עשו סקשן ופונה בנט"ן למיון כשהוא בקוצר נשימה ונושם כמו טרקטור.
    במיון קוצר נשימה קשה, חירחר מאוד, דופק 145, קיבל טיפול בחמצן - אינהלציה - סקשנים (יצא המון הפרשות, אך ייתכן והוא כל הזמן שאף עוד ועוד הפרשות שעלו באמצעות הקאה, לא הכניסו זונדה במיון) והוחל טיפול אנבטיוטי, בהמשך היה ניסיון בסיוע של בי פאפ.
    לאחר כתשע שעות לערך הוחלט לבצע אינטובציה ולהנשים עקב נפילת לחץ דם.
    לאחר הנשמה ירידת הלח"ד הוחמרה, טופל בדופמין ונור אדרנלין. וכמובן טיפול אנטיביוטי, טיפול תומך במשתנים עקב ירידה בתפקוד כליות.
    היה מונשם כשבועיים, אך גם לאחר סיום ההנשמה עדיין מתקשה בנשימה, נשימות מהירות ושטחיות, שימוש בשרירי עזר לנשימה, רואים זאת בצוואר, וכן ניתן לראות תנועות "סחיטה" של הבטן, ריבוי ליחה (שמטופל ע"י סקשנים ופיזותרפיה נשימתית, בצילום יש עדיין תמטים, מחובר באופן קבוע לחמצן.

    רציתי בבקשה לשאול:

    1. האם העובדה שתשע שעות הוא נשם עם מאמץ קשה מאוד בכוחות עצמו, עם דופק של 145 גרם לנזק לריאות? ללב (עומס על הלב, התקף לב)?
    לשרירי הריאות? או לשרירים אחרים?

    2. האם העומס הנ"ל זו הסיבה לנפילת הלחץ הדם וקריסת הכליות? או הספסיס?

    3. האם העובדה שהוא מתקשה בנשימה ונושם מהר, זה בגלל התמטים והליחה? או עקב פגיעה בשרירי הנשימה? ניתן לבדוק את זה? יש משהו לעשות במקרה של פגיעה בשריר?

    4. יש סיבה לחשוד שקוצר הנשימה הוא על רקע לבבי?
    5. יש סיכוי שיחזור לנשום כמו שצריך וללא חמצן?

    זה יצא קצת ארוך, אך אעריך מאוד אם אקבל מענה על הכל.

    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • סטרונאז
  • אבי
  • 21/08/2014 13:35
  • גירוי בגרון עם שיעול
  • שרה
  • 20/08/2014 13:05
  • זה קרוב לשנתיים שאני סובלת מעין גירוי בגרון ולאחריו שיעול לא חזק,אני מאוד סובלת בגלל היובש בגרון והטרדה שזה גורם ברוב שעות היום. ביצעתי את כל הבדיקות החל מרופא א.א.ג. עם אנדוסקופ, אלרגיה,צילום ריאות ובדיקות דם והתשובות כולן בסדר!!!! אני כבר לא יודעת מה לעשות ולמי לפנות עוד. אודה על תשובתך. יום טוב לך

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום שרה. לא ניתן בהתכתבות למצוא סיבה שרופאים רבים ובדיקות לא מצאו. צריך לעבור הערכה מלאה, עדיף אצל רופא ריאות ולהראות לו את תוצאות כל הבדיקות. ישנן סיבות רבות בין היתר אם את מטופלת בתרופות שעלולות לגרום לשיעול, עליית חומצות קיבה (רפלוקס), אסתמה ועוד. רפואה שלמה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום






חפשו בפורטל infomed
אנא בחרו סוג מומחה








רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר בוריס גנדל ד"ר בוריס גנדל
מנהל יחידת ניתוחי חז...קרא עוד

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל