סרקואידוזיס (Sarcoidosis)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

סרקואידוזיס היא מחלה רב-מערכתית הפוגעת באיברים שונים בגוף. האיברים העיקריים שנפגעים במחלה הם הריאות וקשריות הלימפה. התסמינים השכיחים ביותר במחלה הם שיעול יבש וקוצר נשימה במאמץ. אבחון המחלה נקבע על סמך ממצאים קליניים, כגון סיפור המחלה, בדיקה גופנית, בדיקות עזר שונות, בדיקות דם וצילום בית החזה, וכן על פי ממצאי בדיקה מיקרוסקופית של רקמה שנלקחה מהריאה, מקשריות הלימפה או מאיבר אחר הנגוע במחלה.
הטיפול במחלה מבוסס על מתן קורטיזון (סטרואידים), אם כי ההחלמה מהמחלה יכולה להיות גם עצמונית (ללא טיפול בתרופות). שיעור הסיבוכים הכרוכים במחלה נמוך.

במשך השנים, לאחר גילוי המחלה, תוארו מקרים רבים של פגיעות המתאימות לסרקואידוזיס ברקמה של האיברים הבאים: ריאות, עור, עיניים, עצמות, בלוטות רוק, קשריות לימפה, כבד, טחול, מערכת העצבים המרכזית, לב, מפרקים, כליות, דרכי עיכול.

הפגיעה ברקמה הנראית במיקרוסקופ היא של יצירת גרנולומה (גרגירומת) שאינה גבינתית (non-caseating granuloma) שעיקרה תאים אפיתלואידים המסודרים במבנה מסוים. הגרנולומות יכולות להיעלם או לעבור שינויים צלקתיים.

שכיחות המחלה בעולם נעה בין 10 ל-40 מקרים ל-100,000 אנשים. שכיחות המחלה בקרב נשים גבוהה במקצת משכיחותה בקרב גברים. בארה"ב שכיחות המחלה בקרב האוכלוסייה האפרו-אמריקאית גבוהה פי 15-10 בהשוואה ליתר האוכלוסייה.

הגורם למחלה אינו ידוע. בשלבים הראשונים בחקר המחלה הועלתה השערה שמדובר במחלה זיהומית הדומה לשחפת. עד כה לא הצליחו החוקרים להצביע בוודאות על גורם זיהומי (חיידקי או נגיפי) האחראי להתפתחות המחלה. ההנחה המקובלת כיום קושרת את המחלה להפרעה בפעילות מערכת החיסון, בהשפעת גורמים סביבתיים או אנטיגנים עצמוניים. במהלך המחלה נוצרים נוגדנים, ושינויים הן בסוג הלימפוציטים בדם וברקמת הריאה, והן במספרם, וכן, תבחיני עור לאנטיגנים שונים אינם מעוררים תגובה.

החלמה עצמונית מתרחשת בעיקר אצל חולים שגילוי המחלה אצלם היה אקראי. בחולים מטופלים המחלה עשויה לסגת, אך תיתכן גם הישנות של המחלה בירידה במינון או בהפסקה מוחלטת של נטילת התרופה.

החמרה עד למצב של מחלה כרונית קשה ומסוכנת מתרחשת רק ב-5% מהמקרים.

ד"ר הרצל סלמן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סימפטומים


הביטוי הקליני של המחלה שונה מחולה אחד למישנהו. עד 60% מהחולים אינם מראים תסמינים וגילוי המחלה שלהם מקרי, לרוב בעקבות צילום שגרתי של בית החזה.

התסמינים העיקריים שעליהם מתלוננים החולים קשורים למערכת הנשימה: שיעול יבש וקוצר נשימה בתנאי מאמץ. תלונות וממצאים נוספים יכולים להיות תפרחת רגישה בשוקיים, כאבים ונפיחות במפרקים, הפרעות ראייה ודלקת בעיניים, הגדלה של קשריות לימפה ורוק, גרד והפרעה בתפקודי כבד. כמו כן יש חולים המדווחים על ירידה במשקל ועל חום ממושך. במקרים נדירים מעורבים במחלה גם הלב, מערכת העצבים המרכזית, הכליות ודרכי העיכול.

בבדיקות דם ניתן למצוא שקיעת דם מוחשת, נוסחת התאים כמעט ואינה משתנה, חלבוני הדם עלולים להיות מוגברים, וכן עלולה להימצא רמה גבוהה של סידן בדם. בחלק מהמקרים מוצאים שיפעול של אנזים (זרז) הנקרא ACE. ניתן לבדוק את רמתו בבדיקת דם.

הממצאים העיקריים בצילום בית החזה הם הגדלת שערי הריאות על ידי קשריות לימפה, וכן הסננה עדינה ברקמת הריאות. ממצאים אלו מודגמים טוב יותר בטומוגרפיה מחשבית (CT) של בית החזה. בתפקודי ריאות נצפית הפרעה שעיקרה הקטנת קיבולת האוויר בריאה, ועיכוב במעבר החמצן מהריאות לדם. ניתן לבצע מיפוי שעיקרו סימון רדיואקטיבי של יסוד, ומדידת קליטתו ברקמת הריאה. המיפוי מבוצע בעזרת גליום וקליטתו מוגברת בריאות ובקשריות לימפה ורוק בתבנית "פנדה".




פורום אסטמה

ד"ר דקל שלומי

ד"ר דקל שלומי מומחה לריאות, אסטמה והפסקת עישון
בוגר בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א. מומחה ברפואה פנימית וריאות (התמחות במרכז רפואי רבין, קמפוס בלינסון). חבר באיגוד לרפואת ריאות. מרצה בפני פורומים שונים כגון רופאי משפחה, אחיות הכנה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • קשיים בנשימה
  • אנונימי
  • 30/08/2015 19:26
  • שלום, האם יכולה להיווצר הצתברות גזים (גרעפסים בעצם...) הגורמים לקושי בנשימה? קושי בהכנסת אוויר לריאות.. כלומר מרגיע כאילו משהו חוסם את כניסת האוויר לריאות. אם כן ,שחרור הגרעפסים יעזור? (סליחה על הביטוי) ואם לא,מה יכולה להיות הסיבה לקושי זה? וגם יש לי הרבה גרעפסים האמת

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • משאף סלבותרים
  • אנונימית
  • 30/08/2015 16:12
  • שלום, היום התחלתי להשתמש במשאף, משאף סלבותרים. התאמנתי על השאיפות במשאף אבל לצערי השאיפות לא היו מספיק עמוקות ( ניסיתי פעמיים לשאוף מן המשאף) עברו כ10 דקות, אני יכולה להשתמש שוב במשאף בפעם השלישית להיום? ובטווח די קצר?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום רב, במשאף הסלבותרים יש להשתמש אם קשה לנשום או אם קיבלת מהרופא הנחייה להשתמש לפני מאמץ. אם קשה לנשום ניתן לקחת שאיפה נוספת אבל אם אין הטבה יש לפנות לרופא. כמו בכל משאף צריך לדעת להשתמש נכון. לפני שמכניסים את המשאף לפה יש לרוקן את כל האויר מהריאות - לנשוף עד הסוף - ומיד לשים את המשאף בפה, לסגור את השפתיים סביב הפיה ללחוץ ולשאוף באותו זמן של הלחיצה, שאיפה עמוקה. להחזיק את האויר בפנים ולספור עד 5 ואז להוציא את האויר. יש צורך לרוב בשתי שאיפות. אם עדיין את לא מצליחה להשתמש ניתן לנסות להוסיף מיכל מפלסטיק המותאם למשאף (ספייסר). שמים את המשאף בצד המתאים לפיה, לוחצים שתי שאיפות ואז ברוגע, לוקחים מספר שאיפות מהפיה אשר בצד השני, מחזיקים את האויר מספר שניות בין כל שאיפה. כדאי לחזור לרופא המטפל או לרוקח ולבקש הדרכה. רפואה שלמה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מבחן מטכולין
  • יאיר
  • 29/08/2015 02:44
  • אני ספורטאי מצטיין וכל חיי מעולם לא התקשתי לנשום , אך בבדיקת ספירומטריה בצהל לא עברתי ונשלחתי לבדיקת מאמץ ולמבחן מטכולין ..אני נורא לחוץ מזה ומדוע נשלחתי לבדיקה אם כל חיי הצטיינתי בריצות לכל מיני סוגי מרחקים ולא התקשתי לנשום ובכלל לא חשבתי על זה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום יאיר השאלה מדוע נשלחת מלכתחילה לבדיקת הספירומטריה. האם סבלת בעבר מאסתמה? מה הכוונה לא עברת את הבדיקה? לרוב שולחים למאמץ או מטכולין מי שהספירומטריה שלו תקינה ויש חשד לאסתמה. לעיתים מבצעים את הבדיקות לצורך תפקידים שונים. מי שלח אותך לבדיקות? רופא ריאות? רפואה שלמה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס






רופאים בתחום
ד"ר בוריס גנדל ד"ר בוריס גנדל
מנהל יחידת ניתוחי חזה בי"ח מאיר קרא עוד
פרופ' מרדכי קרמר פרופ' מרדכי קרמר
מנהל המערך למחלות ריאה, מרכז רפואי רבין קרא עוד

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל