ילפת שטוחה

הסימנים של הילפת השטוחה משתנים כתלות במקום בו מופיעים הנגעים. לרוב המחלה אינה מחמירה לאחר החודשים הראשונים אולם היא עלולה להימשך חודשים רבים ואף שנים.

בעור המחלה מתבטאת ב:

•    נגעים ארמניים שטוחים שיכולים להופיע בכל מקום בגוף. המקומות הנפוצים ביותר הם החלק הפנימי של הזרוע, שורש כף היד והקרסול. מקומות נוספים בהם עלולים להופיע נגעים הם הגב התחתון, הצוואר והרגליים.

•    הנגעים נוטים להופיע בצברים באזורים של קפלי עור או באזורים של שריטות או חבלות אחרות.

•    הנעים מכוסים בקרום לבנבן.

•    האזורים הפגועים מגרדים.

•    הנגע במקרים נדירים הוא בעל מראה של גלד, קשיח ושלפוחיתי.

•    הנגעים אינם גורמים להצטלקות אלא אם כן הם גורדו בצורה עמוקה.

•    לאחר היעלמות הנגעים עשויה להישאר היפר פיגמנטציה (התכהות) מסוימת של העור שתחלוף גם היא בסופו של דבר.

בפה לרוב נראה:

•    נגעים גדולים בצורת טלאי או נקודה בצבע לבן בעלי צורה לא סדירה מופיעים בחלל הפה במיוחד בחלק הפנימי של הלחיים אך גם על פני החניכיים השפתיים והלשון.

•    יכולים להופיע גם פצעים וכיבים בפה שגורמים לתחושת כאב או שריפה.

ילפת להופיע גם באברי המין כאשר אצל זכרים ההופעה היא בדרך כלל בקצה הפין- בעטרה. בנשים ההופעה יכולה להיות באזור החיצוני של הואגינה ואז להכיל את המרכיבים העוריים של המחלה. בתוך הוואגינה ההופעה דומה לילפת בפה.

הילפת יכולה להופיע גם על פני הקרקפת מצב זה נקרא  lichen planopilaris. ההופעה בקרקפת גורמת לנשירת שיער זמנית או קבועה וכן לאחר ההחלמה היא משאירה אחריה צלקות והיפר פיגמנטציה.

הופעת ילפת בציפורן נדירה אף היא ולרוב היא גורמת להופעה של חריץ לאורך הציפורן, פיצול מוחלט של הציפורן ואף לנשירה של הציפורן.