שמות מסחריים
- סורבון Sorbon
בוספירון הינה תרופה נוגדת חרדה ממשפחת האזאספירונים, משפחה חדשה של תרופות נוגדות חרדה. תרופות אלה עובדות על קולטנים שונים במוח מתרופות השייכות למשפחת הבנזודיאזפינים ותרופה זו מרדימה פחות. משתמשים בבוספירון לטיפול בהפרעת חרדה מוכללת (שביטוייה, בין השאר, הינם דאגנות יתר, חרדה יומיומית ודיכאון).
תופעות הלוואי העיקריות של התרופה כוללות כאב ראש, בחילה וסחרחורת. הטיפול בה נועד למשך זמן קצר.
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות. במידת הצורך ניתן לחצות את הטבליה לשימוש מיידי. אין מידע לגבי כתישה או לעיסה של הטבליה.
תדירות וזמן נטילה
2-3 פעמים ביום.
טווח המינון
מנת התחלה: 15 מ"ג ביום. מנת אחזקה: 15-60 מ"ג ביום.
תחילת ההשפעה
1-2 שעות. ייתכן שיחלפו מספר ימים עד שההשפעה החיובית תורגש במלואה.
משך ההשפעה
1-2 שעות. ייתכן שיחלפו מספר ימים עד שההשפעה החיובית תורגש במלואה.
מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אם זמן המנה הבאה מתקרב, יש לדלג על המנה הנשכחת ולקחת את המנה הבאה בזמנה הרגיל. אין לקחת מנה כפולה.
הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.
מינון עודף
מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים, או אם נלקחה מנה עודפת גדולה, יש ליידע את הרופא. סימני מינון יתר כוללים בחילות והקאות, כאב ראש, סחרחורת, ישנוניות, צלצול או זמזום באוזניים, חוסר שקט, כיווץ אישונים, בעיות עיכול, דופק איטי, לחץ דם נמוך, פרכוסים, קשיי דיבור או בליעה, איבוד שווי משקל, הבעת פנים קפואה, נוקשות בידיים רגליים, רעד.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים
אזהרות
תזונה
נדרש ייעוץ רפואי לפני אכילת אשכוליות או שתיית מיץ אשכוליות בזמן הטיפול בתרופה. ניתן לקחת את התרופה עם או ללא מזון, אך יש להתמיד בדרך הנבחרת.
אלכוהול
אין לשתות אלכוהול המהלך טיפול זה.נהיגה
יש לבחון את השפעת התרופה טרם הנהיגה שכן עלולה לגרום לסחרחורת או לישנוניות.הריון
אין להשתמש. יש להתייעץ עם הרופא טרם נטילה.
הנקה
התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק. אין להשתמש טרם התייעצות עם רופא.תינוקות וילדים
אינה מיועדת בדרך כלל לילדים ולמתבגרים מתחת לגיל 18. בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים.קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון -יש לבחון תפקודי כבד וכליות.דווח לרופא במקרה של
- מחלת כבד
- מחלת כליה
- תלות בתרופות, גם בעבר
- נטילת תרופות אחרות
- גלאוקומה צרת זווית חריפה
- מיאסטניה גראביס
סיכון ממנת יתר
בינוניסיכון מפיתוח תלות
נמוךתופעות לוואי
רוב המשתמשים מתמודדים היטב עם התרופה. יחד עם זאת, תופעות לוואי שכיחות מאוד הינן סחרחורת, כאב ראש, ישנוניות..
תופעות לוואי שכיחות נוספות: עצבנות, נדודי שינה, בעיות בריכוז, דיכאון, בלבול, כעס, התרגשות, תחושות עקצוץ או דקירות, טשטוש ראיה, בעיות קואורדינציה, רעד, צלצול באוזניים, דופק מואץ, כאב בחזה, גודש באף, כאבי גרון, בחילות ותחושת חולי, כאב בטן, עצירות, יובש בפה, שלשול, זיעה קרה, פריחה, כאבי שרירים, גידים, רצועות ועצמות, עייפות מנטלית ופיזית.
הפסקת השימוש בתרופה ופנייה מיידית לרופא נדרשת במקרים של:
סינדרום סרוטונין: בנטילת תרופות ממשפחת SSRI, מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין, ייתכנו סימנים של סינדרום סרוטונין, הכוללים בלבול, חוסר מנוחה, הזעה, רעד, צמרמורת, הזיות, התכווצויות שרירים פתאומיות או דופק מהיר.
תגובה אלרגית: גרוד, קשיי נשימה או התנפחות של הפנים, השפתיים, הגרון או הלשון.
הזיות ופסיכוזות.
פרכוסים או עוויתות.
ראייה מוגבלת, התעלפות או איבוד הכרה.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא או רוקח באשר לנטילת תרופות נוספות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
צמח ההיפריקום, חומצה אמינית אל-טריפטופן, פלובוקסאמין, טראזודון- משמשים לטיפול בדיכאון.
מעכבים סלקטיביים של קליטה מחדש של סרוטונין (SSRI) כמו פלואוקסטין ופארוקסטין- לטיפול בדיכאון.
מעכבי ספיגה חוזרת של נוראפנפרין וסרוטונין (SNRI) כמו דולוקסטין, ונלפאקסין.
נוגדי דיכאון טריציקליים כמו אמיטריפטילין וקלומיפראמין.
האלופרידול וליתיום- לטיפול במחלות פסיכיאטריות.
תרופות מקבוצת חוסמי תעלות סידן, כמו דילטיאזם ווראפאמיל- לטיפול ביתר לחץ דם, או לתעוקת חזה.
ריפאמפיצין- לטיפול בשחפת.
טריפטנים כמו סומאטריפטאן- לטיפול במיגרנה.
טרמדול- לטיפול בכאבים.
באקלופן- מרפה שרירים.
לופקסידין- לגמילה.
נבילון- לטיפול בבחילות והקאות.
תרופות אנטיהיסטמיניות- לטיפול באלרגיה.
תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, כמו ניטראזפאם או טמאזפאם, או תרופות להרגעה ו/ או לשינה אחרות.
דיגוקסין- לטיפול באי ספיקת לב.
פנובארביטל, פניטואין, קארבאמאזפין- תרופות לאפילפסיה.
סימטידין- לטיפול בכיב קיבה.
דיאזפאם- לטיפול בחרדה.
תרופות פסיכוטרופיות אחרות: יש להיזהר בשילוב עם בוספירון.
חוסמי MAO: אין לקחת בוספירון יחד עם תרופות אלו.
האלופרידול: בוספירון עשוי להעלות את רמת האלופרידול בדם,.
נפאזודון: תרופה זו מעלה את ריכוזי הבוספירון בדם ואת פעולתו.
אריתרומיצין: מעלה את ריכוזי התרופה בדם וכן את שכיחות תופעות הלוואי שלה.
איטראקונאזול: מעלה את ריכוזי התרופה בדם ואת שכיחות תופעות הלוואי שלה. לפיכך בשילוב התרופות ביחד יש להוריד את מינון התרופות.
וארפארין: בוספירון מגבירה את יכולת דילול הדם של הוארפארין וכתוצאה מכך גובר הסיכון לדימומים. יש לנטר את ערכי ה-INR בשילוב התרופות ובמידת הצורך להוריד את מינון הוארפארין.
השפעת שימוש ממושך
לא ידועה ההשפעה של שימוש ממושך בתרופה זו.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: אני בטיפולים שנתיים. הכל תקין אצלי ואצל בעלי. עברתי הפלה לאחר שלא ראו עובר ושק חלמון בהריון. זו היתה הפעם הראשונה שנכנסתי להריון, עשו לי בדיקת דם וגילו בעיה של Rh. האם יכול להיות שזו הסיבה שלא נקלטתי? או שההריון לא הצליח? אציין גם שבתחילת ההריון הייתי מאוד חולה עם חום גבוה ודלקת ומאוד עצבנית. האם עצבנות יתר יכולה לפגוע בחודשים הראשונים בעובר עד כדי אי התפתחותו?
תשובה: סוג הדם שלך אינו סיבה לאי התפתחות הריון בשלביו הראשונים. עצבנות אינה גורמת לחוסר התפתחות הריון.
לפתיחה בעמוד חדש >שאלה: האם ניתן לחיות עם כליה אחת בצורה בריאותית, ומהם הסיכונים בתרימת כליה? (אני מעוניין לתרום כליה)
תשובה: תרומת כליה היא מעשה אצילי, הדורש חשיבה מעמיקה טרם ההחלטה. אדם יכול לחיות חיים ארוכים ובריאים עם כליה אחת, וזו הסיבה שניתן לבצע השתלת כליה מאדם חי ולא רק ממקור של אדם מת. כליה ממקור חי שורדת זמן רב יותר אצל המושתל מאשר כליה ממקור מת. לגבי הסיכונים בתרומת כליה, יש לחלק זאת לשניים: א. האדם התורם עובר ניתוח בו כורתים לו אחת מהכליות. הניתוח מבוצע בחתך באזור המותן, דרכו מוציאים את הכליה המיועדת להשתלה. כמו כל ניתוח, גם לניתוח זה סיכונים וסיבוכים אפשריים, כגון סיבוכי הרדמה, דימום, זיהום, כאבים וכדומה. הסיכונים מוסברים למנותח טרם הניתוח ושכיחותם נמוכה בדרך כלל. ב. האדם בעל הכליה הבודדת יכול כאמור לחיות ללא כל חולי, אולם העובדה כי קיימת כליה אחת בלבד הופכת אותו ליותר פגיע מבחינה כלייתית, הואיל וכעת אין את הכליה השניה המשמשת "רזרבה". כלומר כל המצבים המובילים לפגיעה כלייתית מסוכנים יותר. למשל: אבנים בכליה, סוכרת, יתר לחץ דם, תרופות הפוגעות בתפקוד הכלייתי, זיהומים בכליה, אצירת שתן וכיוב'. מצבים אלה יכולים לגרום לאי ספיקת כליות בקצב מהיר יותר ובגיל צעיר יותר לאדם בעל כליה בודדת. מאידך, מעקב רפואי צמוד ובדיקות תקופתיות יכולים למנוע התדרדרות בתפקוד הכלייתי, גם אצל אדם שתרם כליה. בניגוד לאדם שעבר השתלת כליה, אשר חייב ליטול תרופות המונעות את דחיית הכליה למשך כל חייו, האדם התורם אינו צריך ליטול כל תרופה.
לפתיחה בעמוד חדש >שאלה: אני בת 22.6. אלה תוצאות בדיקות שעברתי: שקיפות עורפית: 1.2 לפי גיל: 1:1447 גיל ושקיפות עורפית: 1:9043 חלבון עוברי: הסיכון לפי גיל בלבד: 1:1451 גיל ובדיקות: 1:5460 אקו לב עובר: תקין אני בשבוע ה-26. בסקירה מאוחרת נצפתה בעוברית כליית פרסה, אגני כליות ימין 4 ושמאל 6. הופניתי למעקב לאחר שלושה שבועות ובכליה הימנית נמצאה הרחבה של 3 ובשמאל של 5. מה המשמעות של ממצא זה לגבי היילוד?
תשובה: המשמעות של ממצא כמו כליית פרסה באולטרסאונד תלויה בקיומם או בהיעדרם של ממצאים נוספים. כליית פרסה כממצא בודד בדרך כלל אינה מהווה בעיה ליילוד. ממצא זה יכול לגרום לעיתים לבעיות בדרכי השתן, כגון דלקות חוזרות או אבנים בכליות, אבל אלה לא תופעות מסוכנות, והן ניתנות לטיפול. כאשר יש כליית פרסה אשר מלווה בממצאים נוספים, הדבר יכול להעיד על בעיה כרומוזומלית ועל בעיות בריאותיות במערכות נוספות. אני ממליצה להתייעץ עם גנטיקאי ולשקול ביצוע של בדיקת מי שפיר. הערכים שצירפת לגבי שקיפות עורפית והמספרים הסטטיסטיים רלוונטים רק לגבי תסמונת דאון. יש לשלול בעיות כרומוזומליות נוספות, ולהיות בטוחים כי אין עוד דברים בלתי תקינים. חשוב לזכור שאם המממצא הוא ממצא יחיד, אין לו השפעה משמעותית על איכות החיים ועל אורכם. ניתן לחיות חיים נורמליים לחלוטין עם כליות כאלה. המשיכי את הבירור אצל הרופא המטפל. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >שאלה: אני בת 23. הייתי אצל רופא נשים וסיפרתי לו על גרד לא קבוע באיבר המין ללא צריבה במתן שתן, וללא בדיקה, הוא קבע כי מדובר בדלקת ופטריה ונתן לי הידרואגיסטן לשימוש חיצוני ופנימי. השתמשתי בזה מעל שבוע ותוך כדי הטיפול הגרד נעלם, אך לשתן עדיין יש בעל ריח מתקתק חריף ומטריד. עשיתי תרבית אך לא קיבלתי את התוצאות. מה זה יכול להיות והאם צריך להימנע מסקס?
תשובה: התסמינים שאותם את מתארת יכולים להתאים הן לדלקת בדרכי השתן והן לדלקת באיבר המין, שהכי שכיח שהיא על רקע פטרייה בנרתיק. לגבי הטיפול בפטרייה, לא קיבלת את הטיפול המלא, שכולל גם קפסולה חד-פעמית של פלוקונזול. לא ציינת אם היו הפרשות כלשהן, אשר יכולות לחזק את האבחנה של פטרייה. לגבי דלקת בדרכי השתן, לא ציינת אם את סובלת מתחושת דחיפות במתן שתן. אמליץ לך להמתין לתשובת התרבית. אם היא חיובית, יש לטפל בה באנטיביוטיקה לפי רגישות החיידק. אם תרבית השתן תהיה עקרה, ללא צמיחה, והתסמינים ימשכו, חזרי לגינקולוג מטפל על מנת להיבדק יותר ביסודיות ולקבל טיפול מלא. לגבי יחסי מין, כל עוד את סובלת מתסמינים של גרד, צריבה, ריח רע או הפרשות, מומלץ להימנע מיחסי מין. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
בדיקות קשורות
- אבחון פסיכולוגי - סוגים
טיפולים וניתוחים קשורים
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT
- טיפול תרופתי
תרופות קשורות
- סודיום ואלפרואט
- לאמוטריג'ין (למיקטל)
- אולנזפין (זיפרקסה, זאפה)
- אלפראזולאם
- פריגאבאלין (ליריקה)
שאלות מתוך פורום דיכאון אחרי לידה
- בדידותהדר 05/05/2020 | 10:52ילדתי לפני 3 חודשים, אין לי עבודה לחזור אליה. ואני מרגישה בדידות עצומה. ההורים לא זמינים (קורונה). האם עצב ובדידות הם סיבה להתחיל טיפול תרופתי?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה טיפול תרופתי ד"ר יוסף חלבן 06/05/2020 | 15:57הדר שלום מזל טוב, למרות התקופה הקשה שעוברת עליך. עצב ובדידות לכשעצמן הנם ביטוי למצוקות נפשיות שהם חלק מחיינו ולא מדובר במחלה המצריכה בדכ' טיפול תרופתי. הטיפול הראוי במצבים אלו הינו טיפול בשיחות ותמיכה. עם זאת לעתים המצוקה הקשה גורמת לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, (כמו למשל הקושי לטפל בילד, נדודי שינה קשים, ירידה משמעותית בתיאבון ובמשקל, פגיעה בתפקוד החברתי וכיו'ב), ובמקרים מסוימים ניתן להיעזר, בנוסף לטיפול בשיחות ולא במקום, בתרופות. על מנת לקבוע מהו הטיפול המתאים לך מומלץ מאוד לפנות לפסיכיאטר שיעריך את מצבך וימליץ על הטיפול המועדף בשבילך. דר' חלבןהוסף תגובה
- תשובת מומחה טיפול תרופתי
- שכיחות דיכאון אחרי לידהנתן 10/06/2017 | 23:58שלום רציתי לשאול מה השכיחות של דיכאון אחרי לידה. ראיתי שבדר"כ מדברים על 10% עד 15%. אולם ראיתי פרסומים על מחקרים שנעשו לאחרונה בארץ, שמדברים על 20% וגם על 25%. מה בפועל המצב ? האם יש נתונים רשמיים בארץ ? האם יש הבדל בין המצב בארץ למדינות אחרות ? בתומ"רהוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה שכיחות דיכאון לאחר לידה ד"ר יוסף חלבן 12/06/2017 | 01:57לשואלת שלום, בדיקת שכיחות של הפרעות מסוג זה הינה מורכבת ולכן נתונים המתקבלים ממחקרים שונים לא יהיו זהים בדרך כלל. הסיבות לכך הן רבות, למשל אין תמיד נגישות לכל הסובלות מהתופעה, לדוגמא נשים הפונות לטיפול פרטי ואינו מופיעות בשום מאגר רשמי ולמעשה איש אינו יודע עליהן, מקורות המדע שאין אחידות ביניהם מבחינת אמות המידה לאבחון, למשל רופאי ילדים, רופאי נשים, פסיכיאטרים, אחיות טיפת חלב וכד' שלא כולם רואים את הדבר עין בעין, ועוד כהנה וכהנה. יחד עם זאת הנתון של 10-15% הוא כנראה משקף נכוחה את המצב; וחוזר על עצמו לאורך שנים רבות. (אני עיינתי בתוצאות מס' מחקרים שפורסמו בין השנים 1996-2011). אך גם כאן יש לשים לב שהפער בין 10 ל-15 הוא פער ניכר ומשמעותי של 50%. שכיחות הדיכאון לאחר לידה בישראל על פי נתונים עדכניים למדי של משרד הבריאות הינה כ-10%. כך או כך, מדובר בשכיחות גבוהה ובסיבוך השכיח ביותר של הריון ולידה.הוסף תגובה
- תשובת מומחה שכיחות דיכאון לאחר לידה
- חולה באופן קבועג'וזי ורד 08/03/2017 | 17:20שלום רב, שמי ג'וזי ורד. ילדתי לפני שתיים וחצי. במהלך ההריון סבלתי מסוכרת, הקראת, התעלפיות ונפילות סוכר, כאבים בכל הגוף. במהלך ההריון הפסקתי לאכול בשר וכל דבר המגיע מהחי. במהלך ההריון רזיתי 10 קילו. מיד אחרי שילדתי החל דיכאון אחרי לידה(עדיין בדיכאון לדעתי) אני מקבלת כדור לבלוטה ומטופלת אצל פסיכולוגית 8 שנים. כל יום או יומיים אני חולה עם חולשה וחום ולא מצליחה לצאת מהמיטה(2.5) כל מריבה או ויכווח מפילות אותי ליומים שלושה של מחלה ושפעת. מה לדעתך אני צריכה לעשות כדאי לצאת מהמעגל הזה או אולי זה פיזי ומעיד על משהו רפואי? בבקשה תענו לי. תודה ובריאות שלמה לכולם.הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- ממליצה בחוםמרתה 06/05/2017 | 22:26הי, קראתי את הפוסט ואני רוצה לספר לך שיש עוד אפשרויות. בזמנו, אני הלכתי למטפלת שעזרה לי להבין למה בכלל יש לי דכאון. ההבנה עשתה אותי לאדם אחר ומשם הדרך לריפוי בעזרתה של שרון היתה קצרה. היא מטפלת בשיטה שנקראת ביולוגיה טוטאלית והיא הביאה אותה מצ´ילה. היא מדהימה! מעבר לזה, היא גם קואצ´רית ומטפלת בעוד שיטות אז היא ממש מביאה מלא כלים למפגשים. התהליך קצר וזול לעומת האלטרנטיבות, כ4 מפגשים אני עשיתי. אני מודה כל יום על התהליך שעברתי עם שרון וממש ממליצה לך. דרך אגב, בגלל שהיא חיה בצ´ילה בעבר אז היא מטפלת היום בקליניקה בכפר סבא אבל גם עובדת אונליין, אז בעצם זה לא משנה איפה את נמצאת, היא זמינה. אפשר להתקשר אליה והיא תוכל להסביר לעומק יותר 054-4771585 או להציץ באתר שלה www.sharon-coach.com בהצלחה בכל מקרה!הוסף תגובה
- דיכאון אחר לידהג׳וזי ורד 18/03/2017 | 15:20הבעיה היא בבלוטת התריס. הבלוטה לא מאוזנת. אני מקבלת כדור בשם אטרוקסין. הטיפול הפסיכולוגי שאני נמצאת בו קיום הוא עקב גידול אוסטאומה בראש. הגידול הוסר לפני חמש שנים. תודה מראש, ג׳וזי ורדהוסף תגובה
- תשובת מומחה דיכאון מתמשך/מחלה גופנית(?) ד"ר יוסף חלבן 10/03/2017 | 16:01ורד שלום, את מציגה בשאלתך מצב מורכב ומתמשך מזה כ-3 שנים, (התקופה שלאחר הלידה וכן במהלך ההריון). ניכר הערוב ביו בעיות גופניות ונפשיות. התמונה חסרה פרטים מהותיים, כמו באיזה בלוטה מדובר, (אני מניח שמדובר בבלוטת התריס, שכן בעיות בבלוטה זו הינן שכיחות יחסית, אך איני יכול לדעת זאת בודאות), האם את נמצאת במעקב רפואי סדיר ופעילות הבלוטה מאוזנת, האם את במעקב רפואי על רקע הצמחונות והתזונה החסרה ומבצעת בדיקות שגרה של הפאראמטרים התזונתיים , כמו למשל ויטמין B12; האם הסכרת שלך מאוזנת? את מתארת מצב ממושך של זיהומים חוזרים שאת כורכת במצבי לחץ נפשי וכיו'ב. משברים נפשיים בהחלט יכולים להיות מלווים בתחלואה גופנית וההיפך, תחלואה גופנית, בעיקר אם היא כרונית, יכול לגרום להתדרדרות במצב הנפשי. מתוך התיאור הקצר יחסית של מצבך המורכב קשה לקבוע האם הבעיה הראשונית היא נפשית או פיזית. בנוסף לכך את כותבת שאת נמצאת כבר 8 שנים בטיפול פסיכולוגי אך אינך מפרטת את הרקע לפניה לטיפול ואת מהלכו והשפעתו עליך. עקב המורכבות שאת מציגה איני יכול בשלב זה זה להנחות אותך בדבר טיפולים, תרופתיים או נפשיים, שיסייעו לך לצאת מה"מעגל"; עם זאת נראה לי שלאור התמשכות הקשיים, הן הגופניים והן הנפשיים עליך לעשות בשלב זה 2 דברים: 1. לפנות לרופא המשפחה, או לרופא פנימי לשם בירור מקיף של מצבך הגופני 2. במקביל, להערכתי, את צריכה לפנות לפסיכיאטר, רצוי כזה שמצוי היטב גם בפסיכותרפיה, על מנת לעבור הערכה יסודית גם בתחום זה. חשוב מאוד לדעתי שהמטפלים השונים שאצלם את בבירור יתקשרו ביניהם וזאת על מנת לקבל תמונה כוללת של מצבך ולהימנע ממצב שבו מטפלים נקודתית בסימפטומים בודדים, טיפול שלעתים קרובות אינו הולם את הבעיה הבסיסית. כמו כן רצוי שבידי הפסיכיאטר ימצא סיכום הטיפול הפסיכולוגי שלך, על מנת להשלים את התמונה. חג שמח ורפואה שלמה, דר' חלבןהוסף תגובה
- ממליצה בחום
- דיכאון אחרי לידה חוזראלוד 22/02/2017 | 18:17אני נמצאת כבר כמעט שנה אחרי הלידה. אבל נתקלת בתופעות דיכאון וחרדות שכל הזמן חוזר. אין לי תמיכה מבן הזוג כי נפרדנו והרגשתי דחויה, מאוד ולא רצויה מהצד שלו לאורך כל התהליך. הילדה שלי זה הדבר הכי טוב שקרה לי ואני מאוד שמחה בתור אמא מאומצת לתת לה את מה שלי אין. הדיכאון בא הולך וחוזר, מרגישה לבד כל הזמן. אין לי הרבה חברים ואני לא רוצה בגילי לשתף את ההורים ולגרום להם לצער. לאן אוכל לפנות לקבל עזרה?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה "דיכאון חוזר אחר לידה" ד"ר יוסף חלבן 27/02/2017 | 22:16אלוד(?) שלום, לא בכדי שמתי את הכותרת במרחאות. יש לכך במקרה שאת מתארת 2 סיבות. האחת, כללית, שלפחות לדעתי, תגובות נפשיות המופיעות לאחר הלידה אינן בהכרח תופעות יחודיות ללידה והן אינן שונות מתגובות נפשיות המתרחשות לאחר אירועים אחרים, ובכל מקרה יש לקחת בחשבון את הנסיבות הספציפיות ווהאדם שחווה אותן. הסיבה השנייה, והיא נוגעת אליך, היא שאינך מתארת מצב דיכאוני אפייני,אלא מצוקה נפשית לנוכח מכלול נסיבות, בעיקרן מע' היחסים עם בן זוגך, הפרידה ממנו והצורך להתמודד לבד מול הסטטוס החדש של אמהות כשאת יחסית בודדה ונעדרת מערכת תמיכה מספקת. אני מניח שהקשיים שאת חווה בקשרים הבין אישיים שלך אינם חדשים אלא שכעת, לנוכח הצורך להתמודד עם התפקיד המורכב, בעיקר אם הוא חדש לך, הם בולטים ומעיקים יותר מאשר בעתות אחרות. עם זאת, "לא אלמן ישראל"; את זקוק לעזרה מקצועית שלא מסובך להגיע אליה. על פניו, (ואני אומר זאת בהסתייגות, שכן איני מכיר אותך וחסרים הרבה פרטים), נראה לי שהדרך לסייע לך להתמודד עם מצבך היא באמצעות פסיכותרפיה ולאו דווקא תרופות. למרות זאת, הייתי ממליץ לך על מנת לאבחן במדויק את מצבך ולהתאים את הטיפול הנכון, להיוועץ בפסיכיאטר, ורצוי מאוד כזב שאמון גם על פסיכותרפיה, ואני משוכנע שהוא יוכל לטפל בך או להפנותך למקום הנכון. ברצוני להתייחס בקצרה גם למה שכתבת בסיפא של דבריך, בדבר ההסתייגות לפנות להוריך ולשתפם בקשיים שאת חווה. חשוב מאוד שבשעת צרה או משבר נמצא את הדרך לגייס לעזרה את האנשים הקרובים לנו והאוהבים אותנו. זה כמובן לא בא במקום טיפול מקצועי, אבל הדבר נכון גם בכיוון הנגדי; טיפול מקצועי לא יכול להוות תחליף לתמיכה וחברות במשפחה ומחוצה לה. אני משוכנע שלו הקרובים לך היו נזקקים לעזרתך היית מתגייסת עבורם, ואין שום סיבה שכאשר את זקוקה לתמיכה לא ישיבו לך באותה מטבע. איני מסיים את דברי בברכת "רפואה שלמה", וזאת משום שאני סבור שאינך חולה. את במצוקה ובמשבר, דברים שעוברים על כולנו וניתן תמיד לסייע. מקווה שתמצאי במהרה את הדרך להיעזר, דר' חלבן יוסיהוסף תגובה
- תשובת מומחה "דיכאון חוזר אחר לידה"
- בודקת... מי אני ומה שמי...מירי 25/10/2016 | 23:39האם אשה שלוקה בדיכאון (ואפילו קל) מסוגלת "לשחק אותה" שמחה, מאושרת, ומלאת חיוניות, למרות שהיא ממש לא מרגישה כך- במסגרת העבודה, החברות, המשפחה המורחבת וכד' פשוט, אני עדיין מנסה לברר את תחושותיי עם עצמי... בעוד בבית ובעיקר ליד הבעל המצב קצת שונה- כל התחושות, החוסר חשק, המצב רוח הירוד וכו' הכל יוצא החוצה, ובגדול! (ילדתי לפני 6 שבועות, ואלו לא תחושות חדשות, אני מסתפקת אם אחרי הלידה הנוכחית הם החמירו) אני לא נוטלת שום תרופה, מעולם לא ביקרתי אצל פסיכיאטר וכד' עד היום האשמתי את מצבי הרוח וכו' בהורמוני ההיריון, בגלולות ההורמונים שבאמצעי המניעה וכו' ועכשיו זהו נגמרו התירוצים- אני מצפה מעצמי לחזור לעצמי, ולא מצליחה! אשמח לשמוע את חוות דעתך. תודה מראש!הוסף תגובהפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה למירי שלום, ד"ר יוסף חלבן 26/10/2016 | 12:20שאלתך נוגעת בבעיה מורכבת ואשתדל לענות עליה כמיטב יכולתי אם כי לא ניתן כמובן לתת תשובה שתקיף את כל ההיבטים בפרוט. ראשית, לשאלה האם אפשר "לשחק אותה" כשמדובר במצבים נפשים, התשובה היא בהחלט כן; עיניך הרואות, שאת מתנהגת באורח שונה בבית ומחוצה לו. באשר לבעיות נפשיות בכלל, כולל דיכאון שלאחר לידה, מדובר במצבים מורכבים שהינם תולדה של מס' רב של גורמים המעורבים בהיוצרותם. ישנם גורמים ביולוגיים, (תורשתיים, מחלות רקע גופניות, שינויים פיזיולוגיים כמו למשל תנודות ברמות ההורמונים, תזונתיים ןכיו'ב) ולא פחות ולעתים אף יותר גורמים נפשיים הכוללים את מבנה האישיות, תולדות העבר, נסיבות החיים, גורמי דחק וכד'. כל אלו חוברים יחד. פועל יוצא מכך הוא שקיים שוני אינדיבידואלי גדול מאוד בין אדם לאדם ולכן לא ניתן ללא בדיקה מקצועית לתת תשובות מוחלטות במסגרת כמו הפורום הנוכחי אלא להתייחס לבעיה באופן כוללני. לתנודות הורמונליות ישנה כמובן השפעה על מצבים נפשיים. דוגמה טיפוסית לכך היא ה-"blues" , מצב רוח ירוד, נטיה לתגובות רגשיות לא פרופורציוניות, התקפי בכי וסף גירוי נמוך המופיעים בימים הראשונים שלאחר הלידה וחולפים לאחר זמן קצר. תופעה זו הינה שכיחה ביותר ומופיעה אצל 50%, ואף יותר, מהנשים ומהווה ביטוי לירידה החריפה ברמות ההורמונים לאחר הלידה. תופעה זו הינה נורמלית ואין צורך בטיפול ספציפי מלבד הרגעה, תמיכה והבנה של הסביבה. הדיכאון שלאחר לידה הינו תופעה שונה לחלוטין. מופיעה מס' שבועות עד מס' חדשים לאחר הלידה והיא איננה קשורה למצב ההורמונלי, או קשורה ק'שר רופף למצב זה. זהו מצב נפשי מורכב שגורמים רבים עלולים להיות מונחים בבסיסו, כפי שציינתי לעיל. את טורחת לציין, וזו עובדה חשובה, שהתחושות שאת חווה אינן חדשות ושאת חווה קשיים רגשיים מזה תקופה ממושכת, וללא קשר ללידה, שכעת רק החמירו. מאחר שאינך מצליחה להתגבר על המצב בכוחות עצמך, וזה מצב טבעי ומובן, אני מאוד ממליץ לך לפנות לפסיכיאטר, כזה שמצוי היטב גם בפסיכותרפיה לשם אבחון מדויק והתאמת טיפול הולם. . בברכת רפואה שלמה, דר' חלבןהוסף תגובה
- תשובת מומחה למירי שלום,