המושג "דיכאון" הידוע בספרות הרפואית מזה אלפי שנים, אינו בהכרח מתאר שינויים במצב הרוח הנגרמים בעקבות אירועים קשים או טראומטיים, אלא מתייחס להסתמנות קלינית מגוונת יותר ששולטים בה עצבות ודיכאון.
לפעמים מופיע הדיכאון הקליני בעקבות אירועים כמו אֶבֶל ופרידה, אך הוא עמוק ומשתק יותר מהמאורע שהתחיל את התהליך עצמו.
תיאורים מדויקים של מצבי דיכאון הופיעו עוד בתקופה היוונית בכתביו של היפוקרטס, הרופא היווני שכינה את הדיכאון בשם "מלנכוליה". היפוקרטס תיאר מקרים שאופיינו במצב רוח ירוד, בקשיים בשינה, בירידה בתיאבון ובאי-שקט נפשי וגופני.
מחלת הדיכאון שכיחה ביותר. ממחקרים רבים עולה שהמחלה מופיעה כיום בגילים צעירים יותר מבעבר ותוקפת שיעור גדול יותר באוכלוסייה. הצפי של ארגון הבריאות העולמי הוא שבשנת 2020 מחלת הדיכאון תתפוס את המקום השני בתחלואה האנושית, לאחר מחלות לב וכלי דם. לא ברור מקורה של מגמה זו המשותפת לחברות מזרחיות ומערביות.
שינויים תורשתיים, השפעת סמים ואלכוהול, גורמים סביבתיים (כגון שינוי במבנה המשפחה, עלייה בשיעור הגירושים, עלייה בתוחלת החיים ובשיעור המחלות הכרוניות), נחשבים כולם כסיבות אפשריות הגורמות לעלייה בשיעור חולי הדיכאון.
עובדות מרכזיות המתייחסות למחלת הדיכאון:
1. דיכאון מופיע בקרב 20%-15% מהאוכלוסייה, לפחות פעם אחת בחיים;
2. מחלת הדיכאון יכולה לתקוף בכל גיל, החל בילדים וכלה באנשים בגיל הזהב;
3. נשים לוקות בדיכאון בשיעור גבוה יותר באופן משמעותי מגברים;
4. כמחצית מהפונים לטיפול במחלת הדיכאון מקבלים טיפול שאינו מספק;
5. כ-30% מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול הראשוני;
6. כ-15%-10% ממצבי הדיכאון עלולים להיות כרוניים בטבעם;
7. קיימת נטייה משפחתית ללקות במחלת הדיכאון;
8. התאבדות היא תמיד סכנה מאיימת במצבי דיכאון בינוני וקשה.
למול הנתונים המדאיגים הללו, יש גם נתונים מעודדים. מאז הוכנסה בשנת 1987 התרופה האנטי-דיכאונית פרוזאק, פותחו כשבע קבוצות של תרופות אנטי-דיכאוניות חדשות שמשפיעות על מגוון רחב יותר של מנגנונים ביוכימיים במוח, וגורמות לפחות תופעות לוואי. נוסף לכך, בעשור האחרון ניכרת התקדמות רבה בתחומי המחקר והידע של מדעי המוח. קרוב לוודאי שבשנים הקרובות יוכנסו לטיפול קבוצות נוספות של תרופות שהן פרי התקדמות זו. שני גורמים אלה מבטיחים תחזית אופטימית יותר לגבי הטיפול בדיכאון בעתיד.
שני מצבי דיכאון מרכזיים הם דיכאון קליני ודיכאון דיסטימי
בדיכאון קליני (נקרא גם דיכאון רבא או דיכאון מאז'ורי), האדם מדווח על מצב רוח ירוד במיוחד ועל חוסר הנאה מרוב הדברים שהוא עושה, נוסף למספר לא מבוטל של תסמינים.
בדיכאון דיסטימי האדם מתלונן על דיכאון בינוני שנמשך שנתיים או יותר ואינו מרפה כמעט. התסמינים הנוספים קלים יותר, אך על פי רוב כוללים הפרעה מסוימת בתפקוד הבין-אישי, קשיים בשינה וברמת האנרגיה ותפיסה קוגנטיבית שלילית הן כלפי עצמו והן כלפי החיים בכלל.
בשני מצבי דיכאון אלו, מומלץ טיפול בתרופות.
דיכאון תסמינים
ההגדרות של דיכאון משתפרות והולכות במהלך השנים, וכיום ברור שאבחון המחלה צריך להתבסס על הימצאותם של תסמינים ספציפיים. יש לציין שדיכאון יכול להשתרע על קשת רחבה של חומרה, מדיכאון קל עד לקשה ביותר, החל בדיכאון שמופיע פעם בחיים וכלה בדיכאון שתוקף לעיתים קרובות. אין ספק, שמצבי הרוח של האדם מושפעים מאוד ממצבו הפסיכולוגי. החיים בימינו מורכבים ואנו עדים להשפעות נרחבות, בהן קשיים כלכליים, אי-ביטחון מדיני, אלימות במשפחה וחוסר תמיכה, התמכרות לאלכוהול ונטילת סמים; וכן שינוי בערכים הלאומיים, כולל העומס הנפשי הניכר של המלחמות והתקפות הטרור. כל אלה גורמים לא פעם לתחושות של מצב רוח ירוד, לחוסר ביטחון ולחרדה בקרב אזרחי מדינות שחשופות לאלו.
תסמינים הכרחיים לאבחון דיכאון כוללים מצב רוח ירוד: ברוב שעות היום, כמעט מדי יום, לתקופה הנמשכת שבועיים לפחות; וירידה משמעותית בעניין או בהנאה ממרבית הפעילויות רוב היום, מדי יום, למשך שבועיים לפחות. מדד הזמן נועד לסייע לרופא להבחין בין ירידה במצב הרוח שהיא מישנית לאירועים בחייו של האדם, לבין ירידה במצב הרוח שהיא עמידה יותר, ומאפיינת את מחלת הדיכאון.
דיכאון הוא מצב קליני אשר אינו מתחשב בגיל, במצב הכלכלי או החברתי של הלוקים בו. ניתן לאבחן דיכאון, החל מגיל הילדות ועד לגיל זיקנה, גם בילדים וגם בקרב קשישים מעל גיל 90, אך יש לקחת בחשבון שהביטוי ההתנהגותי של הדיכאון שונה בכל גיל.
תסמיני דיכאון כוללים:
איבוד עניין בפעילויות יומיומיות שגרתיות
הרגשת עצבות ודכדוך
הרגשה של חוסר תקווה
התקפי בכי ללא סיבה נראית לעין
בעיות בשינה
קשיים בריכוז ובהתמקדות
קשיים בקבלת החלטות
עליה או ירידה במשקל שלא מתוך כוונה
רגזנות
חוסר מנוחה
רגישות יתר
תחושה של עייפות או חולשה
תחושה שאתה חסר ערך
איבוד עניין במין
מחשבות אובדניות או ניסיונות התאבדות
בעיות גופניות לא מוסברות, כמו כאבים בגב או כאבי ראש
תסמיני דיכאון שונים ומגוונים, משום שהוא מתבטא בדרכים שונות אצל אנשים שונים. לדוגמא אצל אדם בן 25 שיש לו דיכאון יופיעו תסמינים שונים מאלו שיופיעו אצל אדם בן 70. אצל חלק מהאנשים תסמיני המחלה חמורים עד כדי כך שברור שמשהו אינו כשורה. אחרים חשים מסכנים באופן כללי, או פשוט אינם מאושרים ואינם יודעים מדוע.
סובלים מתסמינים של דיכאון? אל תשארו עם הספק, פנו להתייעצות עם מומחה. לחיפוש תור למומחה
סיבות וגורמי סיכון
לא ידוע מהו הגורם המדויק להופעת דיכאון.
כמו במחלות נפש רבות אחרות, הסברה היא שמגוון גורמים ביוכימיים, גנטיים וסביבתיים עלולים להיות הגורם למחלה, ביניהם:
גורמים ביוכימיים. מחקרים שעשו שימוש בהדמיה בטכנולוגיה מתקדמת, מעידים שאצל אנשים הלוקים במצב של דכאון מתרחשים שינויים פיזיים במוח. עדיין לא ברור בדיוק מה הם השינויים ומה חשיבותם, אך יתכן שבירור העניין יסייע בסופו של דבר בהגדרת הגורמים למחלה. יתכן שחומרים כימיים אלו הנמצאים באופן טבעי במוח – הם מכונים מעבירים עצביים וקשורים למצב הרוח, משחקים תפקיד בגרימת דיכאון. חוסר איזון הורמונלי יכול אף הוא להוות סיבה להופעה של דיכאון.
גורמים גנטיים. מחקרים מסוימים מראים שהופעת דיכאון נפוצה יותר בקרב אנשים שיש להם קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במחלה. החוקרים מנסים למצוא את הגנים הקשורים בגרימת דיכאון.
גורמים סביבתיים. גם הסביבה נחשבת במידה מסוימת כגורמת דיכאון. גורמים סביבתיים הם מצבים בחיים שקשה להתמודד איתם, כמו אובדן של אדם אהוב, בעיות כלכליות ומתח ברמה גבוהה.
אמנם אין נתונים סטטיסטים מדויקים, אך דכאון נחשב למחלה נפוצה למדי. דיכאון חוצה גבולות גזעיים, אתניים וסוציו אקונומיים – אף אחד אינו מחוסן מפני מצב של דכאון.
בדרך כלל דיכאון מתחיל בשנות ה- 20 המאוחרות לחיים, אך הוא עלול להופיע בכל גיל ולפגוע בכל אחד, החל מילדים צעירים ועד מבוגרים קשישים. נשים מאובחנות כחולות דיכאון פי שניים יותר מגברים, אולם יתכן שהסיבה לכך נעוצה בחלקה בעובדה שנשים נוטות יותר לחפש טיפול נגד דיכאון.
הסיבה המדויקת להופעת דיכאון אמנם אינה ידועה, אך החוקרים מצביעים על מספר גורמים שכפי הנראה מעלים את הסיכון להתפתחות המחלה, או גורמים להתפרצותה, בהם:
קיומם של קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במצב של דכאון.
היסטוריה של התאבדויות במשפחה
אירועים הגורמים ללחץ בחיים, כמו מוות של אדם אהוב.
מצב רוח דיכאוני בתקופת הנעורים.
מחלות כמו סרטן, מחלות לב, אלצהיימר או איידס.
שימוש ארוך טווח בתרופות מסוימות, דוגמת תרופות מסוג מסוים לטיפול בלחץ דם גבוה,
כדורי שינה ובמקרים מסוימים גלולות למניעת היריון.
רוצים להבין מה גורם להתפרצות דיכאון? זה הזמן להתייעץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה
אבחון ובדיקות
אבחון דיכאון מתבצע על ידי תשאול של רופא / מטפל לגבי מצב הרוח והמחשבות, במהלך פגישות רפואיות שגרתיות. לעתים הנבדק מתבקש למלא שאלון שיסייע במציאת תסמינים של דיכאון.
כאשר הרופאים חושדים שהמטופל לוקה בדיכאון, הם מבצעים סדרת בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות. בדיקות אלו מסייעות בשלילת קיומן של מחלות אחרות שעלולות להיות הסיבה לתסמינים, הן עוזרות בקביעת אבחנה ובמציאת סיבוכים אחרים הקשורים למצב.
בדיקות אלו כוללות בדרך כלל:
בדיקה גופנית
בדיקות מעבדה
הערכה פסיכולוגית
קריטריונים לאבחון של דכאון
קיימות מחלות רבות שאחד מהתסמינים שלהן הוא דיכאון. הערכת הרופא או המטפל הנפשי מסייעת לקבוע האם מדובר במחלת דיכאון קשה, או באחת מאותן מחלות אחרות שמזכירות לפעמים דיכאון קשה, בהן:
הפרעת הסתגלות. הפרעת הסתגלות היא תגובה רגשית חריפה לאירוע קשה בחיים. זוהי מחלת נפש הקשורה למתח נפשי ועלולה להשפיע על הרגשות, המחשבות וההתנהגות.
מאניה דיפרסיה. סוג זה של דיכאון מתאפיין במצבי רוח משתנים מקצה אל קצה.
ציקלותימיה. ציקלותימיה, או הפרעה ציקלותימית היא סוג של מאניה דיפרסיה קלה.
דיסתימיה. דיסתימיה היא מחלה פחות קשה, אך יותר כרונית מדיכאון.
דיכאון שלאחר הלידה. דיכאון שמופיע אצל אמהות חדשות, בדרך כלל חודש לאחר הלידה.
דיכאון פסיכוטי. דיכאון קשה המלווה בתופעות פסיכוטית כמו הזיות.
הפרעה סכיזואפקטיבית. הפרעה סכיזואפקטיבית היא מחלה הכוללת מאפיינים של סכיזופרניה (שסעת, פיצול אישיות) ושל הפרעת מצב רוח.
דיכאון חורף. סוג זה של דיכאון קשור לחילופי העונות ולחשיפה בלתי מספקת לאור השמש.
דיכאון קשה נבדל מהמחלות המפורטות לעיל בתסמינים ובחומרתם.
רוצים לעבור אבחון מדויק לדיכאון? קבעו תור למומחה כבר עכשיו. לחיפוש תור למומחה
סיבוכים אפשריים
דיכאון הוא מחלה רצינית שעלולה להכביד מאד על יחידים ועל משפחות. דיכאון שאינו מטופל עלול להתדרדר ולהגיע למצבים של נכות, תלותיות והתאבדות. דיכאון עלול להוביל לבעיות רגשיות, התנהגותיות, בריאותיות ואפילו משפטיות וכלכליות קשות, המשפיעות על כל תחומי החיים.
הסיבוכים של דיכאון עלול לגרום או להיות קשור בהם כוללים:
התאבדות
התמכרות לאלכוהול
התמכרות לחומרים
חרדה
מחלות לב ומחלות אחרות
בעיות בעבודה או בלימודים
עימותים בתוך המשפחה
קשיים במערכות יחסים, בידוד חברתי
חוששים מתופעות נלוות או סיבוכים של דיכאון? אל תחכו שהמצב יחמיר, קבעו תור לרופא מומחה. לחיפוש תור למומחה
קיימים גם טיפולים נוספים עבור דיכאון, שנחקרו פחות מהטיפולים המקובלים, ביניהם:
גירוי מוחי
טיפולים משלימים ואלטרנטיביים
במקרים מסוימים רופא המשפחה יכול לטפל בעצמו במצב של דיכאון. במקרים אחרים יש צורך להיעזר בטיפול של מטפל נפשי מוסמך, כגון פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי.
חשוב שהחולה ייקח חלק פעיל בטיפול במחלה . בעבודה משותפת, הרופא או המטפל והמטופל יכולים להחליט ביחד מהו סוג הטיפול הטוב ביותר במצבו של המטופל, זאת תוך התייחסות לתסמינים וחומרתם, להעדפותיו האישיות של המטופל, לכיסוי הביטוחי, ליכולת לעמוד בעלות הטיפול, לתופעות הלוואי של הטיפול ולגורמים אחרים. אולם יש מקרים בהם דיכאון הוא קשה עד כדי כך שרופא, אדם קרוב, או משגיח צריך להשגיח על הטיפול עד שהחולה יתאושש ויגיע למצב בו הוא יכול לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות.
להלן תיאור מפורט יותר של סוגי הטיפול במצב של דכאון.
תרופות
קיימות בשוק עשרות תרופות לטיפול נגד דיכאון. רוב האנשים מצליחים להשיג הקלה בתסמינים של דיכאון באמצעות שילוב בין תרופות וטיפול נפשי.
רוב התרופות נגד דיכאון יעילות באותה מידה. אך חלק מהן עלולות לגרום תופעות לוואי חמורות ביותר.
להלן השלבים המקובלים בהמלצה על תרופות נגד דיכאון:
בחירה ראשונה טיפוסית. רופאים רבים מתחילים את הטיפול עם תרופות נוגדות דיכאון המוכרות בשם - מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים (SSRI) בחירה שניה טיפוסית. קבוצה של נוגדי דיכאון המכונה נוגדי דיכאון טריציקלים (TCA).
בחירה אחרונה טיפוסית. קבוצה של נוגדי דיכאון המכונה נוגדי מונואמין ואוקסידאז (MAOI).
תופעות לוואי של תרופות נוגדות דיכאון
לכל התרופות נוגדות דיכאון עלולות להיות תופעות לוואי בלתי רצויות. תופעות הלוואי מופיעות ברמות שונות של חומרה אצל המטופלים השונים. לעתים תופעות הלוואי הן קלות עד כדי כך שאין צורך להפסיק את הטיפול בתרופה. כמו כן, קיימות שיטות להתמודדות עם תופעות הלוואי. יתרה מזאת, לעתים קרובות תופעות הלוואי נעלמות או מתמעטות תוך שבועות ספורים מתחילת הטיפול בתרופה נוגדת דכאון.
טיפול נפשי
לעתים קרובות נעשה שימוש בטיפול פסיכולוגי במקביל לטיפול התרופתי. טיפול נפשי הוא שם כולל לטיפול נגד דיכאון באמצעות שיחות על המצב ועל עניינים הקשורים בו עם מטפל נפשי. טיפול נפשי מכונה גם טיפול, טיפול באמצעות שיחה, יעוץ או טיפול פסיכוסוציאלי.
טיפול בנזעי חשמל
בטיפול בנזעי חשמל (ECT), מעבירים זרמי חשמל דרך המוח, על מנת לעורר התפרצות.
אשפוז
לעתים רחוקות דכאון חמור עד כדי כך שהוא דורש אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. גם במקרים של דיכאון חמור לא תמיד קל להחליט שאשפוז הוא הטיפול ההולם. במידה וניתן לטפל בחולה באותה מידה של יעילות, או אפילו באופן יעיל יותר, מחוץ לכותלי בית החולים, סביר להניח שהרופא לא ימליץ על אשפוז.
אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, מומלץ בדרך כלל רק במקרים שהחולה אינו מסוגל לטפל בעצמו כיאות, או כשיש חשש ממשי שהוא עלול לפגוע בעצמו או במישהו אחר.
מחפשים את הטיפול היעיל ביותר עבור דיכאון? התייעצו עכשיו עם מומחה. לחיפוש תור למומחה
מניעה
אין דרך למנוע דיכאון. אולם נקיטת צעדים לשליטה במתחים, להעלאת רמת העליזות ורמת ההערכה העצמית עשויה לעזור. תמיכה מצד חברים וידידים, במיוחד בתקופות משבר עשויה לסייע בהתגברות על המצב. בנוסף, אם מטפלים בבעיה מיד כשמופיע הסימן הראשון, יש אפשרות למנוע את החמרתה של דיכאון. טיפולי תחזוקה ארוכי טווח יכולים אף הם למנוע הישנות של תסמיני דכאון.
רוצים להפחית סיכויים להידבקות או למנוע חזרה של דיכאון? פנו לייעוץ עם מומחה בתחום. לחיפוש תור למומחה
טיפולים אלטרנטיביים
יש אנשים המבקשים להקל על תסמיני דיכאון באמצעות שיטות של רפואה משלימה או אלטרנטיבית. שיטות אלה כוללות שימוש בתוספי מזון וטכניקות גוף-נפש. להלן פירוט של מספר תוספי מזון נפוצים לטיפול במחלת דכאון:
היפריקום פרפוראטום. מוכר גם בכינוי סיינט ג'ונס וורט.
SAM-e.
חומצות שומן אומגה 3.
טכניקות של גוף-נפש שנעשה בהן שימוש להקלה על תסמיני דיכאון כוללות:
דיקור
יוגה
מדיטציה
דמיון מודרך
טיפול באמצעות עיסוי
מעוניינים לבחון פתרונות משלימים להתמודדות עם דיכאון? תאמו תור למומחה. לחיפוש תור למומחה
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: מה ניתן לעשות על מנת לסייע לילדים ומתבגרים הסובלים מדיכאון?
תשובה: ניתן לטפל בדיכאון בעזרת ייעוץ, תרופות נוגדי דיכאון או שילוב של שניהם גם יחדיו. מומלץ כי ילדים ומתבגרים אשר סובלים מדיכאון ישוחחו עם יועץ, מטפל נפשי, פסיכולוג או פסיכיאטר לגבי הגורמים אשר גורמים להם להרגיש כפי שהם מרגישים. ייעוץ משפחתי יכול לסייע לכל בני המשפחה. הרופא המשפחתי אשר מטפל בכם יכול להפנות אתכם לייעוץ יחד עם ילדכם. מרבית הילדים והמתבגרים אשר סובלים מדיכאון יחושו הטבה במצבם כאשר יקבלו ייעוץ בשילוב עם טיפול תרופתי.
שאלה: אני בת 61, סובלת מלחץ דם גבוה, כולסטרול ודלקת מפרקים כרונית. אני לקחתי כמה שנים את התרופה אלפרליד נגד דיכאון וגם בלילה כדי לישון. הרופא הוסיף לי גם פלוטין ואמר לי להפסיק עם אלפרליד ולקחת פלוטין בבוקר ובערב, אבל אני לא נרדמת כלל. אתמול לקחתי את התרו
תשובה: התרופה אלפריד שייכת לקבוצת תרופות הידועות בשם בנזודיאזפינים, המשמשות להקלה של מצבי חרדה ומתח, הרפיית שרירים וסיוע לשינה. כמו כל הבנזודיאזפינים, אלפריד עלולה לגרום להתמכרות כשלוקחים אותה באופן קבוע במהלך תקופה ממושכת, ויכולה להיות גם ירידה בהשפעתה עם הזמן. מסיבות אלו בוחנים את הטיפול עם אלפריד במרווחי זמן קבועים. אם לוקחים את התרופה ברציפות במשך פחות משבועיים, ניתן להפסיקה בביטחה. אך אם לוקחים את התרופה במשך תקופה ארוכה יותר, יש להיוועץ ברופא, אשר עשוי להמליץ על הורדה הדרגתית של המינון. הפסקה פתאומית עלולה לגרום לתסמיני גמילה. פלוטין היא תרופה נוגדת דיכאון המעכבת את הניצול החוזר של סרוטונין במוח (SSRI). אין להפסיק את השימוש בתרופה בלי להיוועץ ברופא, מפני שההפסקה עלולה לגרום לתסמינים לחזור. כל התרופות שיש להן השפעה מרגיעה על מערכת העצבים המרכזית עלולות להגביר את התכונות המדכאות את מערכת העצבים של אלפריד. לכן יש מגוון תרופות שיש להיזהר בנטילתן בשילוב עם אלפריד, ביניהן תרופות נגד דיכאון. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד
שאלה: בני בן 13. הרופא נתן לו תרופה Primonil במינון 25 מ"ג מכיוון שיש לו בעיית קשב וריכוז, במקום ריטלין. האם זה טיפול נכון?
תשובה: פרימוניל הוא תכשיר מקבוצת נוגדי דיכאון וחרדה מהדור הישן, או ה"טריציקליים". במקרים של ילדים שריטלין אינו עוזר להם או גורם תופעות לוואי שאינן מאפשרות את המשך נטילתו, אפשר להשתמש בתכשירים נוגדי דיכאון עם השפעה חלקית על הפרעת קשב, שפרימוניל הוא אחד מהם, אך לא מקובל כיום להשתמש בו לפני שמנסים תכשירים אחרים, שמקובל יותר להשתמש בהם בטיפול בילדים, שהפוטנציאל שלהם לגרום תופעות לוואי קטן יותר. איני יודעת מה ההיסטוריה הקודמת של בנך מבחינת התופעות שמפריעות לו, ומה הטיפולים התרופתיים שכבר נוסו, ולכן איני יכולה לתת תשובה מפורטת או מדויקת יותר. אולי יש לשקול פנייה לפסיכיאטר נוסף לקבלת חוות דעת שנייה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
שאלה: שמעתי מפסיכיאטר כי מחלת מניה דפרסיה נרגעת בסביבות גיל 35-30. האמנם?
תשובה: המידע שקיבלת אינו נכון. המחלה ממשיכה כל החיים, וללא טיפול, יש סיכון שהאפיזודות שלה יהיו תכופות יותר, וקשות יותר. עם הגיל יש נטייה לפתח יותר אפיזודות דכאוניות ופחות אפיזודות מניות, לכן, יתכן שמבחינת הסובבים, החולה נראה יותר רגוע, אך מבחינת החולה עצמו, דיכאון הוא מצב של סבל רב ביותר. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
אילו זכויות מגיעות לחולי פיברומיאלגיה? שלום, זו שאלה חשובה, והתשובה היא שאין בישראל "סל זכויות" אוטומטי רק מעצם האבחנה של פיברומיאלגיה. הזכאות נקבעת בדרך כלל לפי חומרת התסמינים וההשפעה שלהם בפועל על התפקוד ועל כושר העבודה. אחד המסלולים המרכזיים הוא קצבת נכות כללית מביטוח לאומי. במסגרת הבדיקה נבחנים אחוזי הנכות הרפואית וכן מידת הפגיעה בכושר ההשתכרות. לכן חשוב שהמסמכים הרפואיים לא יכללו רק את האבחנה "פיברומיאלגיה", אלא יתארו את התמונה המלאה: כאב כרוני, עייפות, הפרעות שינה, קשיי ריכוז ותפקוד, מגבלות בעבודה ומצבים רפואיים נוספים, אם קיימים. בהתאם לאחוזי הנכות ולמצב האישי, עשויות להיות זכויות נוספות כגון שיקום מקצועי, סיוע בחזרה או בהשתלבות בעבודה והטבות נלוות. במקרים שבהם נקבעת נכות רפואית גבוהה מאוד, עשויה להיות גם זכאות להקלות במס הכנסה – בהתאם לתנאים הקבועים בחוק. חשוב לדעת שגם מי שמקבל קצבת נכות יכול, בתנאים מסוימים, לעבוד ולהמשיך לקבל קצבה, כאשר גובה הקצבה מושפע בין היתר מההכנסה ומדרגת אי-הכושר שנקבעה. לכן במקרה של פיברומיאלגיה כדאי לבדוק את הזכויות באופן אישי מול ביטוח לאומי וגורמי מיצוי זכויות מוסמכים, משום ששני אנשים עם אותה אבחנה יכולים לקבל החלטות שונות לחלוטין בהתאם למצבם ולרמת התפקוד שלהם. ומבחינתי יש כאן גם נקודה חשובה נוספת: מיצוי זכויות וטיפול אינם סותרים זה את זה. לצד קבלת העזרה שמגיעה לאדם, כדאי להמשיך לחפש דרכים לשיפור התפקוד, להפחתת השפעת הכאב ולהרחבת היכולת לעשות בהדרגה יותר. המטרה היא לא רק ללמוד לחיות עם המגבלה – אלא, ככל שניתן, לחזור לשגרת החיים. אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.
האם ניתן לעבוד עם פיברומיאלגיה? שלום, כן. אנשים רבים עם פיברומיאלגיה ממשיכים לעבוד, אבל היכולת לעבוד והיקף העבודה משתנים מאוד מאדם לאדם ותלויים בעוצמת הכאב, העייפות, איכות השינה, סוג העבודה והעומס הפיזי והנפשי. אחד הקשיים שאני פוגש הוא מעגל שחוזר על עצמו: ביום טוב מנסים להספיק הכול, הגוף נכנס לעומס – ואז מגיעים כאב, תשישות או התלקחות שמאלצים לעצור לכמה ימים. לכן בעיניי המטרה היא לא "להחזיק מעמד בעבודה בכל מחיר", אלא ללמוד לנהל נכון יותר את האנרגיה והעומס ולבנות בהדרגה יכולת תפקודית. לפעמים התאמות יחסית קטנות יכולות לעשות הבדל: הפסקות קצרות ומתוכננות, שינוי תנוחה, חלוקת משימות, תנועה במהלך היום, התאמת שעות העבודה והימנעות ככל האפשר מהמעבר הקיצוני בין מאמץ יתר למנוחה מוחלטת. חשוב גם להתייחס למה שקורה מעבר למקום העבודה. כאב כרוני, שינה לא טובה וסטרס משפיעים זה על זה, ולכן בעבודה שלי אני משלב בהתאם לאדם תנועה מותאמת, נשימה, מיקוד מודע, Trance Therapy, דמיון מודרך וכלים לוויסות מערכת העצבים, במטרה לסייע בהתמודדות עם הכאב והדריכות ולתמוך בחזרה הדרגתית לתפקוד. אני מאמין שהצלחה בטיפול בפיברומיאלגיה לא נמדדת רק במספר שעל סולם הכאב. היא נמדדת גם בדברים שאדם מצליח להחזיר לעצמו: לעבוד, לצאת מהבית, להיות עם המשפחה, לישון טוב יותר ולעשות שוב דברים שחשובים לו. אם הפיברומיאלגיה מקשה עליך לעבוד או שכבר נאלצת לצמצם שעות או להפסיק לעבוד, אפשר לפנות אליי בפרטי ולספר לי מה בדיוק מגביל אותך. לעיתים אפשר לבנות תהליך הדרגתי שמטרתו להרחיב מחדש את יכולת התפקוד, בהתאם למצב האישי. אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.
האם סטרס מחמיר את הכאב בפיברומיאלגיה? כן. אצל אנשים רבים עם פיברומיאלגיה וכאב כרוני, סטרס יכול בהחלט להגביר את עוצמת הכאב ואף להיות אחד הגורמים להתלקחות. וזה לא אומר שהכאב "נמצא בראש". כשאנחנו נמצאים בסטרס, הגוף נכנס למצב של דריכות: השרירים מתכווצים, הנשימה משתנה, השינה עלולה להיפגע ומערכת העצבים נעשית רגישה יותר לגירויים. אצל אדם שכבר מתמודד עם פיברומיאלגיה, הדריכות הזאת יכולה להתבטא ביותר כאב, עייפות, מתח שרירי ולעיתים בתחושה שהגוף כולו "נסגר". מניסיוני, אחת השאלות החשובות היא לא רק "איפה כואב?", אלא גם "מה קרה בגוף ובחיים לפני שהכאב התגבר?" לפעמים מגלים דפוס ברור: תקופה לחוצה בעבודה, ויכוח, דאגה מתמשכת, חוסר שינה או עומס רגשי – ולאחריהם מגיעה החמרה. זו בדיוק אחת הסיבות שבעבודה שלי עם כאב כרוני אני משלב מיקוד מודע, Trance Therapy, דמיון מודרך, נשימה ועבודה עם הגוף, במטרה לסייע בהפחתת הדריכות ובוויסות מערכת העצבים. המטרה אינה לומר לאדם "פשוט תירגע". להפך. אנחנו רוצים ללמד בהדרגה את הגוף כיצד לעבור ממצב של דריכות מתמשכת למצב רגוע ומווסת יותר. ולפעמים השינוי מתחיל דווקא ברגע שבו מפסיקים להילחם רק בכאב ומתחילים להבין מה מפעיל ומגביר אותו. אם שמת לב שהכאב שלך מתפרץ או מתחזק דווקא בתקופות של לחץ, אפשר לפנות אליי בפרטי ולספר לי מה קורה סביב ההתלקחויות. לפעמים זיהוי הדפוס הוא כבר צעד משמעותי בדרך לבניית תהליך שמתאים לך. אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.
למה יש עייפות קשה בפיברומיאלגיה גם אחרי שינה? שלום, עייפות קשה גם אחרי לילה שלם היא אחת התופעות השכיחות והמתסכלות בפיברומיאלגיה. לא מעט אנשים אומרים לי: "ישנתי 8 שעות, אבל קמתי כאילו לא ישנתי בכלל." הסיבה היא שלא רק מספר שעות השינה קובע, אלא גם איכות השינה והיכולת של הגוף ומערכת העצבים להגיע למצב של מנוחה והתאוששות. בפיברומיאלגיה שכיחה תופעה של שינה לא מרעננת. כאב, יקיצות במהלך הלילה, סטרס ודריכות יכולים לפגוע ברצף ובאיכות השינה. בנוסף, ההתמודדות המתמשכת עם כאב כרוני בפני עצמה יכולה להיות מעייפת מאוד. מניסיוני, חשוב לא להסתפק בשאלה "כמה שעות אתה ישן?", אלא לבדוק את התמונה הרחבה: איך נרדמים, האם מתעוררים בלילה, מה רמת הכאב, מה קורה עם סטרס ומחשבות לפני השינה, מה מצב הפעילות הגופנית ואיך נראים היום והתזונה. בעבודה שלי אני משלב, בהתאם לאדם, גם מיקוד מודע, Trance Therapy, דמיון מודרך, נשימה וכלים לוויסות מערכת העצבים, במטרה לעזור להפחית דריכות וליצור תנאים טובים יותר למנוחה ולשינה. חשוב גם לא לייחס אוטומטית כל עייפות לפיברומיאלגיה. עייפות משמעותית יכולה להיות קשורה גם למצבים אחרים, למשל אנמיה, הפרעות בבלוטת התריס, חסרים תזונתיים, דום נשימה בשינה, תרופות או גורמים נוספים. לכן כשמדובר בעייפות קשה או בשינוי משמעותי, כדאי גם לפנות לרופא ולברר אם יש גורם נוסף שדורש טיפול. המסר החשוב הוא שעייפות בפיברומיאלגיה אינה בהכרח סימן לכך שצריך פשוט לישון יותר. לפעמים צריך להבין מה מונע מהגוף באמת להתאושש. אם אתה מתעורר מותש למרות שאתה ישן מספיק שעות, אתה מוזמן לפנות אליי בפרטי ולספר לי קצת על השינה, הכאב והעייפות שלך. לעיתים כבר מהתמונה הזו אפשר להבין באילו כיוונים כדאי להתחיל לבדוק ולעבוד. אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.
האם יש תזונה שעשויה לסייע בפיברומיאלגיה? בהחלט יש מקום להתייחס לתזונה כחלק מההתמודדות עם פיברומיאלגיה, אבל חשוב לדעת שאין כיום תזונה אחת שהוכחה כמתאימה לכל מי שסובל מהתסמונת. גישה אחת היא תזונה מאוזנת המבוססת על ירקות, חלבון איכותי, שומנים טובים, קטניות, דגים ומזון כמה שפחות מעובד, לצד הפחתה של סוכר ומזונות אולטרה־מעובדים. מצד שני, יש גם גישות אחרות. יש אנשים ואנשי מקצוע שדוגלים בתזונה דלת פחמימות או קטוגנית, ויש גם מחקר מתפתח בתחום. עם זאת, נכון להיום אי אפשר לומר שקיטו הוא טיפול מוכח לפיברומיאלגיה או שהוא מתאים לכולם. ופה אני מביא גם הרבה מאוד ניסיון אישי. עולם הדיאטות מלווה אותי קרוב ל־50 שנה, ובארבע השנים האחרונות אני חי ברציפות באורח חיים קטוגני. עברתי בעצמי את ההתמודדות עם דיאטות, ירידה ועלייה, חשקים והרגלי אכילה – ולכן מבחינתי תזונה היא הרבה מעבר לשאלה של פחמימות, שומן או מספר הקלוריות. אחד הדברים שאני עוסק בהם הוא בדיוק המקום שבו אנחנו יודעים מה נכון לאכול – אבל משהו אחר מנהל את האכילה שלנו: אכילת יתר, אכילה רגשית, חשקים, אכילה מתוך סטרס, או מה שאני אוהב לקרוא לו "העיניים אוכלות". כאן נכנסת גם העבודה שלי עם מיקוד מודע, Trance Therapy, דמיון מודרך וכלים לעבודה עם הרגלים ודפוסים, לצד עבודה על ויסות מערכת העצבים. לכן אני לא מנסה לשכנע אדם להיות קטוגני רק משום שזה עובד עבורי. השאלה שמעניינת אותי היא אחרת: מה גורם לך לאכול כפי שאת/ה אוכל/ת, מה הגוף שלך צריך, ואיזו דרך באמת תוכל/י לקיים לאורך זמן? בפיברומיאלגיה אני מסתכל על התמונה הרחבה – תזונה, שינה, תנועה, סטרס, הרגלי אכילה ומצב מערכת העצבים. לפעמים דווקא החיבור בין הדברים הוא שמאפשר להתחיל לעשות שינוי. אם נושא התזונה, המשקל, החשקים או האכילה הרגשית מתחבר גם להתמודדות שלך עם פיברומיאלגיה, אפשר לפנות אליי בפרטי. אשמח לשמוע מה ניסית עד היום ולבדוק יחד מאיפה נכון להתחיל. אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.