בדיקת פריטין (ferritin)

תשובה: הברזל חיוני ליצירת ההמוגלובין, החלבון הנושא את החמצן בדם, וליצירת אנזימים רבים אחרים. רוב הברזל מגיע לגוף מהתזונה, וחלקו הקטן מפירוק תאי דם אדומים. בגוף מאוחסן הברזל כפריטין בכבד, בטחול ובמוח העצם. בדרך כלל, רמת הברזל נמוכה כתוצאה מתזונה לא מספקת או בשל עליה בצריכתו (כמו בהריון), או בשל איבוד בעקבות דימום. הערך התקין של פריטין הוא 50 עד 200 מיקרוגרם לליטר. לא ציינת את היחידות בהן נמדד הפריטין בדמך, אולם אין כל ספק כי הערך נמוך ביותר לפי כל קנה מידה, ומעיד על כך שמאגרי הברזל שלך ריקים. לא ציינת מהו ערך ההמוגלובין בדמך והאם ידוע אצלך על אנמיה. ראשית, יש לברר מהי סיבת המחסור בברזל. ירידה במאגרי הברזל אחרי הריון, למשל, היא תופעה שכיחה, ויש לתקנה, כמובן, אולם אם החסר אינו מסיבה זו, עליך לעבור בירור. לשם כך הייתי פונה ראשית לרופא המשפחה. הטיפול במקרה שלך צריך להיות בברזל אשר ניתן בכדורים דרך הפה, בדרך כלל במינון של כ-300 מ"ג ליום, המחולק למספר כדורים אותם יש לבלוע מדי יום על בטן ריקה, כי האוכל עלול להפריע לספיגת הברזל. היעד הוא רמת פריטין בטווח התקין אותו ציינתי למעלה. הטיפול בכדורי ברזל יכול להימשך בין חצי שנה לשנה. תופעות הלוואי השכיחות בטיפול זה קשורות למערכת העיכול, וכוללות כאבי בטן, בחילה והקאה או עצירות (זה קורה ב- 15% עד 20% מנוטלי הטיפול). ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: כל רופא נוהג באופן שונה. אומנם ניתן לעשות בדיקת אולטרסאונד גם בשלב מוקדם יותר (סביב השבוע ה-5) על מנת לראות אם יש שק הריון, אבל בדיקה זו לא תמנע את הבדיקה שיש לעשות בשבוע ה-7 על מנת לראות את הדופק של העובר. לכן ישנם רופאים שמאחדים את הבדיקות לאחת, בעיקר במצבים בהם אין דימום או בעיה רפואית אחרת. כמו שאמרת, הדקירות חלפו ובדיקות הדם הראשוניות היו תקינות. אני מתארת לי שכבר היית אצל הרופא, ושבשלב זה יש בידייך יותר פרטים ומידע על ההריון. בהצלחה בהמשך, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: נטילת תוספי ברזל דרושה כאשר מדובר באנמיה עקב חוסר ברזל. במקרה שלך, רמת ההמוגלובין תקינה לחלוטין (13), ערך הפריטין מעט נמוך מהנורמה (דבר שיכול להעיד על מחסור במאגרי הברזל בגוף), ערך הברזל קרוב לגבול התחתון של הנורמה אך עדיין תקין, ואינך סובלת מתסמינים המתאימים לאנמיה, ולכן לא נראה כי יש צורך בנטילת תוספי ברזל. הטרנספרין משמש כמשאית של ברזל בדם. בדרך כלל בודקים את רמתו בבירור אנמיה. רמה גבוהה של טרנספרין מעידה על אנמיה על רקע חוסר בברזל. תוכלי לקרוא על בדיקת טרנספרין כאן: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=76

תשובה: רמה גבוהה של פריטין יכולה להצביע על עומס ברזל, על מחלת כבד כרונית (לא ציינת איזו מחלה יש לך) ועל בעיות אחרות. אני מצרפת קישור להסבר של תוצאות בדיקת הדם מאינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=77

תשובה: הממצאים הקליניים והמעבדתיים שלך אכן יכולים להצביע על לופוס. לגבי ממצאי המעבדה, תוצאות חיוביות של נוגדנים ל- DNA ו- ANA מצביעות על מחלה אוטואימונית, בעיקר לופוס. רגישות בדיקת ה ANTI DNA גבוהה, כלומר רוב האנשים שבדיקה זו חיובית אצלם מאובחנים כחולי לופוס. רמת ה- CRP, הערך בבדיקת ה- ESR ורמת ה- CPK אינם גבוהים באופן משמעותי. חסר לי מידע על תסמינים בעור שלא ציינת אם אתה סובל מהם. הם יכולים לכלול תפרחת פרפר ורגישות יתר לשמש. בנוסף, חסר לי מידע על תסמינים הקשורים למפרקים, דלקת מפרקים. לופוס בהחלט הולך עם קרישיות יתר, נשירת שיער, ובעיות חשיפה לקור. האבחנה של מחלת הלופוס היא מסובכת. קודם כל יש לשלול כל מחלה אוטואימונית אחרת, ולאחר מכן יש לבצע בדיקות רבות. להלן קישור לאתר בו תוכל לקרוא על הדרך לאבחון המחלה: http://www.lupus.org.il/modules.php?name=News&file=article&sid=53

תשובה: ראשית יש לבצע בדיקת דם לרמת ברזל בדם, וכן לרמת פריטין, שהוא מחסן הברזל בגוף, ולבדוק האם הסיבה לאנמיה ולרמת המוגלובין נמוכה היא רמת ברזל נמוכה. אם אכן מדובר באנמיה על רקע חוסר ברזל, מומלץ לאכול מאכלים עתירי ברזל ו/או תוספי ברזל. ברזל מופיע בשתי צורות במזון: 1. בצורה הקרויה heme, הקלה לספיגה. ברזל מסוג זה שכיח במזונות מן החי, כולל בשר ועוף לסוגיו (בעיקר בקר) ודגים. 2. בצורה הקרויה non heme הקשה יותר לספיגה ומצויה בקטניות (שעועית, עדשים, פולי סויה), בדגנים מלאים (אורז מלא ודגני בוקר מועשרי ברזל), בשקדים ואגוזי ברזיל, בפירות יבשים ובירקות עליים ירוקים. ויטמין C בתוסף או במזון עוזר מאוד לספיגת הברזל מסוג heme non, ולכן אם עיקר התפריט שלך הוא צמחוני מומלצת צריכת עגבניות, תפוזים ופרי הדר ו/או תוספי ויטמין C ביחד עם מאכלים עתירי ברזל. [23/03/2003]

תשובה: רמת קראטינין של 0.5 היא רמה תקינה. יתכן שהתוצאה חרגה מהטווח כיוון שהיא נמוכה, אך אין מצב כזה, רמת קראטינין נמוכה מדי. זהו חומר שהכליות מפנות, וככל שרמתו נמוכה יותר, הכליות מפנות אותו טוב יותר, מה שמעיד על כך שהן מתפקדות טוב יותר. רמת פריטין של 14 מעידה על רמה נמוכה של מאגרי ברזל. רמת MCH נמוכה ורמת RDW גבוהה גם הם מעידים על חסר ברזל. יש להתייחס לתוצאה זו ביחד עם תוצאות של רמת הברזל ו רמת הטרנספרין. פני לרופא המטפל להשלמת הבירור. כנראה שתצטרכי לקחת השלמה של ברזל. תירואיד פראוקסידאז הוא נוגדן אשר רמתו גבוהה במחלות שונות של בלוטת התריס. במקרה שלך רמתו תקינה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: פריטין הוא מדד למאגרי הברזל בגוף, אך גם acute phase reactant, כלומר חלבון שרמתו עולה במצבי דלקת או לחץ. הרמה שלו חשובה בעיקר באבחון חסר ברזל, אך רמה גבוהה הרבה פעמים אינה קשורה לרמת הברזל בדם. רמה גבוהה של פריטין יכולה להופיע מהסיבות הבאות: עודף ברזל בדם (הרעלת ברזל, המוכרומטוזיס - מחלה גנטית הגורמת לספיגה מוגברת של ברזל, סוגים שונים של אנמיה שגורמים להצטברות ברזל בדם), מחלות כבד, מחלה כרונית כלשהי או מצבי דלקת חריפה. רמת הברזל שלך בדם תקינה, כך שלא סביר כי מדובר בהרעלת ברזל או המוכרומטוזיס. אין עדות לתהליך דלקתי שיכול להסביר רמה גבוהה של פריטין לפי בדיקת ה- CRP ושקיעת הדם. אלה בדיקות לא ספציפיות שבודקות אם יש בגוף מצב של דלקת או זיהום. רמת הטרנספרין נמוכה כאשר יש רמה מספיקה של ברזל בדם. בבדיקת MPV נמדד הנפח הממוצע של טסית הדם. כדי לקבל מדידה נכונה של MPV, יש לבצע את בדיקת המעבדה סמוך מאוד למועד נטילת הדגימה. המתנה ממושכת במבחנה גורמת לעליה בנפח הטסיות. לכן מאוד שכיח שרואים חריגה בבדיקה זו. לסיכום, לא ניתן להבין מתוך הנתונים מה יכולה להיות הסיבה לרמה הגבוהה של הפריטין. הייתי ממליצה לחזור על הבדיקה שנית, וכן לבצע בדיקת תפקודי כבד. בנוסף, אנא פני לייעוץ רופא המשפחה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד