כרומוגרנין A (CgA) הוא חלבון המופרש על ידי תאים נוירואנדוקרינים, תאים בעלי מאפיינים של תאי עצב המפרישים הורמונים ונמצאים באיברים שונים בגוף. גידול הנוצר מתאים אלו לעתים קרובות מלווה בהפרשה מוגברת של כרומוגרנין, מה שגורם לריכוז גבוה יותר של החלבון בדם. לכן, רמות כרומוגרנין בדם משמשות כסמן לסרטן ועשויות להועיל במצבים סרטניים שונים[1].
מעקב לאחר מתן טיפול לגידול נוירואנדוקריני, לשם הערכת יעילות הטיפול.
הערכה של צפי המחלה (פרוגנוזה) – הסיכוי להחלמה או להתקדמות המחלה.
לעתים, ככלי עזר בתהליך האבחון של גידולים נוירואנדוקריניים.
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
בדיקת כרומוגרנין שימושית בגידולים נוירואנדוקרינים שונים, בהם[2]:
גידול קרצינואיד – המופיע בעיקר במעי הדק, אך גם במעי הגס, בקיבה, בלבלב ובריאות, ומתאפיין בבחילה, הקאות, סומק בעור הפניםוכיווץ כלי הנשימה. סוג זה של גידול מפריש כרומוגרנין A לעיתים קרובות2.
פאוכרומוציטומה – גידול הנמצא בבלוטת יותרת הכליה, ומתבטא בלחץ דם גבוה, כאבי ראש, הזעה, קצב לב גבוה, רעידות ועוד[3].
נוירובלסטומה – גידול הנמצא בעיקר בבלוטת יותרת הכליה, שעלול לגרום לכאבי בטן, שלשולים או עצירות, ותחושה לא כואבת של מסה בחלל הבטן[4].
גידול מדולארי של בלוטת התריס שיכול לגרום לבליטה באזור הצוואר, ושינויים בקול ובבליעה[5].
גידולים מסוימים של בלוטת יותרת המוח.
גידולים מסוימים של הלבלב.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהמלצת הרופא.ה המטפל.ת כאשר יש חשד להימצאות גידול נוירואנדוקריני או כאשר קיים גידול מאובחן או מטופל[1]. לא קיימים איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך יש תמיד להיוועץ ברופא.ה.
אופן ביצוע הבדיקה
הכנות לבדיקה לעתים נדרש צום של 8 עד 12 שעות. בנוסף, תרופות מסוימות יכולות להשפיע על תוצאות הבדיקה ולכן לעיתים יהיה צורך להפסיקן בהוראות הרופא.ה המטפל.ת בלבד[1].
מהלך הבדיקה הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית[1].
לאחר הבדיקה אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[6].
תוצאה מעל הנורמה בתהליך אבחון גידול, תוצאה מעל הנורמה יכולה לתמוך באבחנה. בתהליך הערכת צפי המחלה, תוצאה גבוהה עלולה להעיד על פרוגנוזה טובה פחות. בהערכה של יעילות טיפול, יש להשוות את תוצאות הבדיקה עם תוצאות קודמות ועם מדדים רלוונטיים נוספים[1].
תוצאה מתחת לנורמה לתוצאה נמוכה מהנורמה אין משמעות[7].
שלום, אני בת 42, ביצעתי לראשונה ממוגרפיה, בתשובה נכתב ״הסתיידויות בודדות פזורות בשני השדיים, בשד שמאל עליון מרכזי, שליש אמצעי, מקבץ קטן של הסתיידויות עדינות״ BIRADS 4A. הרדיולוגית אמרה שסיכוי נמוך שטרום סרטני אך לאור סיפור משפחתי כדאי לבצע ממוטומיה. הסיפור המשפחתי הוא: סבתא בגיל 70, אחות של סבתא בגיל 40 והבת של אחות של סבתא בגיל 60. השאלה שלי היא: במידה ואחליט לא לבצע ממוטומיה - כיצד מתבצע המעקב ובאיזו תדירות - האם המעקב הוא לעקוב שאין שינויים (ואם יש אז בהכרח מצריך ביופסיה) או שהממצא יכול להתפתח כך שבממוגרפיה בהמשך יכולים לקבוע שהממצא הזה שפיר ואין צורך בביופסיה? תודה
שלום, הלכתי לכירורגית שד בגלל כאבים (שכרגע אין) וקיבלתי הפנייה לאולטרסאונד וממוגרפיה. עכשיו קראתי כי לנשים צעירות עושים אולטרסאונד ו-MRI (לא ממוגרפיה). אני בת 39 ועכשיו אני תוהה לגבי הבדיקות שקיבלתי. מלבד זאת יש לי רגישות גבוהה לבדיקות שכרוכות בהפעלת לחץ. עשיתי פעמיים אולטרסאונד והכאב היה בלתי נסבל. בפעם האחרונה כמעט איבדתי הכרה מהכאב (למזלי הבדיקה הופסקה) וגם אח"כ הכאב נמשך עוד חודשיים אחרי הבדיקה. זה ממש בלתי נסבל ואני יודעת שהממוגרפיה תהיה קשה עוד יותר. אני ממש מתלבטת מה לעשות והבדיקות נקבעו לשבוע הבא ואני בחרדה מזה. אשמח לעצתך מה נכון לעשות. תודה
שלום ד״ר יודעת שישנם ממצאים שפירים בשד שנוטים להיספג ולהעלם כגון ציסטה. מה לגבי ממצא מסוג פפילומה בצינורית או פפילומות מרובות במידה ואין הוצאה כירוגית של הממצא במשך הזמן הוא יעלם מעצמו?(בהנחה שזה שפיר) או שזה לכל החיים ?תודה רבה לך.
יש לי חתול גדול וכבד שאוהב לקפוץ עליי כשאני במצב שכיבה. אתמול הוא קפץ עם הרגל שלו ישר לתוך הפטמה ומגובה רב. הפטמה נכנסה פנימה לתוך השד בזמן הקפיצה. מאז יש לי כאבים פנימיים בתוך השד באזור שמתחת לפטמה. האם זה משהו שעלול להסתבך או דורש בדיקה?
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
סרטן ריאות 
סמן סרטני NSE 
תשובת מומחה מוח 
פפילומה בשד
