יש לי בעיה בקשר לפאראתירואיד: הערכים של ה- PTH שנמצאו בבדיקות הדם שנערכו לי בפעם האחרונה במרץ השנה היו 35.4. "נבדקת עם סימנים קליניים של היפרפאראתירואידיזם. רמות סידן בדם 114. סידן בשתן ב-24 שעות 322. בבדיקת סונר - קשר רקמתי 1.1 ס"מ מתחת ולטרלית לאונה הימנית. באבחנה מבדלת - אדנומה של פאראתירואיד. כמו-כן תת תריסיות, מטופלת באלטרוקסין 100 מ"ג ליום. מתבקש מיפוי לאיתור האדנומה." כל הנ"ל מועתק מדף תשובות של בדיקת המיפוי לפאראתירואיד - M.I.B.I. שנערכה ב- 28.2.2005 כאשר הערכים בדם היו 26.8 . "בסיכום התוצאות: אין במיפוי עדות לאדנומה של הפאראתירואיד. הרופא האנדוקרינולוג וגם רופאת המשפחה ממליצים בפני לבצע הניתוח להסרת האדנומה. ואני תוהה ומתלבטת רק בגלל העובדה שהאדנומה לא נצפתה כלל במיפוי! מה לעשות??! נ.ב. יש לי אבן בכליה שגדלה בחודשים האחרונים מ-7 מ"מ ל - 1 ס"מ. ההערכה היא שגם עובדה זאת היא בגלל פעילות הבלוטה. רב תודות עבור תשומת לבכם.

לפי תוצאות בדיקות המעבדה את סובלת מרמות סידן גבוהות בדם (היפרקלצמיה) משנית להפרעה של הפרשת יתר של הורמון ה- PTH . הורמון זה מופרש מ-4 בלוטות יותרת התריס הממוקמות בצוואר בצמוד לבלוטת התריס. הסיבה הנפוצה ביותר להפרשה מוגברת של PTH (היפרפאראתירואידיזם) היא אדנומה (גידול שפיר של אחת הבלוטות). לפעמים ישנם מצבים תורשתיים הגורמים להיפרפאראתירואידיזם עקב היפרפלזיה (שגשוג לא גידולי) של כל ארבע הבלוטות. ישנם 5 מצבים בהם יש היפרפאראתירואידיזם ללא סימפטומים, אך בכל זאת מומלץ בהם לבצע ניתוח: 1) כאשר רמות הסידן בגוף גבוהות מהסף הגבוה של רמה תקינה בלפחות 1 מ"ג \ דציליטר. ערכי ייחוס שונים ממעבדה למעבדה אך בדרך כלל מדובר ברמות גבוהות יותר מ-11.5 מ"ג \ דציליטר. 2) כאשר מופרש בשתן יותר מ- 400 מ"ג סידן ב- 24 שעות. 3) כאשר יש ירידה של כ- 30% בתפקוד הכלייתי. 4) כאשר יש בריחת עצם (אוסטאופורוזיס) המתבטאת בבדיקת צפיפות עצם נמוכה. 5) בגיל מתחת ל- 50. בחולים שלא מנותחים יש לבצע מעקב בדיקת צפיפות עצם ותפקודי כליות פעם בשנה ובדיקת רמות סידן פעמיים בשנה. לכן ההמלצה לנתח חולים צעירים מגיל 50 לאור המעקב הממושך הנדרש (לכל החיים). שוב יש לזכור שאלה מצבים בהם יש היפרפאראתירואידיזם ללא סימפטומים. אבנים בכליות נחשבות סימפטום ואינדיקציה לניתוח. אצלך ערכי הסידן בדם ובשתן הם גבוליים מבחינת ההתוויה לניתוח. אך מכיוון שאת "סובלת" גם מאבן גדלה בכליה, סביר להמליץ לך על ניתוח, אך קיימת אופציה להמשיך במעקב. הדרך הטובה ביותר למקם את האדנומה היא על ידי כירורג מנוסה בניתוחי צוואר בעת הניתוח עצמו (ולא על ידי מיפוי). ייתכן שהקשר שרואים באולטרסאונד איננו האדנומה המפרישה PTH אלא קשר של בלוטת התריס (אז גם מומלץ לבצע ביופסיה מקשר זה ואפשר לעשות זאת בעת הניתוח). הניתוח בדרך כלל אורך כשעתיים ודרושים עוד יומיים אשפוז לאחריו. הוא מרפא את ההיפרפאראתירואידיזם בכ-95% עד 98% מהמקרים. יש חשיבות לניסיון של המנתח בניתוחי צוואר מסוג זה. בדרך כלל מחפשים ובודקים את כל ארבע הבלוטות ומוצאים את הבלוטה המוגדלת שאותה כורתים. במיעוט המקרים בהם יש היפרפלזיה של כל ארבע הבלוטות (במקרים משפחתיים של היפרפאראתירואידיזם), כורתים את כל הבלוטות ומשתילים חצי בלוטה באזור האמה ביד (על מנת שתהיה יותר נגישה במקרה ויהיה צורך בניתוח נוסף). בכ-5% מהניתוחים יש סיבוך של דימום או זיהום באזור חתך הניתוח או פגיעה בעצב הגרוני החוזר (recurrent laryngeal nerve) המעצבב את מיתרי הקול. אנו מאחלים לך בריאות שלמה.