אני בת 32, אחרי שני ניתוחי ראש להסרת גידול בראש (אוליודנדרוגליומה) שהתגלה לאחר כמה מקרים של פרכוסים ואיבוד הכרה. כיום מטופלת בטגרטול (600 מ"ג) ולמיקטל (75 מ"ג). למעט מקרה בודד של פרכוסים אחרי הניתוח הראשון (באותה תקופה טופלתי רק בטגרטול), אני יציבה, ומקפידה על לקיחת התרופות בזמן. שאלותי הן: 1. בהנחה שאינני סובלת כעת מפרכוסים, תוך כמה זמן ימליצו לי על הפסקת התרופות, אם בכלל ? 2. בהנחה שאני מעוניינת בהריון נוסף, האם ייתכן מהלך תקין של הריון במקביל ללקיחת טגרטול ולמיקטל?

כיום אין הנחיות ברורות באשר להפסקת טיפול נוגד פרכוסים, וכל מקרה נשקל לגופו. עלייך להיוועץ בנוירוכירורג שניתח אותך, או ברופא המנהל מעקב אחר מצבך. אין דרך לצפות מראש מי מהחולים לא יסבול מהתקפי פרכוסים חוזרים לאחר הפסקת הטיפול ומי יסבול מהם. מרבית הנשים המטופלות נגד פרכוסים יולדות ילדים בריאים. עם זאת, שכיחות ההפלות, תמותת תינוקות ולידת תינוקות במשקל נמוך גבוהה יותר. הסיכון להופעת מומים בעובר הוא פי 2-3 בהשוואה לסיכון בנשים שאינן מקבלות טיפול נוגד פרכוסים. ניתן לשקול הפסקת טיפול לפני הריון אם המטופלת לא סבלה מהתקפים במשך שנתיים לפחות. אם מחליטים על הפסקת הטיפול, מומלץ להפסיקו 6 חודשים לפני ההריון המתוכנן. אם ההחלטה היא על המשך הטיפול, עדיף להשתמש בתרופה אחת בלבד, במינון הנמוך ביותר האפשרי למניעת הפרכוסים. טגרטול מגביר את שכיחות המומים המולדים. למיקטל היא תרופה חדשה יחסית, ולכן יעברו עוד מספר שנים עד שתתקבל מלוא האינפורמציה באשר לסיכון להופעת מומים מולדים. עם זאת, מחקרים בחיות אינן מראים שכיחות יתר של מומים מולדים. מחקר שבדק 414 נשים שטופלו בלמיקטל בטרימסטר הראשון להריון - הראה שכיחות מומים זהה לשכיחות באוכלוסיה הרגילה. בחולות הלוקחות טגרטול - יש להתחיל טיפול בחומצה פולית במינון של 4 מ"ג ליום 1-3 חודשים לפני תחילת ההריון.