לפני כחודש אובחנה אצלי יתר פעילות של בלוטת התריס אחרי ארבעה חודשים בהם לא קיבלתי מחזור. התחלתי טיפול במרקפטיזול ולאחר שלושה שבועות הופיעו פריחה וגירודים, ולאחר מכן כאבי פרקים בלתי נסבלים (פרקים קטנים ואחר כך גדולים כמו ברכיים). עם הופעת הכאבים פניתי לרופאת משפחה שהחליפה לי ל- PTU (פרופילתיוציל) ולאחר יומיים המשיכו הכאבים והפסקתי את הכדורים לאלתר. כעת אני נוטלת משכך כאבים - ארקוקסיה 90 כבר שבוע. הייתי אצל אנדוקרינולוג שהמליץ לי על טיפול יוד רדיואקטיבי. באינטואיציה לא נראה לי הטיפול, כיוון ששמעתי שכן ניתן לחזור לאיזון וללדת תינוק בריא בהמשך. חשבתי לא לקחת כדורים למשך שבועיים ולאחר מכן להתחיל ליטול PTU (פרופילתיואוראציל). הרופא לא כל כך הסכים כיוון שיש סיכוי גבוה לתגובה אלרגית גם לתרופה זו. מה עליי לעשות? אני אובדת עצות.

טיפול ביוד רדיואקטיבי הוא הטיפול הנפוץ יותר לפעילות יתר של בלוטת התריס בארה"ב. היוד הרדיואקטיבי ניתן בקפסולה או בתמיסה, והוא גורם להרס של רקמת התירואיד תוך 6 עד 18 שבועות. הטיפול בטוח וגורם לתופעות לוואי מעטות בלבד, ביניהן דלקת של בלוטת התריס המופיעה בפחות מ- 1% מן המקרים, וגורם לכאב באיזור הבלוטה במשך 2-3 שבועות. לאחר הטיפול ביוד יש להימנע במשך שבוע ממגע קרוב עם בני הבית, משימוש בחפצים ובכלי אוכל משותפים. יש להימנע ממגע מיני וממגע קרוב עם ילדים ונשים בהריון. הריון הוא הוראת נגד לטיפול ביוד רדיואקטיבי. הסיבה לכך היא כי בלוטת התירואיד בעובר קיימת כבר בשבועות 10-12, והטיפול יגרום לרקמה זו לנזק בלתי הפיך. אם מתכננים הריון, יש להמתין 4-6 חודשים לאחר הטיפול. מומים מולדים אינם שכיחים יותר לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי.