מטרת הניתוח
טיפול שורש מטרתו לתקן שן פגועה, עקב הרס הדרגתי של שכבות השן- הזגוגית, הדנטין ומוך השן. לרוב הרס השן נגרם עקב ריבוי של עששת- הצטברות פלאק חיידקי.
כאשר העששת חודרת את רקמות השן החיצוניות ומגיעה עד למוך- הרקמה הפנימית שמכילה עצבים וכלי דם, הדרך היחידה לטפל בה לפני שתהיה דלקת ופגיעה קבועה ברקמת העצם הינה ע"י "טיפול שורש": פתיחת השן, סילוק העששת, סילוק המוך וניקוי תעלות השורש, ולבסוף מילוי השן בחומר מיוחד לסתימתה. האפשרות האחרת הקיימת היא עקירת השן. סימנים לפגיעה בשן הם כאבים, נפיחות בפנים או בצוואר, חור בשן, רגישות לקור/חום, נפיחות בחניכיים ועוד.
הכנה לניתוח
לרוב טיפול שורש מתבצע תחת הרדמה מקומית בלבד, למרות שכיום ניתן לבצעם אף תחת הרדמה כללית. לעיתים ניתן לבצע טיפול שורש ללא הרדמה בכלל, זאת במידה והשן איבדה את החיות שלה (כלומר בשל הרס של העצבים כבר לא תהיה תחושה).
לפני טיפול שורש נדרש לרוב לבצע צילום רנטגן של השיניים, ולעיתים נדרש צילום מיוחד (צילום פנורמי), זאת על מנת לאבחן במדויק את המחלה בשן. באנשים בריאים בד"כ לרוב אין צורך בהכנות נוספות מיוחדות. אנשים בעלי סיכון מוגבר לפתח דלקת של מסתמי הלב (אנדוקרדיטיס), כגון בעלי מסתמים מלאכותיים וכד', צריכים ליידע על כך את רופא השיניים על מנת לקבל מנת אנטיביוטיקה לפני ביצוע הפעולה.
אנשים בעלי היסטוריה רפואית של בעיות קרישת דם יתבקשו לבצע בדיקות דם לתפקודי קרישה לפני הטיפול, שכן נמצאים בסיכון יתר לדימום.
תהליך הניתוח
טיפול שורש נעשה במרפאת השיניים בתנאים סטריליים, ע"י רופא השיניים הכללי או
רופא שיניים מומחה לטיפולי שורש (אנדודונט). לעיתים תהליך הטיפול מתמשך ליותר מפגישה אחת ואף מספר פגישות במרפאה.
המטופל מקבל זריקת הרדמה מקומית לאזור המבוקש, בדומה לטיפול שיניים רגיל (לעיתים יש צורך בהרחבה של טווח ההרדמה). השלב הראשון בטיפול, כולל את פתיחת זגוגית השן והוצאת העששת שהצטברה בשן ובסביבתה, ע"י כלים מיוחדים. בהמשך, רקמת מוך השן מסולקת, וניקוי מקיף של תעלות השורש מתבצע.
במקרה וניתן לסיים את הטיפול בפגישה יחידה, הרופא מחדיר חומר מיוחד לסתימת התעלות, שתפקידו למנוע התרבות חיידקית נוספת באזור השורש. לסיום הרופא מבצע איטום רגיל של השן (סתימה). במקרים בהם הרופא מחליט לפצל את הטיפול למספר פגישות (למשל לצורך המתנה לריפוי הדלקת המקומית), הרופא ימלא את התעלות בחומר חיטוי ויניח סתימה זמנית, עד לביצוע מאוחר יותר של איטום קבוע. משך כל פגישה כשעה.
סיכונים בניתוח
סיכונים כלליים:
זיהום- לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח לזיהום משמעותי יותר שעלול לחדור לזרם הדם (ספסיס), למסתמי הלב (אנדוקרדיטיס) וכו', ולעיתים נדירות מצריך פתיחה מחדש של האזור לסילוק הפסולת החיידקית.
דימום- בעיקר באזור הטיפול כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הטיפול, עד 24 שעות לאחריו ובמקרים נדירים ביותר לאחר שבועות או חודשים. הדימום נוצר כאשר כלי דם קטן בחניכיים נפתח ומדמם. במקרים בהם הדימום הוא רב יש צורך בניקוז אולם זהו מצב נדיר.
סיכוני ההרדמה- לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). לעיתים נדירות מאד תתכן תגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנאפילקטי).
סיכונים ספציפיים של טיפול שורש:
פגיעה עצבית בתעלת העצב- פגיעה שעלולה לגרום לאובדן חלקי או מלא של חוש הטעם- נדירה.
רגישות לחום/קור בחלל הפה- עקב חשיפת שורש השן.
הטיפול אחרי הניתוח
המטופל אינו צריך להישאר בהשגחה לאחר הטיפול. יש להימנע מאכילה או שתייה במשך של כשעתיים לאחר מכן, עד לחלוף השפעת ההרדמה.
לאחר טיפול שורש עשויים להיות כאבים באזור, בייחוד ביממה הראשונה , וניתן להשתמש במשככי כאבים ע"פ הצורך. האזור עשוי להיות נפוח למשך מספר ימים.
רגישות לחום/קור עקב חשיפת השורש עשויה להתמשך לפרק זמן מסוים אולם חולפת.
על מנת להשיג תוצאות מיטביות לאחר הניתוח יש לשמור על היגיינת פה קפדנית, הכוללת צחצוח שיניים, ניקוי יסודי בחוט דנטלי ועם אביזרי ניקוי מיוחדים.
בשן שעברה טיפול שורש יש צורך לעיתים קרובות בשיקום השן לאחר הטיפול, זאת ע"י הנחת מבנה מגן על השן מפני עששת (לעיתים באמצעות "כתר"), על מנת למנוע שבירה של השן או זיהום חוזר, שיכולים לגרום לאובדן השן.
במידה וישנה עליית חום, כאבים חזקים מאד, דימום או הפרשה מקומית מהפה יש לפנות מיידית לרופא. לעיתים הרופא ימליץ על לקיחת אנטיביוטיקה לאחר טיפול שורש, במידה וקיימת דלקת או זיהום מקומי.
המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון
