דלג לתוכן
פרופ' אוריאל שפירר פרופ' אוריאל שפירר

קטרקט: 10 דברים שכדאי לדעת על עכירות העדשה והטיפול בה

מה מרגישים כשיש קטרקט, האם קטרקט מופיע רק במבוגרים, מדוע משתמשים בלייזר במהלך הניתוח והאם הבעיה עלולה לחזור לאחר הניתוח? אספנו את מה שחשוב לדעת על קטרקט

מאת: ד"ר אוריאל שפירר
תאריך פרסום: 07/12/2020
4 דקות קריאה
פרופ' אוריאל שפירר בשיתוף עם פרופ' אוריאל שפירר i מנהל היחידה למחלות עיניים בילדים ופזילת מבוגרים ומנתח קטרקט בכיר במרכזים הרפואיים וולפסון, אסותא ומדיקה


1. קטרקט הוא מצב שכיח בגיל המבוגר ובו העדשה הטבעית אשר נמצאת בתוך העין הופכת לעכורה

קטרקט הוא תהליך כמעט בלתי נמנע: בלידה, העדשה התוך-עינית שלנו שקופה לחלוטין, אולם ככל שאנו מתבגרים העדשה הופכת לעכורה. העדשה מאבדת אז את שקיפותה ומשנה את צבעה לירוק, צהוב, חום או לבן. במצבים של קטרקט מתקדם העכירות משפיעה על הראייה.


2. מה מרגישים כשיש קטרקט? 

כאמור, קטרקט גורם לפגיעה בראייה. עם זאת, בשל היעדר תופעות כגון כאב, תחושת אי נוחות, דמעת או צריבה, לעיתים קשה להבחין בו בשלבים המוקדמים. במקרים של עכירות מתקדמת הראייה לטווח קרוב, רחוק ולעיתים אף לשני הטווחים נפגעת. בנוסף, ישנן תלונות  הנלוות לירידה בראייה ובכללן סנוורים בלילה, הילות סביב אורות וצורך תכוף בהחלפת משקפיים עקב עליית המספר. איכות הראיה גם היא נפגעת והעולם מסביב נראה פחות חי וצבעוני.


אישה מבוגרת עוברת בדיקה אצל רופא עיניים לאבחון של קטרקט
NDAB Creativity |  Shutterstock


3. קטרקט איננו מחלה של הגיל המבוגר בלבד ויכול להתפתח גם בגילאים צעירים

הגורם השכיח ביותר לקטרקט הוא הגיל ולמעשה כל אדם צפוי לפתח קטרקט בשלב מסוים בחייו. עם זאת, קטרקט מתפתח לעיתים גם בגילאים צעירים מסיבות אחרות, כמו חבלה בעין, שימוש בסטרואידים או דלקת כרונית בעין. מעניין לדעת כי בקרב אלה הסובלים מסוכרת או מקוצר ראייה, הקטרקט עלול להתפתח בגיל צעיר יחסית. 


4. שיטת דירוג חדשה לחומרת הקטרקט משפיעה על הערכת האנרגיה הנדרשת לצורך ביצוע הניתוח.

בעבר היה נהוג לחשוב כי יש להמתין עם ניתוח הקטרקט עד מצב בו היה בשל. כיום ידוע שאין זה נכון ולא כדאי לחכות עד מצב בו הקטרקט בשל וחמור כיוון שאז הניתוח מורכב יותר וטומן בחובו יותר סיכונים. מחקר שפורסם לאחרונה על-ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בהובלתו של ד"ר שפירר דירג את הקטרקט לחמש דרגות חומרה, לפי שינוי הצבע של העדשה. במחקר נמצא כי לצבע העדשה השפעה על כמות האנרגיה הנפלטת במהלך הניתוח ממכשיר הפאקו (הפועל באנרגיית אולטרה-סאונד) אשר משמש לפירוק הקטרקט והוצאתו מהעין. אם הקטרקט במצב מתקדם ובגוון עכור מאד, יש צורך באנרגיה רבה כדי להוציאו מהעין. במקרה ונפלטת אנרגיה רבה וחום במהלך הניתוח, הקרנית עלולה להיפגע וכך עשוי להיגרם נזק בלתי הפיך לראיה. לכן, תזמון הניתוח חיוני. במילים פשוטות, כאשר מתפתח קטרקט אשר מפריע לראייה מומלץ לנתח בהקדם כדי למנוע פגיעה בראייה עקב פליטת חום ממכשיר האולטרסאונד המשמש לביצוע הניתוח, ולא לחכות עד שהקטרקט יתקדם מאד ויהפוך לבשל. 


5. קטרקט התחלתי בו העכירות היא קלה ולא משמעותית איננו מצריך ניתוח

ניתוח במצבים של קטרקט התחלתי שאיננו פוגע בראיה איננו נדרש כיוון שהראיה טובה והקטרקט איננו מסכן את העין. למעשה, לעיתים קטרקט ראשוני אף עשוי לשפר את הראייה לקרוב ולהוביל לכך שהמטופל לא יזדקק למשקפי קריאה. הסיבה לכך היא השינוי במבנה העדשה שגורם הקטרקט אשר מוביל לחדות ראייה טובה יותר לקרוב. עם זאת, מדובר לרוב בשלב קצר מועד, ועם ההחמרה בעכירות והתקדמות הקטרקט, המטופל יחוש בהפרעת הראייה הן לקרוב והן לרחוק. בשלב זה יש לבצע את הניתוח. 


6. קטרקט אפשרי גם בילדים

לעיתים קטרקט מתפתח בילדים קטנים ואף בילודים. קטרקט בילדים יכול להתפתח על רקע משפחתי או גנטי, עקב מחלה סיסטמית, בשל קיום של מום מבני בעין ועוד. בדומה למבוגרים, עכירות העדשה בילדים יכולה להופיע גם על רקע של חבלה או שימוש בתרופות מסוימות, כמו סטרואידים. 

אם מדובר בקטרקט משמעותי, בייחוד בילדים קטנים ובתינוקות, חשוב מאוד לנתח בהקדם כדי למנוע התפתחות של עין עצלה. בהשוואה לניתוח במבוגרים, ניתוח קטרקט בילדים הוא מורכב יותר ודורש מיומנות טכנית גבוהה מצד הרופא המנתח. 

7. בעבר המטופל היה צריך לבחור בין ראייה טובה לקרוב או לרחוק לאחר הניתוח, אך כיום ישנו טווח רחב של אפשרויות

בשנים האחרונות פותחו עדשות מתקדמות (פרימיום) אותן ניתן להשתיל במהלך ניתוח הקטרקט, כתחליף לעדשת העין המלאכותית. עדשות אלה הן מולטי-פוקליות ומאפשרות ראייה חדה לכל טווחי המרחק. קיימות גם עדשות טוריות אשר מתקנות צילינדר ומסייעות בהפחתת התלות במשקפיים. עדשות המולטי-פוקליות אמנם מספקות ראייה טובה לטווחים שונים, אך הן אינן חפות מתופעות לוואי ובהן אפשרות להתפתחות של הילות וסנוורים. לכן, 

במטופלים שאינם מעוניינים בעדשות אלה ניתן להשתיל עדשות מונו-פוקאליות רגילות ולכוון עין אחת לראיה טובה לרחוק ואת העין השנייה לקרוב, או לחלופין להתאים את הראיה בעין השנייה לטווח ביניים. גישה זו קרויה מונוויז'ן (monovision) והיא עשויה לבטל את הצורך במשקפיים. 

8. מחקרים שמבוצעים בימים אלה מנסים לפתח את העדשה האידיאלית שתחקה את הפעילות הטבעית של העין

כיום מבוצעים ניסויים ומחקרים לפיתוח של עדשה מלאכותית שתושתל במהלך ניתוח הקטרקט במקום העדשה הטבעית ותחקה את פעילותה הטבעית כמעט לחלוטין. מדובר על עדשות שיש להן יכולת לשנות את תצורתן בתוך העין ועל ידי כך לתת יכולת ראיה לרחוק והתפקסות (אקומודציה) לקרוב, ללא צורך במשקפיים. מחקר על עדשה כזאת מבוצע בימים אלה במרכז הרפואי וולפסון.


9. מזה מספר שנים נעשה שימוש במכשיר הלייזר במהלך ניתוחי הקטרקט

מכשיר הלייזר מסייע למנתח בשלבי הניתוח השונים, ובמטופלים מסוימים הוא עשוי לתרום לקבלת תוצאה מיטבית. הלייזר עוזר ביצירת פתח מושלם בקופסית בתוכה נמצאת העדשה הטבעית העכורה. הלייזר גם מרכך את העדשה טרם הוצאתה מהעין ומפחית את זמן השימוש במכשיר הפאקו, ותורם כך להפחתת האנרגיה והחום הנפלט בתוך העין. 

אם קיימת אסטיגמציה (צילינדר) קלה בקרנית, הלייזר יכול לבצע חתכים עדינים ומדויקים על גבי הקרנית וכך להעלים את הצילינדר ולהפחית את הצורך במשקפיים לאחר ניתוח הקטרקט

10. לאחר ניתוח הקטרקט תיתכן הופעה של עכירות משנית

ניתוח קטרקט הוא ניתוח חד פעמי. העדשה הטבעית עם הקטרקט מוצאת כולה מהקופסית שלה שבתוך העין ובמקומה מושתלת עדשה מלאכותית שיושבת בתוך הקופסית. לכן המחלה לא יכולה לחזור. אולם לאחר הניתוח (בתקופה של חודשים או שנים), תיתכן הופעה של עכירות משנית מאחורי העדשה המלאכותית, על פני הקופסית האחורית. עכירות משנית זו פוגעת בחדות הראיה. למזלנו, הטיפול במצב כזה הוא קל ומתבצע באמצעות לייזר. הליך הלייזר אורך כדקה ומתבצע במרפאה, ולאחר ביצועו ציר הראיה שוב נקי מאותה עכירות משנית והראיה חוזרת להיות תקינה.

הכתבה בשיתוף עם ד"ר אוריאל שפירר, מנהל היחידה למחלות עיניים בילדים ופזילת מבוגרים ומנתח קטרקט בכיר במרכזים הרפואיים וולפסון, אסותא ומדיקה. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' מיכל קרמר
פרופ' מיכל קרמר עיניים
מנהלת שרות אוביאיטיס, כולל מרפאת אוביאיטיס ילדים בשניידר, מחלקת עיניים, מרכז רפואי רבין
ד"ר אסף פרימן
ד"ר אסף פרימן עיניים
מנהל שירות הקרנית בבית חולים מאיר
ד"ר משה מלכין
ד"ר משה מלכין עיניים
מנתח עיניים בכיר ב"אסותא" ת"א
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם פרופ' אוריאל שפירר

שאלות מתוך פורום קטרקט וקטרקט בלייזר

בניהולו של ד"ר אליה לוינגר
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו