x סגור

הפרעות בקצב הלב (arrhythmia)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

פעימת לב לא רגילה או שלא במקומה היא הפרעת קצב. הפרעת קצב יכולה להיות משולבת  עם קצב לב לא נורמלי (דופק מהיר או דופק איטי - טאכיאריתמיה או ברדיאריתמיה בהתאמה). הפרעות קצב הם גורם נפוץ מאד לאשפוז.

ישנם סוגים רבים של הפרעות קצב:

התכווצות עליה מוקדמת – התכווצות נוספת שמקורה בהתכווצות מוקדמת של העליה. מדובר בתופעה שפירה וללא השפעות קליניות.

התכווצות חדרית מוקדמת – מדובר בסוג הנפוץ ביותר של הפרעות הקצב. מצב זה מתרחש בחולי לב ובאנשים ללא מחלת לב ידועה (מדובר ב"החמצת פעימה" כפי שמתואר בדרך כלל באוכלוסיה). המצב יכול להגרם מלחץ, צריכת קפאין או ניקוטין ופעילות דופנית מאומצת.
לעיתים אף מדובר בהפרעת קצב שנובעת מבעיות בריכוז האלקטרוליטים בדם או הפרעות הולכה במערכת החשמלית של הלב. אנשים עם מספר רב של התכווצויות חדריות מוקדמות או אנשים עם סימנים קליניים – צריכים לעבור הערכה מלאה של תפקוד הלב. חשוב לציין כי ברוב המוחלט של המקרים, מדובר במצב אשר לא דורש טיפול רפואי.

פרפור עליות – מדובר במצב נפוץ בו העליה מתכווצת במהירות גבוהה מאד שלרוב אינה יעילה.

רפרוף עליות – מדובר במצב יותר מאורגן וסדיר מאשר פרפור עליות. לרוב רפרוף קורה בחולי לב או באנשים לאחר ניתוחי לב. יש חשש להתדרדרות לפרפור עליות.

טכיקרדיה על-חדרית התקפית – דופק מהיר, בדר"כ בקצב סדיר. הפרעת הקצב מתרחשת בהתקפים ומקורה במיקום גבוה מחדרי הלב. מצב זה יכול לנבוע או מדרך הולכה נוספת וחריגה מהעליה לחדר או ממעגל הולכה נוסף בתוך ה av node.

טכיקרדיה חדרית – דופק מהיר הנובע מהחדרים. הדופק המהיר מונע מהלב להתרוקן כראוי לתוך המערכת העורקית ולכן תפוקת הלב יורדת משמעותית. מדובר בהפרעת קצב חמורה אשר מקורה לרוב במחלות לב שונות.

פרפור חדרים – מצב חירום חמור. החדרים אינם מתכווצים כראוי כתוצאה ממקורות רבים של גירוי חשמלי היוצא מתוך החדר. תפוקת הלב היא אפסית ויש לטפל בהפרעה זו בהחייאה ו דה-פיברילציה.

סינדרום QT ארוך – כאשר הזמן הדרוש לשריר הלב להתכווץ ולהשתחרר הינו מוארך. מצב זה מעלה את הסיכון להפרעת קצב מסוג "torsade de pointes” - מצב מסכן חיים ממשפחת הטכיקרדיה החדרית.

ברדיאריתמיות – הפרעות קצב המשולבות בקצב לב נמוך. לרוב מהפרעות במערת ההולכה החשמלית בלב. סוגים נפוצים הם חסם לבבי (חלקי / מלא) ובעיות תפקוד בSA node.
 
קרדיולוג בכיר,מנהל השרות לקרדיולגיה מניעתית וטיפול בליפידים

סימפטומים


למרות שהפרעות קצב יכולות להיות ללא השפעה קלינית או סימפטומים, הסימפטומים הנפוצים הם:

- דפיקות לב (פלפיטציות) – תחושת של החמצת פעימה או שהלב "רץ" מהר מידי.
-תחושה של מכות בחזה.
-סחרחורות.
- עילפון.
- קוצר נשימה.
- חוסר נוחות בחזה.
- חולשה ועייפות.
 

סיבות וגורמי סיכון

הפרעות קצב יכולות להגרם ממספר רב של גורמים:

- מחלות של העורקים הכליליים שתפקידם לספק דם ללב.
- הפרעות בריכוז המלחים בדם (בעיקר אשלגן, נתרן ומגנזיום).
- מחלות הגורמות לשינויים בשריר הלב.
- מצב שלאחר התקף לב ואוטם שריר הלב.
- תהליכי ריפוי וצלקות שלאחר ניתוחי לב או פרוצדורות פולשניות בלב.
 




פורום אי ספיקת לב והפרעות קצב

ד"ר נחום אדם פרידברג

ד"ר נחום אדם פרידברג
רופא בכיר, מנהל תחום הפרעות קצב, עלפון, השתלות קוצבים ודפיברילטורים, מרכז רפואי העמק מרצה בקורס לימודי המשך למתמחים בקרדיולוגיה, בית ספר לרפואה הטכניוןחבר בועדות מקצועיות: שרותי בריאות כללית משרד עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • פרוקור וקלקסן
  • עודד
  • 14/09/2014 02:25
  • ערב טוב

    מבוגר שאושפז בגין דלקת ריאות קשה והונשם, ללא רקע לבבי ידוע.
    היה אירוע של פרפור פרוזדורים באשפוז שהתייצב רק לאחר העמסת פרוקור.
    בהמשך קיבל פרוקור 200 מ"ג וקלקסן 60 מ"ג (או 80).

    הסיבה לקלקסן זה בגלל הפרפור או בגלל השכיבה הממושכת?

    לאחר האשפוז הועבר למוסד סיעודי, והגריאטר החליט לתת פרוקור 100 מ"ג במקום 200, וקלקסן 40 במקום 60 (או 80).

    האם שינוי המינונים משמעותי?

    החלטתו להוריד את המינונים לא נעשתה עקב בדיקה כלשהי (לחולה לא נעשה אקו, גם לא באשפוז).

    השאלות הן ברמה העקרונית, וכמובן לא בתור ייעוץ לגופו של מקרה.

    מה האינדקציות לטיפול בפרוקור לאחר אירוע של פרפור פרוזדורים? איך מחליטים עד מתי להמשיך טיפול, ובאיזה מינון? והאם מינון של 100 בכלל אפקטיבי?

    כנ"ל השאלה לגבי קלקסן (הוא לא מקבל קומדין או משהו דומה).

    שבוע טוב

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עודד שלום טיפול בפרוקור מיועד למנוע חזרה של פרפור פרוזדורים. המינון המקובל הוא 200-300 מג ביום. לעיתים ניתן מינון קטן יותר בקשישים או אם הדופק איטי. לגבי קלקסן - בפרפור פרוזדורים הוא ניתן למניעת היוצרות קריש דם בעליה השמאלית הלול לגרום לתסיף של קריש לכלידם במוח. המניון הניתן תלוי בגיל, תפקוד כילתי ומשקל גוף. המינון הניתן למינעת פקקת ורידית - בדרך כלל נמוך יותר בברכה ד"ר נחום פרידברג

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דופק לאחר מאמץ
  • אורי
  • 14/09/2014 01:38
  • שלום

    בן 40, לא מעשן, יש עודף משקל.
    עד לפני כמה חודשים הייתי עושה הליכות קבועות 3 פעמים בשבוע (על מכשיר הליכה).
    יצא לי ללכת בלילה ממקום למקום, הליכה של 50 דקות, כאשר בחלקה השני הכל עליה.
    מדדתי דופק לאחר רבע שעה מנוחה על הכיסא וזה היה 112.
    לאחר רבע שעה נוספת היה 103.
    שכבתי לחמש דקות זה ירד ל 98
    חזרתי לישיבה, וזה עלה שוב ל 103.

    האם זה מצביע על בעיה כלשהי? דופק התאוששות לא היה אמור לרדת יותר, ותוך זמן קצר יותר?

    (דופק מנוחה שלי בבוקר זה באזור 60-65, במשך היום הוא גבוה יותר)

    תודה

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אורי שלום רב. אם התאמנת באופן קבוע והפסקת למספר חודשים - התגובה שאתה מתאר יכולה להיות קשורה לאובדן הכושר עקב הפסקת הפעילות הסדירה. סיבה אפשרית נוספת - חוסר שתיה מספקת. בכל מקרה אם התופעה נמשכת לאחר חזרה לאימון סדיר כדאי להבדק על ידי רופא בברכה ד"ר נחום פרידברג

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תרופות
  • ניר
  • 11/09/2014 03:33
  • שלום

    חולה שהיה מאושפז עם דלקת ריאות קשה וזיהום כללי, היה מונשם.
    במסגרת האשפוז בניטור היה אירוע של פרפור פרוזדורים (ללא מחלה לבבית ידועה מקודם), לאחר ניסיון באיקאקור שלא הביא לתוצאות הוחל טיפול בפרוקור, וכן זריקות קלקסן.
    בתעודת השחרור מופיע ברשימת התרופות להמשיך בפרוקור ל 7 ימים, וכן קלקסן ל 7 ימים.
    נראה לי יותר מקצת תמוה ההנחיות הללו, האם ייתכן שיש טעות?
    זכור לי שכשהחלו טיפול בפרוקור אמרו שזה לטווח ארוך, כמו כן ידוע שכל מי שסובל מפרפור פרוזדורים מקבל תרופה לדילול הדם.
    האם זה הגיוני? יש צורך לברר אצל רופאי בית החולים לגבי ההמלצות הנ"ל?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ניר שלום. לגבי טיפול תרופתי - ההחלטה בסופו של דבר נעשית באופן פרטני בהתאמה לנתוני החולה ולכן איני יכול לקבוע מה נכון החולה המתואר. באופן עקרוני - אם חושבים שהפרפור היה משני לדלקת הריאות (מה שנשמע סביר) ניתן לתת טיפול להסדרת הקצב (פרוקור) לזמן מוגבל. לגבי טיפול נוגד קרישה (קלקסן) כאן ההחלטה על משך הטיפול נשענת על הסיכון לאירוע תסחיפי הנגזרת מגורמי סיכון כגון אירוע תסחיפי בעבר, גיל, סוכרת, יתר לחץ דם, איספיקת לב ועוד. מנגד יש לשקול סיכון לדימום עם נוגדי קרישה. ככלל לאחר אירוע של פרפור שנמשך יותר מ48 שעות יש להמשיך טיפול נוגד קרישה לחודש, לאחר מכן יש להמשיך בטיפול אם יש גורמי סיכון שהוזכרו. עוד פעם בכל חולה יש להתאים את הטיפול באופן אינדיבידואלי בברכה ד"ר נחום פרידברג

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום

  מאמרים לפי נושא הפרעות בקצב הלב

    
צוות מדענים מאוניברסיטת סטנפורד פיתח מודל חדשני המאפשר דחיסה של התקן לבבי על כל מרכיביו, לגודל של פחות ממילימטר אחד. הפיתוח החדש המבוסס על אנרגיה אלחוטית פותר את הצורך בהחלפת סוללה. האנרגיה החשמלית...
הוא אחד המינרלים החשובים ביותר לתפקוד הגוף, אבל משום מה אין מספיק מודעות לחשיבותו. אך מחסור חמור בו יכול להביל למוות. אז האם יש לכם מספיק מגנזיום? מגנזיום הוא אחד המינרלים החשובים לגופנו. כל איבר ב...
בלב קיימת מערכת הולכה חשמלית פנימית השולטת על קצב הלב. כל פעימת לב נוצרת על-ידי התפשטות של אות חשמלי מהחלק העליון של הלב עד לחלקו התחתון. מעבר של אות חשמלי זה הוא שגורם לשריר הלב להתכווץ ולהזרים דם.&n...
סטודנטים מארה"ב פיתחו סמארטפון שעשוי לשנות את עולם הרפואה ולחסוך לכם את הצורך לראות רופא. הסמארטפון העתידי לא ישמש רק לשיחות וגלישה באינטרנט, אלא גם יבצע עבורכם בדיקות לב, אולטרה סאונד ולחץ דם. מציאות...
החל מגיל 40, יש כמה בדיקות שחשוב מאוד שתבצעו כדי לשמור על הבריאות, בנוסף לבדיקות שחשוב לבצע בכל גיל. מגיל זה חשוב מאוד להקפיד ולהיות במעקב אצל רופא המשפחה, שכן זיהוי מוקדם של מחלות מעלה משמעותית את יע...
עומס הוא דבר שגרתי בבתי חולים בישראל. הצפיפות, שעות ההמתנה הארוכות ומחסור בצוות רפואי יוצרים פגיעה באיכות הטיפול. כל מטופל שמאושפז בבית חולים אמור להיות תחת מעקב רציף של הצוות הרפואי, אך המציאות אחרת ...
חברת ביוטרוניק הודיעה על ביצוע ההשתלות הראשונות בעולם של דפיברילטור דו-חדרי (CRTD) עם אלקטרודה ארבע-קוטבית שמאושר לביצוע סריקות MRI. ההשתלות בוצעו בבתי חולים מרכזיים בגרמניה, שווייץ, ודרום אפריקהבצירו...






חפשו בפורטל infomed
אנא בחרו סוג מומחה








רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר אהרון גליק ד"ר אהרון גליק
מומחה לקרדיולוגיה...קרא עוד
פרופ' בזיל לואיס פרופ' בזיל לואיס
מנהל מערך המחקר הקרד...קרא עוד

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל