הפרעות בקצב הלב (arrhythmia)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

פעימת לב לא רגילה או שלא במקומה היא הפרעת קצב. הפרעת קצב יכולה להיות משולבת  עם קצב לב לא נורמלי (דופק מהיר או דופק איטי - טאכיאריתמיה או ברדיאריתמיה בהתאמה). הפרעות קצב הם גורם נפוץ מאד לאשפוז.

ישנם סוגים רבים של הפרעות קצב:

התכווצות עליה מוקדמת – התכווצות נוספת שמקורה בהתכווצות מוקדמת של העליה. מדובר בתופעה שפירה וללא השפעות קליניות.

התכווצות חדרית מוקדמת – מדובר בסוג הנפוץ ביותר של הפרעות הקצב. מצב זה מתרחש בחולי לב ובאנשים ללא מחלת לב ידועה (מדובר ב"החמצת פעימה" כפי שמתואר בדרך כלל באוכלוסיה). המצב יכול להגרם מלחץ, צריכת קפאין או ניקוטין ופעילות דופנית מאומצת.
לעיתים אף מדובר בהפרעת קצב שנובעת מבעיות בריכוז האלקטרוליטים בדם או הפרעות הולכה במערכת החשמלית של הלב. אנשים עם מספר רב של התכווצויות חדריות מוקדמות או אנשים עם סימנים קליניים – צריכים לעבור הערכה מלאה של תפקוד הלב. חשוב לציין כי ברוב המוחלט של המקרים, מדובר במצב אשר לא דורש טיפול רפואי.

פרפור עליות – מדובר במצב נפוץ בו העליה מתכווצת במהירות גבוהה מאד שלרוב אינה יעילה.

רפרוף עליות – מדובר במצב יותר מאורגן וסדיר מאשר פרפור עליות. לרוב רפרוף קורה בחולי לב או באנשים לאחר ניתוחי לב. יש חשש להתדרדרות לפרפור עליות.

טכיקרדיה על-חדרית התקפית – דופק מהיר, בדר"כ בקצב סדיר. הפרעת הקצב מתרחשת בהתקפים ומקורה במיקום גבוה מחדרי הלב. מצב זה יכול לנבוע או מדרך הולכה נוספת וחריגה מהעליה לחדר או ממעגל הולכה נוסף בתוך ה av node.

טכיקרדיה חדרית – דופק מהיר הנובע מהחדרים. הדופק המהיר מונע מהלב להתרוקן כראוי לתוך המערכת העורקית ולכן תפוקת הלב יורדת משמעותית. מדובר בהפרעת קצב חמורה אשר מקורה לרוב במחלות לב שונות.

פרפור חדרים – מצב חירום חמור. החדרים אינם מתכווצים כראוי כתוצאה ממקורות רבים של גירוי חשמלי היוצא מתוך החדר. תפוקת הלב היא אפסית ויש לטפל בהפרעה זו בהחייאה ו דה-פיברילציה.

סינדרום QT ארוך – כאשר הזמן הדרוש לשריר הלב להתכווץ ולהשתחרר הינו מוארך. מצב זה מעלה את הסיכון להפרעת קצב מסוג "torsade de pointes” - מצב מסכן חיים ממשפחת הטכיקרדיה החדרית.

ברדיאריתמיות – הפרעות קצב המשולבות בקצב לב נמוך. לרוב מהפרעות במערת ההולכה החשמלית בלב. סוגים נפוצים הם חסם לבבי (חלקי / מלא) ובעיות תפקוד בSA node.
 

סימפטומים


למרות שהפרעות קצב יכולות להיות ללא השפעה קלינית או סימפטומים, הסימפטומים הנפוצים הם:

- דפיקות לב (פלפיטציות) – תחושת של החמצת פעימה או שהלב "רץ" מהר מידי.
-תחושה של מכות בחזה.
-סחרחורות.
- עילפון.
- קוצר נשימה.
- חוסר נוחות בחזה.
- חולשה ועייפות.
 

סיבות וגורמי סיכון

הפרעות קצב יכולות להגרם ממספר רב של גורמים:

- מחלות של העורקים הכליליים שתפקידם לספק דם ללב.
- הפרעות בריכוז המלחים בדם (בעיקר אשלגן, נתרן ומגנזיום).
- מחלות הגורמות לשינויים בשריר הלב.
- מצב שלאחר התקף לב ואוטם שריר הלב.
- תהליכי ריפוי וצלקות שלאחר ניתוחי לב או פרוצדורות פולשניות בלב.
 




פורום אי ספיקת לב והפרעות קצב

ד"ר נחום אדם פרידברג

ד"ר נחום אדם פרידברג
ד"ר נחום אדם פרידברג, מומחה לקרדיולוגיה, הינו רופא בכיר, מנהל תחום הפרעות קצב, עלפון, השתלות קוצבים ודפיברילטורים במרכז רפואי "העמק". עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • חשש
  • אילת
  • 28/08/2015 18:06
  • הבן שלי בן 19 עבר צריבה בשל wpw לפני שנים, הוא ספורטאי והיום היה בבדיקת אקו לפני פתיחת הליגה הרופא רשם על הטופס משהו לא ברור וכן ביקש שבני ישלח לו את האקו האחרון וכן היסטוריה של הצריבה, היום יום שישי ואני בלחץ מדוע ביקשו זאת למרות שהוא עשה שם בדיקת אקו, יש דרך לשלוח לכם את המכתב מהרופא ותסבירו לי מה תוצאות האקו מהיום?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אילת שלום. על פניו נראה שבקשת הרופא סבירה אם הוא לא מכיר את הבן מקודם. בדרך כלל לאחר צריבה מוצלחת של WPW אין כל בעיה. במקרים נדירים מאוד WPW קשור למצבים מולדים (בעיקר אנומליה על שם אבשטיין שבה מבנה הלב הימני יכול הביא לדליפת המסתם התלת צניפי). כאמור טוב שיהיה אצלך והקרדיולוג המטפל תיעוד על הבירור שהבן עבר ועל הממצאים והתוצאות של הצריבה. בדרך כלל הבירור כולל אקו לפני ואחרי הפעולה, אקג לפני ואחרי הפעולה, בדיקה אלקטרופזיולוגית הנערכת במהלך הצריבה ומיד עם סיומה. לעיתים גם מבוצע הולטר ובדיקת מאמץ אך לא תמיד יש צורך. בברכה ד"ר נחום פרידברג

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • סימפטומים של התעלפות
  • יעלי
  • 28/08/2015 13:39
  • קמתי בבוקר לשירותים שהם במרחק כמה צעדים. הרגשתי מסוחררת ואי יציבות. חזרתי והתיישבתי על המיטה, ותוך זמן קצר כשאני בהכרה מלאה הרגשתי בחילה חזקה הולכת ומתגברת וזרמים הולכים ומתגברים בידיים וברגליים, אובדן שליטה עליהם ואי יכולת לקום. ביקשתי שירימו לי את הרגליים ואכלתי משהו מתוק, ואז תוך זמן קצר חזרתי לעצמי. זה היה לפני כמה ימים ומאז אני מרגישה טוב. אשמח להסבר ממה נובעת כזו תופעה של זרמים בידיים וברגליים. מה קרה שם? זה היה מאוד מפחיד. תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • יעלי שלום התסמינים שאת מתארת שכיחים באירועי קדם עילפון בו יש לעיתים קרובות שילוב של גירויים חזקים של מערכת העצבים האוטונומית המווסתים את לחץ הדם דופק הזעה ועוד. גורי למערכת זאת יכול להיות קימה (מ=במיוחד לאחר שכיבה ממושכת או חוסר שתיה מספקת וכן לחץ בשלפוחית השתן. ביטוי לכך יכול להיות בחילה והקאה. זרמים בידים לעיתים משניים להתנשמות יתר. בברכה ד"ר נחום פרידברג

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מבקש סיוע בהבנה של קצב הלב
  • מחפש מזור
  • 19/08/2015 16:14
  • שלום רב! 1)האם svt עם אברציה עם דופק 230 פלוס ותחושת על סף עילפון זוהי תופעה מסכנת חיים ואם כן מדוע?התעלפות אינה סכנת חיים וגם svt לא-אז זה כן?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום רב, ככלל הפרעות קצב מסוג SVT לא מסכנות חיים. יש גם יוצאים מהכלל נדירים כאשר הקצב הוא מאוד מהיר ומלווה בתחושת עלפון יש להגיע לאבחנה ולשקול טיפול אפקטיבי כיום לרוב מומלצת אבלציה (צריבה של חלק ממעגל הפרעת הקצב). לעיתים יפול תרופתי מתאים יותר יש להתיעץ עם קרדיולוג העוסק בנושא בברכה ד"ר נחום פרידברג

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • svt עם אברציה-זאת אומרת?
  • מחפש מזור
  • 20/08/2015 01:14
  • תודה דוקטור,אני ncea להבין navu- האלקטרופיזולוג במחלקה הסביר לי שאברציה זה אומר שהדחף החשמלי עובר מהעליות לחדרים..ואם יש קצב לב גבוה מאוד-החדרים יכולים להעביר דם מאוד לא יעיל למוח-זה מה שגרם לתחושת עילפון?שלא היה חמצן במוח?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • המונח אברציה + באופן רגיל הלב מופעל על ידי מערכת חשמלית יחודית המורכבת מקוצב ביולוגי הנמצא בחיבור שבין העליה הימנית לוריד הנבוב העליון, דרך רצועות שריר בעליה, קשרית יעודית בין העליה לחדר (Atrial Ventricular Node - AV Node) המווסת את קצב המעבר של האימפולס החשמלי מהעליה לחדר. משם דרך מערכת סיבי הולכה יעודיים לחדרי הלב. כאשר מהירות ההולכה של צרורות הולכה אלו איננה אחידה, חלק משריר הלב מופעל מעט מוקדם יות (0.1-0.2 שניות) מוקדם יותר - הדבר יוצר תבנית אקג יחודית. בדרך כלל אין לכך כמעט משמעות לתפקוד הלב - האתגר העיקרי הוא לרופא שצריך להכיר בתבנית אקג זו ולהבדילה מהפרעות קצב אחרות. כפי שאמרתי קודם. SVT היא הפרעת קצב שפירה (לא גורמת לדום לב) פרט למקרים נדירים ביותר. לקבל תשובה ספציפית עבורך, את צריכה לפנות ליעוץ אצל קרדיולוג העוסק בנושא. בברכה ד"ר נחום פרידברג

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ההתעלפות-גורמת נזק?חוסר חמצן במוח?
  • מחפש מזור
  • 22/08/2015 14:22
  • תודה על התשובה הרחבה דוקטור- אבל עוד שאלה אחת בנושא זה- אם הגעתי למצב של התעלפות,רק מהסיבה הזו-זה אומר שהלב עבד כלכך מהר ולא הגיע חמצן למוח-זה מה שאני מבין מזה,אז עלול היה להגמר רע מאוד לפי הסימנים האלו אם הייתי מתמוטט-יש הגיון בשאלתי?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תודה רבה דוקטור פרידברג על המידע והעצות ----
  • מחפש מזור
  • 23/08/2015 12:09

  מאמרים לפי נושא הפרעות בקצב הלב

    
צוות מדענים מאוניברסיטת סטנפורד פיתח מודל חדשני המאפשר דחיסה של התקן לבבי על כל מרכיביו, לגודל של פחות ממילימטר אחד. הפיתוח החדש המבוסס על אנרגיה אלחוטית פותר את הצורך בהחלפת סוללה. האנרגיה החשמלית...
הוא אחד המינרלים החשובים ביותר לתפקוד הגוף, אבל משום מה אין מספיק מודעות לחשיבותו. אך מחסור חמור בו יכול להביל למוות. אז האם יש לכם מספיק מגנזיום? מגנזיום הוא אחד המינרלים החשובים לגופנו. כל איבר ב...
בלב קיימת מערכת הולכה חשמלית פנימית השולטת על קצב הלב. כל פעימת לב נוצרת על-ידי התפשטות של אות חשמלי מהחלק העליון של הלב עד לחלקו התחתון. מעבר של אות חשמלי זה הוא שגורם לשריר הלב להתכווץ ולהזרים דם.&n...
סטודנטים מארה"ב פיתחו סמארטפון שעשוי לשנות את עולם הרפואה ולחסוך לכם את הצורך לראות רופא. הסמארטפון העתידי לא ישמש רק לשיחות וגלישה באינטרנט, אלא גם יבצע עבורכם בדיקות לב, אולטרה סאונד ולחץ דם. מציאות...
החל מגיל 40, יש כמה בדיקות שחשוב מאוד שתבצעו כדי לשמור על הבריאות, בנוסף לבדיקות שחשוב לבצע בכל גיל. מגיל זה חשוב מאוד להקפיד ולהיות במעקב אצל רופא המשפחה, שכן זיהוי מוקדם של מחלות מעלה משמעותית את יע...
עומס הוא דבר שגרתי בבתי חולים בישראל. הצפיפות, שעות ההמתנה הארוכות ומחסור בצוות רפואי יוצרים פגיעה באיכות הטיפול. כל מטופל שמאושפז בבית חולים אמור להיות תחת מעקב רציף של הצוות הרפואי, אך המציאות אחרת ...
חברת ביוטרוניק הודיעה על ביצוע ההשתלות הראשונות בעולם של דפיברילטור דו-חדרי (CRTD) עם אלקטרודה ארבע-קוטבית שמאושר לביצוע סריקות MRI. ההשתלות בוצעו בבתי חולים מרכזיים בגרמניה, שווייץ, ודרום אפריקהבצירו...






רופאים בתחום
ד"ר טוביה בן גל ד"ר טוביה בן גל
מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין קרא עוד
ד"ר אהרון גליק ד"ר אהרון גליק
מומחה לקרדיולוגיה קרא עוד

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל