הפרעות בקצב הלב (arrhythmia)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

פעימת לב לא רגילה או שלא במקומה היא הפרעת קצב. הפרעת קצב יכולה להיות משולבת  עם קצב לב לא נורמלי (דופק מהיר או דופק איטי - טאכיאריתמיה או ברדיאריתמיה בהתאמה). הפרעות קצב הם גורם נפוץ מאד לאשפוז.

ישנם סוגים רבים של הפרעות קצב:

התכווצות עליה מוקדמת – התכווצות נוספת שמקורה בהתכווצות מוקדמת של העליה. מדובר בתופעה שפירה וללא השפעות קליניות.

התכווצות חדרית מוקדמת – מדובר בסוג הנפוץ ביותר של הפרעות הקצב. מצב זה מתרחש בחולי לב ובאנשים ללא מחלת לב ידועה (מדובר ב"החמצת פעימה" כפי שמתואר בדרך כלל באוכלוסיה). המצב יכול להגרם מלחץ, צריכת קפאין או ניקוטין ופעילות דופנית מאומצת.
לעיתים אף מדובר בהפרעת קצב שנובעת מבעיות בריכוז האלקטרוליטים בדם או הפרעות הולכה במערכת החשמלית של הלב. אנשים עם מספר רב של התכווצויות חדריות מוקדמות או אנשים עם סימנים קליניים – צריכים לעבור הערכה מלאה של תפקוד הלב. חשוב לציין כי ברוב המוחלט של המקרים, מדובר במצב אשר לא דורש טיפול רפואי.

פרפור עליות – מדובר במצב נפוץ בו העליה מתכווצת במהירות גבוהה מאד שלרוב אינה יעילה.

רפרוף עליות – מדובר במצב יותר מאורגן וסדיר מאשר פרפור עליות. לרוב רפרוף קורה בחולי לב או באנשים לאחר ניתוחי לב. יש חשש להתדרדרות לפרפור עליות.

טכיקרדיה על-חדרית התקפית – דופק מהיר, בדר"כ בקצב סדיר. הפרעת הקצב מתרחשת בהתקפים ומקורה במיקום גבוה מחדרי הלב. מצב זה יכול לנבוע או מדרך הולכה נוספת וחריגה מהעליה לחדר או ממעגל הולכה נוסף בתוך ה av node.

טכיקרדיה חדרית – דופק מהיר הנובע מהחדרים. הדופק המהיר מונע מהלב להתרוקן כראוי לתוך המערכת העורקית ולכן תפוקת הלב יורדת משמעותית. מדובר בהפרעת קצב חמורה אשר מקורה לרוב במחלות לב שונות.

פרפור חדרים – מצב חירום חמור. החדרים אינם מתכווצים כראוי כתוצאה ממקורות רבים של גירוי חשמלי היוצא מתוך החדר. תפוקת הלב היא אפסית ויש לטפל בהפרעה זו בהחייאה ו דה-פיברילציה.

סינדרום QT ארוך – כאשר הזמן הדרוש לשריר הלב להתכווץ ולהשתחרר הינו מוארך. מצב זה מעלה את הסיכון להפרעת קצב מסוג "torsade de pointes” - מצב מסכן חיים ממשפחת הטכיקרדיה החדרית.

ברדיאריתמיות – הפרעות קצב המשולבות בקצב לב נמוך. לרוב מהפרעות במערת ההולכה החשמלית בלב. סוגים נפוצים הם חסם לבבי (חלקי / מלא) ובעיות תפקוד בSA node.
 

סימפטומים


למרות שהפרעות קצב יכולות להיות ללא השפעה קלינית או סימפטומים, הסימפטומים הנפוצים הם:

- דפיקות לב (פלפיטציות) – תחושת של החמצת פעימה או שהלב "רץ" מהר מידי.
-תחושה של מכות בחזה.
-סחרחורות.
- עילפון.
- קוצר נשימה.
- חוסר נוחות בחזה.
- חולשה ועייפות.
 

סיבות וגורמי סיכון

הפרעות קצב יכולות להגרם ממספר רב של גורמים:

- מחלות של העורקים הכליליים שתפקידם לספק דם ללב.
- הפרעות בריכוז המלחים בדם (בעיקר אשלגן, נתרן ומגנזיום).
- מחלות הגורמות לשינויים בשריר הלב.
- מצב שלאחר התקף לב ואוטם שריר הלב.
- תהליכי ריפוי וצלקות שלאחר ניתוחי לב או פרוצדורות פולשניות בלב.
 




פורום ניתוחי לב

ד"ר דוד יעקובי

ד"ר דוד יעקובי
מתמחה בניתוחי לב, מחלקת ניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי ע"ש "וולפסון" תחומי עיסוק קליני: ניתוחי מעקפים, ניתוחי מסתמים, ניתוחי לב ילדים. עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • הפסקת קומדין עם מסתם אורטלי
  • יוסף
  • 14/01/2017 21:05
  • שלום רב אני בן 30 לפני 10 שנים עברתי ניתוח להחלפת מסתם אורטלי עקב אי ספיקת לב קשה. כעת יש לי כעבי בטן חזקים הומל על קולונוסקפיה. על מנת לבצע את הבדיקה עלי להפסיק עם קומדין ולעבור חזריקות קלקסן. וההפסיר יום לפני גם אותו. אני מאוד חושש לקרישי דם? מה הסיכון ? מהיא מנת קלקסן, אני לוקח 12.5 מ"ג קומדין על מנצ להגיע ל 2.6 INR בנוסף יש לי קרישת יתר והומל על אספירין אחרי אירוע של קריש דם בעין. תודה מראש מחכה לתגובה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • יוסף שלום, סדר הפעולות כפי שהוסבר לך נשמע סביר בהחלט אך עליי להסתייג מעט לאור העבר הרפואי שלך כפי שתיארת אותו. במידה והקולונוסקופיה אינה דחופה הייתי ממליץ לפנות לרופא המטולוג במידה ולא פנית עד כה (קרישיות יתר, קריש דם בעין) ויחד איתו לגבש את משטר דילול הדם האולטימטיבי עבורך מסביב לבדיקה. איו צורך לציין כי אינני נכנס לסוגיית נחיצות הבדיקה עצמה (תועלת לעומת סיכונים) ומניח שאתה מטופל ע״י רופאים אשר מבינים את הסיכונים של הבדיקה בהקשר למסתם התותב ולמרות זאת רואים צורך בביצועה. בכל אופן יש להשאר בקשר עם הקרדיולוג המטפל. בברכת רפואה שלמה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תיקון מסתם וביצוע MAZE
  • דני
  • 04/01/2017 23:00
  • שלום רב, אמי בת ה-61 ביצעה אקו לב עם הסיכום הבא: חדר שמאלי בגודל והתכווצות גלובלית ואיזורית תקינה. פרפור עליות, חדר ימני מעט מורחב והיפוקינטי. מסתם מיטרלי מיקסומטוטי עם צניחה של שני העלים, אי ספיקה בינונית-קשה, אי ספיקה טריקוספידלית בינונית. אין עדות ליתר לחץ דם ריאתי בחומרה בינונית. הגדלה של העליה השמאלית והימנית. אני מבין שזהו אינו תחליף לייעוץ יותר מעמיק אך הייתי רוצה אם אפשר לדעת בקוים כלליים על פי מקרים דומים: 1) האם במקרה כזה ביצוע הניתוח הוא דחוף או שיכול לחכות מספר שנים? 2) במידה ומחכים, אילו השלכות בריאותיות זה יכול לגרום? 3) האם מספיק למשל להיות במעקב כל מספר חודשים אצל הקרדיולוג ולבצע אקו לב? 4) אם כרגע ניתן לתקן את המסתם, האם המתנה יכולה לגרום לכך שיהיה צריך להחליפו? תודה רבה מראש.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דני שלום, כפי שניתן להבחין האקו הנוכחי אינו תקין וכמובן דורש התייחסות/בירור נוסף. על פי האקו אימך סובלת מאי-ספיקה של המסתם המיטרלי (לא מצויין האם הדבר היה ידוע בעבר) בדרגה בינונית-קשה אך ניתן לשאר כי הבעיה אינה חדשה ע״פ הפרפור שבמקרים מסויימים מבטא את הכרוניות של המחלה. עליכם להתייעץ עם הקרדיולוג המטפל על מנת לבדוק מספר דברים, ביניהם: - את הפתולוגיה המדויקת של המסתם (לפעמים מעדיפים לעשות אקו דרך הושט)- - להגיע לאיזון תרופתי אופטימלי. - לבדוק את נחיצותם של מדללי דם (בשל הפרפור) לשאלותייך: 1) במידה ואימך נטולת תסמינים והקרדיולוג המטפל אינו התרשם כי היא סובלת מאי-ספיקת לב אז הניתוח אינו דחוף. (דחוף= חייב להעשות תוך כדי האשפוז הנוכחי במידה וישנו כזה) 2) במידה ויהיה צורך בניתוח בשבועות הקרובים (לא אני קובע מטבע הדברים) בתקופה זו אימך יכולה להגיע לאי ספיקת לב ולניתוח במצב פחות אופטימלי. 3) התשובה לשאלה זו היא פונקציה של הממצאים אשר אין לי אותם במלואם. 4) התשובה היא כן בטווח הארוך, תלוי בפתולוגיה. אשמח לעזור גם בהמשך, בברכת רפואה שלמה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הרחבת האאורטה בתסמונת מרפן והשוואה בין אקו לב
  • ניר
  • 01/01/2017 11:31
  • שלום רב, אני עם חשד לתסמונת מרפן והבנתי שכאשר האאורטה מגיעה ל-4.5 ומעלה או הרחבה של 3 מ"מ בשנה זו אינדיקציה לניתוח. במאמר רפואי אחד של תל השומר קראתי על הרחבה של 3 מ"מ בשנה ובמאמר באיכילוב נכתב הרחבה של 1 ס"מ בשנה. מה נכון? כשמדברים על הרחבת האאורטה מתכוונים ל: "aortic root/sinuses" או "procimal ascending aorta"? מה זה כל אחד? איך ניתן לצרף פה את הקובץ המלא של אקו לב? בשנת 2015 נכתב: aortic root/sinuses: 2.7 cm ו-proximal ascending aorta: 2.3 cm לעומת זאת בשנת 2016 נכתב: aortic root/sinuses: 2.5 cm ו-proximal ascending aorta: cm 2.5 . אם כך aortic root ירדה בשנה ב-2 מ"מ ו-proximal ascending aorta עלתה ב-2 מ"מ. האם אחד יכול לרדת ולעלות והאם משמעות של עלייה של 2 מ"מ בשנה של האאורטה זה התקרבות לניתוח (כלומר אם היה מתרחב בעוד 1 מ"מ ל-3 מ"מ זו אינדיקציה לניתוח?) יש לי פקטוס קרינטום. ושנולדתי נכתב שיש לי אוושה סיסטולית רכה בבסיס הלב דרגה 2/6 ובמחיצה הבין פרוזדורית נמצא פורמן פתוח בקוטר של 3 מ"מ. דלף בינוני משמאל לימין. חדר ימני מוגדל במידה קלה. חדר שמאל והאורטה תקינים. פעילות הלב תקינה, פיצול תקין וזז של קול שני. p2 תקין. אין כחלון ואין סימני אי ספיקת לב. לא נמצא pda. נאמר לי שזה נסגר והסתדר מעצמו. צילום חזה: אוורור יתר,לא הודגם תסנין או תהליך מוקדי בריאות. זוויות הסרעפות חופשיות. צל הלב אינו מוגדל. סיכום אקו לב 2016: חדר שמאלי בגודל והתכווצות גלובלית ואיזורית תקינה, תבנית המילוי תקינה, חדר ימני בגודל והתכווצות תקינה,מבנה ותפקוד המסתמים תקין, לא הודגם פרולפס של מסתם מיטרלי, אין עדות ליתר לחץ דם ריאתי, ללא הגדלה של העליה השמאלית, שורש האאורטה והאאורטה העולה ברוחב תקין." סיכום אקו לב 2015: "חדר שמאל בגודל תקין, תפקודו הגלובלי והאיזורי תקינים,תפקוד דיאסטולי תקין, עליות בגודל תקין. חדר ימין בגודל ותפקוד תקינים, לא ניתן להעריך ל"ד ריאתי בהעדר סינגל TR. מבנה ותפקוד המסתמים תקין. תודה רבה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ניר שלום, מטבע הדברים קשה להתייחס לכל הנתונים שהצגת (למרות שרובם בגבולות הנורמה) אך אדריך אותך במספר אופנים: 1) כתבת כי ישנו חשד לתסמונת מרפן, כדאי מאוד לגשת ולשלול או לאשש חשד זה. הייתי ממליץ בחום על מרפאת מרפן בתל-השומר, ד״ר עמי שיינפלד. 2) האאורטה אכן יכולה לגדול עם השנים אך בדרך כלל אינה קטנה איתן, מדובר במדידות במרווחי זמן שונים ואולי אף בשיטות שונות (אקו לב לעומת CT חזה עם חוזר ניגוד) 3) נהוג לחלק את המטופלים הסובלים מהרחבה של האאורטה העולה ל-3 קבוצות: א) ספורדי (ללא מחלות נלוות כגון: מרפן) ב) מטופלים בעלי מסתם אאורטלי דו-צניפי. ג) מטופלים בעלי מום ברקמות הרכות (כגון: מרפן וכו׳) לכל קבוצה קריטרניונים שונים לניתוח אלקטיבי, כאשר כמובן קבוצה ג׳ נופלת בסיכון הגבוה ביותר ונוהגים לנתח כבר ב-4.5-5.0 ס״מ. אנא פנה לקרדיולוג המטפל כל מנת שיפנה אותך למרפאה המדוברת. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • המשך מרפן
  • ניר
  • 01/01/2017 16:07
  • לד״ר דוד יעקובי שלום רב ותודה על המענה המהיר. אני אכן במעקב אצל ד״ר שיינפלד, אך התור עוד חודש ועקב הרחבה של 2 מ״מ בשנה חששתי שמצבי קרוב לניתוח. קראתי במאמר של ד״ר שיינפלד ואהוד רענני שמספיק הרחבה של 3 מ״מ בשנה גם אם לא מגיעים ל-4.5 ס״מ בשביל לנתח. נאמר לי ע״י גנטיקאי שיש לי סימן קרדינלי במערכת השלד והשריר מעל 7 בסולם , אך גם אם אערוך בדיקת דם גנטית ותמצא המוטציה עדיין לא ניתן לאבחן סופית כבעל תסמונת מרפן כי נדרש מעורבות עיקרית נוספת: בלב (יצא אצלי תקין) או בעיניים ( נקע/תזוזה של עדשה ואצלי יש רק סימן משני של לחץ תוך עיני גבוה ,קוצר ראיה וחשד לגלאוקומה) . הומלץ לי cta/mra לאורך האאורטה כולה כל כמה שנים מלבד אקו לב כל שנה. הבנתי שד״ר חמדן אשרף מומחה בדימות ושפרופסור מיכאל ארד מומחה גם בגנטיקה של מחלות לב. להיפגש עם שניהם כי לכל אחד התמחות שונה? http://www.themedical.co.il/Article.aspx? f=19&s=2&id=234 http://www.tasmc.org.il/Operations/Pages/Marfan-Syndrome.aspx תודה רבה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שוב שלום, אכן המאמרים מוכרים לי, מדובר במחלקה מצויינת עם נסיון גדול. נראה כי במקרה שלך טרם הגיעו למסקנות בנוגע לאבחנה וכן בנוגע לצורך בניתוח בשלב זה. CTA ו-MRA הינן בדיקות מצויינת לאיבחון ומעקב אחר הרחבה של האאורטה העולה ולכן הייתי רק מחזק המלצה זו. בקשר לרופאים אשר צריכים להיות מעורבים, לעניות דעתי הגורמים שאמורים לקבוע במקרה שלך הם הקרדיולוג המטפל וד״ר שיינפלד. שילוב של השניים יבטיח שלא תיפול בין הכיסאות. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

  מאמרים לפי נושא הפרעות בקצב הלב

    
צוות מדענים מאוניברסיטת סטנפורד פיתח מודל חדשני המאפשר דחיסה של התקן לבבי על כל מרכיביו, לגודל של פחות ממילימטר אחד. הפיתוח החדש המבוסס על אנרגיה אלחוטית פותר את הצורך בהחלפת סוללה. האנרגיה החשמלית...
הוא אחד המינרלים החשובים ביותר לתפקוד הגוף, אבל משום מה אין מספיק מודעות לחשיבותו. אך מחסור חמור בו יכול להביל למוות. אז האם יש לכם מספיק מגנזיום? מגנזיום הוא אחד המינרלים החשובים לגופנו. כל איבר ב...
בלב קיימת מערכת הולכה חשמלית פנימית השולטת על קצב הלב. כל פעימת לב נוצרת על-ידי התפשטות של אות חשמלי מהחלק העליון של הלב עד לחלקו התחתון. מעבר של אות חשמלי זה הוא שגורם לשריר הלב להתכווץ ולהזרים דם.&n...
סטודנטים מארה"ב פיתחו סמארטפון שעשוי לשנות את עולם הרפואה ולחסוך לכם את הצורך לראות רופא. הסמארטפון העתידי לא ישמש רק לשיחות וגלישה באינטרנט, אלא גם יבצע עבורכם בדיקות לב, אולטרה סאונד ולחץ דם. מציאות...
החל מגיל 40, יש כמה בדיקות שחשוב מאוד שתבצעו כדי לשמור על הבריאות, בנוסף לבדיקות שחשוב לבצע בכל גיל. מגיל זה חשוב מאוד להקפיד ולהיות במעקב אצל רופא המשפחה, שכן זיהוי מוקדם של מחלות מעלה משמעותית את יע...
עומס הוא דבר שגרתי בבתי חולים בישראל. הצפיפות, שעות ההמתנה הארוכות ומחסור בצוות רפואי יוצרים פגיעה באיכות הטיפול. כל מטופל שמאושפז בבית חולים אמור להיות תחת מעקב רציף של הצוות הרפואי, אך המציאות אחרת ...
חברת ביוטרוניק הודיעה על ביצוע ההשתלות הראשונות בעולם של דפיברילטור דו-חדרי (CRTD) עם אלקטרודה ארבע-קוטבית שמאושר לביצוע סריקות MRI. ההשתלות בוצעו בבתי חולים מרכזיים בגרמניה, שווייץ, ודרום אפריקהבצירו...
מספר שעות העבודה בישראל גבוה במידה ניכרת מהממוצע במדינות ה- OECD. רק לאחרונה נמצא כי בתל אביב עובדים יותר שעות מאשר בניו יורק, לונדון או פריז – כ-40 שעות בשבוע בממוצע. נתונים אלו מדאיגים במיוחד לאור ת...
במסגרת הפעילות של משרד הבריאות למען קידום אורח חיים בריא, יצא סרטון חדש שעוסק בתזונה בריאה, בדגש על נושא הכריכים והקמח המלא. שורת מחקרים שנערכו בעשור האחרון בקרב מיליוני נבדקים ברחבי העולם ה...






רופאים בתחום
ד"ר מיכאל ברנט ד"ר מיכאל ברנט
קרדיולוג ילדים קרא עוד
ד"ר טוביה בן גל ד"ר טוביה בן גל
מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין קרא עוד
הכי נצפים
מתאפקים לשירותים? 8 טעויות שעושים בעבודה - ועולות בבריאות

מתאפקים לשירותים? 8 טעויות שעושים בעבודה - ועולות בבריאות

להמשך קריאה >>
"רוצה בן? תאכלי אבוקדו": כל האמת על קביעת מין הילוד

"רוצה בן? תאכלי אבוקדו": כל האמת על קביעת מין הילוד

להמשך קריאה >>
לא סתם טיפול שיניים: הצערת הפנים על ידי דנטל פייס ליפטינג

לא סתם טיפול שיניים: הצערת הפנים על ידי דנטל פייס ליפטינג

להמשך קריאה >>

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל