x סגור

הפרעות בקצב הלב (arrhythmia)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

פעימת לב לא רגילה או שלא במקומה היא הפרעת קצב. הפרעת קצב יכולה להיות משולבת  עם קצב לב לא נורמלי (דופק מהיר או דופק איטי - טאכיאריתמיה או ברדיאריתמיה בהתאמה). הפרעות קצב הם גורם נפוץ מאד לאשפוז.

ישנם סוגים רבים של הפרעות קצב:

התכווצות עליה מוקדמת – התכווצות נוספת שמקורה בהתכווצות מוקדמת של העליה. מדובר בתופעה שפירה וללא השפעות קליניות.

התכווצות חדרית מוקדמת – מדובר בסוג הנפוץ ביותר של הפרעות הקצב. מצב זה מתרחש בחולי לב ובאנשים ללא מחלת לב ידועה (מדובר ב"החמצת פעימה" כפי שמתואר בדרך כלל באוכלוסיה). המצב יכול להגרם מלחץ, צריכת קפאין או ניקוטין ופעילות דופנית מאומצת.
לעיתים אף מדובר בהפרעת קצב שנובעת מבעיות בריכוז האלקטרוליטים בדם או הפרעות הולכה במערכת החשמלית של הלב. אנשים עם מספר רב של התכווצויות חדריות מוקדמות או אנשים עם סימנים קליניים – צריכים לעבור הערכה מלאה של תפקוד הלב. חשוב לציין כי ברוב המוחלט של המקרים, מדובר במצב אשר לא דורש טיפול רפואי.

פרפור עליות – מדובר במצב נפוץ בו העליה מתכווצת במהירות גבוהה מאד שלרוב אינה יעילה.

רפרוף עליות – מדובר במצב יותר מאורגן וסדיר מאשר פרפור עליות. לרוב רפרוף קורה בחולי לב או באנשים לאחר ניתוחי לב. יש חשש להתדרדרות לפרפור עליות.

טכיקרדיה על-חדרית התקפית – דופק מהיר, בדר"כ בקצב סדיר. הפרעת הקצב מתרחשת בהתקפים ומקורה במיקום גבוה מחדרי הלב. מצב זה יכול לנבוע או מדרך הולכה נוספת וחריגה מהעליה לחדר או ממעגל הולכה נוסף בתוך ה av node.

טכיקרדיה חדרית – דופק מהיר הנובע מהחדרים. הדופק המהיר מונע מהלב להתרוקן כראוי לתוך המערכת העורקית ולכן תפוקת הלב יורדת משמעותית. מדובר בהפרעת קצב חמורה אשר מקורה לרוב במחלות לב שונות.

פרפור חדרים – מצב חירום חמור. החדרים אינם מתכווצים כראוי כתוצאה ממקורות רבים של גירוי חשמלי היוצא מתוך החדר. תפוקת הלב היא אפסית ויש לטפל בהפרעה זו בהחייאה ו דה-פיברילציה.

סינדרום QT ארוך – כאשר הזמן הדרוש לשריר הלב להתכווץ ולהשתחרר הינו מוארך. מצב זה מעלה את הסיכון להפרעת קצב מסוג "torsade de pointes” - מצב מסכן חיים ממשפחת הטכיקרדיה החדרית.

ברדיאריתמיות – הפרעות קצב המשולבות בקצב לב נמוך. לרוב מהפרעות במערת ההולכה החשמלית בלב. סוגים נפוצים הם חסם לבבי (חלקי / מלא) ובעיות תפקוד בSA node.
 
רופא קרדיולוג בכיר במערך מכון הלב של המרכז הרפואי תל- אביב

סימפטומים


למרות שהפרעות קצב יכולות להיות ללא השפעה קלינית או סימפטומים, הסימפטומים הנפוצים הם:

- דפיקות לב (פלפיטציות) – תחושת של החמצת פעימה או שהלב "רץ" מהר מידי.
-תחושה של מכות בחזה.
-סחרחורות.
- עילפון.
- קוצר נשימה.
- חוסר נוחות בחזה.
- חולשה ועייפות.
 

סיבות וגורמי סיכון

הפרעות קצב יכולות להגרם ממספר רב של גורמים:

- מחלות של העורקים הכליליים שתפקידם לספק דם ללב.
- הפרעות בריכוז המלחים בדם (בעיקר אשלגן, נתרן ומגנזיום).
- מחלות הגורמות לשינויים בשריר הלב.
- מצב שלאחר התקף לב ואוטם שריר הלב.
- תהליכי ריפוי וצלקות שלאחר ניתוחי לב או פרוצדורות פולשניות בלב.
 




פורום קרדיולוגיה

ד"ר אלכס גביש

ד"ר אלכס גביש מטפל בחולי לב מזה כ-30 שנה
ד"ר אלכס גביש מטפל בחולי לב מזה כ-30 שנה, יועץ של קופות החולים בירושלים מזה 22 שנה , עוקב במרפאות אחרי כ-15000 חולים חוזרים, מנהל מחקרים על תרופות חדישות מזה כ-20 שנה, מטפל במקרים של: עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • דלקת כרום הלב - פריקרדיטיס
  • בני
  • 21/07/2014 11:18
  • שלום. אני כרגע מחלים ומשתקם מדלקת כרום הלב.
    כבר משהו כמו חודשיים שאני נוטל תרופות באופן סדיר ויום יומי.

    אני חייב לציין שלפני המקרה הייתי עושה המון המון ספורט.
    ריצות ארוכות, מכון כושר, משחק כדורסל באופן פעיל וקבוע.

    *ברצוני לשאול, איך אני יכול לחזור לכושר ולהתחיל לחיות את חיי בשגרה שלפני המקרה.

    תודה.בני

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • קסרלטו
  • דב בן דב
  • 15/07/2014 19:41
  • מה קורה אם יום אחד לא לוקחים את הגלולה בשעה הנכונה , אלא שעה קודם או שעה מאוחר יותר ? ומה קורה אם יום אחד שוכחים בכלל לקחת את הכדור?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דב, שלום רב. היתרון של קסרלטו שהוא נלקח פעם ביממה - הינו גם חסרון במידה ושכחת לקחת ביום מסוים. מצד שני שינוי של שעה-2 - איננו בעל משמעות

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דופק מהיר
  • לינוי
  • 21/06/2014 12:23
  • היי ד"ר אלכס,
    אני בת 20 סובלת ממגרנות, בשנה האחרונה פיתחתי אלרגיה מסויימת לקפה (שמקל עליי בעת התקף), שמתבטאת בדופק מהיר שיכול להימשך בין יום עד 3 ימים.
    בנוסף אני לוקחת 2 כדורי אקסידול בעת התקף שמכיל גם הוא הרבה קפאין וגם גורם לי לכך.
    לפעמים הדופק המהיר מתלווה אחרי שתיית קפה בכאבי בטן והזעה.

    בלי קשר לכך יש לי דופק מהיר כ90-110 פעימות במנוחה. לפעמים יש לי דופק של כ-120 וזה משתק אותי למיטה ואני מרגישה שכל תזוזה או שינוי תנוחה רק מחמיר את זה, בעיקר אחרי אכילה או שתיית קפה.
    היו לי בשנה האחרונה 2 התקפים חמורים אף יותר שהגעתי למיון בגלל שהרגשתי שאני עומדת להתעלף ולא ידעו ממה זה נגרם לי. התקף 1 נגרם לי אחרי אכילה- הרגשתי שאני עומדת להתעלף ושהדופק מאוד מהיר. ההתקף השני היה לאחר שתייה מרובה של קפה ונטילת אקסידול.
    הרופאה שלי טוענת שזה נובע מחרדות למרות שאיני חושבת כך.
    ביצעתי הולטר שיצא תקין, א.ק.ג גם תקין.
    הרופאה שלי הביאה לי אלטרולרט ולא התחלתי ליטול כי לא הבנתי למה אני צריכה נוגדי דיכאון, בנוסף רשום באלון התרופה שהיא עושה דופק מהיר. ממה ההתקפים הללו יכולים לנבוע (מלבד הקפה),

    רציתי לשאול בבקשה,
    איך ניתן להמשיך בבדיקות?
    האם זה נכון ליטול את האלטרולרט בשביל הורדת הדופק? או שיש תרופות אחרות שיכולות לעזור?
    האם מותר לי לבצע פעילות גופנית?


    תודה רבה!

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לינוי, שלום רב. אני ממליץ להמשיך ברור על ידי בצוע בדיקת אקו-דופלר, הבודקת את תפקוד הלב והמסתמים שבו, וכן על ידי מבחן מאמץ, הבודק את תגובת הגוף לפעילות מאומצת. רשמת שההולטר היה תקין, האם היה אירוע כפי שתיארת בזמן מעקב ההולטר ? אם לא - יש לשקול בצוע הולטר חוזר. נראה לי שפעילות גופנית יכולה רק לשפר את מצבך, ואם הבדיקות שציינתי יהיו תקינות - תוכלי לקבל אישור רפואי לפעילות במכון.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בדיקת הולטר
  • לינוי
  • 21/06/2014 19:40
  • תודה רבה על המענה דוקטור.
    מצורפות תוצאות בדיקת ההולטר, אשמח לשמוע את דעתך האם יש מקום לבדיקה נוספת?
    בנוסף שמעתי על דבר שנקרא טכיקרדיה, יכול להיות שזה קשור?

    הקצב הבסיסי: קצב סינוס
    מהירות מינימלית: 65
    מהירות מקסימאילית: 151
    מהירות ממוצעת: 88
    הפרעות קצב חדריות VPC’S: לא נצפו.
    הפרעות קצב על חדריות APC‘S: נצפו סה''כ 3 APC'S במשך הבדיקה .
    הפרעות הולכה: מרווח PR קצר. לא נצפו גלי דלתא. יש צורך לאמת מימצא זה בא.ק.ג רגיל.
    פעילות קוצב:
    שינויים משמעותיים בקטע st: לא נצפו.
    תלונות הנבדק: לא נצפו.
    הממצאים בהתאם לתלונות:
    הערות/סיכום: בשעות אחה'צ נצפה קטע של סנוס טכיקרדיה במהירות מקסימלית עד 151 פעימות לדקה , שנמשך כ 3-4 דקות . ראה שעה 17:01 עמ' 6-8. Short PR Interval.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לינוי, שוב שלום. אני חוזר על שאלתי, שעליה לא ענית "האם היה אירוע כפי שתיארת בזמן מעקב ההולטר ? אם לא - יש לשקול בצוע הולטר חוזר." בכל מקרה, ממצאי ההולטר שצירפת - תקינים. טאכיקרדיה = דופק מעל 100 לדקה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הולטר חוזר
  • לינוי
  • 15/07/2014 20:29
  • היי דר אלכס,
    מכיוון שלא היה אירוע בהמלך ההולטר הקודם ביצעתי הולטר נוסף.
    במהלך הבדיקה הרגשתי כמה פעמים תחושה של דפיקות לב אך איני יכולה להצביע במדויק על הזמנים בהם התופעה מתרחשת.
    אשמח לקבל את דעתך בנוגע לתוצאות ומה זה אומר:

    הקצב הבסיסי: קצב סינוס
    מהירות מינימלית: 61
    מהירות מקסימאילית: 158
    מהירות ממוצעת: 86

    הפרעות קצב חדריות VPC’S:נצפו סה''כ 2 VPC'S במשך הבדיקה.משני מוקדים.( עמ' 6 )

    הפרעות קצב על חדריות APC‘S:נצפו סה''כ 5 APC'S במשך הבדיקה .( עמ' 6 ) נצפו קטעי ATRIAL RHYTHM , לדוגמא: עמ' 15 .

    הפרעות הולכה: לא נצפו.

    פעילות קוצב:

    שינויים משמעותיים בקטע st: לא נצפו.
    הערות/סיכום: בשעה 19:49 נצפה קטע קצר של SINUS TACHYCARDIA במהירות עד 158 פעימות לדקה.( עמ' 9 ,8 ) (-בשעה זו עליתי במדרגות 4 קומות, האם הגיוני שהדופק כה גבוה בפעילות מאומצת? )

    תודה רבה.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לינוי, שוב שלום. ממצאי ההולטר הינם תקינים גם הפעם. כאשר הכושר הגופני לקוי - קצב הלב יכול לעלות מאד בזמן פעילות גופנית. לסיכום: לא נראה שקיימת הפרעה אובייקטיבית בקצב הלב, והתלונות נובעות מההרגשה שלך. פעילות גופנית, קבועה וסדירה - יכולה לשפר את המצב, וכמו גם טיפול העוזר לשלוט על מצבי מתח ולחץ.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום

  מאמרים לפי נושא הפרעות בקצב הלב

    
צוות מדענים מאוניברסיטת סטנפורד פיתח מודל חדשני המאפשר דחיסה של התקן לבבי על כל מרכיביו, לגודל של פחות ממילימטר אחד. הפיתוח החדש המבוסס על אנרגיה אלחוטית פותר את הצורך בהחלפת סוללה. האנרגיה החשמלית...
הוא אחד המינרלים החשובים ביותר לתפקוד הגוף, אבל משום מה אין מספיק מודעות לחשיבותו. אך מחסור חמור בו יכול להביל למוות. אז האם יש לכם מספיק מגנזיום? מגנזיום הוא אחד המינרלים החשובים לגופנו. כל איבר ב...
בלב קיימת מערכת הולכה חשמלית פנימית השולטת על קצב הלב. כל פעימת לב נוצרת על-ידי התפשטות של אות חשמלי מהחלק העליון של הלב עד לחלקו התחתון. מעבר של אות חשמלי זה הוא שגורם לשריר הלב להתכווץ ולהזרים דם.&n...
סטודנטים מארה"ב פיתחו סמארטפון שעשוי לשנות את עולם הרפואה ולחסוך לכם את הצורך לראות רופא. הסמארטפון העתידי לא ישמש רק לשיחות וגלישה באינטרנט, אלא גם יבצע עבורכם בדיקות לב, אולטרה סאונד ולחץ דם. מציאות...
החל מגיל 40, יש כמה בדיקות שחשוב מאוד שתבצעו כדי לשמור על הבריאות, בנוסף לבדיקות שחשוב לבצע בכל גיל. מגיל זה חשוב מאוד להקפיד ולהיות במעקב אצל רופא המשפחה, שכן זיהוי מוקדם של מחלות מעלה משמעותית את יע...
עומס הוא דבר שגרתי בבתי חולים בישראל. הצפיפות, שעות ההמתנה הארוכות ומחסור בצוות רפואי יוצרים פגיעה באיכות הטיפול. כל מטופל שמאושפז בבית חולים אמור להיות תחת מעקב רציף של הצוות הרפואי, אך המציאות אחרת ...






חפשו בפורטל infomed
אנא בחרו סוג מומחה








רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר אהרון גליק ד"ר אהרון גליק
מומחה לקרדיולוגיה...קרא עוד
פרופ' בזיל לואיס פרופ' בזיל לואיס
מנהל מערך המחקר הקרד...קרא עוד

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל