x סגור

הפרעות בקצב הלב (arrhythmia)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

פעימת לב לא רגילה או שלא במקומה היא הפרעת קצב. הפרעת קצב יכולה להיות משולבת  עם קצב לב לא נורמלי (דופק מהיר או דופק איטי - טאכיאריתמיה או ברדיאריתמיה בהתאמה). הפרעות קצב הם גורם נפוץ מאד לאשפוז.

ישנם סוגים רבים של הפרעות קצב:

התכווצות עליה מוקדמת – התכווצות נוספת שמקורה בהתכווצות מוקדמת של העליה. מדובר בתופעה שפירה וללא השפעות קליניות.

התכווצות חדרית מוקדמת – מדובר בסוג הנפוץ ביותר של הפרעות הקצב. מצב זה מתרחש בחולי לב ובאנשים ללא מחלת לב ידועה (מדובר ב"החמצת פעימה" כפי שמתואר בדרך כלל באוכלוסיה). המצב יכול להגרם מלחץ, צריכת קפאין או ניקוטין ופעילות דופנית מאומצת.
לעיתים אף מדובר בהפרעת קצב שנובעת מבעיות בריכוז האלקטרוליטים בדם או הפרעות הולכה במערכת החשמלית של הלב. אנשים עם מספר רב של התכווצויות חדריות מוקדמות או אנשים עם סימנים קליניים – צריכים לעבור הערכה מלאה של תפקוד הלב. חשוב לציין כי ברוב המוחלט של המקרים, מדובר במצב אשר לא דורש טיפול רפואי.

פרפור עליות – מדובר במצב נפוץ בו העליה מתכווצת במהירות גבוהה מאד שלרוב אינה יעילה.

רפרוף עליות – מדובר במצב יותר מאורגן וסדיר מאשר פרפור עליות. לרוב רפרוף קורה בחולי לב או באנשים לאחר ניתוחי לב. יש חשש להתדרדרות לפרפור עליות.

טכיקרדיה על-חדרית התקפית – דופק מהיר, בדר"כ בקצב סדיר. הפרעת הקצב מתרחשת בהתקפים ומקורה במיקום גבוה מחדרי הלב. מצב זה יכול לנבוע או מדרך הולכה נוספת וחריגה מהעליה לחדר או ממעגל הולכה נוסף בתוך ה av node.

טכיקרדיה חדרית – דופק מהיר הנובע מהחדרים. הדופק המהיר מונע מהלב להתרוקן כראוי לתוך המערכת העורקית ולכן תפוקת הלב יורדת משמעותית. מדובר בהפרעת קצב חמורה אשר מקורה לרוב במחלות לב שונות.

פרפור חדרים – מצב חירום חמור. החדרים אינם מתכווצים כראוי כתוצאה ממקורות רבים של גירוי חשמלי היוצא מתוך החדר. תפוקת הלב היא אפסית ויש לטפל בהפרעה זו בהחייאה ו דה-פיברילציה.

סינדרום QT ארוך – כאשר הזמן הדרוש לשריר הלב להתכווץ ולהשתחרר הינו מוארך. מצב זה מעלה את הסיכון להפרעת קצב מסוג "torsade de pointes” - מצב מסכן חיים ממשפחת הטכיקרדיה החדרית.

ברדיאריתמיות – הפרעות קצב המשולבות בקצב לב נמוך. לרוב מהפרעות במערת ההולכה החשמלית בלב. סוגים נפוצים הם חסם לבבי (חלקי / מלא) ובעיות תפקוד בSA node.
 
מנהלת טיפול נמרץ לב ביניים במרכז הרפואי רבין - בילינסון. מתמחה ברפואת לב נשים, בדיקת אקו ומבחני מאמץ

סימפטומים


למרות שהפרעות קצב יכולות להיות ללא השפעה קלינית או סימפטומים, הסימפטומים הנפוצים הם:

- דפיקות לב (פלפיטציות) – תחושת של החמצת פעימה או שהלב "רץ" מהר מידי.
-תחושה של מכות בחזה.
-סחרחורות.
- עילפון.
- קוצר נשימה.
- חוסר נוחות בחזה.
- חולשה ועייפות.
 

סיבות וגורמי סיכון

הפרעות קצב יכולות להגרם ממספר רב של גורמים:

- מחלות של העורקים הכליליים שתפקידם לספק דם ללב.
- הפרעות בריכוז המלחים בדם (בעיקר אשלגן, נתרן ומגנזיום).
- מחלות הגורמות לשינויים בשריר הלב.
- מצב שלאחר התקף לב ואוטם שריר הלב.
- תהליכי ריפוי וצלקות שלאחר ניתוחי לב או פרוצדורות פולשניות בלב.
 




פורום קרדיולוגיה

ד"ר אלכס גביש

ד"ר אלכס גביש מטפל בחולי לב מזה כ-30 שנה
ד"ר אלכס גביש מטפל בחולי לב מזה כ-30 שנה, יועץ של קופות החולים בירושלים מזה 22 שנה , עוקב במרפאות אחרי כ-15000 חולים חוזרים, מנהל מחקרים על תרופות חדישות מזה כ-20 שנה, מטפל במקרים של: עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • פעימות מוקדמות
  • מירי
  • 27/11/2014 10:58
  • שלום דר גביש,
    אובחנתי כסובלת מפעימות מוקדמות בעיקר חדריות (295 ביממה - בעיקר בודדות אך גם בזוגות כפי שעלה בהולטר האחרון שביצעתי. גם באחרים זה פחות או יותר המספר על פני היממה) וטכיקרדיה לפני כשנתיים. איני יודעת אם זה קשור לגילי (בת 44).לפני כשנה הפעימות המוקדמות לוו באירוע VT קצר (שתועד כי הייתי עם לופ רקורדר) הקרדיולוג טען שאין מה להלחץ כי האקו לב תקין והמליץ להתחיל טיפול בנורמלול - פעמיים ביום 25 מ"ג. הנורמלול עד כה סייע באירועי הדופק המהיר ולא היו אירועים חריגים. מדי פעם דופק קצת מהיר אך לא משהו רציני. לגבי הפעימות - יש ימים יותר רגועים ויש ימים בהן הפעימות רבות ומורגשות היטב.
    ביצעתי הולטרים כולל חיבור ללופ ריקורדר לתיעוד הפעימות. וכן ביצעתי במשך כל התקופה הזו מס' פעמים אקו לב- אקו לב תמיד תקין לגמרי.
    בימים האחרונים במיוחד בערב כשאני הולכת לישון - מתחילות פעימות מוקדמות ולאחריהן מגיע דופק מהיר קצת במנוחה (100- 90) אשר לא מלווה בפעימות מוקדמות.
    האם יש קשר בין הדופק המהיר להמצאותן של פעימות מוקדמות? האם כדאי לבצע בדיקות נוספות? האם כדאי להתייעץ לגבי החלפת טיפול תרופתי (כיום נורמלול)? האם יתכן קשר בין המצאות בשלבים ראשונים של גיל המעבר לבין פעימות מוקדמות? אגב, בדיקות דם תקינות כולל ב. התריס.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עליית דופק-זהוי תסמינים-עזרה בבקשה
  • קשוב לגוף
  • 19/11/2014 15:12
  • כמעט מדי ערב,זה מתחיל בהרגשת יובש בגרון,וקושי מסוים בריכוז ותנועה מוטורית.אם אני לא עוצר הכל ונשכב במיטה עם נשימות עמוקות,המצב מחמיר-
    הדופק עולה ל100-120,ועימו הסחרור וחוסר היכולת לנוע-הרגליים נחלשות באופן דרמטי.בפעמים שיצאתי לקרוא לעזרה-זה החמיר באופן דרמטי לדופק של 150-170,והקשיים החמירו באופן בולט.
    יחד עם זאת בדיקות ריאות במאמץ ולב לא הראו ממצאים של אי תקינות-היתכן שיש בעיה בהעברת הדם-והחצמן בכלי הדם עד המוח?

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לקשוב לגופו. הסיפור איננו חד משמעי, וקשה ליחס אותו לבעיה של הלב. מומלץ בצוע מעקב אקג ל-24 שעות בהקדם. במעקב ניתן לשלול או לאמת הפרעה בקצב הלב (האם הקצב המהיר נובע ממחלה של קצב הלב, או שמדובר בתגובה של הלב לגוף) התיאור לא מתאים לבעיה של העברת חמצן.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הבהרה-בדיקת הולטר נעשתה
  • קשוב לגוף
  • 24/11/2014 18:36
  • בבדיקת הולטר (הדופק הגיע בזמן קצר מאוד ל 150)-שלל הקרדיולוג סימנים שמקורם בבעיה בלב-
    שזה מרגיע מעט-מה שלא מרגיע-שאף רופא לא מוכן לתת בדיקה לגבי התסמינים המוקדמים-כדי לטפל במקור לבעיה-מה גורם לגוף להזדקק לדופק ועלייה בנשימה
    בשביל זה אני מבקש ממך קצה חוט כדי לדעת למי לפנות להמשך ברור.הרופא המטפל שלי הרים ידיים.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ושוב שלום לקשוב לגופו. התלונה יכולה להיות עקב השפעה הורמונלית (אנדוקרינולוגיה) או בתחום הנפש, ובאופן נדיר ביותר בגלל דלקת של שריר הלב, אבל אז קצב הלב גבוה גם בזמן מנוחה, ועולה יותר בזמן פעילות.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • פרויקט 5 יחידות לימודים בנושא אנמיה חרמשית ואנמיה מחוסר g6pd
  • שדא שיך יוסף
  • 22/11/2014 13:32
  • שדא, שלום. הנושא של אנמיה קשור להמטולוגיה (תורת הדם) ולא לקרדיולוגיה. בכל מקרה פורום זה מיועד לענות לפונים בנושאי בריאות, ולא בנושאי לימודים.

  • הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לעמוד הפורום

  מאמרים לפי נושא הפרעות בקצב הלב

    
צוות מדענים מאוניברסיטת סטנפורד פיתח מודל חדשני המאפשר דחיסה של התקן לבבי על כל מרכיביו, לגודל של פחות ממילימטר אחד. הפיתוח החדש המבוסס על אנרגיה אלחוטית פותר את הצורך בהחלפת סוללה. האנרגיה החשמלית...
הוא אחד המינרלים החשובים ביותר לתפקוד הגוף, אבל משום מה אין מספיק מודעות לחשיבותו. אך מחסור חמור בו יכול להביל למוות. אז האם יש לכם מספיק מגנזיום? מגנזיום הוא אחד המינרלים החשובים לגופנו. כל איבר ב...
בלב קיימת מערכת הולכה חשמלית פנימית השולטת על קצב הלב. כל פעימת לב נוצרת על-ידי התפשטות של אות חשמלי מהחלק העליון של הלב עד לחלקו התחתון. מעבר של אות חשמלי זה הוא שגורם לשריר הלב להתכווץ ולהזרים דם.&n...
סטודנטים מארה"ב פיתחו סמארטפון שעשוי לשנות את עולם הרפואה ולחסוך לכם את הצורך לראות רופא. הסמארטפון העתידי לא ישמש רק לשיחות וגלישה באינטרנט, אלא גם יבצע עבורכם בדיקות לב, אולטרה סאונד ולחץ דם. מציאות...
החל מגיל 40, יש כמה בדיקות שחשוב מאוד שתבצעו כדי לשמור על הבריאות, בנוסף לבדיקות שחשוב לבצע בכל גיל. מגיל זה חשוב מאוד להקפיד ולהיות במעקב אצל רופא המשפחה, שכן זיהוי מוקדם של מחלות מעלה משמעותית את יע...
עומס הוא דבר שגרתי בבתי חולים בישראל. הצפיפות, שעות ההמתנה הארוכות ומחסור בצוות רפואי יוצרים פגיעה באיכות הטיפול. כל מטופל שמאושפז בבית חולים אמור להיות תחת מעקב רציף של הצוות הרפואי, אך המציאות אחרת ...
חברת ביוטרוניק הודיעה על ביצוע ההשתלות הראשונות בעולם של דפיברילטור דו-חדרי (CRTD) עם אלקטרודה ארבע-קוטבית שמאושר לביצוע סריקות MRI. ההשתלות בוצעו בבתי חולים מרכזיים בגרמניה, שווייץ, ודרום אפריקהבצירו...






רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר אהרון גליק ד"ר אהרון גליק
מומחה לקרדיולוגיה...קרא עוד
פרופ' בזיל לואיס פרופ' בזיל לואיס
מנהל מערך המחקר הקרד...קרא עוד

שאל אותנו שאלה
בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל