הפרעות בקצב הלב (arrhythmia)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

פעימת לב לא רגילה או שלא במקומה היא הפרעת קצב. הפרעת קצב יכולה להיות משולבת  עם קצב לב לא נורמלי (דופק מהיר או דופק איטי - טאכיאריתמיה או ברדיאריתמיה בהתאמה). הפרעות קצב הם גורם נפוץ מאד לאשפוז.

ישנם סוגים רבים של הפרעות קצב:

התכווצות עליה מוקדמת – התכווצות נוספת שמקורה בהתכווצות מוקדמת של העליה. מדובר בתופעה שפירה וללא השפעות קליניות.

התכווצות חדרית מוקדמת – מדובר בסוג הנפוץ ביותר של הפרעות הקצב. מצב זה מתרחש בחולי לב ובאנשים ללא מחלת לב ידועה (מדובר ב"החמצת פעימה" כפי שמתואר בדרך כלל באוכלוסיה). המצב יכול להגרם מלחץ, צריכת קפאין או ניקוטין ופעילות דופנית מאומצת.
לעיתים אף מדובר בהפרעת קצב שנובעת מבעיות בריכוז האלקטרוליטים בדם או הפרעות הולכה במערכת החשמלית של הלב. אנשים עם מספר רב של התכווצויות חדריות מוקדמות או אנשים עם סימנים קליניים – צריכים לעבור הערכה מלאה של תפקוד הלב. חשוב לציין כי ברוב המוחלט של המקרים, מדובר במצב אשר לא דורש טיפול רפואי.

פרפור עליות – מדובר במצב נפוץ בו העליה מתכווצת במהירות גבוהה מאד שלרוב אינה יעילה.

רפרוף עליות – מדובר במצב יותר מאורגן וסדיר מאשר פרפור עליות. לרוב רפרוף קורה בחולי לב או באנשים לאחר ניתוחי לב. יש חשש להתדרדרות לפרפור עליות.

טכיקרדיה על-חדרית התקפית – דופק מהיר, בדר"כ בקצב סדיר. הפרעת הקצב מתרחשת בהתקפים ומקורה במיקום גבוה מחדרי הלב. מצב זה יכול לנבוע או מדרך הולכה נוספת וחריגה מהעליה לחדר או ממעגל הולכה נוסף בתוך ה av node.

טכיקרדיה חדרית – דופק מהיר הנובע מהחדרים. הדופק המהיר מונע מהלב להתרוקן כראוי לתוך המערכת העורקית ולכן תפוקת הלב יורדת משמעותית. מדובר בהפרעת קצב חמורה אשר מקורה לרוב במחלות לב שונות.

פרפור חדרים – מצב חירום חמור. החדרים אינם מתכווצים כראוי כתוצאה ממקורות רבים של גירוי חשמלי היוצא מתוך החדר. תפוקת הלב היא אפסית ויש לטפל בהפרעה זו בהחייאה ו דה-פיברילציה.

סינדרום QT ארוך – כאשר הזמן הדרוש לשריר הלב להתכווץ ולהשתחרר הינו מוארך. מצב זה מעלה את הסיכון להפרעת קצב מסוג "torsade de pointes” - מצב מסכן חיים ממשפחת הטכיקרדיה החדרית.

ברדיאריתמיות – הפרעות קצב המשולבות בקצב לב נמוך. לרוב מהפרעות במערת ההולכה החשמלית בלב. סוגים נפוצים הם חסם לבבי (חלקי / מלא) ובעיות תפקוד בSA node.
 
מומחה לקרדיולוגיה: מסתמי הלב, אי ספיקת לב, וגורמי סיכון – השמנה.

סימפטומים


למרות שהפרעות קצב יכולות להיות ללא השפעה קלינית או סימפטומים, הסימפטומים הנפוצים הם:

- דפיקות לב (פלפיטציות) – תחושת של החמצת פעימה או שהלב "רץ" מהר מידי.
-תחושה של מכות בחזה.
-סחרחורות.
- עילפון.
- קוצר נשימה.
- חוסר נוחות בחזה.
- חולשה ועייפות.
 

סיבות וגורמי סיכון

הפרעות קצב יכולות להגרם ממספר רב של גורמים:

- מחלות של העורקים הכליליים שתפקידם לספק דם ללב.
- הפרעות בריכוז המלחים בדם (בעיקר אשלגן, נתרן ומגנזיום).
- מחלות הגורמות לשינויים בשריר הלב.
- מצב שלאחר התקף לב ואוטם שריר הלב.
- תהליכי ריפוי וצלקות שלאחר ניתוחי לב או פרוצדורות פולשניות בלב.
 




פורום ניתוחי לב

ד"ר דוד יעקובי

ד"ר דוד יעקובי
מתמחה בניתוחי לב, מחלקת ניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי ע"ש "וולפסון" תחומי עיסוק קליני: ניתוחי מעקפים, ניתוחי מסתמים, ניתוחי לב ילדים. עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • אי ספיקה מיטרלית
  • ארז
  • 10/04/2015 11:45
  • שלום רב.. חודש לאחר תיקון מסתם מיטרלי שוב פעם אי ספיקה בינונית במהלך האשפוז פרפור פרוזדורים אשר טופל בפרוקור ושבוע לאחר מכן רפרוף פרוזדורים אשר טופל בהיפוך חשמלי. מהאקו נראה שהמסתם תקין בשלמותו ואין קרע והרופא המליץ לי כרגע על תרופה ממשפחת מעכבי ace עד לאקו ושט בעוד כשבועיים. האם יש סיבה לדאגה לניתוח חוזר? אודה לתשובתך

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ארז שלום, לדאוג לא כדאי, בעיקר לא לאחר ניתוח לב, אך הנושא בהחלט ראוי להתייחסות. במדינות העולם המערבי אחוז תיקוני המסתם המיטרלי המוצלחים עומד על כ-90% בידיים מנוסות. במקרים מסויידים (למשל- פתולוגיה קשה של המסתם וגורמים טכניים אחרים) ישנה אי ספיקה שאריתית לא מבוטלת המחייבת התייחסות במועד שיקבע ע"י הרופאים המטפלים או לחלופין המשך טיפול תרופתי על מנת להקל על התסמינים. בדיקת האקו התוך-ושתי כמובן הכרחית בשלב זה על מנת לאשש/לשלול אי-ספיקה בדרגה בינונית-קשה. עלייך להמשיך ולהתייעץ עם הקרדיולוג המטפל. בברכת רפואה שלמה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שתלים למי שעבר מעקפים
  • מיכל
  • 24/03/2015 08:48
  • לד"ר יעקובי, שלום רב. רציתי לשאול, בעלי עבר נתוח מעקפים לפני כ-11 שנה בגיל 44 ב"ה. הוא לוקח תרופות קבועות נורמיטן ופרבסטטין וכו'. היו לו המון טיפולי שיניים ועקירות לאחרונה. הרופא כל פעם נתן לו אנטיביוטיקה כאשר הוא עשה עקירות בגלל הלב ליתר בטחון. השאלה שלנו היא, עכשיו הוא צריך להחליט על תותבות או שתלים בשיניים הפנימיות, רצינו לשאול, אם יש בעיה לזה למי שעבר מעקפים. כי שתלים, קודחים בתוך העצם, ואני יודעת שיש קשר בין החניכיים ללב. תודה רבה בכבוד רב מיכל

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מיכל שלום, אנטיביוטיקה ניתנת לחולים עם בעיות מסתמיות שונות ומומי לב מולדים על מנת למנוע דלקת של קרום הלב (אנדוקרדיטיס) אין כל אינדיקציה לטיפול אנטיביוטי מניעתי לאחר ניתוח מעקפים מכיוון שלא הוכנסו שתלים מלאכותיים כלל. כמובן שהרופא המטפל רשאי וצריך להחליט כל מקרה לגופו ולכן אינני יכול להחליט במקומו בעניין זה. בכל מקרה- אנטיביוטיקה מניעתית איננה אמורה להזיק ולכן אין מקום לדאגה. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תודה רבה, אבל התכוונתי לשאלה אחרת
  • מיכל
  • 25/03/2015 21:02
  • תודה רבה על התשובה. אבל התכוונתי לשאול בכלל, אם יש בעיה לעשות שתלים למי שעבר מעקפים, כאילו אולי עדיף רק לעשות תותבות שנשלפות, בניגוד לשתלים שאומנם הם יותר מחזיקים מעמד וזה יותר יפה, אבל בכל אופן, קודחים בעצם , אולי יש בעיה עם זה. לא דוקא קשור לאנטיביוטיקה, אלא סתם האם יש קשר ללב, או שאפשר לעשות שתלים כמו כל בן אדם שלא עבר משהו עם הלב. תודה מיכל

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • לשאלתך: אין מניעה להשתלת שיניים תותבות קבועות לאחר ניתוח מעקפים במידה ומצבו הכללי של המטופל מאפשר זאת. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • פרפור פרזדורים
  • רעיה
  • 22/03/2015 16:55
  • שלום.לאמי בת 83 התגלה פרפור פרזדורים .ברקע סבלה מאירועים מוחיים.מקבלת פלביקס.רופא ממליץ על קומדין.אבל קומדין לא נוחה לשימוש.שאלה האם כדאי לבקש מהרופא פרודקסה או שחייבים קודם לנסות קומדין?תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רעיה שלום, כנראה שלרופא המטפל באימך ישנה סיבה טובה לתת לה קומדין מניעתי בעקבות פרפור הפרוזדורים. חשוב לציין כי בחולים אשר סבלו מאירוע מוחי (בהנחה שלא היה מדובר בדמם מוחי אלא באירוע איסכמי) ישנו סיכון גבוה יותר לאירועים חוזרים ולכן חשוב לצמצם ככל הניתן את גורמי הסיכון. עליכם לחשוב ולהתייעץ עם הרופא המטפל על מנת למצוא את הנוסחא הטובה ביותר עבורה. לפדקסה התוויות והתוויות-נגד מסוג שונה אשר איני יכול לאמוד מבלי להכיר את עברה הרפואי. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
לעמוד הפורום

  מאמרים לפי נושא הפרעות בקצב הלב

    
צוות מדענים מאוניברסיטת סטנפורד פיתח מודל חדשני המאפשר דחיסה של התקן לבבי על כל מרכיביו, לגודל של פחות ממילימטר אחד. הפיתוח החדש המבוסס על אנרגיה אלחוטית פותר את הצורך בהחלפת סוללה. האנרגיה החשמלית...
הוא אחד המינרלים החשובים ביותר לתפקוד הגוף, אבל משום מה אין מספיק מודעות לחשיבותו. אך מחסור חמור בו יכול להביל למוות. אז האם יש לכם מספיק מגנזיום? מגנזיום הוא אחד המינרלים החשובים לגופנו. כל איבר ב...
בלב קיימת מערכת הולכה חשמלית פנימית השולטת על קצב הלב. כל פעימת לב נוצרת על-ידי התפשטות של אות חשמלי מהחלק העליון של הלב עד לחלקו התחתון. מעבר של אות חשמלי זה הוא שגורם לשריר הלב להתכווץ ולהזרים דם.&n...
סטודנטים מארה"ב פיתחו סמארטפון שעשוי לשנות את עולם הרפואה ולחסוך לכם את הצורך לראות רופא. הסמארטפון העתידי לא ישמש רק לשיחות וגלישה באינטרנט, אלא גם יבצע עבורכם בדיקות לב, אולטרה סאונד ולחץ דם. מציאות...
החל מגיל 40, יש כמה בדיקות שחשוב מאוד שתבצעו כדי לשמור על הבריאות, בנוסף לבדיקות שחשוב לבצע בכל גיל. מגיל זה חשוב מאוד להקפיד ולהיות במעקב אצל רופא המשפחה, שכן זיהוי מוקדם של מחלות מעלה משמעותית את יע...
עומס הוא דבר שגרתי בבתי חולים בישראל. הצפיפות, שעות ההמתנה הארוכות ומחסור בצוות רפואי יוצרים פגיעה באיכות הטיפול. כל מטופל שמאושפז בבית חולים אמור להיות תחת מעקב רציף של הצוות הרפואי, אך המציאות אחרת ...
חברת ביוטרוניק הודיעה על ביצוע ההשתלות הראשונות בעולם של דפיברילטור דו-חדרי (CRTD) עם אלקטרודה ארבע-קוטבית שמאושר לביצוע סריקות MRI. ההשתלות בוצעו בבתי חולים מרכזיים בגרמניה, שווייץ, ודרום אפריקהבצירו...






רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר אהרון גליק ד"ר אהרון גליק
מומחה לקרדיולוגיה...קרא עוד
פרופ' בזיל לואיס פרופ' בזיל לואיס
מנהל מערך המחקר הקרדיולוגי, חיפה...קרא עוד

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל