הפרעות בקצב הלב (arrhythmia)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

פעימת לב לא רגילה או שלא במקומה היא הפרעת קצב. הפרעת קצב יכולה להיות משולבת  עם קצב לב לא נורמלי (דופק מהיר או דופק איטי - טאכיאריתמיה או ברדיאריתמיה בהתאמה). הפרעות קצב הם גורם נפוץ מאד לאשפוז.

ישנם סוגים רבים של הפרעות קצב:

התכווצות עליה מוקדמת – התכווצות נוספת שמקורה בהתכווצות מוקדמת של העליה. מדובר בתופעה שפירה וללא השפעות קליניות.

התכווצות חדרית מוקדמת – מדובר בסוג הנפוץ ביותר של הפרעות הקצב. מצב זה מתרחש בחולי לב ובאנשים ללא מחלת לב ידועה (מדובר ב"החמצת פעימה" כפי שמתואר בדרך כלל באוכלוסיה). המצב יכול להגרם מלחץ, צריכת קפאין או ניקוטין ופעילות דופנית מאומצת.
לעיתים אף מדובר בהפרעת קצב שנובעת מבעיות בריכוז האלקטרוליטים בדם או הפרעות הולכה במערכת החשמלית של הלב. אנשים עם מספר רב של התכווצויות חדריות מוקדמות או אנשים עם סימנים קליניים – צריכים לעבור הערכה מלאה של תפקוד הלב. חשוב לציין כי ברוב המוחלט של המקרים, מדובר במצב אשר לא דורש טיפול רפואי.

פרפור עליות – מדובר במצב נפוץ בו העליה מתכווצת במהירות גבוהה מאד שלרוב אינה יעילה.

רפרוף עליות – מדובר במצב יותר מאורגן וסדיר מאשר פרפור עליות. לרוב רפרוף קורה בחולי לב או באנשים לאחר ניתוחי לב. יש חשש להתדרדרות לפרפור עליות.

טכיקרדיה על-חדרית התקפית – דופק מהיר, בדר"כ בקצב סדיר. הפרעת הקצב מתרחשת בהתקפים ומקורה במיקום גבוה מחדרי הלב. מצב זה יכול לנבוע או מדרך הולכה נוספת וחריגה מהעליה לחדר או ממעגל הולכה נוסף בתוך ה av node.

טכיקרדיה חדרית – דופק מהיר הנובע מהחדרים. הדופק המהיר מונע מהלב להתרוקן כראוי לתוך המערכת העורקית ולכן תפוקת הלב יורדת משמעותית. מדובר בהפרעת קצב חמורה אשר מקורה לרוב במחלות לב שונות.

פרפור חדרים – מצב חירום חמור. החדרים אינם מתכווצים כראוי כתוצאה ממקורות רבים של גירוי חשמלי היוצא מתוך החדר. תפוקת הלב היא אפסית ויש לטפל בהפרעה זו בהחייאה ו דה-פיברילציה.

סינדרום QT ארוך – כאשר הזמן הדרוש לשריר הלב להתכווץ ולהשתחרר הינו מוארך. מצב זה מעלה את הסיכון להפרעת קצב מסוג "torsade de pointes” - מצב מסכן חיים ממשפחת הטכיקרדיה החדרית.

ברדיאריתמיות – הפרעות קצב המשולבות בקצב לב נמוך. לרוב מהפרעות במערת ההולכה החשמלית בלב. סוגים נפוצים הם חסם לבבי (חלקי / מלא) ובעיות תפקוד בSA node.
 

סימפטומים


למרות שהפרעות קצב יכולות להיות ללא השפעה קלינית או סימפטומים, הסימפטומים הנפוצים הם:

- דפיקות לב (פלפיטציות) – תחושת של החמצת פעימה או שהלב "רץ" מהר מידי.
-תחושה של מכות בחזה.
-סחרחורות.
- עילפון.
- קוצר נשימה.
- חוסר נוחות בחזה.
- חולשה ועייפות.
 

סיבות וגורמי סיכון

הפרעות קצב יכולות להגרם ממספר רב של גורמים:

- מחלות של העורקים הכליליים שתפקידם לספק דם ללב.
- הפרעות בריכוז המלחים בדם (בעיקר אשלגן, נתרן ומגנזיום).
- מחלות הגורמות לשינויים בשריר הלב.
- מצב שלאחר התקף לב ואוטם שריר הלב.
- תהליכי ריפוי וצלקות שלאחר ניתוחי לב או פרוצדורות פולשניות בלב.
 




פורום אי ספיקת לב והפרעות קצב

ד"ר נחום אדם פרידברג

ד"ר נחום אדם פרידברג
ד"ר נחום אדם פרידברג, מומחה לקרדיולוגיה, הינו רופא בכיר, מנהל תחום הפרעות קצב, עלפון, השתלות קוצבים ודפיברילטורים במרכז רפואי "העמק". עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • השתלת קוצב לב
  • בתיה
  • 30/07/2016 21:57
  • שלום רב, אני בת 72 ובעוד מספר ימים אני אמורה לעבור השתלה של קוצב לב. קראתי שתפקידו של הקוצב למנוע ירידה מתחת למינימום מסוים שאותו קובע הרופא. הבנתי כי כל עוד קצב הלב גבוה יותר מאותו קצב מתוכנת לא יכנס הקוצב לפעולה. שאלותי: 1. האם הקוצב עוזר גם במקרים של עליית דופק בקצב סינוס? 2. האם הקוצב עוזר גם במקרים של עליית דופק המלווה ריפרוף/פרפור? תודה רבה, בתיה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הקשר בין סטורציה נמוכה לבעיה לבבית
  • נתן
  • 20/07/2016 01:16
  • שלום אני מתנצל מראש על האורך, וכמובן שהשאלות (והתשובות) לא יבואו במקום ייעוף פורמלי אצל רופא. בן 42, לא מעשן. מזה כמה זמן שאני מרגיש עייפות וחולשה, לפעמים מרגיש מחסור באוויר, זה מחמיר יותר בזמן שאני במיטה. אציין שזה לא מלווה בשיעול, וללא כאבים בחזה. לאחרונה בדקתי סיטורציה בעזרת מד אצבע, ומצאתי שרמות הסטורציה שלי קצת נמוכות, הכי גבוה אצלי זה 94, ועל פי רוב זה בין 90 ל 94. ובזמן שכיבה ו/או בישיבה לאחר שינה ושכיבה זה הגיע גם לרמות של 85. (בזמן שבדקתי סטורציה בבית, הדיפק היה בתחום הנורמה, לא עלה על 100). פניתי לרופא ריאות, ואצלו הסיטרוציה היתה 93, עם טכיקרדיה, והמכשיר התריע על דופק לא סדיר. הרופא בדק ידנית ביד השניה ואמר שיש לי פעימות חסרות. ציינתי בפניו שאני נוטל טיפול הורמונלי שמעלה לי את ההמוגלובין וההמטוקריט, ולאור זה הוא החליט להפנות אותי למיון לבדיקת סיטי חזה לבדוק האם יש תסחיף ריאתי, וכן המלצה לא.ק.ג. - אקו לב - הולטר, וייעוץ קרדיולוגי. במיון בוצעו בדיקות דם, די דימר היה תקין, טרופונין תקין, המוגלובין מעל הנורמה. א.ק.ג - סינוס טכיקרדיה, היפוך גלי T ב - LL - LL3 - AVF (ידוע אצלי על גלי טי הפוכים). סיטי חזה היה תקין, לא נמצאה עדות לתסחיף (נמצאו קשריות קטנות, אבל זה כבר נושא לרופא ריאות). שוחררתי מהמיון עם המלצה להמשך בירור בקופ"ח, מעקב רופא ריאות. רציתי לשאול: א. האם הסטורציות הנמוכות קשורות לבעיה לבבית? בעיה מבנית? הפרעת קצב? פעימות מוקדמות יכולות להוריד סטורציה? ב. האם סטורציות נמוכות זה דבר מסוכן בטווח המיידי או פשוט לא בריא? ג. איזה בירור נדרש ויכול לתת הסבר לסטורציות שתוארו לעיל? ד. מה הסיבה שבשכיבה (ולאחר שינה גם בישיבה) הסטורציות יורדות? ה. ירידה בסטורציה, היא זו שגורמת לתחושה של מחסור באוויר? אני גם מרגיש בראש תחושה כמו שבזמן שעוצרים את הנשימה. וזאת מעבר לעייפות הכללית שאני חש. תודה רבה נ.ב. אקו לב אחרון שעשיתי, היה בנובמבר 2015, וזה הסיכום: NORMAL LEFT VENTRICULAR SIZE AND SYSTOLIC FUNCTION NORMAL RIGHT VENTRICULAR SIZE AND SYSTOLIC FUNCTION MILD LEFT VENTRICULAR HYPERTROPHY HYPERCONTRACTILE LV-LEFT VENTRICLE INTRACAVITY PG=5mmHg

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • נתן שלום סטורציה משקפת את ריווי החמצן בדם העורקי. הדבר יכול להגרם מבעיות לב ריאות ועוד. באופן כללי הבירור הראשוני שנערך לא מצביע על גורם מובהק. נראה שיש אכן להתיעץ עם רופא לגבי התסמינים שאתה מתאר והגורם להם בברכה ד"ר נחום פרידברג

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • כאבי שרירים אחרי שינוי מינון ליפיטור
  • רמי
  • 19/07/2016 03:38
  • בן 60 MVP לפני שנתיים PAF היצירות קרוטיס 25% צד אחד, י.ל.ד יתר שומני דם הטיפול, מיקרופירין 75 טריטייס 10מג ליום טמבוקור 100 ליום , קרדילוק 1.25 ליום, ליפיטור 20 ליום לפני כ3 חודשים מינון הליפיטור הועלה ל 30 בעקבות עליה בLDL , לא היה בקופה מינון של 10מג אז לקחתי 5 ימים מינון של 40מג. בהתחלה לא הורגשה שום תופעת לוואי, אך לאט הופיעו תחושות שונות בשרירים ,אחרי שבועיים הופיעה התרופה במינון 10 של אז המשכתי לקחת במינון של 30,מג. בהתחלה לא הרגשתי משהו אבל, הופיעו תופעות בשרירים, מזה כ3 שבועות הפכה ההרגשה לעייפות איומה, חולשה כללית, ועייפות עם כאב בשרירים בכל הגוף בעיקר ברגליים, תחושה בשרירים הדומה למה שמרגישים בשפעת, או כשהולכים הרבה ללא הפסקה,CPK לפני שבוע יצא תקין, הורדתי ל20 מג,כמו שהיה בהתחלה אבל התחושות התמתנו רק במעט. השאלה האם השינוי הוא בגלל העלאת מינון הסטטין,אז כייצד מוודאים את מקור התחושות האלה? אולי זה מהסטטין ואולי לא, אם חושבים להחליף את הסטטין, האם יש להחליף ולהמשיך בנטילה באופן רציף בין 2 התרופות, הקודמת והחדשה, או שיש להפסיק את נטילת הסטטין ולראות מה קורה?ואחר כך לקחת סטטין אחר? אם עושים הפסקה של כמה ימים בנטילה, איזה השפעה תיהיה לזה על הפלאקבקרוטיס? השפעה שלילית? התגברות ההיצרות? האם מקובל להפסיק סטטין במקרה שיש תחושות בשרירים, ? או שמקובל ישר לתת תרופה אחרת מהסטטינים ? תודה רבה מראש

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רמי שלום באופן כללי כאבי שרירים מסטאטינים מוכרים. לעיתים שינוי בתכשיר (או אפילו אותו חומר פעיל אך מיצרן אחר) מלווה בהפחתה בכאבים. לגבי דרך התאמת המינון ומעבר לתכשיר לתכשיר יש להתיעץ עם הרופא המטפל. בדרך כלל ניתן לעשות הפסקה של מספר ימים בין התכשירים השונים אך כאמור - רק באישור הרופא המטפל. יש גם חלופות טיפוליות אך הם תרופות קוו שני עם עדות מוצקה פחות לתועלת לטווח ארוך. אגב ,מציע שתיעץ עם הרופא המטפל לגבי טיפול נוגד קרישה לאור קיום פרפור (PAF) ויתר לחץ דם. בברכה ד"ר נחום פרידברג

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

  מאמרים לפי נושא הפרעות בקצב הלב

    
צוות מדענים מאוניברסיטת סטנפורד פיתח מודל חדשני המאפשר דחיסה של התקן לבבי על כל מרכיביו, לגודל של פחות ממילימטר אחד. הפיתוח החדש המבוסס על אנרגיה אלחוטית פותר את הצורך בהחלפת סוללה. האנרגיה החשמלית...
הוא אחד המינרלים החשובים ביותר לתפקוד הגוף, אבל משום מה אין מספיק מודעות לחשיבותו. אך מחסור חמור בו יכול להביל למוות. אז האם יש לכם מספיק מגנזיום? מגנזיום הוא אחד המינרלים החשובים לגופנו. כל איבר ב...
בלב קיימת מערכת הולכה חשמלית פנימית השולטת על קצב הלב. כל פעימת לב נוצרת על-ידי התפשטות של אות חשמלי מהחלק העליון של הלב עד לחלקו התחתון. מעבר של אות חשמלי זה הוא שגורם לשריר הלב להתכווץ ולהזרים דם.&n...
סטודנטים מארה"ב פיתחו סמארטפון שעשוי לשנות את עולם הרפואה ולחסוך לכם את הצורך לראות רופא. הסמארטפון העתידי לא ישמש רק לשיחות וגלישה באינטרנט, אלא גם יבצע עבורכם בדיקות לב, אולטרה סאונד ולחץ דם. מציאות...
החל מגיל 40, יש כמה בדיקות שחשוב מאוד שתבצעו כדי לשמור על הבריאות, בנוסף לבדיקות שחשוב לבצע בכל גיל. מגיל זה חשוב מאוד להקפיד ולהיות במעקב אצל רופא המשפחה, שכן זיהוי מוקדם של מחלות מעלה משמעותית את יע...
עומס הוא דבר שגרתי בבתי חולים בישראל. הצפיפות, שעות ההמתנה הארוכות ומחסור בצוות רפואי יוצרים פגיעה באיכות הטיפול. כל מטופל שמאושפז בבית חולים אמור להיות תחת מעקב רציף של הצוות הרפואי, אך המציאות אחרת ...
חברת ביוטרוניק הודיעה על ביצוע ההשתלות הראשונות בעולם של דפיברילטור דו-חדרי (CRTD) עם אלקטרודה ארבע-קוטבית שמאושר לביצוע סריקות MRI. ההשתלות בוצעו בבתי חולים מרכזיים בגרמניה, שווייץ, ודרום אפריקהבצירו...
מספר שעות העבודה בישראל גבוה במידה ניכרת מהממוצע במדינות ה- OECD. רק לאחרונה נמצא כי בתל אביב עובדים יותר שעות מאשר בניו יורק, לונדון או פריז – כ-40 שעות בשבוע בממוצע. נתונים אלו מדאיגים במיוחד לאור ת...






רופאים בתחום
ד"ר מיכאל ברנט ד"ר מיכאל ברנט
קרדיולוג ילדים קרא עוד
פרופ' אלי לב פרופ' אלי לב
מנהל את יחידת הצנתורים בביה"ח השרון, מרכז רפואי... קרא עוד
הכי נצפים
מתאפקים לשירותים? 8 טעויות שעושים בעבודה - ועולות בבריאות

מתאפקים לשירותים? 8 טעויות שעושים בעבודה - ועולות בבריאות

להמשך קריאה >>
"רוצה בן? תאכלי אבוקדו": כל האמת על קביעת מין הילוד

"רוצה בן? תאכלי אבוקדו": כל האמת על קביעת מין הילוד

להמשך קריאה >>
מה אוכלת חלי ממן בבוקר? תפריטי התזונאיות המובילות בישראל

מה אוכלת חלי ממן בבוקר? תפריטי התזונאיות המובילות בישראל

להמשך קריאה >>

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל