הפרעות בקצב הלב (arrhythmia)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

פעימת לב לא רגילה או שלא במקומה היא הפרעת קצב. הפרעת קצב יכולה להיות משולבת  עם קצב לב לא נורמלי (דופק מהיר או דופק איטי - טאכיאריתמיה או ברדיאריתמיה בהתאמה). הפרעות קצב הם גורם נפוץ מאד לאשפוז.

ישנם סוגים רבים של הפרעות קצב:

התכווצות עליה מוקדמת – התכווצות נוספת שמקורה בהתכווצות מוקדמת של העליה. מדובר בתופעה שפירה וללא השפעות קליניות.

התכווצות חדרית מוקדמת – מדובר בסוג הנפוץ ביותר של הפרעות הקצב. מצב זה מתרחש בחולי לב ובאנשים ללא מחלת לב ידועה (מדובר ב"החמצת פעימה" כפי שמתואר בדרך כלל באוכלוסיה). המצב יכול להגרם מלחץ, צריכת קפאין או ניקוטין ופעילות דופנית מאומצת.
לעיתים אף מדובר בהפרעת קצב שנובעת מבעיות בריכוז האלקטרוליטים בדם או הפרעות הולכה במערכת החשמלית של הלב. אנשים עם מספר רב של התכווצויות חדריות מוקדמות או אנשים עם סימנים קליניים – צריכים לעבור הערכה מלאה של תפקוד הלב. חשוב לציין כי ברוב המוחלט של המקרים, מדובר במצב אשר לא דורש טיפול רפואי.

פרפור עליות – מדובר במצב נפוץ בו העליה מתכווצת במהירות גבוהה מאד שלרוב אינה יעילה.

רפרוף עליות – מדובר במצב יותר מאורגן וסדיר מאשר פרפור עליות. לרוב רפרוף קורה בחולי לב או באנשים לאחר ניתוחי לב. יש חשש להתדרדרות לפרפור עליות.

טכיקרדיה על-חדרית התקפית – דופק מהיר, בדר"כ בקצב סדיר. הפרעת הקצב מתרחשת בהתקפים ומקורה במיקום גבוה מחדרי הלב. מצב זה יכול לנבוע או מדרך הולכה נוספת וחריגה מהעליה לחדר או ממעגל הולכה נוסף בתוך ה av node.

טכיקרדיה חדרית – דופק מהיר הנובע מהחדרים. הדופק המהיר מונע מהלב להתרוקן כראוי לתוך המערכת העורקית ולכן תפוקת הלב יורדת משמעותית. מדובר בהפרעת קצב חמורה אשר מקורה לרוב במחלות לב שונות.

פרפור חדרים – מצב חירום חמור. החדרים אינם מתכווצים כראוי כתוצאה ממקורות רבים של גירוי חשמלי היוצא מתוך החדר. תפוקת הלב היא אפסית ויש לטפל בהפרעה זו בהחייאה ו דה-פיברילציה.

סינדרום QT ארוך – כאשר הזמן הדרוש לשריר הלב להתכווץ ולהשתחרר הינו מוארך. מצב זה מעלה את הסיכון להפרעת קצב מסוג "torsade de pointes” - מצב מסכן חיים ממשפחת הטכיקרדיה החדרית.

ברדיאריתמיות – הפרעות קצב המשולבות בקצב לב נמוך. לרוב מהפרעות במערת ההולכה החשמלית בלב. סוגים נפוצים הם חסם לבבי (חלקי / מלא) ובעיות תפקוד בSA node.
 

סימפטומים


למרות שהפרעות קצב יכולות להיות ללא השפעה קלינית או סימפטומים, הסימפטומים הנפוצים הם:

- דפיקות לב (פלפיטציות) – תחושת של החמצת פעימה או שהלב "רץ" מהר מידי.
-תחושה של מכות בחזה.
-סחרחורות.
- עילפון.
- קוצר נשימה.
- חוסר נוחות בחזה.
- חולשה ועייפות.
 

סיבות וגורמי סיכון

הפרעות קצב יכולות להגרם ממספר רב של גורמים:

- מחלות של העורקים הכליליים שתפקידם לספק דם ללב.
- הפרעות בריכוז המלחים בדם (בעיקר אשלגן, נתרן ומגנזיום).
- מחלות הגורמות לשינויים בשריר הלב.
- מצב שלאחר התקף לב ואוטם שריר הלב.
- תהליכי ריפוי וצלקות שלאחר ניתוחי לב או פרוצדורות פולשניות בלב.
 




פורום ניתוחי לב

ד"ר דוד יעקובי

ד"ר דוד יעקובי
מתמחה בניתוחי לב, מחלקת ניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי ע"ש "וולפסון" תחומי עיסוק קליני: ניתוחי מעקפים, ניתוחי מסתמים, ניתוחי לב ילדים. עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • אקו לב
  • שי
  • 20/05/2015 11:43
  • שי שלום, כמובן שהתייחסותי תהיה מאוד מוגבלת בשל היעדר התמונה הקלינית במלואה. היפוקינזיה- מתייחסת להתכווצות ירודה של אותו חלק בשריר הלב כתוצאה מנזק קודם (קרי- התקף לב) או איסכמיה (ירידה באספקת הדם) מתמשכת הדורשת טיפול צינתורי או כירורגי על מנת לנסות ולהחזיר את זרימת הדם לאיזור המדובר. עלייך לחזור לקרדיולוג המטפל על מנת שיחליט לגבי המשך הטיפול. בברכת רפואה שלמה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • קריאטנין לאחר ניתוח לב
  • נעם
  • 17/05/2015 21:29
  • שלום בן 60 שבועיים לאחר ניתוח לב להחלפת 2 מסתמים עקב חיידק בלב. יש עליה ברמות קריאטנין (ייתכן וזה התחיל עקב שימוש באנטיביוטיקה מסויימת שהופסקה מיד לאחר מכן) במגמת עליה, כעת עומד על 2.2. אלבומין נמוך- 2.8. מטופל בין השאר בפוסיד. קיבל הנחיה באשפוז למשטר נוזלים עם הגבלה לליטר בערך. א. מה הסיבה להגבלת נוזלים? בכדי לא להעמיס על הלב/בצקות? ב. האם קריאטנין גבוה ובמיוחד לאור מגמת העליה זה לא אינדיקציה לכך שיש צורך להרבות בנוזלים? (האם יכול להיות שיש טעות בהנחיה?) ג. לאחר ניתוח יש חשיבות לחלבון לצורך ההחלמה, מצד שני חלבונים לא טובים לקריאטנין גבוה? מה עושים במקרה כזה? השאלות ברמת התיאוריה ואל במקום ייעוץ מסודר תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • נעם שלום, אי ספיקת כליות הינה בעיה שכיחה לאחר ניתוחי לב אשר בוצעו באופן דחוף/חצי-דחוף בעיקר לאחר אנדוקרדיטיס (דלקת של פנים הלב) ישנם מספר גורמים אשר יכלו לגרום לבעיה זו, ביניהם: 1) אי-ספיקה טרום ניתוחית אשר הוחמרה מסביב לניתוח. 2) פגיעה כלייתית טרם הניתוח בשל שינויים המודינמיים. 3) פגיעה בזמן צנתור/CT בשל חומר ניגוד. 4) פגיעה בזמן הניתוח עצמו הכרוך בחיבור למכונת לב-ריאה. 5) מצב המודינמי לאחר הניתוח. 6) תרופות הפוגעות בתפקוד כגון אנטיביוטיקות מסויימות. כל הגורמים יחד או לחוד יכלו להשפיע לרעה על התפקוד הכלייתי. מגבילים נוזלים על מנת למנוע בצקות, בעיקר בצקת ריאות. כמובן שנוזלים טובים על מנת למנוע החמרה נוספת בתפקודי הכלייה כל עוד החולה מנוטר ול"ד בשליטה מלאה. ברגע שאי-ספיקה מאובחנת והמטופל משתחרר לביתו אז הגבלת הנוזלים נכנסת לתוקף. בחולים עם אי-ספיקת כליות נהוג להגביל את כמות החלבון היומית למרות הסכנות הכרוכות בכך בכל הקשור לריפוי בכלל וריפוי הפצע הניתוחי בפרט. בברכת רפואה שלמה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מסתם ריאתי בצנתור
  • דניאל
  • 10/05/2015 23:43
  • שלום תינוק שנולד עם pulmonary atresia with intact ventricular septum בגיל שבוע בוצע ניתוח לפתיחת מוצא חדר ימני + BT שנט. באיזה שלב בחיים מבצעים השתלת מסתם ריאתי? והאם יכול להיות שבכלל לא יבצעו את זה? ניתן לחיות ללא מסתם ריאתי? ואם וכאשר עושים את זה, האם ניתן לבצע את זה בצנתור או רק ע"י ניתוח? והאם האפשרות לביצוע בצנתור מוגבלת לבתי חולים ספציפיים או בכל מקום שיש קרדיולוגיית ילדים? תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דניאל שלום, הקשור למומים מולדים ישנו צורך בתכנון והבנת הנתונים טרם ביצוע פעולות פולשניות. הנתונים כפי שסיפקת אינם מאפשרים לי לייעץ או להוסיף תובנות דרך הפורום. בגדול רק אכתוב כי המום המדובר הינו מום קשה ודורש בדרך כלל מספר ניתוחים במהלך החיים על מנת לשמור על רמת חיים סבירה. כידוע בשנים האחרונות חלה התקדמות ניכרת בכל הקשור להשתלת מסתמים בגישה מלעורית (קרי- ללא ניתוח לב פתוח) אך גישה זו עדיין מוגבלת לגיל ותלויה מאוד במומחיות הרופא המבצע אותה. במידה והינכם זקוקים להתייעצות נוספת נוכל לעמוד לשירותכם, יש ליצור קשר עם מזכירת המחלקה, דפנה, בטלפון- 03-5028723 על מנת לתאם פגישה. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

  מאמרים לפי נושא הפרעות בקצב הלב

    
צוות מדענים מאוניברסיטת סטנפורד פיתח מודל חדשני המאפשר דחיסה של התקן לבבי על כל מרכיביו, לגודל של פחות ממילימטר אחד. הפיתוח החדש המבוסס על אנרגיה אלחוטית פותר את הצורך בהחלפת סוללה. האנרגיה החשמלית...
הוא אחד המינרלים החשובים ביותר לתפקוד הגוף, אבל משום מה אין מספיק מודעות לחשיבותו. אך מחסור חמור בו יכול להביל למוות. אז האם יש לכם מספיק מגנזיום? מגנזיום הוא אחד המינרלים החשובים לגופנו. כל איבר ב...
בלב קיימת מערכת הולכה חשמלית פנימית השולטת על קצב הלב. כל פעימת לב נוצרת על-ידי התפשטות של אות חשמלי מהחלק העליון של הלב עד לחלקו התחתון. מעבר של אות חשמלי זה הוא שגורם לשריר הלב להתכווץ ולהזרים דם.&n...
סטודנטים מארה"ב פיתחו סמארטפון שעשוי לשנות את עולם הרפואה ולחסוך לכם את הצורך לראות רופא. הסמארטפון העתידי לא ישמש רק לשיחות וגלישה באינטרנט, אלא גם יבצע עבורכם בדיקות לב, אולטרה סאונד ולחץ דם. מציאות...
החל מגיל 40, יש כמה בדיקות שחשוב מאוד שתבצעו כדי לשמור על הבריאות, בנוסף לבדיקות שחשוב לבצע בכל גיל. מגיל זה חשוב מאוד להקפיד ולהיות במעקב אצל רופא המשפחה, שכן זיהוי מוקדם של מחלות מעלה משמעותית את יע...
עומס הוא דבר שגרתי בבתי חולים בישראל. הצפיפות, שעות ההמתנה הארוכות ומחסור בצוות רפואי יוצרים פגיעה באיכות הטיפול. כל מטופל שמאושפז בבית חולים אמור להיות תחת מעקב רציף של הצוות הרפואי, אך המציאות אחרת ...
חברת ביוטרוניק הודיעה על ביצוע ההשתלות הראשונות בעולם של דפיברילטור דו-חדרי (CRTD) עם אלקטרודה ארבע-קוטבית שמאושר לביצוע סריקות MRI. ההשתלות בוצעו בבתי חולים מרכזיים בגרמניה, שווייץ, ודרום אפריקהבצירו...






רופאים/מטפלים בתחום
ד"ר אהרון גליק ד"ר אהרון גליק
מומחה לקרדיולוגיה...קרא עוד
ד"ר נחום אדם פרידברג ד"ר נחום אדם פרידברג
רופא בכיר, מנהל תחום הפרעות קצב ועלפון...קרא עוד

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל