מערכת המשלים היא מנגנון חיסוני שנועד לספק הגנה מפני זיהומים על ידי שרשרת פעולות אנזימטיות הכוללות כ-60 חלבונים שונים, המביאות בסופו של דבר לסילוקו של פתוגן. ניתן לסווג את חלבוני מערכת המשלים העיקריים לשתי קבוצות: מרכיבים מוקדמים (C1, C2, C3, C4) ומרכיבים מאוחרים (C5, C6, C7, C8, C9), וחוסר בכל אחד מהם יכול להתבטא בצורה שונה. חוסר במרכיבי מערכת המשלים יכול להיגרם מסיבות גנטיות או עקב מחלה אוטואימונית (בה מערכת החיסון תוקפת את הגוף וצורכת את חלבוני מערכת המשלים כחלק מהתגובה הדלקתית). בבדיקה זו ניתן להעריך ולמדוד את פעילות מערכת המשלים[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
בדיקה זו נועדה לשמש ככלי באבחנת חוסר גנטי באחד או יותר ממרכיבי מערכת המשלים. בנוסף, בדיקה זו משמשת לצורכי ניטור של הפעילות הדלקתית ויעילות טיפולים שונים במטופלים.ות עם מחלות אוטואימוניות מסוימות[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
חוסר גנטי של חלבוני מערכת המשלים – נגרם על ידי מוטציה בגן המקודד לאחד מחלבוני המערכת וגורם לייצור מופחת או לפעילות מופחתת של אותו מרכיב. דפוס ההורשה הנפוץ ביותר של חוסרים מסוג זה הוא אוטוזומלי רציסיבי, אך קיים גם דפוס בתאחיזה לכרומוזום X. בשל פעילות חיסונית מוחלשת, חוסר בחלבוני משלים מתאפיין בעיקר בסיכון מוגבר לזיהומים ובזיהומים חוזרים, בהתאם למרכיב החסר. למשל[3]:
חוסר בחלבונים C1, C2, C4 (השייכים למנגנון הקלאסי) מקושר לזיהום בחיידקים בעלי קפסולה כגון סטרפטוקוקוס פנאומוניה (S. pneumoniae) והמופילוס אינפלואנזה (H. influenzae).
חוסר בחלבון C3 מקושר לזיהומים פיוגניים (על ידי חיידקים המייצרים מוגלה) חמורים בשנים הראשונות לחיים.
חוסר במרכיבי משלים מאוחרים מקושר לזיהום בחיידקי ניסיריה (Neisseria).
חוסר במרכיבי משלים מוקדמים מקושר להתפתחות של מחלה אוטואימונית, ובעיקר מופיע במטופלים עם זאבת (לופוס – Systemic lupus erythematosus) ודלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis). רמות חלבוני מערכת המשלים מקושרות לחומרת המחלה[3].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לאחד מהמצבים המצוינים לעיל, במיוחד במקרים של זיהומים חוזרים ונשנים ובבעלי מחלה אוטואימונית[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית ותוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[2][4].
מעל לנורמה תוצאה הגבוהה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של מחלות כרוניות כגון קוליטיס כיבית וסרקואידוזיס, אוטם שריר הלב, סרטנים שונים ועוד, אך אינה אבחנתית לאף אחד מהמצבים הללו[2].
מתחת לנורמה תוצאה הנמוכה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של תהליך דלקתי המתרחש בגוף כגון זיהומים פעילים, מחלות אוטואימוניות, מחלות כליות שונות, דלקת ושחמת הכבד, אלח-דם (ספסיס), תת-תזונה ועוד[2].
במטופלים.ות המאובחנים.ות בזאבת או בדלקת מפרקים שגרונית, פעילות נמוכה של מערכת המשלים יכולה להעיד על התלקחות המחלה[5].
רמות חלבוני משלים נמוכות ברמה שלא ניתן לזהותם בדם תומכות באבחנה של חוסר מולד במרכיבי מערכת המשלים (בהתאם לחוסר)[5].
גרד הוא בעיה שכיחה, שיש לה סיבות אפשריות רבות. במבוגרים, הגורם העיקרי הוא יובש בעור, כך ששימון העור מביא להפסקת התופעה. סיבות נוספות כוללות הפרעות מערכתיות, כדוגמת אי-ספיקת כליות, אי-ספיקת כבד, זיהומים כרוניים ולעיתים אף ממאירות של תאי דם. הבדיקות הנעשות בדרך כלל הן ספירת דם, תפקודי כליות וכבד, אנטיגניים וירליים (כדוגמת HBV, HCV ועוד), צילום מערות הפנים והשיניים (לשלילת סינוסיטיס, או זיהום כרוני אחר). ניתן לבדוק גם אם ישנם טפילים, פטרת ועוד, לפי תוצאות הבדיקות הקודמות.
ביצוע בירור לאטיולוגיה אוטואימונית (דברים הגורמים לגוף לתקוף את עצמו) נעשית בהתאם למציאות תסמינים נוספים מלבד הגרד, אם יש כאלה. הבירור יכול לכלול ANA, רמת C3, רמת antimicrosomal antibodies, אלקטרופורזיס של חלבונים ועוד. החלטה על המשך הבירור נתונה לשיקולו של הרופא המטפל, ותלויה במצב המטופל.
חשוב לבדוק אם הגרד הופיע במקביל להתחלת שימוש בתכשירים קוסמטיים חדשים (קרם גוף, שמפו וכו'), שימוש באבקת כביסה חדשה או כל חשיפה דומה חדשה. משאלתך עולה כי עברת בירור, אך לא ברור לי עד כמה רחב הבירור המעבדתי שבוצע.
הטיפולים העיקריים שמוצעים לגרד הם שימון העור לעיתים תכופות, אנטיהיסטמיניקה, והימנעות מגירוד, עד כמה שאפשר. גירוד מביא להחמרה בתחושת העקצוץ והגרד, כך שמדובר בתופעה המחמירה את עצמה. זיהוי הגורם לגרד יכול לעזור למציאת הטיפול המתאים, שיביא לשיפור המצב. מומלץ להמשיך את המעקב אצל רופא העור המטפל, וכן להמשיך את הבירור לפי הצורך.
בברכה
ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד
עברתי לפני כשנתיים החלפת מסתם אאורטלי ב tavi.
בגלל מסתם דו עלי.
יש לי מעי רגיז ואני לא מגיבה טוב לפלביקס ואחרי שנה הפסקתי לתקופה של שבעה חודשים באישור הרופא.
עכשיו יש שינויים באקו במפל ובלחץ של המסתם שהוחלף.
הרופא החזיר לי פלביקס ואמר שאעשה אחרי חודש שוב אקו.
הפלביקס גורם לי בעיות עיכול, כאבי בטן, בחילות, סחרחורות , ובעיות עור ואני לא יודעת איך להמשיך מכאן.
מה אפשר לעשות כדי לפתור את
הבעיה ?
תודה גדולה מראש
לא תוארו הפרעות קצב משמעותיות . מבנה הלב ותפקודו תקינים הלחץ בעורק הריאה היה מוגבר במידה קלה - לכך מס סיבות ועליהם יש לדון עם הרופא/ה ששלח לבדיקה ומכיר ההקשר הקליני
הוסף תגובה
מודאגת. הפרעות קצב לב
אור17/06/2025 | 21:15
תודה על המענה, שאלה לחידוד, האם בדיקות אלו יכולות להסביר בצקות ברגליים, קרסוליים חשודים, וכאבים איומים?
שלום, בת 44 עקב הזעה וכאב קל בחזה עשו לי במיון אקג ובדיקות נוספות, שללו מקרה חירום והפנו אותי להמשך בירור אצל קרדיולוג בקהילה. ציון בפני שהאקג לא ממש תקין אך איני יודעת מה זה אומר. בתוצאות האקג רשום: PR תקין, דופק 70, קומפלקס צר, עיכוב בהעברה חדרית, משיכת ST בליד V2-3. היפוך T ידוע בליד 3. ללא עליות ST באקג ימני אחורי.
אני ממש בלחץ וחרדה ויש עוד זמן עד התור לרופא.. מה משמעות האקג? על מה התוצאות יכולות להעיד? תודה
אם התסמינים נמשכים יש לפנות למיון - יש לעבור בירור שיכלול אקו בשלב ראשון ופרטי המקרה ולהחליט על המשך הבירור בהתאם
הוסף תגובה
המשך
שירי25/11/2024 | 11:26
התסמינים עברו לאחר שעה. היתי במיון התוצאות אקג מהמיון .. שוחררתי עם המלצה להמשך בדיקות , אבל לא נאמר לי מה האקג אומר ? אשמח לדעת בבקשה מה אומר פענוח האקג
היי,
ביצעתי אקו לב במאמץ בעקבות חולשה וקושי במאמץ גם מועט. האי ספיקה במסתם ידועה לי מזה שנים. מצ"ב התוצאות:
חדר שמאל בגודל תקין (49/28 מ"מ). התכווצותו גלובלית ואזורית תקינה. LVEF מוערך 60%. דפנות בעובי תקין. יחס E/E'=7 ,EHI. הודגם VSD ממברנוטי עם מפל לחצים 136 ממ"כ.
שתיעליות מורחבות במידה קלה (עליה שמאלית 39 מ"מ, 19 סמר , שטח עליה ימנית 21 סמר) לר ניתן לשלול PFO קטן.
דלף מיטראלי קל.
מסתם אאורטלי תלת עלי. דלף אאורטלי קל.
דלף טריקוספידלי בינונית עד קשה. הודגם הפוך זרימה בורידי כבד.
הלחץ הריאתי לפי מהירות הTR הינו 39 ממ"כ +RAP, יתכן תת הערכה בשל חומרת TR.
שורש אורטה 30 מ"מ ואאורטה העולה 31 ממ בקוטר תקין.
סימוס קורונרי מורחב - יתכן persistent levt SVC
עפי פרוטוקול Bruse. המאמץ הופסק לאחר 4 דקות ו-38 שניות בעומס של 6.5 METS. עקב השגת דופק מטרה.
לאחר המאמץ לחץ ריאתי מוערך 73 ממ"כ +RAP
שינויים באקג: צניחות ST ב V4-6 עד 1 מ"מ בשיפוע עולה.
עד כמה חמור הלחץ הריאתי בעיקר לאחר הבדיקה ולמי לפנות? האם גם לרופא ריאות?
ההפניה לבדיקה היתה עי רופא המשפחה.
תודה,
איני יודעת מה ידוע אודות מחלת הלב אך הבדיקה אינה תקינה ויש ממצאים בעיקר באקו במנוחה הדורשים יעוץ קרדיולוגי רצוי במי שעווסק במחלות מסתמיות / מומים מולדים במבוגרים
היי ד''ר,
לפני שלוש שנים היתה לי תקופה של משהו כמו 9 חודשים שהיה לי לחץ דם גבוה והפרעות קצב לב. בזמנו נטלתי ביסופרולול.ולאחר כמה חודשים הפחתתי את המינון של התרופה עד שהפסקתי לגמרי.
עשיתי אז המון בדיקות - כליות, בלוטת התריס, לב, ריאות, מוח והכל יצא תקין ברוך השם. העניין הוא שחשבתי לאחרונה שאולי כל מה שהיה לי נבע מתזונה לקויה מאוד , הרבה לחץ נפשי ומאמץ יתר כתוצאה מפעילות גופנית ממושכת ( התחלתי להתאמן המון בבת אחת בלי שינוי בתזונה ועשיתי זאת למשך חודשיים לפחות ) . אשמח לשמוע את חוות דעתך. תודה
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
תשובת מומחה
פלביקס אחרי tavi
מודאגת. הפרעות קצב לב
