דלקת ריאות

הסיכון לחלות בדלקת ריאות גבוה יותר בקרב:

• מעשנים. 

• אנשים שחולים במחלה אחרת, במיוחד כזו שקשורה לריאות. 

• תינוקות בני פחות משנה, או אנשים מעל גיל 65. 

• אנשים שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת. 

• אנשים שמתרחש אצלם שינוי מנטאלי. 

• אנשים שנוטלים תרופות להפחתת חומציות בקיבה. 

• אנשים שמפריזים בשתיית משקאות אלכוהוליים. 

• אנשים שחלו לאחרונה בשפעת, או בהצטננות. 

• אנשים שאינם ניזונים במידה מספקת -נמצאים במצב של תת תזונה. 

סיבוכים של דלקת ריאות וצורך באשפוז כתוצאה מהם, נוטים יותר להיגרם בקרב:

• אנשים מעל גיל 65.

• אנשים הלוקים במחלות נוספות (במיוחד במחלת ריאות חסימתית כרונית -COPD, סוכרת, אסתמה, אי ספיקה כרונית של הכליות, אי ספיקת לב ומחלה כרונית בכבד).

• אנשים שאושפזו בבית החולים מסיבה אחרת, ב- 12 החודשים האחרונים.

• אנשים ששואפים אל הריאות ליחה, או מיצי קיבה (אספירציה).

• אנשים שמתחולל אצלם שינוי מנטאלי.

• אנשים שעברו כריתת טחול, או שהטחול שלהם אינו פעיל.

• אנשים שמפריזים בצריכת אלכוהול.

• אנשים במצב של תת תזונה.

• אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה.

• אנשים שגרים בצפיפות עם אנשים נוספים, כמו למשל במעונות של מוסד לימודים, או במוסד סיעודי. 

לצורך אבחון דלקת ריאות הרופא שואל שאלות לגבי התסמינים ומבצע בדיקה גופנית. לעתים הרופא מבקש גם צילום חזה ובדיקת דם. 

במקרים של תסמינים קשים של דלקת ריאות אצל אנשים מבוגרים יותר או אצל אנשים שלוקים גם במחלה נוספת, יתכן ויהיה צורך בבדיקות נוספות, בהתאם למצבו הבריאותי של המטופל.

במקרים מסוימים הרופא ירצה לבדוק ליחה מהריאות, על מנת לבדוק אם המחלה נגרמת על ידי חיידק. כאשר יודעים מהו הגורם למחלה, קל יותר להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר.

הסיבוכים של דלקת הריאות נפוצים בקבוצות הסיכון: ילדים צעירים, אנשים מבוגרים ואנשים הסובלים מבעיות רפואיות כרוניות. סיבוכים אלו כוללים:

• תפליט פלאורלי (pleural effusion – הצטברות נוזלים מסביב לריאה), אמפיאמה (הצטברות מוגלה) ודלקת של קרום הריאה. אלו הם סיבוכים מאוד כואבים, אשר עשויים להיות קטלניים. הסיבוכים הללו עלולים להופיע במידה ולא מטפלים בדלקת הריאות.

• מורסה ריאתית – סיבוך נדיר, אשר קורה בעיקר כאשר ישנה מחלת רקע קיימת, לפני הופעת דלקת הריאות.

• אלח הדם (septicemia) – זיהום הדם כתוצאה מזיהום בריאות, גם הוא נחשב לסיבוך נדיר.

כל סיבוך של דלקת ריאות דורש טיפול בבית החולים .

כאשר דלקת ריאות נגרמת על ידי חיידק, מטפלים בה באמצעות אנטיביוטיקה. טיפול אנטיביוטי בדלקת ריאות יעיל כמעט בכל המקרים בהם היא נגרמת כתוצאה מחיידק. על מנת להבריא, יש להקפיד על נטילת אנטיביוטיקה, בדיוק על פי הוראות הרופא, ולסיים את מלוא המינון של האנטיביוטיקה. אין להפסיק את נטילת התרופה כאשר מרגישים טוב יותר. 

במידה ולא חל שיפור במצב לאחר יומיים או שלושה של נטילת אנטיביוטיקה, יש לפנות לרופא. במידה והמצב מחמיר, יש ליצור קשר עם הרופא באופן מידי.

במקרים של תסמינים קשים, מערכת חיסונית חלשה, או מחלה קשה נוספת, יתכן ויהיה צורך בפניה לבית החולים.

דלקת ריאות הנגרמת על ידי נגיף (ויראלית), בדרך כלל אינה מטופלת על יד אנטיביוטיקה. לעתים משתמשים באנטיביוטיקה, על מנת למנוע סיבוכים. אולם בדרך כלל מנוחה וטיפול בשיעול יובילו להחלמה. 

טיפולים באמצעות אינהלציה עדיין נמצאים בחיתוליהם, ובעתיד עשויים להוות חלק מהטיפול בדלקת ריאות. 

ההנחיות שלהלן עשויות לסייע בהחלמה ובמניעת סיבוכים. כאשר נמצאים בבית מומלץ:

• לנוח הרבה ולהרבות בשתייה על מנת למנוע התייבשות.

• לטפל בשיעול.

לאנשים מעל גיל 65, מעשנים, או לאנשים שיש להם בעיה בלב או בריאות, מומלץ לשקול קבלת חיסון נגד דלקת ריאות. החיסון לא תמיד מונע את המחלה, אך בקרב אנשים שחוסנו וחלו בדלקת ריאות המחלה בדרך כלל לא תהיה קשה.

בנוסף, על מנת להקטין את הסיכון להתפתחות של דלקת ריאות, ניתן להימנע משהות במחיצתם של אנשים שחולים בשפעת, בהצטננות, בחצבת, או באבעבועות רוח וכמובן זיהומים של דרכי הנשימה העליונות כמו סינוסיטיס וברונכיטס. דלקת ריאות עלולה להתפתח לאחר שחולים באחת המחלות הללו. רחיצת ידיים לעתים קרובות מסייעת במניעת הפצה של נגיפים וחיידקים, שעלולים לגרום לדלקת ריאות מדבקת .