מטרת הניתוח
ניתוח קיסרי הינה דרך ניתוחית ליילוד אישה בהריון. מדובר בניתוח, שנעשה ע"י ביצוע חתך בטני מעל הרחם ההריוני לצורך הוצאת העובר והשלייה, כתחליף ללידה נרתיקית רגילה.
ישנם שני סוגים עיקריים של ניתוח קיסרי, ע"פ סוג החתך המבוצע: החתך הקלאסי (חתך אנכי עליון), שנעשה במרכז הבטן, והחתך התחתון, שהוא חתך קטן ונמוך יותר, והוא הנפוץ מבין השניים כיום. מקובל אף לסווג ניתוח קיסרי על פי ניתוחים אלקטיביים (שנקבעו מראש) וניתוחי חירום.
ניתוחי חירום הם ניתוחים שלא תוכננו מראש, לרוב עקב לידה שנקלעה לסיבוכים (חוסר התקדמות בלידה, האטות בדופק העובר ועוד).
אינדיקציות רפואיות מקובלות לביצוע ניתוח קיסרי כוללות: הריונות של נשים מבוגרות, עודף משקל רב, מנח לא תקין של העובר בתעלת הלידה (לדוגמא- מנח עכוז), לידות מרובות עוברים, רעלת הריון, ניתוח קיסרי קודם ועוד. יש נשים שמעדיפות ללדת בניתוח קיסרי, על מנת להימנע מכאבי הלידה, על מנת ללדת בתאריך ספציפי רצוי ומסיבות נוספות. ניתוחים קיסריים הופכים נפוצים כיום יותר ויותר, ומדווחים על כ- 25% לידות באמתעות ניתוח קיסרי בישראל בשנת 2009.
הכנה לניתוח
הכנה של ניתוח קיסרי כוללת ביצוע הרדמה אזורית, שנקראת הרדמה אפידורלית או הרדמה ספינאלית. ההרדמה נעשית מיידית לפני הניתוח, ע"י דרך החדרת מחט אל חוט השדרה, לצורך השגת שיכוך כאב וחוסר תחושה מהאזור המותני ומטה.
בנשים בריאות לרוב אין צורך בלקיחת בדיקות כלשהן לפני הניתוח. לעיתים האישה מתבקשת לעבור בדיקת דם לספירה ו/או תפקודי קרישת הדם.
תהליך הניתוח
ניתוח קיסרי מבוצע ע"י
רופא נשים. מייד כשתחל ההרדמה לפעול, יבוצע החתך הניתוחי בבטן, כאמור לרוב מדובר בחתך קטן תחתון אופקי בקיר הבטן. תחילה יבוצע החתך בשכבות העור והתת-עור, ובהמשך בשרירי הבטן ובדופן הרחם.
היילוד יוצא במהירות תוך כדי חיתוך חבל הטבור והוצאת רקמת השלייה במלואה. לאחר מכן, יוחל בתפירת דופן הרחם עם תפרים קשיחים עמידים, תפירת דופן הבטן ושרירי הבטן, ותפירת שכבות העור. החתך בעור נסגר לרוב בעזרת סיכות מתכת, ונאטם ע"י חבישה. משך הניתוח לרוב כ-30-40 דק'.
סיכונים בניתוח
סיכונים כלליים בניתוחים:
זיהום בפצע הניתוח- לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח לזיהום משמעותי יותר ברקמות התת-עור והשרירים, עד לדופן הרחם, ולעיתים נדירות מצריך פתיחה מחדש של החתך לסילוק הפסולת החיידקית.
דימום- בעיקר באזור הניתוח כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הניתוח, עד 24 שעות לאחר הניתוח ובמקרים נדירים ביותר לאחר שבועות. במקרים בהם הדימום הוא רב יש צורך בעצירתו באמצעים ניתוחיים (ניתוח חוזר לצריבה או קשירת כלי הדם המדמם).
צלקות- אופי החלמת הצלקת תלוי באיכות התפרים ובגנטיקה. אין דרך לצפות כיצד הצלקת תחלים לאחר הניתוח.
סיכוני ההרדמה- לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). הרדמה אפידורלית גורמת לעיתים תכופות להתכווצויות שרירים קלות חולפות או כאבי ראש, ולעיתים נדירות מאד לתגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנאפילקטי).
סיכונים ספציפיים של ניתוח קיסרי:
קרע בדופן הרחם- נדיר שקורה עקב ניתוח קיסרי יחיד. הסיכון עולה לאחר מספר ניתוחים קיסריים, ובעיקר בלידת נרתיקית לאחר מספר ניתוחים קיסריים, בשל הלחץ המופעל על הרחם בשל הצירים.
קשיי נשימה ביילוד- נדיר יחסית, נגרם בשל אי ריקון ריאות היילוד מנוזלים, דבר אשר אינו קורה בלידה נרתיקית בשל הלחץ העצום בו מצוי בתעלת הלידה. בשל כך נמצא רופא ילדים בקרבת מקום עם כל לידת קיסרי.
הטיפול אחרי הניתוח
לרוב מומלץ לאישה להישאר בשכיבה למשך 24 השעות הראשונות אחרי ניתוח קיסרי ולהימנע מתנועה מרובה. במידה וישנם כאבים באזור החתך ניתן להקל עליהם ע"י שימוש במשככי כאבים לפי הצורך.
את הסיכות בחתך הניתוחי מוציאים לרוב לאחר כיומיים-שלושה, ואת התפרים לאחר כשבוע.
במידה ואין תופעות לוואי מיוחדות אחרי ניתוח קיסרי אין מניעה כי האישה תשוחרר לביתה כבר לאחר כ-48 שעות מהניתוח. מומלץ לשוב לפעילות גופנית רגילה באופן הדרגתי בלבד.
המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון
