הידרקון

הידרקון הוא מצב של צבירה עודפת של נוזל המוח-שדרה. הנוזל מיוצר בנפח ממוצע כ-20 סמ"ק לשעה (כ-500 סמ"ק ליממה). נפח הנוזל סביב המוח וחוט השדרה הוא כ-150 סמ"ק. טווח הערכים התקין של לחצי הנוזל בעת פעולת הדיקור המותני נע בין 50 ל-180 מ"מ מים (הלחץ נמדד על ידי מדיד ייעודי כנוהל שגרה במהלך הבדיקה).
בעת היווצרות לחצים החורגים מתחום הערכים התקין הגורם המווסת הוא הספיגה המתאימה את עצמה ללחצים (עולה כשהם גבוהים מהתקין ופוחתת עד להפסקה מוחלטת כשהם נמוכים מהתקין). לעומת זאת נפח הייצור של הנוזל אחיד יחסית וכמעט שאינו נתון להשפעת לחץ הנוזל. צבירה עודפת של נוזל המוח-שדרה תיתכן בשני מנגנוני פעולה עיקריים: ליקוי בספיגה (ללא הפרעה בנתיב הזרימה של הנוזל) מצב המכונה הידרקון מקושר (Cummunicating hydrocephalus) והפרעה בשל חסימה בנתיב זרימת הנוזל הגורמת להצטברות הנוזל באזור שלפני החסימה, מצב המכונה הידרקון שאינו מקושר (Noncommunicating hydrocephalus).
הממצא האופייני להידרקון בבדיקות דימות המוח הוא חדרי מוח בנפח גדול מהתקין. במקרים של הידרקון לא מקושר ניתן לעיתים קרובות להתחקות על מיקום החסימה על פי הרחבה עודפת באזורי נתיב הזרימה הקדומניים לחסימה.
הפרעה ייחודית היא הידרקון תקין-לחץ (Normal pressure hydrocephalus) המאופיינת מבחינת תפקודו של החולה בשלושה תסמינים עיקריים (טריאדה): הפרעה ביציבות ההליכה, הפרעה בשליטה על הסוגרים והפרעה בכישורי החשיבה. אופייני שבדימות המוח מודגמים חדרים מורחבים מהתקין שאינם במיתאם עם חריצי המוח, אולם בעת דיקור מותני הערך של לחץ הפתיחה בתחום התקין (ומכאן מקור שמה של המחלה).

ד"ר זאב ניצן