לכבוד השנה החדשה, רצינו לאחל לכם הרבה בריאות גופנית, אך לא פחות מזה גם בריאות נפשית. מה צפוי להתפתח בשנה הקרובה בתחום זה? הנה משהו מפתיע
מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 22/09/2022
3 דקות קריאה
נכון לשנת 2019, כמות בעלי הנכות הנפשית המוכרים בביטוח לאומי בישראל היא למעלה מ-107 אלף איש. במהלך שנה זו קרוב ל-30 אלף בני אדם קבלו שירותי שיקום פסיכיאטרי בארץ, צמיחה של למעלה מ-10% מהשנה הקודמת[1]. אלא שכמות זו אינה משקפת כלל וכלל את כל האנשים שזקוקים לטיפול נפשי בישראל. למעשה, עם מגפת וירוס הקורונה חלה החמרה במצב הנפשי של האוכלוסייה, בעיקר בכל מה שקשור להפרעות חרדה ודיכאון[2]. המספרים שהאמירו גרמו לרבים מאיתנו להבין שטיפול בדיכאון וחרדה, ובכלל בהפרעות נפשיות, חייב לקחת חלק בסדר היום הבריאותי. איך עושים את זה כשמרפאות לבריאות הנפש קורסות תחת העומס, התורים ארוכים, ולמצוא פסיכולוגית פנויה בימינו זה כמעט כמו להזמין מקום במסעדת מישלן מהיום למחר?
לצד כל אלה, תמורות רבות והאצה בתחום הטיפולים הרפואיים חלו בתקופת הקורונה, בהם טלמדיסין (טיפול מרחוק), אשפוז בייתי, שימוש ביישומים רבים באמצעות אפליקציות הקופות ועוד. גם בתחום בריאות הנפש הדברים התקדמו וחברות הייטק רבות בארץ ובעולם עובדות ביתר שאת למצוא פתרונו’ שיקלו על הנפש שלנו. לפניכם/ן כמה פיתוחים טכנולוגים שכבר קיימים בתחום, ושגורמים לנו לחשוב שאולי בכל זאת העתיד יהיה ורוד.
Andrey_Popov | Shutterstock
לדעת מתי אתם/ן בחרדה באמצעות קצב הלב
סקירה משנת 2021 סקרה 18 מחקרים שבדקו סוגים שונים של מכשירים לבישים מעולם בריאות הנפש שכבר קיימים היום. המכשירים נועדו להעריך, לנטר או לחזות תסמינים של דיכאון וחרדה. באמצעות חיישנים, המכשירים אוספים נתונים פיזיולוגיים הקשורים למצב הנפשי של המטופל/ת, כך שהם מאפשרים ניטור והערכה בזמן אמת ובצורה לא פולשנית. בנוסף, הנתונים הנאספים ממכשירים אלו נשמרים, כך שהם יכולים להיות מנוטרים על ידי פסיכיאטר/ית כדי להתאים אישית ולדייק יותר את הטיפול[3]. חלק מהמכשירים הללו מודדים מרכיבים כגון טמפרטורת העור, קצב הלב ומעקב אחר תנועות הגוף במהלך פעילות. מכשירים אחרים יכולים לזהות תסמיני מתח וחרדה על ידי ניטור קצב הלב והנשימה[4].
הדור הבא: לזהות מצב נפשי דרך העור
הדבר הבא בעולם בריאות הנפש מבוסס על פעילויות אלקטרו-דרמית (EDA) - תופעות חשמליות הנצפות על העור. מחקר[5] חדש מצא טכנולוגיה חדשה שבאמצעותה ניתן לצפות בתנודות הנפשיות שמושפעות מהמערכת העצבים האוטונומית. בתגובה לעוררות רגשית כלשהי, מערכת העצבים הסימפתטית, שהיא תת מערכת בתוך מערכת העצבים האוטונומית, שולחת אותות דמויי דופק לבלוטות הזיעה. כתוצאה מהשונות בגירוי הרגשי ובהפעלת מערכת העצבים הסימפתטית, חלים שינויים זעירים גם בפעילות הזיעה, וכך ניתן ללכוד מידע פסיכו-פיזיולוגי על העור. לטענת החוקרים, הטכנולוגיה הזו, שעדיין לא נעשה בה שימוש על מכשיר לביש, נחשבת להתפתחות משמעותית שתאפשר לזהות שינויים רגשיים תוך שניות, כך שהמשתמשים יוכלו לדעת מתי הגוף שלהם מתחיל להגיב ובאמצעות תגובה מרגיעה, של מוזיקה למשל, ניתן יהיה למנוע החמרה במצבם הרגשי. בנוסף, מכשיר זה מאפשר לשמור על פרטיות המשתמשים, שכן במקום לשלוח את המידע המוקלט לענן, כל העיבוד ייעשה על שעון לביש ללא כל סיכון לפגיעה בפרטיות.
לסיכום, המכשירים החדשים עשויים להביא לניהול נכון של ההפרעה הנפשית, להורדת עלות הטיפולים הנפשיים, להפחתה בעומס על מערכת הבריאות, וכן להשגת נתונים טובים יותר על המטופל/ת לאנשי ונשות המקצוע. לצד כל אלו, חשוב לזכור שמכשירים אלו לא יתאימו לכולם/ן, ותידרש מידה מסוימת של נכונות ויכולת לעשות בהם שימוש נכון ויעיל.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
חרדה, הפרעת חרדה
אבחון פסיכולוגי - סוגים
