טיפול בדיכאון וחרדה הוא טיפול נפשי, רגשי, התנהגותי ו/או תרופתי שנעשה על ידי אנשי ונשות מקצוע מתחום בריאות הנפש, כגון פסיכולוגית ופסיכיאטרית, כדי לסייע בהתמודדות עם הפרעות אלו.
פעמים רבות כונו הפרעות החרדה והדיכאון כ"השפעת של המאה ה-21". ואכן, הפרעת חרדה ודיכאון הן ההפרעות השכיחות ביותר באוכלוסייה, וגורמות לסבל נפשי ולפגיעה משמעותית בתפקודם של ילדים, בני נוער ומבוגרים. השכיחות הגבוהה של דיכאוןוהפרעת חרדההביאה בעשורים האחרונים להתפתחות של שיטות טיפול מגוונות המביאות להקלה ולשיפור משמעותיים.
המונחים חרדה ודיכאון הם שמות כוללים לקבוצות שונות של הפרעות הנובעות ממגוון גורמים ביולוגיים ופסיכו-סוציאליים. ישנה חפיפה בין קבוצת הפרעות החרדה לבין הפרעות מקבוצת הדיכאון, כך שרבים מהלוקים בחרדה יסבלו גם מדיכאון ברמה זו או אחרת.
למעשה, אפשר לסבול מדיכאון וחרדה בו-זמנית ואין מדובר בתופעה חריגה כלל. סקר עולמי משנת 2015 מצא שקרוב למחצית מהאנשים שסובלים מדיכאון מז'ורי כל החיים, יש גם הפרעת חרדה כלשהי כל החיים[1].
קבוצת הפרעות החרדה כוללת הפרעת פאניקה, פוביה, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD),הפרעת חרדה מוכללת, הפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD ואף חרדה חברתית לסוגיה. במסגרת הפרעות הדיכאון, השייכות לקבוצה המכונה הפרעות מצב רוח כלולים דיכאון מזורי, דיסתימיה (דכדוך מתמשך) וכן דיכאון אחרי לידה.
צילום: shutterstock | Kateryna Onyshchuk
מטרת הטיפול
טיפול בחרדות ודיכאון נועד לעזור לאדם לנהל ולהפחית את הסימפטומים של שתי ההפרעות, לעתים קרובות בו-זמנית. במקרה בו יש הפרעה אחת שגורמת למצוקה גדולה יותר, יש לטפל בה קודם. לדוגמה, אם אדם סובל מדיכאון מז'ורי, סביר להניח שיהיה קשה לו להתחיל טיפול בהפרעת חרדה, אשר דורש מוטיבציה ואנרגיה גבוהים, ולכן יהיה צורך לטפל תחילה בדיכאון. עם זאת, לעתים קרובות קשה לדעת איזו קבוצת תסמינים של איזו הפרעה שולטת, ולכן הטיפול בחרדה ודיכאון יתחיל בו-זמנית[2].
מתי מתבצע
בין דיכאון וחרדה יש קשר הדוק – דיכאון פעמים רבות מעורר חרדות, וחרדה לעתים קרובות גורמת לדיכאון. כשמרגישים עצובים, חסרי תקווה, לא שמחים מפעילויות שפעם היו מהנות, יש תחושה שאנחנו בדיכאון. דאגנות, פחדים וחוסר שלווה יכולים להישמע כמו חרדה. אלא שעליות ומורדות, שמלוות רבים ורבות מאיתנו בחיים, הן לאו דווקא הפרעות נפשיות. טיפול בחרדות ודיכאון מיועד לאנשים שהפרעות אלו משבשות את שגרת החיים שלהם. כדי לדעת אם מדובר במשבר זמני או בהפרעה נפשית, יש לפנות לאיש או אשת מקצוע לצורך אבחון[3]
הכנות לטיפול
כדי לברר האם הדיכאון ו/או החרדה דורשים טיפול ואינם אירוע חולף או בעיה גופנית כלשהי, יש לפנות לרופא/ת משפחה. במקרים מסוימים יש צורך לפנות לפסיכיאטר/ית כדי לסייע באבחון. בשלב הראשון סביר להניח שתתנהל שיחה לצורך הערכה פסיכולוגית. בשיחה איש או אשת המקצוע ירצו לשמוע על המחשבות, הרגשות וההתנהגות של המטופל/ת כדי לאבחן את הבעיה ולבדוק אם יש לה גם סיבוכים קשורים[4].
לפני הפגישה, יש כמה דברים שכדאי למטופל/ת לשים לב אליהם[4]:
תסמיני החרדה - מתי הם מתרחשים, האם נראה שמשהו משפר או מדרדר את מצבם, ועד כמה הם משפיעים על הפעילויות והאינטראקציות היומיומיות שלכם.
מה גורם ללחץ - כולל שינוי משמעותי בחיים או אירועים מלחיצים שיש להתמודד איתם לאחרונה. חשבו גם על חוויות טראומטיות שחוויתם בעבר או בילדות.
היסטוריה משפחתית - האם ההורים, הסבים, האחים או הילדים שלכם התמודדו או מתמודדים עם בעיות נפשיות כלשהן.
בעיות בריאותית אחרות - כולל בעיות גופניות ובעיות נפשיות.
שימוש בתרופות – רשמו את כל תרופות, הוויטמינים ותוספי מזון אחרים שנצרכים, כולל את המינונים שלהם.
מהלך הטיפול
קיימות כיום גישות רבות המציעות טיפול בדיכאון וחרדה, אך שני הטיפולים העיקריים הם פסיכותרפיה (טיפול נפשי בשיחות) ותרופות, כאשר במקרים רבים מומלץ לשלב בין שני הטיפולים לשם השגת התוצאה האפקטיבית ביותר ובזמן הקצר ביותר. ייתכן שיידרש ניסוי וטעייה כדי לגלות מה הטיפול המתאים ביותר.
פסיכותרפיה טיפול קוגניטיבי התנהגותי - הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא שיטת טיפול קצר מועד וממוקד המציע טיפול בסימפטומים הדיכאוניים או החרדתיים דרך שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות לא יעילים. במסגרת הטיפול המטופל רוכש כלים ומיומנויות לשליטה בדפוסי החשיבה האוטומטיים והשגויים העומדים בבסיס הסימפטומים ("לאף אחד לא יהיה אכפת אם אמות", "הביצועים שלי חייבים להיות מושלמים") וכן בהתנהגויות המגבילות הנלוות להם (הימנעות מאירועים חברתיים, התבודדות). כמובן, אופי ומוקדי הטיפול מותאמים לאופיים הספציפי של קשייו של המטופ/תל: טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון עשוי להתמקד בשיפור הערך העצמי; טיפול בפוביהיבוצע באמצעות חשיפה הדרגתיתלמושא הפחד; וטיפול בפוסט טראומה יקנה, בין יתר, מיומנויות להתמודדות עם סימפטומים כגון פלשבקים והימנעות מסיטואציות המזכירות את הטראומה.
פסיכותרפיה דינאמית - אמנם, טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול יעיל המביא להקלה מהירה יחסית בסימפטומים, אך לעיתים קיים דפוס קשיים נרחב וממושך יותר המחייב עבודה טיפולית מעמיקה יותר. טיפול בדיכאון וחרדה המבוסס על שיחות יכול לאפשר למטופל לבחון לעומק את גורמי הקושי, דפוסי היחסים וההתנהגות וכן אירועי עבר מחייו, במטרה לרדת לשורש הבעיה. למשל, נפגעות תקיפה מינית עשויות להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי לניהול הסימפטומים הפוסט טראומטיים, אך להסתייע גם בטיפול מקיף שיסייע בשיקום האמון, יצירת מערכות יחסים עם גברים, התמודדות עם תחושת האשמה ועוד.
טיפול זוגי, טיפול משפחתי - דיכאון וחרדה משפיעים לא רק על האדם הסובל מהם אלא גם על בני משפחתו המתקשים לעזור לו ופעמים רבות נאלצים להתאים את אורח חייהם סביב קשייו (לדוגמא, הורים לילד חרד שאינם יכולים לצאת לבילוי או זוגיות המתפוררת עקב דיכאון של אחד מבני הזוג). בהתאם, פעמים רבות הטיפול בחרדה ודיכאון מלווה גם בטיפולים משפחתיים וזוגיים או בהדרכות הורים. אלה משמעותיים במיוחד כאשר מדובר בילד או מתבגר הסובל מדיכאון ו/או חרדה, אך יכולים לשפר ולתרום גם כאשר מדובר במטופלים בוגרים.
תרופות פסיכיאטריות טיפול בדיכאון וחרדה באמצעות תרופות התפתח בעשורים האחרונים וכיום הוא נחשב לטיפול בטוח אשר כמעט ואינו מלווה בתופעות לוואי. טיפול זה ניתן במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי והוא יעיל במקרים שקיימת מצוקה או פגיעה תפקודית קשה, וכאשר טיפולים פסיכולוגיים בלבד אינם מהווים מענה מספק. כאמור, לרוב השילוב בין טיפול נפשי לטיפול תרופתי אשר המביא לתוצאות משמעותיות בזמן הקצר ביותר.
טיפולים נוספים מלבד שיטות אלה לטיפול בדיכאון וחרדה, מלבדן קיימות התערבויות טיפוליות יעילות נוספות. במקרים של דיכאון קשה טיפול יעיל אפשרי הוא פנייה למסגרת של אשפוז פסיכיאטרי, בו מתאפשר טיפול אינטנסיבי כמו טיפול בנזעי חשמל (ECT) במקרים מסוימים. כמו כן, ישנם מגוון טיפולים המיועדים להפרעות ספציפיות כגון טיפול בין אישי בדיכאוןאשר ממוקד בשיפור יחסים בין אישיים, שיטות טיפול ייחודיות לפוסט טראומה (כמו חשיפה ממושכתמעבר לטיפול קוגניטיבי התנהגותי) וכן טיפול קבוצתי המסייע בהתמודדות עם חרדה חברתית.
אחרי הטיפול
במרבית המקרים פסיכותרפיה ו/או תרופות יביאו לשיפור במצב, אך לצד זאת חשוב לשמור על אורח חיים בריא כדי למקסם את התוצאות[4]:
פעילות גופנית – מומלץ לפתח שגרה עם פעילות פיזית ברוב ימות השבוע. פעילות גופנית מפחיתה מתח ועוזרת לשפר את מצב הרוח.
להימנע מאלכוהול וסמים - חומרים אלו עלולים למנוע שיפור או להחמיר את המצב.
להפסיק לעשן ולשתות משקאות המכילים קפאין - גם ניקוטין וגם קפאין יכולים להחמיר את התסמינים.
טכניקות לניהול מתח והרפיה - מדיטציה ויוגה הן דוגמאות לטכניקות הרפיה שיכולות להקל על דיכאון וחרדה.
איכות שינה – לשינה טובה יש חשיבות גדולה בטיפול בדיכאון וחרדה, ולכן יש לעשות ככל הניתן כדי לוודא שישנים מספיק שעות ביום ובאיכות גבוהה. במידה וקיימות הפרעות שינה, יש לפנות לרופא/ה.
תזונה מאוזנת - אכילה בריאה העשירה בירקות, בפירות, בדגנים מלאים ובדגים, עשויה לשפר את המצב.
במקרים מסוימים יש צורך לנסות מספר תרופות או לשלב כמה מהן עד שמוצאים את זו שעובדת. לתרופות מסוימות לוקח מספר שבועות או יותר להשפיע באופן מלא ולהביא להפחתה בתופעות הלוואי, ולכן יש צורך באורך רוח.
קיים סיכון בהפסקה פתאומית של תרופות נגד דיכאון וחרדה – ללא ייעוץ רפואי תיתכן הופעה של תסמינים דמויי גמילה והחמרה פתאומית של הדיכאון והחרדה. יש להתייעץ עם הרופא/ה ובמידת הצורך להפחית בהדרגה את המינון עד להפסקה מלאה.
במקרה של הריון או הנקה, ישנן תרופות נגד דיכאון וחרדה שעלולות להוות סיכון בריאותי לעובר או לתינוק יונק. יש ליידע את הרופא/ה במידה ואת מתכננת להיכנס להיריון, את כבר בהיריון או שאת מניקה.
רוב התרופות נגד חרדה ודיכאון בטוחות בדרך כלל, אך במקרים של ילדים, בני נוער ובוגרים מתחת לגיל 25, קיים סיכון לעלייה במחשבות או בהתנהגות אובדנית בעת נטילת תרופות אלו, במיוחד בשבועות הראשונים לאחר התחלת הטיפול או לאחר שינוי המינון.
בכל מקרה של החמרה בתסמינים או הופעה של התנהגות חריגה לאחר התחלת נטילה או שינוי מינון של תרופות נוגדת דיכאון וחרדה, יש לפנות בהקדם לייעוץ רפואי.
תוצאות הטיפול
תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מביאות לשיפור במצב הרוח בטווח הארוך, וביחד עם שילוב של טיפול פסיכותרפיה, הדבר יכול להוביל לשינוי משמעותי באיכות החיים של המטופל/ת[5]:
הקלה על תסמינים כגון חוסר תקווה, כעס וכו'.
זיהוי אמונות והתנהגויות שליליות והחלפתן באמונות בריאות וחיוביות.
אינטראקציות חיוביות עם אנשים.
מציאת דרכים טובות יותר להתמודד עם בעיות ויכולת לפתור אותן.
זיהוי בעיות שתורמות לדיכאון ולחרדה ושינוי התנהגויות שעלולות להחמיר בעיות אלו.
החזרת תחושת הסיפוק והשליטה בחיים.
יכולת להגדיר יעדים ריאליים.
פיתוח יכולת לקבל מצוקה באמצעות התנהגויות בריאות יותר.
[1] Anxious and non-anxious major depressive disorder in the World Health Organization World Mental Health Surveys. Epidemiology and Psychiatric Sciences, 24(3), 210-226. doi:10.1017/S2045796015000189
ילדתי לפני 3 חודשים, אין לי עבודה לחזור אליה. ואני מרגישה בדידות עצומה. ההורים לא זמינים (קורונה). האם עצב ובדידות הם סיבה להתחיל טיפול תרופתי?
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה טיפול תרופתי
ד"ר יוסף חלבן06/05/2020 | 15:57
הדר שלום מזל טוב, למרות התקופה הקשה שעוברת עליך. עצב ובדידות לכשעצמן הנם ביטוי למצוקות נפשיות שהם חלק מחיינו ולא מדובר במחלה המצריכה בדכ' טיפול תרופתי. הטיפול הראוי במצבים אלו הינו טיפול בשיחות ותמיכה. עם זאת לעתים המצוקה הקשה גורמת לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, (כמו למשל הקושי לטפל בילד, נדודי שינה קשים, ירידה משמעותית בתיאבון ובמשקל, פגיעה בתפקוד החברתי וכיו'ב), ובמקרים מסוימים ניתן להיעזר, בנוסף לטיפול בשיחות ולא במקום, בתרופות. על מנת לקבוע מהו הטיפול המתאים לך מומלץ מאוד לפנות לפסיכיאטר שיעריך את מצבך וימליץ על הטיפול המועדף בשבילך. דר' חלבן
שלום רציתי לשאול מה השכיחות של דיכאון אחרי לידה. ראיתי שבדר"כ מדברים על 10% עד 15%. אולם ראיתי פרסומים על מחקרים שנעשו לאחרונה בארץ, שמדברים על 20% וגם על 25%. מה בפועל המצב ? האם יש נתונים רשמיים בארץ ? האם יש הבדל בין המצב בארץ למדינות אחרות ? בתומ"ר
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה שכיחות דיכאון לאחר לידה
ד"ר יוסף חלבן12/06/2017 | 01:57
לשואלת שלום, בדיקת שכיחות של הפרעות מסוג זה הינה מורכבת ולכן נתונים המתקבלים ממחקרים שונים לא יהיו זהים בדרך כלל. הסיבות לכך הן רבות, למשל אין תמיד נגישות לכל הסובלות מהתופעה, לדוגמא נשים הפונות לטיפול פרטי ואינו מופיעות בשום מאגר רשמי ולמעשה איש אינו יודע עליהן, מקורות המדע שאין אחידות ביניהם מבחינת אמות המידה לאבחון, למשל רופאי ילדים, רופאי נשים, פסיכיאטרים, אחיות טיפת חלב וכד' שלא כולם רואים את הדבר עין בעין, ועוד כהנה וכהנה. יחד עם זאת הנתון של 10-15% הוא כנראה משקף נכוחה את המצב; וחוזר על עצמו לאורך שנים רבות. (אני עיינתי בתוצאות מס' מחקרים שפורסמו בין השנים 1996-2011). אך גם כאן יש לשים לב שהפער בין 10 ל-15 הוא פער ניכר ומשמעותי של 50%. שכיחות הדיכאון לאחר לידה בישראל על פי נתונים עדכניים למדי של משרד הבריאות הינה כ-10%. כך או כך, מדובר בשכיחות גבוהה ובסיבוך השכיח ביותר של הריון ולידה.
שלום רב, שמי ג'וזי ורד. ילדתי לפני שתיים וחצי. במהלך ההריון סבלתי מסוכרת, הקראת, התעלפיות ונפילות סוכר, כאבים בכל הגוף. במהלך ההריון הפסקתי לאכול בשר וכל דבר המגיע מהחי. במהלך ההריון רזיתי 10 קילו. מיד אחרי שילדתי החל דיכאון אחרי לידה(עדיין בדיכאון לדעתי) אני מקבלת כדור לבלוטה ומטופלת אצל פסיכולוגית 8 שנים. כל יום או יומיים אני חולה עם חולשה וחום ולא מצליחה לצאת מהמיטה(2.5) כל מריבה או ויכווח מפילות אותי ליומים שלושה של מחלה ושפעת. מה לדעתך אני צריכה לעשות כדאי לצאת מהמעגל הזה או אולי זה פיזי ומעיד על משהו רפואי? בבקשה תענו לי. תודה ובריאות שלמה לכולם.
פתח בחלון חדש
ממליצה בחום
מרתה06/05/2017 | 22:26
הי, קראתי את הפוסט ואני רוצה לספר לך שיש עוד אפשרויות. בזמנו, אני הלכתי למטפלת שעזרה לי להבין למה בכלל יש לי דכאון. ההבנה עשתה אותי לאדם אחר ומשם הדרך לריפוי בעזרתה של שרון היתה קצרה. היא מטפלת בשיטה שנקראת ביולוגיה טוטאלית והיא הביאה אותה מצ´ילה. היא מדהימה! מעבר לזה, היא גם קואצ´רית ומטפלת בעוד שיטות אז היא ממש מביאה מלא כלים למפגשים. התהליך קצר וזול לעומת האלטרנטיבות, כ4 מפגשים אני עשיתי. אני מודה כל יום על התהליך שעברתי עם שרון וממש ממליצה לך. דרך אגב, בגלל שהיא חיה בצ´ילה בעבר אז היא מטפלת היום בקליניקה בכפר סבא אבל גם עובדת אונליין, אז בעצם זה לא משנה איפה את נמצאת, היא זמינה. אפשר להתקשר אליה והיא תוכל להסביר לעומק יותר 054-4771585 או להציץ באתר שלה www.sharon-coach.com בהצלחה בכל מקרה!
דיכאון אחר לידה
ג׳וזי ורד18/03/2017 | 15:20
הבעיה היא בבלוטת התריס. הבלוטה לא מאוזנת. אני מקבלת כדור בשם אטרוקסין. הטיפול הפסיכולוגי שאני נמצאת בו קיום הוא עקב גידול אוסטאומה בראש. הגידול הוסר לפני חמש שנים. תודה מראש, ג׳וזי ורד
תשובת מומחה דיכאון מתמשך/מחלה גופנית(?)
ד"ר יוסף חלבן10/03/2017 | 16:01
ורד שלום, את מציגה בשאלתך מצב מורכב ומתמשך מזה כ-3 שנים, (התקופה שלאחר הלידה וכן במהלך ההריון). ניכר הערוב ביו בעיות גופניות ונפשיות. התמונה חסרה פרטים מהותיים, כמו באיזה בלוטה מדובר, (אני מניח שמדובר בבלוטת התריס, שכן בעיות בבלוטה זו הינן שכיחות יחסית, אך איני יכול לדעת זאת בודאות), האם את נמצאת במעקב רפואי סדיר ופעילות הבלוטה מאוזנת, האם את במעקב רפואי על רקע הצמחונות והתזונה החסרה ומבצעת בדיקות שגרה של הפאראמטרים התזונתיים , כמו למשל ויטמין B12; האם הסכרת שלך מאוזנת? את מתארת מצב ממושך של זיהומים חוזרים שאת כורכת במצבי לחץ נפשי וכיו'ב. משברים נפשיים בהחלט יכולים להיות מלווים בתחלואה גופנית וההיפך, תחלואה גופנית, בעיקר אם היא כרונית, יכול לגרום להתדרדרות במצב הנפשי. מתוך התיאור הקצר יחסית של מצבך המורכב קשה לקבוע האם הבעיה הראשונית היא נפשית או פיזית. בנוסף לכך את כותבת שאת נמצאת כבר 8 שנים בטיפול פסיכולוגי אך אינך מפרטת את הרקע לפניה לטיפול ואת מהלכו והשפעתו עליך. עקב המורכבות שאת מציגה איני יכול בשלב זה זה להנחות אותך בדבר טיפולים, תרופתיים או נפשיים, שיסייעו לך לצאת מה"מעגל"; עם זאת נראה לי שלאור התמשכות הקשיים, הן הגופניים והן הנפשיים עליך לעשות בשלב זה 2 דברים: 1. לפנות לרופא המשפחה, או לרופא פנימי לשם בירור מקיף של מצבך הגופני 2. במקביל, להערכתי, את צריכה לפנות לפסיכיאטר, רצוי כזה שמצוי היטב גם בפסיכותרפיה, על מנת לעבור הערכה יסודית גם בתחום זה. חשוב מאוד לדעתי שהמטפלים השונים שאצלם את בבירור יתקשרו ביניהם וזאת על מנת לקבל תמונה כוללת של מצבך ולהימנע ממצב שבו מטפלים נקודתית בסימפטומים בודדים, טיפול שלעתים קרובות אינו הולם את הבעיה הבסיסית. כמו כן רצוי שבידי הפסיכיאטר ימצא סיכום הטיפול הפסיכולוגי שלך, על מנת להשלים את התמונה. חג שמח ורפואה שלמה, דר' חלבן
אני נמצאת כבר כמעט שנה אחרי הלידה. אבל נתקלת בתופעות דיכאון וחרדות שכל הזמן חוזר. אין לי תמיכה מבן הזוג כי נפרדנו והרגשתי דחויה, מאוד ולא רצויה מהצד שלו לאורך כל התהליך. הילדה שלי זה הדבר הכי טוב שקרה לי ואני מאוד שמחה בתור אמא מאומצת לתת לה את מה שלי אין. הדיכאון בא הולך וחוזר, מרגישה לבד כל הזמן. אין לי הרבה חברים ואני לא רוצה בגילי לשתף את ההורים ולגרום להם לצער. לאן אוכל לפנות לקבל עזרה?
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה "דיכאון חוזר אחר לידה"
ד"ר יוסף חלבן27/02/2017 | 22:16
אלוד(?) שלום, לא בכדי שמתי את הכותרת במרחאות. יש לכך במקרה שאת מתארת 2 סיבות. האחת, כללית, שלפחות לדעתי, תגובות נפשיות המופיעות לאחר הלידה אינן בהכרח תופעות יחודיות ללידה והן אינן שונות מתגובות נפשיות המתרחשות לאחר אירועים אחרים, ובכל מקרה יש לקחת בחשבון את הנסיבות הספציפיות ווהאדם שחווה אותן. הסיבה השנייה, והיא נוגעת אליך, היא שאינך מתארת מצב דיכאוני אפייני,אלא מצוקה נפשית לנוכח מכלול נסיבות, בעיקרן מע' היחסים עם בן זוגך, הפרידה ממנו והצורך להתמודד לבד מול הסטטוס החדש של אמהות כשאת יחסית בודדה ונעדרת מערכת תמיכה מספקת. אני מניח שהקשיים שאת חווה בקשרים הבין אישיים שלך אינם חדשים אלא שכעת, לנוכח הצורך להתמודד עם התפקיד המורכב, בעיקר אם הוא חדש לך, הם בולטים ומעיקים יותר מאשר בעתות אחרות. עם זאת, "לא אלמן ישראל"; את זקוק לעזרה מקצועית שלא מסובך להגיע אליה. על פניו, (ואני אומר זאת בהסתייגות, שכן איני מכיר אותך וחסרים הרבה פרטים), נראה לי שהדרך לסייע לך להתמודד עם מצבך היא באמצעות פסיכותרפיה ולאו דווקא תרופות. למרות זאת, הייתי ממליץ לך על מנת לאבחן במדויק את מצבך ולהתאים את הטיפול הנכון, להיוועץ בפסיכיאטר, ורצוי מאוד כזב שאמון גם על פסיכותרפיה, ואני משוכנע שהוא יוכל לטפל בך או להפנותך למקום הנכון. ברצוני להתייחס בקצרה גם למה שכתבת בסיפא של דבריך, בדבר ההסתייגות לפנות להוריך ולשתפם בקשיים שאת חווה. חשוב מאוד שבשעת צרה או משבר נמצא את הדרך לגייס לעזרה את האנשים הקרובים לנו והאוהבים אותנו. זה כמובן לא בא במקום טיפול מקצועי, אבל הדבר נכון גם בכיוון הנגדי; טיפול מקצועי לא יכול להוות תחליף לתמיכה וחברות במשפחה ומחוצה לה. אני משוכנע שלו הקרובים לך היו נזקקים לעזרתך היית מתגייסת עבורם, ואין שום סיבה שכאשר את זקוקה לתמיכה לא ישיבו לך באותה מטבע. איני מסיים את דברי בברכת "רפואה שלמה", וזאת משום שאני סבור שאינך חולה. את במצוקה ובמשבר, דברים שעוברים על כולנו וניתן תמיד לסייע. מקווה שתמצאי במהרה את הדרך להיעזר, דר' חלבן יוסי
האם אשה שלוקה בדיכאון (ואפילו קל) מסוגלת "לשחק אותה" שמחה, מאושרת, ומלאת חיוניות, למרות שהיא ממש לא מרגישה כך- במסגרת העבודה, החברות, המשפחה המורחבת וכד' פשוט, אני עדיין מנסה לברר את תחושותיי עם עצמי... בעוד בבית ובעיקר ליד הבעל המצב קצת שונה- כל התחושות, החוסר חשק, המצב רוח הירוד וכו' הכל יוצא החוצה, ובגדול! (ילדתי לפני 6 שבועות, ואלו לא תחושות חדשות, אני מסתפקת אם אחרי הלידה הנוכחית הם החמירו) אני לא נוטלת שום תרופה, מעולם לא ביקרתי אצל פסיכיאטר וכד' עד היום האשמתי את מצבי הרוח וכו' בהורמוני ההיריון, בגלולות ההורמונים שבאמצעי המניעה וכו' ועכשיו זהו נגמרו התירוצים- אני מצפה מעצמי לחזור לעצמי, ולא מצליחה! אשמח לשמוע את חוות דעתך. תודה מראש!
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה למירי שלום,
ד"ר יוסף חלבן26/10/2016 | 12:20
שאלתך נוגעת בבעיה מורכבת ואשתדל לענות עליה כמיטב יכולתי אם כי לא ניתן כמובן לתת תשובה שתקיף את כל ההיבטים בפרוט. ראשית, לשאלה האם אפשר "לשחק אותה" כשמדובר במצבים נפשים, התשובה היא בהחלט כן; עיניך הרואות, שאת מתנהגת באורח שונה בבית ומחוצה לו. באשר לבעיות נפשיות בכלל, כולל דיכאון שלאחר לידה, מדובר במצבים מורכבים שהינם תולדה של מס' רב של גורמים המעורבים בהיוצרותם. ישנם גורמים ביולוגיים, (תורשתיים, מחלות רקע גופניות, שינויים פיזיולוגיים כמו למשל תנודות ברמות ההורמונים, תזונתיים ןכיו'ב) ולא פחות ולעתים אף יותר גורמים נפשיים הכוללים את מבנה האישיות, תולדות העבר, נסיבות החיים, גורמי דחק וכד'. כל אלו חוברים יחד. פועל יוצא מכך הוא שקיים שוני אינדיבידואלי גדול מאוד בין אדם לאדם ולכן לא ניתן ללא בדיקה מקצועית לתת תשובות מוחלטות במסגרת כמו הפורום הנוכחי אלא להתייחס לבעיה באופן כוללני. לתנודות הורמונליות ישנה כמובן השפעה על מצבים נפשיים. דוגמה טיפוסית לכך היא ה-"blues" , מצב רוח ירוד, נטיה לתגובות רגשיות לא פרופורציוניות, התקפי בכי וסף גירוי נמוך המופיעים בימים הראשונים שלאחר הלידה וחולפים לאחר זמן קצר. תופעה זו הינה שכיחה ביותר ומופיעה אצל 50%, ואף יותר, מהנשים ומהווה ביטוי לירידה החריפה ברמות ההורמונים לאחר הלידה. תופעה זו הינה נורמלית ואין צורך בטיפול ספציפי מלבד הרגעה, תמיכה והבנה של הסביבה. הדיכאון שלאחר לידה הינו תופעה שונה לחלוטין. מופיעה מס' שבועות עד מס' חדשים לאחר הלידה והיא איננה קשורה למצב ההורמונלי, או קשורה ק'שר רופף למצב זה. זהו מצב נפשי מורכב שגורמים רבים עלולים להיות מונחים בבסיסו, כפי שציינתי לעיל. את טורחת לציין, וזו עובדה חשובה, שהתחושות שאת חווה אינן חדשות ושאת חווה קשיים רגשיים מזה תקופה ממושכת, וללא קשר ללידה, שכעת רק החמירו. מאחר שאינך מצליחה להתגבר על המצב בכוחות עצמך, וזה מצב טבעי ומובן, אני מאוד ממליץ לך לפנות לפסיכיאטר, כזה שמצוי היטב גם בפסיכותרפיה לשם אבחון מדויק והתאמת טיפול הולם. . בברכת רפואה שלמה, דר' חלבן