בדיקת מי שפיר, או ניקור מי שפיר, היא בדיקה שנעשית במהלך ההיריון על ידי גניקולוגית או גניקולוג. הבדיקה נותנת תשובה מוחלטת לשאלה האם לעובר יש תסמונת דאון, ולעוד מספר מחלות נלוות.
בבדיקה זו שואבים מי שפיר באמצעות מזרק. הסיבה העיקרית לביצוע הבדיקה, שנחשבת לבדיקה פולשנית, היא הצורך לקבל תאים מן העובר לבדיקות גנטיות, בד"כ לבדיקת מבנה הכרומוזומים. נוזל מי השפיר נמצא בתוך שק ההיריון, ובו צף העובר. לתוך הנוזל נושרים תאי עור של העובר, אותם ניתן לגדל במעבדה ולבדוק לפי הצורך. בנוסף, ניתן לבדוק במי השפיר ריכוז של חומרים המעידים על מומים מולדים בעמוד השדרה או בדופן בטן העובר.
לעיתים רחוקות מתבצעת הבדיקה לקראת סוף ההריון, כאשר הרופאים מעוניינים להעריך את בשלות ריאות העובר לצורך יילוד מוקדם מסיבות רפואיות. בבדיקה זו אין מבצעים בדיקות גנטיות כלשהן.
בדיקת מי שפיר הומצאה במקור ע"י מדענים ישראלים בכדי לסייע בקביעת מין העובר, אך מאז המצאתה ועד היום חלו מספר שינויים שהובילו לכך שבדיקה זו חיונית בהריונות בהם מתעורר חשש לתסמונת דאון אצל העובר.
מי שפיר הינם מים בהם העובר "צף" לאורך כל ההיריון. תפקידם העיקרי של המים הוא להוות מעין בולם זעזועים לעובר. מקור המים הינו למעשה הפרשת השתן של העובר.
צילום: shutterstock | Thomas Andreas
מטרת הבדיקה
ההחלטה לבצע את הבדיקות קשורה בד"כ בחשד כי לעובר יש הפרעה כרומוזומלית, כמו תסמונת דאון למשל, אצל נשים מעל גיל 35, או אם התקבלה תשובה לא תקינה בבדיקות תבחין משולש או שקיפות עורפית. זוהי הבדיקה הפולשנית הנפוצה ביותר בהריון.
הבדיקה מבוצעת בד"כ בשבועות 16-20, אם כי לעיתים מתעורר צורך לבצעה במועד מאוחר יותר. מכלל הבדיקות הפולשניות בהריון, זוהי הבדיקה הטובה ביותר, הכרוכה בסיכון יחסית נמוך להפלה - כחצי אחוז - וגם המדויקת ביותר. חסרונה העיקרי הוא שהיא מתבצעת בשליש השני, כלומר, מועד יחסית מאוחר. יש להדגיש, כי אין מועד זה מונע כל אפשרות לפעולה נדרשת בהמשך, כמו הפסקת הריון (הפלה יזומה).
מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות
הבעיה השכיחה בעבורה מבצעים בדיקת מי שפיר היא תסמונת דאון. זו הבדיקה היחידה הקובעת באופן מוחלט וודאי אם לעובר יש תסמונת דאון או לא. התסמונת באה לידי ביטוי בפיגור שכלי חמור ובעיות בריאותיות נלוות נוספות. הסיכוי לעובר הנושא תסמונת דאון עולה משמעותית ככל שגיל האם גבוה יותר. (ראו בהמשך) בדיקת מי שפיר לעובר הנושא תסמונת דאון מגלה שיש לו 47 כרומוזומים, במקום 46.
כיוון שהעובר צף במים אלו תקופה ארוכה ניתן למצוא בהם תאים שהעובר משיל ובתוכם פיסות מהחומר הגנטי של העובר (ד.נ.א), חומר תורשתי זה מאורגן במקטעים הנקראים כרומוזומים. אצל רוב בני האדם ניתן למצוא 23 כרומוזומים שמקורם באם ו-23 שמקורם באב.
סה"כ אצל עובר בריא נצפה לראות 46 כרומוזומים. בעת בדיקת מי שפיר שואבים מעט ממי השפיר ותחת מיקרוסקופ מיוחד מחפשים וסופרים את מספר הכרומוזומים. כל תוצאה שתהיה שונה מ 46 מעידה על בעיה גנטית כלשהי.
אוכלוסיות בסיכון
כיוון שביצוע בדיקה זו מחייב החדרת מחט לתוך שק מי השפיר, קיים סיכון כלשהו בבדיקה זו, ואחת מתוך 350 בדיקות לערך מסתיימת בהפלה (כמובן שהדבר תלוי בין השאר במקצועיות וניסיון הרופא המבצע את הבדיקה).
כיוון שהסיכוי לעובר עם תסמונת דאון עולה ככל שגיל האם עולה (ללא קשר לגיל האב), וכיוון שקיים סיכון כלשהו בבדיקה זו, המלצת משרד הבריאות היא לבצע דיקור מי שפיר לכל הנשים בהריון החל מגיל 35.
לצורך המחשה: שכיחות תסמונת דאון בקרב נשים, בתחילת שנות ה-20 לחייהן היא אחת ל 1400 לידות, בעוד שהשכיחות בקרב נשים בנות 35 הוא אחת ל 400 לידות.
תסמונת דאון אינה מחלה תורשתית ולכן אם קיים במשפחה ילד החולה במחלה אין הדבר משפיע על סיכויי הילד הבא להיות חולה, ולהיפך.
אופן ביצוע הבדיקה
הכנות לבדיקה
כיוון שבמהלך דיקור מי שפיר מוחדרת מחט לתוך הרחם ומעט מי שפיר נשאבים למזרק, יש לוודא שיש מספיק מי שפיר ושהעובר מאפשר מקום להחדרת המחט. בשל שתי העובדות הנ"ל הבדיקה מתבצעת החל מהשבועות 14-16 להריון ובד"כ בין שבועות 17-18 להריון. בפרק דמן זה יש מספיק מי שפיר אך העובר עדיין אינו גדול ומאפשר את החדרת המחט בבטחה.
כמו כן, במהלך בדיקות ההיריון השגרתיות מתבצעת בדיקת דם הנקראת חלבון עוברי. בדיקה זו מנבאת באמצעים סטטיסטיים את הסיכוי להולדת ילד עם תסמונת דאון. התוצאה מסייעת בקבלת ההחלטה באם לבצע דיקור מי שפיר או לא.
לפני בדיקת מי שפיר אין צורך בהכנות מיוחדות, אך יש לחתום על הסכמה לפעולה פולשנית בהריון, בה יצוין כי לפעולה סיכון מסוים.
אופן ביצוע הבדיקה
בשלב הראשון תתבקשי לשכב על מיטת הבדיקה ולחשוף את הבטן, לאחר חיטוי אזור הדקירה בבטן, הרופא יתבונן באמצעות אולטרסאונד בעובר, בשליה ובמי השפיר.
לאחר בדיקת מיקום העובר ובחירת האזור שבו נראים מי שפיר ללא חלקי עובר, מבצעים חיטוי של עור הבטן, מחדירים מחט דקה, תחת הסתכלות במוניטור האולטרסאונד, אל תוך הרחם לאזור שנבחר. ברגע שהמחט נמצאת בתוך חלל הרחם יישאבו מעט מי שפיר לתוך מבחנות, כמות המים הנשאבת קטנה (כ-20 סמ"ק מי שפיר), ואינה מסכנת את שלום העובר. בד"כ אין מבצעים הרדמה מקומית, והבדיקה אינה מכאיבה יותר מאשר בדיקת דם. את המבחנה עם הנוזל שולחים למעבדה.
כיוון שלאורך כל בדיקת מי שפיר הרופא/ה צופה באולטראסאונד, סיכויי הפגיעה בעובר קרובים לאפס.
התשובות צפויות להגיע תוך מספר שבועות.
לאחר הבדיקה
בתום בדיקת מי שפיר יש להמתין במנוחה במשך כשעה במשרד הרופא בכדי לוודא שאין סיבוכים מידיים ושהמטופלת חשה בטוב, בנוסף כיוון שבמהלך הבדיקה עברה המחט דרך שרירי הבטן והרחם, יש לאפשר החלמה תקינה ומהירה ולכן יש לנוח מנוחה מוחלטת בביתה (פרט לשירותים ומקלחת כמובן) במשך 48 שעות.
במקרה של עליית חום, דימום מהנרתיק או מיעוט בתנועות עובר יש לגשת לרופא המטפל.
אזהרות
סיכון: הסיכונים לעובר הם לידה מוקדמת, הפלה, זיהום. הסיכון להפלה נמוך ועומד כיום על פחות מ- 0.5%. הסימנים הראשונים להפלה הם התכווצויות בבטן או דימום.
הסיכון לאם הוא זיהום. הסימנים הראשונים לזיהום הם כאב בטן, שלשול, חום.
פענוח תוצאות
התוצאות מגיעות לרוב לאחר שבועיים עד שלושה, ובהן מדווח באם יש לעובר תסמונת דאון או לא לצד עוד כמה מחלות שכיחות פחות. בנוסף, בטופס התוצאה מצוין מין היילוד (גם אותו ניתן לקבוע על סמך הכרומוזומים).
בבדיקה זו ניתן לזהות מומים הנגרמים על ידי שיבושים בכרומוזומים. במצב תקין יש 23 זוגות כרומוזומים תקינים כולל כרומוזומי המין. סידור לא תקין או מבנה לא תקין של הכרומוזומים עלול להצביע על מחלות ספציפיות. למרבה הצער, תשובה תקינה אינה שוללת את כל המחלות ואינה מנבאת את עתיד ההיריון. אולם תשובה לא תקינה מנבאת בכמעט 100% את קיום במחלה שנבדקה.
את המחלות הכרומוזומליות ניתן לחלק לכאלו שבהן יש הפרעה במספר הכרומוזומים ולכאלו בהן יש הפרעה במבנה הכרומוזומים.
תסמונות כרומוזומליות הנפוצות הגורמות לפיגור שכלי כוללות תוספת של כרומוזום 21 (תסמונת דאון) ותסמונת X שביר ותסמונת בה יש חוסר או עודף של כרומוזום X (למשל XXX, XXY או XO) גורמות בדרך כלל להפרעות בפוריות עם או בלי הפרעה בהתפתחות.
במקרה ונמצא כי לעובר תסמונת דאון עומדת בפני ההורים קבלת ההחלטה באם להמשיך הריון זה או לסיימו.
העובר ברחם מוקף בנוזל מי השפיר. מי השפיר מספקים חומרים הנחוצים להתפתחות תקינה של העובר ומספקים לעובר הגנה פיזית. מיעוט מי שפיר (oligohydramnion) הוא מצב של מחסור בנוזל ברחם. מיעוט במי שפיר נגרם או על ידי אובדן מוגבר של נוזלים, או על ידי ירידה בייצור השתן של העובר. כמות מי השפיר נקבעת על ידי שיווי משקל בין שני התהליכים הללו. יש כמה מצבים נפוצים אשר גורמים למיעוט מי שפיר: ירידת מי שפיר מוקדמת ירידה בייצור מי השפיר עקב פגם בהתפתחות, בדרך כלל בכליות או במערכת הפרשת השתן בעובר (דבר שנשלל במקרה שלך). ירידה בתפקוד השליה, אשר גורמת לירידה בהפרשת השתן על ידי העובר. הריונות מעבר לשבוע 40. ההשלכות של מיעוט מי שפיר תלויות בשלב שבו ההריון נמצא. בטרימסטר השני התינוק מתחיל לנשום ולבלוע את מי השפיר, דבר שנחוץ לגדילה ולהבשלה של הריאות. מי השפיר עוזרים גם בהתפתחות של הצלעות והשרירים. מחסור במי שפיר בשלב זה יכול לגרום לאי התפתחות הריאות. בטרימסטר השלישי ההשלכות של מיעוט מי שפיר חמורות פחות. הסיבוכים בשלב זה קשורים לסיבה למיעוט ולא למיעוט עצמו. כאשר המיעוט נגרם על ידי בעיות בגדילת העובר (IUGR), גורמי הסיכון לבעיות בגדילה משפיעים על העובר. אם המיעוט נגרם על ידי ירידת מי שפיר, אז יש סכנה ללידה מוקדמת. המוטציות המורפולוגיות הנקשרות למיעוט מי השפיר הן תוצאה של העובדה שהעובר "נמחץ" ברחם, מה שיכול לגרום לשינויים בפני העובר או בגפיים. לא ניתן לומר אם שינויים אלו הם זמניים או קבועים, זה תלוי בחומרת הפגיעה. במקרה שלך, כמות מי השפיר נמצאת בגבול התחתון, אך עדיין בתחום הנורמה, וכן נשללו הבעיות המרכזיות, כגון פגם בכליות של העובר. אמליץ לך להישאר במעקב של בדיקות תכופות על ידי הגינקולוג המטפל. המשך הריון קל ובריא, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
בדיקת מי שפיר היא אמצעי לאיתור טרום-לידתי של הפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות, בראשן תסמונת דאון, אך גם תסמונת ה- X השביר וציסטיק פיברוזיס. אוטיזם היא מחלה המאובחנת עם הגדילה וההתפתחות של הילד, אלא אם כן ישנו אוטיזם במשפחה המקושר למחלה גנטית, ואז ניתן לבדוק זאת בעובר. תוכלי לקרוא עוד על בדיקת מי שפיר כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=108
הפס שאת מתארת, שבשפה הרפואית נקרא Linea Nigra (קו שחור), הוא תופעה נפוצה, בעיקר בנשים בהריון. קו כזה יכול להופיע גם בנשים שאינן בהריון, והוא כנראה קשור לשינויים הורמונליים (מה שמסביר את היותו נפוץ בזמן ההריון). אם הוא מפריע לך, אני ממליץ לך לפנות לרופא המטפל על מנת שיוכל להתרשם. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
היי ד״ר, אשמח לדעתך, הזרקתי אוביטרל לפני 14 יום אחרי שבאותו יום כבר עלה לי הLH, ביצעתי בדיקת בטא היום שיצאה 46.4 ובדיקת פרוגסטרון שיצאה 55.9, האם יש סיכוי כלשהו שזה שאריות מהאוביטרל?ובכלל הבטא תקינה יחסית ל12 יום לאחר ביוץ בערך? והפרוגסטרון תקין? תודה רבה!!
לאור העובדה שכבר יש ארבעה לילדים בהחלט קיים סיכוי להריון בנתונים שרשמת. לא ציינת מה היו נתוני הזרע לפני ההשבחה אבל אם היה ריכוז מעל 15 מיליון עם תנועתיות טובה אז אמור להיות בסדר
הוסף תגובה
השבחה
הלל08/06/2026 | 19:05
תודה רבה על המענה ד"ר. נתוני הזרע ההתחלתיים אתמול לפני ההשבחה היו: נפח: 3.5 מ"ל ריכוז: 3 מיליון למ"ל (סך הכל 10.5 מיליון תאים בדגימה הגולמית) תנועתיות: 33% לאחר ההשבחה הושגה מנה עם סך הכל 1.5 מיליון שחיינים אקטיביים (בריכוז של 13 מיליון למ"ל, 23% תנועתיות פרוגרסיבית). מה דעתך על הסיכויים לאור המכלול הזה וההיסטוריה המיילדותית?
מומלץ לבצע בדיקת זרע מלאה כולל מורפולוגיה ועל פי התוצאות לקבל החלטה. אם הנתונים חוזרים על עצמם הייתי הולך לבדיקת אורולוג וגם חוזר על הבדיקה בפער של חודשיים. זה זרע שיכול לתת הריון בהזרעה אבל הסיכויים מופחתים. בכל מקרה נתוני הזרע יכולים להשתנות בבדיקות חוזרות.
היי ד''ר, אודה לעזרתך. אני לאחר טיפול בלטרוזול סבב שני (בקודם גדל זקיק יפה אבל בסוף לא התרחש ביוץ), הפעם בבדיקת US היום ראו זקיק 19 וזקיק 14, רירית 7.5 ללא נוזל. מבחינת בדיקות דם: אסטרדיול 514, LH 48, פרוגסטרון 2.83, האם הנתונים מצביעים על כך שהיה כבר ביוץ או שברגעים אלו מתרחש? כמו כן כנראה שרק הזקיק של ה19 יבייץ? תודה!
שלום, אשמח להבין האם הביוץ כבר באמת התרחש או שלא? המחזורים לא סדירים. ביום 12 רירית 3.9. הבדיקות דם היו : אסטרדיון 150 פרוגסטרון 1.4 Lh 15.5 יום 14 למחזור לפי האולטרסאונד רירית 6.8, היו גם זקיקים קטנים. ויש זקיקים בגודל 11, 10 ו 9. בדיקות דם : אסטרדיול 121 Lh 18.6 פרוגסטרון 0.9 תודה רבה.
תודה רבה על התשובה, היא מאוד עזרה לי לעשות קצת סדר. זה גם הכיוון שחשבתי עליו לפי בדיקות הדם, אבל הרופא שלי התרשם מעלייה ב-LH והעריך שכנראה הביוץ כבר התרחש, והמליץ להמתין לווסת הבאה ולהתחיל טיפול (בגלל מחזורים לא סדירים, לא על מחזור טבעי). ניסיתי לברר שוב האם ייתכן שהביוץ עדיין לא קרה, אך קיבלתי תשובה דומה. מצד אחד אני חוששת לפספס הזדמנות אם הביוץ עוד לפנינו, ומצד שני לא רוצה לפעול בניגוד להמלצה הרפואית. רציתי לשאול: האם במצב כזה היית ממליץ לבקש לבצע עוד בדיקות דם/אולטרסאונד כדי לוודא, או שעדיף באמת להמתין למחזור הבא ולהתחיל בצורה מסודרת? והאם לדעתך, במקרה של מחזורים לא סדירים, עדיף לעבור לתוכנית טיפול על פני ניסיון נוסף במחזור טבעי? תודה רבה על הזמן והעזרה.
הנתון היחידי שאומר אם היה ביוץ הוא רמות הפרוגסטרון. במידה והן מתחת ל-3-4 בטוח שלא היה ביוץ. לגבי טיפול הורמונלי צריך לעבור בצורה מסודרת על התיק וכתלות בגיל האישה משך אי הפריון, איכות הזרע והנסיונות עד כה לקבל החלטה על הטיפול המתאים.
היי אשמח לדעתך! מטופלת בלטרוזול במעקב זקיקים היה נראה שבאמת יש ביוץ, ראו זקיק שהיה 18 והפך ל25 על 21 (כנראה גופיף צהוב) הפרוגסטרון היה 1.86 באותו היום. בדיוק שבוע לאחר מכן קיבלתי ווסת והרירית ירדה ל2.6 מ7..הפרוגסטרון גם ירד ל1.56. האם הגיוני שקיבלתי ווסת כלכך מהר ? כמו כן אני מודדת גם חום השחר באופן כללי ובאמת לא הייתה שום עליית חום.. להבא האם הרופאה כנראה תרצה לתת פרוגסטרון ויכול להיות שזה קרה בגלל הלטרוזול? אף פעם לא קרה לי שלב לוטאלי קצר כזה. תודה רבה!
קצת קשה להתייחס לפרוגסטרון שכן לא בוצעה בדיקה אחרי ביוץ (הפרוגסטרון אמור להיות מעל 20-30) כך שבעיקרון יתכן וכלל לא היה ביוץ. אפשר בלי קשר לתת דופסטון אחרי הביוץ.
הוסף תגובה
הגיוני?
דנה09/04/2026 | 08:32
תודה רבה על התשובה, אבל טכנית הגיוני שהיה ביוץ והפרוגסטרון חוזר בווסת לרמה הזאת? או שמצופה היה לראות שאריות כלשהן (בגלל החג יש הפרש של שבוע בבדיקות) בנוסף, אם לא היה ביוץ מה יכולה להיות הסיבה לכך? שהרי הזקיק גדל יפה ועוד ראו טיפה נוזל כאילו הוא כן פוקע.. תוהה מה הרופאה תרצה לעשות להבא
במחזור הפרוגסטרון יורד לרמות שמתחת ל-4 ואפילו מתחת -2. סביר שתרצה לבדוק רמות פרוגסטרון כמה ימים אחרי הביוץ. לגבי הסיבה קשה לדעת בלי כל הנתונים (בדיקה אחרי הביוץ).