דלג לתוכן

בדיקת שקיפות עורפית (Nuchal Translucency)

שבועות הריון
3 דקות קריאה

שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד בטני או וגינלית המתבצעת על-ידי רופא מומחה, כחלק מבדיקות הסקר הרגילות שנעשות במהלך ההיריון. הבדיקה מהווה חלק מבדיקות סקר נוספות, המתבצעות בשלב מוקדם של ההיריון ונקראות יחד סקר שליש ראשון. מטרת הסקר בשליש הראשון היא להגדיל את הסיכוי לזהות הפרעות כרומוזומליות בעובר, ובעיקר תסמונת דאון. סקר שליש ראשון כולל שתי בדיקות דם, beta-HCG ו-PAPP-A, ואת השקיפות העורפית. בבדיקת השקיפות העורפית מתבצעת הערכת כמות הנוזל הקיים בעורפו של העובר (מכאן השם שקיפות עורפית). 

ד"ר ישראל שפירא מסביר על בדיקות הריון ובהן בדיקת שקיפות עורפית.

עוברים אצלם נמצאת כמות גדולה יותר של נוזל עורפי בבדיקת שקיפות עורפית, נמצאו במחקרים כבעלי סיכון מוגבר יותר להיות נשאים של פגמים כרומוזומליים כגון תסמונת דאון, בפרט בנשים מבוגרות יותר אשר אצלן מוגבר הסיכון ללדת עוברים עם תסמונת זו. בנוסף, בדיקת שקיפות עורפית עוזרת לוודא את שבוע ההיריון המדויק. 

בבדיקת שקיפות עורפית נמדד הנוזל הצווארי הלימפטי. כמויות גדולות שלו יחסית לגודל העובר עלולות להיות מצויות בבדיקה כאשר הנוזל אינו נספג - זאת במידה וקיימים מומים מולדים הקשורים בעיקר למערכת העצבים, המפריעים לספיגתו.

אוכלוסיות בסיכון

שקיפות עורפית מומלצת לכל אישה בהריון, וזאת מכיוון שבכל הריון קיים סיכון לתסמונות כרומוזומליות, גם בגילאים צעירים של האם. הבדיקה מסייעת לרופאים להעריך את הסיכון לתסמונות אלו והאם כדאי להם להמליץ על בדיקות נוספות לשם בירור מעמיק יותר. 

התסמונת הגנטית הנפוצה ביותר היא תסמונות דאון (הנקראת גם טריזומיה 21), ואותה יכולה בדיקת שקיפות עורפית לבדה לחזות ברוב מהמקרים. הסיכון לתסמונת זו עולה ככל שגיל האם עולה, ועומד על כ- 1:1400 הריונות כשגיל האם מתחת ל-25, כ- 1:350 הריונות בגיל 35, וכ- 1:100 הריונות בגיל 40. 

שילוב תוצאות שלושת הבדיקות המרכיבות את הסקר שליש ראשון, יחד עם גיל האם, מספק הערכה של הסיכון לתסמונת דאון עם רגישות של 85%. 

מחלות קשורות

בנוסף לתסמונת דאון, שקיפות עורפית יכולה להצביע גם על תסמונות גנטיות נדירות יותר כגון תסמונת טרנר, טריזומיה 18 וטריזומיה 13.

מתי מבצעים את הבדיקה?

באיזה שבוע עושים שקיפות עורפית? הבדיקה מומלצת לכל אישה בהיריון, ללא קשר לגילה או למצבה הרפואי. בדיקת השקיפות העורפית ושתי בדיקות הדם המתלוות אליה מבוצעות לרוב בין השבוע ה-11 לשבוע ה-13 ו-6 ימים להיריון. 

איך להתכונן לבדיקה?

שקיפות עורפית מבוצעת ע"י מכשיר אולטרסאונד רגיל, ואין צורך בהכנה מוקדמת לקראת הבדיקה.

אופן ביצוע הבדיקה

בדיקת שקיפות עורפית מבוצעת אצל רופא נשים מומחה. משך הזמן של בדיקת שקיפות עורפית הוא כ-15-20 דקות בממוצע. האישה שוכבת על כיסא המוטה לאחור, בדומה לבדיקת אולטרסאונד רגילה. את המתמר מניחים לרוב על בטן האישה, וכך משקפים את העובר על המסך באמצעות המכשיר, כשהעובר שוכב על הצד. במקרים מסוימים, במידה והרופא לא מצליח להדגים את אזור הצוואר של העובר, ייתכן כי הבדיקה תבוצע באמצעות מתמר וגינלי.

במהלך בדיקת שקיפות עורפית מחכים שראשו של העובר לא יהיה בכיפוף אלא במנח רגיל (על מנת שלא לגרום להטיה במדידה). לאחר מכן, מודדים את עובי הנוזל הנראה מקצה אחד לקצה השני של העורף. במהלך הבדיקה הרופא מעריך גם את גודל העובר באמצעות חישוב המרחק מקצה הראש ועד הישבן, ובכך יכול להשוות את כמות הנוזל שנמדדה לגיל העובר.

אופן ביצוע בדיקת שקיפות עורפית הוא פשוט ביותר, ואינו כרוך בסיכונים לאם או לעובר, שכן מכשיר האולטרסאונד מודד גלי קול בלבד. שקיפות עורפית אינה בדיקה חודרנית ואינה גורמת לכאבים. בד"כ מרשים כניסת מלווה לבדיקה.

אחרי הבדיקה

לא אמורות להיות תופעות מיוחדות או כאבים אחרי שקיפות עורפית.

פענוח תוצאות

תוצאה תקינה של בדיקת שקיפות עורפית היא שכבת נוזל שאינה עולה על 2.5-3 מ"מ. 

כפי שצוין, תוצאות בדיקת השקיפות העורפית משוקללות יחד עם תוצאות בדיקות הדם וגיל האישה. התוצאות המתקבלות בדו"ח מתארות את הסיכון של העובר לתסמונת דאון (למשל, 1 ל-120, מה שאומר שמתוך 120 נשים שקיבלו את התוצאה הזו, לאחת יהיה עובר עם תסמונת דאון). 

במידה והרופא מוצא כי קיים סיכון מוגבר לתסמונת דאון, האישה תקבל הפנייה לייעוץ גנטי בו היא תקבל מידע על משמעות תוצאות הבדיקה, המשך הבירור והאפשרויות העומדות בפניה. לאחר הייעוץ הגנטי, האישה תופנה לביצוע בדיקה אבחנתית שתקבע באופן חד משמעי האם מדובר בתסמונת דאון. הבדיקות האבחנתיות הקיימות כיום הן בדיקת סיסי שיליה, אותה ניתן לבצע עד שבוע 14 להיריון, ובדיקת מי שפיר אותה נהוג לבצע בין שבוע 15 לשבוע 20. מדובר בבדיקות בעלות דיוק של 100% אך מכיוון שהן פולשניות, קיים סיכון של כ-1:300 להפלה לאחר ביצוען.

חשוב לציין כי קיימת בדיקה נוספת בשם NIPT, בה מפרידים את הדי-אן-איי של העובר מהדם של האישה ובכך ניתן לבדוק שינויים גנטיים מסוימים, בהם תסמונת דאון. מדובר בבדיקה עם אחוזי דיוק מרשימים (כ-99%) והיא אינה כרוכה בסיכון להפלה הקיים בבדיקות הפולשניות. עם זאת, בדיקה זו אינה נחשבת לבדיקה אבחנתית, ונכון להיום היא מבוצעת באופן פרטי בלבד והיא עולה אלפי שקלים.

רמת סיכון:

אין נתונים
רופאים בתחום
פרופ' יוסי לסינג
פרופ' יוסי לסינג יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
ד"ר גיל לוי
ד"ר גיל לוי יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
ד"ר יובל אור
ד"ר יובל אור יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות ותשובות

מאמרים בנושא שקיפות עורפית

שירותי בריאות כללית תעניק כיסוי לתרופות שאינן בסל הבריאות
שירותי בריאות כללית תעניק כיסוי לתרופות שאינן בסל הבריאות
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 23/02/2012

הכיסוי יכלול עשרות תרופות שלא נכללו בסל הבריאות, אך לא יכלול תרופות מאריכות או מצילות חיים לכתבה המלאה

מומי מוח ומערכת העצבים: אילו בדיקות חשוב לבצע?
מומי מוח ומערכת העצבים: אילו בדיקות חשוב לבצע?
פרופ' אלדד קטורזה מאת: פרופ' אלדד קטורזה 23/01/2020

אילו מומים נפוצים עלולים להתפתח במוח ובמערכת העצבים של עוברים, מתי נדרשת בדיקת אולטרה סאונד מוח עוברי ומה המשמעויות... לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום טיפולי פוריות

בניהולו של פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו