דלג לתוכן

בדיקת מעכבי אצטילכולין אסטראז (ACETYLCHOLINESTERASE INHIBITORS TOX)

ערוץ בריאות כללית
2 דקות קריאה
אצטילכולין (Acetylcholine) הוא מעביר בין-עצבי (נוירוטרנסמיטר) – מולקולה המיוצרת על ידי תאי עצב ומשוחררת אל הסינפסה עם עצב אחר או לצומת עצב-שריר על מנת ליצור תגובה ולהעביר פקודות לאורך מערכת העצבים. אצטילכולין אסטראז הוא אנזים שתפקידו הוא לפרק את מולקולות האצטילכולין ולהפסיק את פעילותן על הקולטנים. רעלנים מסוימים כגון זרחנים אורגניים ותרופות שונות המעכבות את האנזים, עלולים לגרום לפעילות יתר של אצטילכולין ולהרעלה ברמות שונות. בבדיקה זו ניתן לבחון את פעילות האנזים אצטילכולין אסטראז בתאי הדם האדומים כעדות לחשיפה לחומרים המעכבים את האנזים ולהרעלה[1].

אח לוקח דגימ דם מזרוע של מטופל, בדיקת מעכבי אצטילכולין אסטראז
צילום: shutterstock | angellodeco

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לשמש ככלי עזר באבחנת הרעלת מעכבי אצטילכולין אסטראז, בעיקר עקב חשיפה לזרחנים אורגניים ושימוש יתר בתרופות[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

הרעלת מעכבי אצטילכולין – גורמת לנטרול מופחת של אצטילכולין בסינפסה, בשריר ובבלוטות, ולכן נוצרת פעילות מוגברת על קולטנים מוסקריניים (קולטן למוליך העצבי אצטילכולין). היקשרות הנוירוטרנסמיטר על קולטנים אלו מעודדת פעילות ברקמה, בהתאם לסוגה. התסמינים הנפוצים בהרעלה כוללים[3]:
  • ייצור מוגבר של דמעות.
  • ייצור מוגבר של רוק.
  • ייצור מוגבר של שתן.
  • בחילות והקאות.
  • הצרת אישונים.
  • הזעת יתר.
  • התכווצות או רעד בשרירים.
  • קוצר נשימה עקב היצרות דרכי הנשימה.
  • קצב לב מואט.

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים המתאימים להרעלה. בנוסף, קיים סיכון מוגבר לעובדים.ות בסביבת חומרי הדברה ובמטופלים.ות עם מיאסטניה גרביס הנוטלים מעכבי אצטילכולין אסטראז. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[4].

אופן ביצוע הבדיקה

לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[2][5].

אזהרות

סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי.[6]

פענוח תוצאות

[5]
ערכי נורמה
31.2-61.3 U/g of Hemoglobin

מתחת לנורמה
תוצאות הנמוכות מטווח הנורמה יכולות להעיד על חשיפה משמעותית והרעלה על ידי מעכבי אצטילכולין אסטראז.

רמות פעילות האנזים יכולות להיפגע בכ-40% לפני הופעת תסמינים ובכ-70-80% לפני החמרה משמעותית בתפקוד, ורמות העיכוב המזוהות בבדיקה תואמות לחומרת ההרעלה ולביטוי הקליני. רמות פעילות האנזים יכולות להיות נמוכות גם במקרים אחרים הכוללים הריון, מחלת כליות, תת תזונה, נטילת גלולות למניעת הריון ועוד, אם כי אלו אינן גורמות לירידה משמעותית כפי שמזוהה בחשיפה למעכבים[4].

במקרים בהם ניתן טיפול לאחר אבחנת ההרעלה, בדיקה נוספת יכולה לשמש להערכת יעילות הטיפול ולניטור פעילות האנזים.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
ד"ר מיקי הר-גיל
ד"ר מיקי הר-גיל נוירולוגיה
5.0
( 4 חוות דעת )
"ד"ר הר-גיל מקצועי מאוד, רגיש לסיטואציה, אמפתי ויסודי."
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון נוירולוגיה
מנהל מחלקה לשבץ מוחי ומחלות נוירווסקולרית, בי"ח שיבא, תל-השומר
ד"ר יהודה ספקוטי
ד"ר יהודה ספקוטי נוירולוגיה
5.0
( 4 חוות דעת )
"דר ספקוטי מעבר למיקצועיות מרשימה. הינו אדם אנושי קשוב ואיכפתי. נסך בי בטחון ואמון. הלואי וכל הרופאים יהיו כמוהו."

שאלות מתוך פורום כאבי ראש ומיגרנה

בניהולו של פרופ' שלומית יוסט-כץ
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו