בדיקת חלבון C (PROTEIN C)

ערוץ בריאות כללית

2 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
אזהרות
פענוח תוצאות

מנגנון קרישת הדם מופעל במצבים של דימומים או פציעות, וכשישנו צורך בתהליך הקרישה מגויסות למקום טסיות דם שתפקידן לחסום את יציאת הדם. פגיעה במנגנון קרישת הדם נוצרת כאשר ישנה פגיעה באחד מהפקטורים המגויסים לתהליך זה, ונוצר מצב של קרישיות יתר (טרומבופיליה). קרישיות יתר יכולה להיות מצב מולד או נרכש, והיא יכולה להופיע לפרק זמן מסוים או באופן קבוע. מצב של קרישיות יתר עלול להוביל להיווצרות של קרישי דם, מה שבתורו יכול לחסום את הוורידים או העורקים ולסכן את החיים[1].

נוגדי הקרישה הטבעיים פרוטאין S ופרוטאין C, נוצרים בכבד ותלויים ברמת הפעילות של ויטמין K, הגורם בעת הצורך למעברם של חלבונים אלו ממצב בלתי פעיל למצב פעיל - מצב המוביל בסופו של דבר להפעלתו של גורם הקרישה טרומבין ולעיכוב של היווצרות קרישי הדם[1].

ישנם שני סוגים של חוסר בחלבון C מולד: חסר ברמה הכמותית של החלבון; חסר ברמת הפעילות הפונקציונלית של החלבון[1].

צילום:shutterstock | Saiful52

מטרת הבדיקה

בדיקה זו בודקת את רמתו של חלבון C בדם. רמה נמוכה מהנורמה עלולה לגרום לקרישיות יתר ולסיכון מוגבר להיווצרות מגוון מחלות הקשורות לבעיות קרישה, מה שבתורו עלול להוביל לחסימה של ורידים ועורקים במקומות שונים בגוף ולגרום להיווצרות נמקים ואף לפגיעות נשימתיות, לשבץ מוחי ולהפלות.[2]

במידה והחסר הינו מולד- אזי בדיקת סוג החסר- כמותי או איכותי (רמת פעילות)[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

פקקת ורידים תסחיפית (VTE)[3].
ארגמנת (purpura fulminans).
נמק עורי המושרה ע"י קומדין[4].
קרישה תוך כלית מפושטת (DIC).
מחלות כבד.
אורמיה.
הלם ספטי.
זיהומים.
תסמונת מצוקה נשימתית קשה (ARDS).
תסמונת נפרוטית[5].
היפרליפידמיה.
הזדקנות נורמלית[6].

אוכלוסיות בסיכון

בעלי היסטוריה של פקקת ורידים.[7]
בעלי היסטוריה של שבץ מוחי.
נשים בעלות היסטוריה של הפלות.
בעלי היסטוריה משפחתית של בעיות קרישה.[8]

אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת במבחנה. יש להמתין לפחות 10 ימים מאז אירוע הפקקת האחרון לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך[9].

אזהרות

סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.

פענוח תוצאות

ערכי הנורמה
הבדיקה נמדדת בערכים של יחידות בינלאומיות לדציליטר (IU/dl). ערך תקין הוא בין 70-140. לחילופין ערך ממוצע בדם הוא 4 מיקרוגרם למיליליטר (mcg/ml), כאשר ערך תקין הוא בין 70-140% מהממוצע[10].

מעל הנורמה
יכולהלהעיד על תסמונת נפרוטית, היפרליפידמיה, הזדקנות נורמלית.

מתחת לנורמה
יכול להעיד על קרישיות יתר שעלולה לגרום למגוון מחלות כגון פקקת ורידים תסחיפית (VTE), ארגמנת, נמק עורי המושרה ע"י קומדין, קרישה תוך כלית מפושטת (DIC), מחלות כבד, הלם ספטי, זיהומים, תסמונת מצוקה נשימתית קשה (ARDS), אורמיה.