אי ספיקת לב (Congestive heart failure)

אי ספיקת לב, CHF (Congestive heart failure) ערוץ גיל הזהב

3 דקות קריאה

כללי
סימפטומים
סיבות וגורמי סיכון
אבחון ובדיקות
טיפולים ותרופות
שאלות ותשובות
מאמרים

אי-ספיקה בלב היא כישלון של משאבת הלב להזרים דם במידה מספקת לרקמות הגוף. זוהי בעיה קשה בעולם המערבי. היא פוגעת לרוב באוכלוסייה מבוגרת. 6% עד 10% מבני ה-65 ומעלה לוקים במחלה. בשנים האחרונות קיימת עלייה בהיקף האשפוז ובשיעורי התמותה מהמחלה, למרות החידושים בטיפול.

כיום נוהגים לסווג אי-ספיקה בלב לפי 4 דרגות חומרה:

דרגה A - כוללת אנשים שאין להם עדיין פגיעה בלב, אך נמצאים בסיכון גבוה שתתפתח אצלם פגיעה בלב. לדוגמה: חולים הלוקים ביתר-לחץ-דם, במחלת לב טרשתית או בסוכרת.
דרגה B - כוללת חולים עם פגיעה בלב, אך טרם התפתחו תסמיני המחלה. כגון חולים שעברו אוטם בשריר הלב, חולים עם פגיעה במסתמים או הרחבת החדר השמאלי.
דרגה C - כוללת חולים עם תסמינים של אי-ספיקה בלב.
דרגה D - כוללת חולים שמחלתם סופנית.

הפגיעה בתפקוד החדר השמאלי מתקדמת. הפגיעה מתחילה בנזק לשריר הלב וממשיכה בתהליך מתקדם של שינוי צורת הלב (Remodelling). שריר הלב מתעבה תוך כדי ניסיון להוריד את מתח הקיר, ובהמשך החדר מתרחב והלב מקבל צורה עגולה. תהליך זה מקדים בחודשים ואף בשנים את התפתחות התסמינים.

סימפטומים

הביטויים העיקריים של המחלה הם קוצר נשימה ועייפות אשר מגבילים את היכולת להפעיל את הגוף במאמץ, פוגעים בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים של החולה.

קיימת אצירת נוזלים אשר גורמת לבצקות באזורים שונים בגוף. באי-ספיקה של החדר הימני בלב יש נטייה להצטברות הנוזלים בגפיים התחתונים, בכבד, בבטן ובוורידי הצוואר. לעומת זאת, מחלה של החדר השמאלי גורמת לצבירת נוזלים בריאות המובילה לקוצר נשימה עד בצקת בריאות.

תלונות שכיחות הן קוצר נשימה בשכיבת פרקדן וצורך בהוספת כריות לשינה. לעיתים מומלץ לחולים לישון בישיבה על מנת למנוע קוצר נשימה המעיר משינה וקימה למתן שתן בלילה.

סיווג New York Heart Association - NYHA לפי דרגות של אי-ספיקה בלב הנמדדת על פי רמת המאמץ הגורמת לתסמינים:

דרגה I - התסמינים מופיעים רק במאמצים קשים כמו אצל אדם בריא
דרגה II - התסמינים מופיעים לאחר מאמץ רגיל
דרגה III - התסמינים מופיעים לאחר מאמץ קל
דרגה IV - התסמינים מופיעים במנוחה

סיבות וגורמי סיכון

הגורמים יכולים להיות קשורים בפגיעה מבנית או בפגיעה תפקודית, כלומר, פגיעה ביכולת החדר להתמלא ולהזרים דם. כשני שלישים של המקרים נגרמים על ידי מחלת לב כלילית. גורמים נוספים יכולים להיות יתר-לחץ-דם, פגיעה במסתמים, רעלנים הפוגעים בשריר הלב, דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס), הפרעה בפעילות של בלוטת התריס. יש מקרים שבהם אין סיבה ברורה.

אבחון ובדיקות

האבחון מתבסס על העבר הרפואי ועל בדיקה גופנית. שאלות הנוגעות לתסמינים כגון חולשה, קוצר נשימה בשכיבה, קוצר נשימה בלילה, קימה בלילה למתן שתן. חשוב לברר את הסיבה להתפתחות המחלה.

כשמופיעה החמרה במחלה יש לנסות ולברר את הגורם ליציאה מאיזון, כגון צריכת מלח, אירוע בלב או הפרעת קצב, יתר-לחץ-דם, הפרעת תפקוד בבלוטת התריס, חום או זיהום חד, אנמיה, אי-היענות לטיפול בתרופות.

בדיקה גופנית כוללת האזנה לאיוושות על פני הלב, קצב הלב, שקילה יומית, בדיקה לאיתור נוזלים בריאות, גודש בוורידי הצוואר, בצקות בגפיים התחתונים.

בדיקה חשובה לאבחון היא בדיקת על-שמע של הלב (אקוקרדיוגרפיה) אשר מדגימה את מבנה הלב, ותפקודו.

טיפולים ותרופות

מטרת הטיפול היא מניעת המחלה בחולים אשר טרם התפתחו אצלם תסמינים. באלו שכבר הופיעו תסמינים מטרת הטיפול היא: מניעת ההתקדמות של המחלה, מיתון התסמינים, שיפור איכות החיים ומניעת תמותה. בחולים הנמצאים בסיכון גבוה לאי-ספיקה בלב, טיפול בגורמי הסיכון מפחית את הסיכוי להתפתחות המחלה. יש צורך לטפל ביתר-לחץ-דם, ברמות גבוהות של שומנים בדם, להימנע מעישון ומצריכת אלכוהול, ולטפל בהפרעות בבלוטת התריס. מומלצת הגבלה של צריכת מלח. לחולים הלוקים במחלת לב טרשתית, ולחולי סוכרת או יתר-לחץ-דם, מומלץ טיפול באמצעות תרופות מסוג חוסמי אנזים המהפך (ACE-I).

לחולים שיש פגיעה במבנה הלב, כגון חולים לאחר אוטם, מומלץ טיפול בעזרת מעכבי אנזים המהפך וחוסמי ביתא. יש צורך במעקב תקופתי אחר סימנים ותסמינים של המחלה.

בחולה עם תסמינים דרוש מעקב צמוד אחר מצבו של החולה. יש צורך בהגבלת צריכת מלח, בשקילה יומית לשם מעקב אחר צבירת נוזלים, בחיסון לשפעת ולחיידק הפנימוקוק.

טיפול בתרופות: רוב החולים נזקקים למישלב של מספר תרופות. הטיפול מבוסס על תרופות משתנות ותרופות המרחיבות כלי דם. התרופות העיקריות שבטיפול הן משתנים, מעכבי אנזים המהפך, חוסמי בטא, ולעיתים דיגיטליס. מעכבי אנזים המהפך ממתנים תסמינים, מונעים את תהליך שינוי צורת הלב ומפחיתים שיעורי תמותה. מעכבי אנזים המהפך וחוסמי ביתא, הוכחו כמשפרים פרוגנוזה לטווח ארוך. דיגוקסין עשוי למתן את התסמינים ולהעלות את הסבילות למאמצים.

במחקרים שנערכו בשנים האחרונות נמצא כי מעכבי אלדוסטרון, כגון אלדקטון, הפחיתו את שיעור התמותה מאי-ספיקה בלב באופן משמעותי.

חולים שמחלתם סופנית עם תסמינים גם במנוחה, נזקקים לעיתים לתרופות מרחיבות כלי דם במתן תוך-ורידי כגון ניטרטים, תרופות אינוטרופיות המשפרות את התכווצות הלב במתן לתוך הווריד, קיצוב חדרי, השתלת לב או טיפול במסגרת הוספיס.

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר ראובן אייכנבאום רפואה פיזיקלית ושיקום

קראו עליי

ד"ר אולג שפיר רפואה פיזיקלית ושיקום

קראו עליי

ד"ר מיכאל רום - מרכז רפואי RMS רפואה פיזיקלית ושיקום

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

מעוניינים לקבל מידע נוסף על אי ספיקת לב?
השאירו פרטים להתייעצות עם בזיל לואיס

שם מלא
טלפון

שאלות ותשובות

אני בן 62, סובל מבעיות במערכת הלב. עברתי ניתוח לב פתוח לפני 22 שנה, 3 סטנטים לפני שנה, יש לי לחץ דם גבוה ורמת כולסטרול גבוהה. מקבל אומפרדקס 20, אנאלאפריל, אספירין 75 פעמיים ביום, נורמלול 25, ליפיטור 40, איזוקט 20 פעמיים ביום. לפני כמה חודשים ה
נורווסק, או amlodipine היא תרופה ממשפחת התרופות החוסמות תעלות סידן. תופעת הלוואי השכיחה ביותר של תרופה זו היא בצקות ברגליים, והיא מתרחשת בעד 10% מהמטופלים בתרופה. ואזודיפ, או lercanidipine היא תרופה מאותה המשפחה, אך גורמת לבצקות ברגליים רק ב-2% מהמטופלים בערך. אני מניחה שאתה מקבל חוסמי תעלות סידן כטיפול ליתר לחץ דם. ישנם טיפולים אחרים, כמו תרופות משתנות שאותן ניתן לרשום בהתוויה זו. היוועץ ברופא המטפל שלך. מעבר לעובדה שצבירת נוזלים ברגליים היא לא מצב תקין, רצוי למצוא את הסיבה לתופעה. יש מעל 200 סיבות אפשריות לבצקות ברגליים. כשהן מתרחשות, נהוג לוודא שאין החמרה באי-ספיקת לב, מחלה כלייתית או מחלת כבד, ושאין תופעות לוואי של תרופות. אני מניחה שיש קרדיולוג שעוקב אחר מצב הלב שלך ותפקודו. לסיכום, נשמע סביר שהבצקות ברגליך נובעות מהטיפול התרופתי או מבעיה בלב. היוועץ ברופא המטפל שלך לגבי המשך הטיפול. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 54. לקיתי בתסמונת שנקראת Apical Ballooning. אני שבוע אחרי שחרור מבית חולים ועדיין קשה לי לתפקד באופן נורמלי, אפילו הליכה של 100 מטר גורמת לי לעייפות ותחושת כאב בחזה. האם זה נורמלי או שאני חייבת לנוח ולא לתפקד בכלל?
כפי שאת ודאי יודעת, מדובר בתסמונת נדירה יחסית, המתבטאת בכאבים המאפיינים אוטם בשריר הלב, אף על פי שאין בפתולוגיה מסוג זה. התופעה תוארה על ידי היפנים וזכתה לכינוי Tako Tsubo, או באנגלית Apical Balloning: הרחבת חוד הלב. תוכלי לקרוא על התסמונת כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_060609_4.asp פתח בחלון חדש
עברתי התקף אוטם שריר הלב , עשיתי צנתור ואני מטופל בתרופות. בנוסף, התחלתי לקחת תרופה בשם : ENALADEX במינון של 5MG ליום עקב בעיות במתן שתן. והשאלות הן : א. האם אין ניגוד בין התרופות ? ב. האם עצבנות , חוסר שקט הם חלק מתופעות הלוואי ? ג. מדוע התרופה
התרופה אנלדקס או בשמה הגנרי אנאלאפריל - Enalapril היא תרופה מרחיבת כלי דם ממשפחת מעכבי ACE , הניתנת להורדת לחץ דם או לאי ספיקת לב. תוכל לקרוא על התרופה בפורטל אינפומד בקישור: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=37 פתח בחלון חדש
לפני 3 שבועות עברתי ניתוח לב פתוח. הניתוח עבר בהצלחה וגם השיקום במרכז החלמה סייע לי לחזור בהדרגה לחיים נורמליים. אני בכל זאת פוחדת עדיין מפעילות גופנית. מה דעתך בנושא זה?
החשש מפעילות גופנית מאומצת לאחר ניתוח מעקפים מובן ומוכר. מומלץ לחזור בהדרגה לפעילות ולחכות כ-6 שבועות עד חזרה מלאה לסטנדרט הפעילות אליו היית רגילה. פעילות גופנית מאומצת היא פעילות בה הדופק עולה יותר מ-30 פעימות לדקה לעומת הדופק שלך במנוחה. גם הרמת משא של יותר מ 8 ק"ג אינה מומלצת בשלב זה. עליך לשאוף להגיע ל-30 דקות הליכה ולקבוע את עוצמת הפעילות על ידי שני משתנים: 1. הדופק - הדופק בזמן ההליכה יעלה עד 25 פעימות יותר מדופק המנוחה. 2. ההרגשה האישית בזמן המאמץ. ברפואה משתמשים בסולם הרגשה אישית ( שנקרא גם סולם בורג) הבנוי כדלקמן: 6 - פעילות קלה מאוד, 10-8 - פעילות קלה, 12-11 - פעילות בינונית, 13 - מתחיל להיות קשה, 15-14 - קשה, 19-17 - קשה מאוד, 20 - בלתי נסבל. המחקרים הוכיחו שניתן לפעול גם בהרגשה 13 - כאשר מתחיל להיות קשה מבלי שיהיה עומס על הלב. במילים אחרות, גם בהרגשה 13 אין מצב של איסכמיה, ולכן ההליכה צריכה להיות נמרצת כל זמן ששומרים על הכללים ומתחשבים בדופק ובהרגשה האישית. לאחר כחודש וחצי, מומלץ להצטרף לתוכנית שיקום לב. התוכנית נעשית בפיקוח רפואי ולאחר בדיקת ארגומטריה, ובה ניתן יהיה להתוות לך תוכנית אישית שמתאימה לצרכיך. בהצלחה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב פתח בחלון חדש
אני בת 65, נוטלת קומדין. הופניתי לבדיקת מיפוי לב עם דיפירידמול. האם ניתן לבצע את הבדיקה למרות נטילת הקומדין? האם צריך לשנות את מינון הקומדין או להפסיק את נטילתו לפני ביצוע הבדיקה? אם כן, כמה זמן לפני הבדיקה?
בדיקת מיפוי לב נועדה להעריך את אספקת הדם ללב במנוחה ואת עתודות אספקת הדם ללב במאמץ, ובאופן זה לקבוע אם ישנן הצרויות בעורקים הכליליים, ואם ישנה רקמת צלקת בשריר הלב. בבדיקה מזריקים איזוטופ רדיואקטיבי (תליום) הפולט קרינה שנקלטת באמצעות מכשור מיוחד. במהלך הבדיקה מוזרק החומר דיפירידמול, שגורם להרחבה של כלי הדם בלב, וכך מאפשר לאפיין את אספקת הדם המיטבית לשריר הלב. אין מניעה לקחת קומדין לפני הבדיקה, ואין צורך בשינוי מינון. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 62. לאחרונה, במדידות לחץ דם בבית, התוצאה של לחץ הדם הסיסטולי נעה בין 140 ל-150. לחץ הדם הדיאסטולי הוא בין 79 ל-81. מצאתי שהתופעה נקראת "יתר לחץ דם סיסטולי מבודד". אני עושה פעילות גופנית ושומר על תזונה מאוזנת. מה יכולה להיות הסיבה? הא
יתר לחץ דם הוא מחלה נפוצה מאד, ושכיחותה עולה ככל שמתבגרים. היא יכולה להתבטא בלחץ הדם הסיסטולי, בדיאסטולי, או בשניהם. בגילך, רוב הסיכויים שמדובר במחלה הראשונית, שנקראת גם essential hypertension. יש מצבים שיכולים לגרום ליתר לחץ דם שניוני, כמו היצרות של עורקי הכליה והפרעות הורמונליות שונות שאותן ניתן לחפש אם יש לכך הצדקה. הטיפול ביתר לחץ דם מורכב בשלב הראשון מניסיון לשנות את אורח החיים: ירידה במשקל, פעילות גופנית מסודרת, הפחתת כמות המלח בתזונה. אם אחרי תקופה של כמה חודשים אין שיפור, מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי. עליך לפנות לרופא המשפחה או לרופא המטפל אשר יבצע בדיקה גופנית ובדיקות דם בסיסיות על מנת להעריך אם יש צורך בבירור נוסף, וימליץ לך על הטיפול המתאים עבורך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 57, מקבל זה כמה שנים כדורים להורדת לחץ דם. לפני 4 וחצי שנים קיבלתי קרדילוק להורדת לחץ הדם. שנתיים לאחר מכן הוחלף לי הכדור ל- Ocsaar. לפני שנה וחצי שוב הוחלפה לי התרופה להורדת לחץ דם לכדור בשם לוטן 50 (losartan). מזה שנתיים וחצי אני סובל מש
אתה מתאר מצב שבו במשך שנתיים וחצי אתה סובל משיעול ליחתי, עם החמרה בשיעול ותחושת מחנק. יכולות להיות סיבות רבות הגורמות להופעת שיעול ליחתי כרוני (ממושך). חלק מהסיבות הן עישון, מחלת ריאות חסימתית כרונית (כולל אסתמה), מחלות ריאה אחרות, סינוסיטיס כרונית, מחלות לב, החזר קיבתי-ושטי (ריפלוקס) ועוד סיבות רבות אחרות. ציינת כי אתה נוטל טיפול תרופתי ליתר לחץ דם. ישנן תרופות שיכולות לגרום לשיעול כתופעת לוואי. הקבוצה הידועה והשכיחה כגורמת שיעול היא קבוצת תרופות שנקראת מעכבי ACE, שאתה לא נוטל אותן. אבל התרופה Losartan (שהיא בדיוק אותה תרופה כמו Ocsaar, אבל מיוצרת על ידי חברה אחרת), היא תרופה ממשפחה "משודרגת" שגורמת לשיעול לעתים יותר נדירות, אך עדיין יכולה לגרום לכך. על מנת לשייך את תופעת הלוואי לתרופה יש להפסיק ליטול אותה למשך כמה שבועות, ולהחליפה בתרופה מקבוצה אחרת. Losartan יכולה גם לגרום לגודש באף ולהפרעה בסינוסים, שיכולים להוביל לשיעול (מנגנון שני לאותה תופעת לוואי), אם כי זו אינה תופעת לוואי שכיחה. לא ציינת אם אתה מעשן או אם עישנת בעבר, וגם לא ציינת אם השיעול מופיע בכל שעות היממה, בשינה או בעירות, אם יש לו קשר לשינוי תנוחה, אם הוא מופיע יותר בשכיבה, אם יש לו קשר למאכלים שאתה אוכל, ומהו בדיוק הבירור הגסטרואנטרולוגיה ובירור הריאות שעברת. בכל אופן, ציינת כי עברת ניתוח סינוסים לפני שבועיים. סינוסיטיס כרונית ודליפת ליחה והפרשות מהסינוסים לאף וללוע (מה שנקרא בלשון המקצועית PND), הן בין הסיבות השכיחות ביותר לשיעול כרוני, וסביר מאד להניח שאם היגעת לניתוח, זוהי הסיבה לבעיות שמהן אתה סובל, ולא תרופה זו או אחרת שאתה נוטל. השפעת הניתוח על השיעול אינה מיידית, ויש להתאזר בסבלנות עד להחלמה מלאה של האזור המנותח. אם כחודשיים-שלושה לאחר הניתוח לא תיפתר הבעיה, יש מקום להמשך הבירור, וניתן לעשות זאת על ידי פנייה לבדיקת רופא ריאות. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 61, סובל מלחץ דם וקצת מתעוקת לב. הלחץ ברגיעה הוא 85-80 / 170-165, הדופק 65-58. כל בדיקות הדם בגדר הנורמה פרט לרמת ה- GPT, שהיתה 42. אני לוקח סימבאסטאטין 5 מ"ג ליום ורמת הכולסטרול שלי כעת בגדר הנורמה. גובהי 168 ס"מ, משקלי 66 ק&qu
לוסארטאן, או Lotan, היא תרופה נגד לחץ דם עם מנגנון פעולה ייחודי, החוסמת קולטנים לאנגיוטנסין 2. אנגיוטסין 2 הוא חומר המעודד התכווצות כלי דם בגופנו, וחסימת פעילותו מאפשרת לכלי הדם להתרחב. ללוסארטאן שיעור תופעות לוואי נמוך יותר של שיעול, פריחה, ושינויים בחוש הטעם. אנאלאפריל, או Enaladex היא תרופה הפועלת גם כן על ידי חסימת קולטני אנגיוטנסין, אך מלווה ביותר תופעות לוואי מלוסארטאן. חוסמי בטא אכן גורמים לירידה בדופק, ולכן אינם מתאימים לבעלי דופק נמוך ולבעלי אי-ספיקת לב. היוועץ עם הרופא המטפל לגבי הטיפול המתאים עבורך. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש
סבתי בת 85, נוטלת אנלדקס במינון של עד 40 מ"ג ביום. האם ניתן לחלק את הכמות ל-4 כפול 10 מ"ג (10 מ"ג כל 4 שעות)?
את התרופה אנלדקס (Enaladex) נוטלים פעם ביום. אין לחלק את המנה. משך ההשפעה של התרופה הוא 24 שעות. תוכל לקרוא עוד על התרופה באינדקס התרופות: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=37 פתח בחלון חדש
אמא שלי, בת 83, חולת לב, וכרגע סובלת מאי-ספיקת לב. היא מקבלת הרבה תרופות. לאחרונה היא מקבלת פוסיד ביחד עם אלדוספירון. לטענתה, מצבה מאוד מחמיר לאחר נטילת התרופות. מצבה מידרדר מיום ליום. היא אמנם במעקב רופא, אך לדעתי, מתייחסים בקלות ראש למצבה, עקב גי
אי-ספיקת לב היא מחלה כרונית. מסיבה כלשהי, שיכולה להיות אוטם בשריר הלב וכתוצאה מכך פגיעה ביכולת ההתכווצות של שריר הלב, או מסיבה אחרת, נפגעת יכולת ההתכווצות של הלב. הלב לא יכול להתמודד היטב עם כמויות הדם שמגיעות אליו, ולכן יש הצטברות מים בריאות, דבר שיכול להביא לבצקת ריאות, ואז יש קושי משמעותי בנשימה ובעיות נוספות. במצב כזה נותנים לחולה משתנים כמו פוסיד ואלדוספירון, על מנת שלא יהיה גודש נוזלים. ניתן לתת גם תרופות ממשפחת חוסמי ACE ( טריטייס, אנלדקס ואחרים). תרופות אלו מרחיבות כלי דם ועל ידי כך מקטינות את הלחץ שנגדו צריך שריר הלב לעבוד. אני משערת שאימך מקבלת תרופה מקבוצה זו. יש גם תרופות המחזקות את יכולת ההתכווצות של שריר הלב. אינני מכירה את מצבה של אימך, לכן מה תשובתי כללית, יש לזכור שלעיתים כל התרופות שאפשר לתת אינן יכולות לעזור, ובוודאי שלא לתקן את המצב. יתכן שאף רופא לא ישב איתך והסביר לך בדרך שתעורר בך אמון שאימך אכן מקבלת את הטיפול המיטבי, ושאין מה לעשות מעבר לכך. אבל אם את חושבת שיש מה לעשות ושהרופאים לא עושים זאת, פני באופן פרטי לרופא מומחה (אנחנו באינפומד לא נותנים הפניות לרופאים). אני מקווה שכך תרגישי שאת מקבלת את ההתייחסות ההולמת למצבה של אימך ותהיי יותר רגועה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד פתח בחלון חדש