קלבסיאלה (Klebsiella pneumoniae) הוא חיידק גרם-שלילי בעל קפסולה, המשתייך לפלורה הטבעית של חלל הפה ומערכת העיכול. במקרים מסוימים, ולרוב במסגרת בית החולים, החיידק עלול להגיע לחלקים שונים של מערכת הנשימה ולגרום לדלקת ריאות ולמצבים נוספים. לאחר מקרים רבים של דלקת ריאות בשל קלבסיאלה וטיפולים אנטיביוטיים שונים, התפתחו זנים של החיידק המבטאים עמידות לסוגי אנטיביוטיקה רבים (לרבות קרבפנמים) באמצעות ייצור של אנזים המפרק את התרופה - קרבפנמאז. ייצור האנזים מתאפשר באמצעות רכישת גן המקודד לו. בבדיקת PCR ניתן לזהות את הגן המקודד לאנזימי קרבפנמאז כעדות להימצאות זן עמיד לאנטיביוטיקה[1].
צילום: shutterstock | Tati9
מטרת הבדיקה
הבדיקה משמשת ככלי באבחנת זיהום של קלבסיאלה, המייצר קרבפנמאז, אנזים המקנה חסינות לאנטיביוטיקה קרבפנם[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
זיהום עם קלבסיאלה – התקה של החיידק קלבסיאלה פנאומוניאה הגדל באופן טבעי באזור הפה והמעי לאזור אחר בגוף כגון מערכת השתן, מערכת הנשימה או הדם. אחד הגורמים הבולטים המאפשרים לחיידק לשרוד ולהתרבות היא הקפסולה עשוית הסוכרים, המגנה על החיידק מפני תאי מערכת החיסון ומונעת את הזיהוי שלו על ידם[3].
גורמי הסיכון העיקריים להידבקות בקלבסיאלה הם דיכוי של מערכת החיסון (בחולי סוכרת, אלכוהוליסטים, מבוגרים, בעלי ממאירויות שונות, עקב טיפולים מסוימים ועוד) ושהייה בבית חולים בטיפול נמרץ או במסגרות רפואיות אחרות לאורך זמן[3].
התסמונות הקליניות הנפוצות העשויות להיגרם מזיהום בחיידק זה כוללות[3]:
דלקת ריאות – לעתים מלווה גם בדלקת הסימפונות (ברונכיטיס) ולרוב מתאפיינת בתסמינים כגון חום, שיעול, ייצור מוגבר של כיח סמיך עם גוון דמי, כאבים פלאוריטיים בחזה, וריבוי תאי דם לבנים. במקרים מסוימים עלולים להתפתח גם אבצס ריאתי ו/או אמפיאמה (הצטברות מוגלה בחלל הפלאורה).
דלקת בדרכי השתן– קלבסיאלה עלולה לגרום לדלקת בדרכי השתן העליונות והתחתונות, שלפוחית השתן, הכליות והערמונית. זיהומים אלו מתאפיינים בתסמינים שונים של מערכת השתן בהתאם למקום הזיהום.
דם – בקטרמיה (הימצאות חיידק בזרם הדם) עלולה להיגרם עקב היחשפות לחיידק, לרוב במסגרת בית החולים. במספר רב של חולים לא מזוהה המקור לזיהום, ובאחרים המקור הוא קטטר המוכנס לזרם הדם.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר יש חשד להידבקות בקלבסיאלה במסגרת בית החולים (שם רוב הזיהומים מתאפיינים בחסינות לאנטיביוטיקה). אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשות הכנות מוקדמות לביצוע הבדיקה. ניתן לבצע את הבדיקה על מגוון של דגימות, אם כי הדגימה המועדפת היא של אזור פי הטבעת ולעתים של צואה. איסוף הדגימה נעשה באמצעות מטוש סטרילי[4].
אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[5].
אזהרות
סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים[6].
פענוח תוצאות
[2] תוצאה שלילית עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי DNA המקודד לאנזים הקרבפנמאז. יש לציין כי תוצאה זו אינה שוללת את נשאות הגנים על ידי החיידק בשל דיכוי תהליך ה-PCR, גיוון גנטי, כמות קטנה מדי בדגימה או סיבות אחרות.
תוצאה חיובית תוצאה חיובית מעידה על הימצאות DNA המקודד לקרבפנמאז ומעידה כי זן הקלבסיאלה שזוהה במטופל.ת הוא נשא של הגן ולכן מבטא עמידות לאנטיביוטיקה קרבפנם.
"ד״ר קרופסקי, הרשים אותי מאד כמומחה בתחומו, עם ידע רפואי נרחב ביותר. במקביל ״ולמרות״ מומחיותו, הוא צנוע, אנושי, ואמפטי ביותר. שלא נזדקק לו ולדומיו, אך אם וכאשר נזדקק, הוא כתובת ראויה ומומלצת ביותר."
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
