פארוקסטין (סרוקסט)

תזונה

אין הגבלות.

אלכוהול

מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו. עלול להחמיר תסמינים או תופעות לוואי.

נהיגה

יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לסחרחורת, בלבול, תחושת ישנוניות או טשטוש ראיה.

הריון

יש להתייעץ עם הרופא, החלטה תתקבל בהתאם לנסיבות. בתינוקות שאמהותיהם לקחו תרופה זו במהלך החודשים הראשונים להריון, היו מספר דיווחים שהראו סיכון מוגבר למומים מולדים, בפרט כאלה הפוגעים בלב. בנטילה בסמוך לסוף ההריון- ייתכן סיכון מוגבר לדימום נרתיקי כבד זמן קצר לאחר הלידה, במיוחד אם קיימת היסטוריה של הפרעות דימום. יש לעדכן את הצוות המיילד. נטילה במהלך הריון, במיוחד בשלביו המתקדמים, עלולה להעלות את הסיכון למגוון מצבים רפואיים אצל הילוד, חלקם חמורים. 

הנקה

התרופה עוברת לחלב אם בכמויות קטנות מאוד. מומלץ להיוועץ ברופא.

תינוקות וילדים

אין להשתמש בתרופה בילדים ובמתבגרים מתחת לגיל 18 .השימוש לא נבדק מתחת לגיל 7 שנים.

קשישים

ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. מינון מירבי מעל גיל 65 הוא 40 מ"ג ליום.

ניתוח והרדמה כללית

יש לעדכן באשר לשימוש בתרופה זו את הרופא המרדים.

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד
• מחלת כליה
• אפילפסיה (כפיון)
• סוכרת
• דיאטה דלת נתרן
• גלאוקומה, לחץ תוך עיני
• טיפול בחשמל
• עבר של דימומים
• נטילת תרופות אחרות
• חריגה בתוצאות בדיקת אק"ג של הלב- הארכת מקטע QT
• עבר משפחתי של מחלות לב כמו אי ספיקת לב, קצב לב נמוך או רמות אשלגן נמוכות או רמות מגנזיום נמוכות

סיכון ממנת יתר

אין נתונים

סיכון מפיתוח תלות

אין נתונים

בעת נטילת התרופה עשויות להופיע מספר תופעות לוואי; דיכוי תיאבון, בחילות וכאבי בטן (נטילת התרופה עם אוכל תפחית את הסיכוי לכך), כאב ראש ונמנום הינן תופעות הלוואי הנפוצות. בדרך-כלל תופעות אלה קלות וחולפות עם הזמן. כמו כן, עשוי פארוקסטין לגרום להשמנה בקרב חולים המטופלים בו, מכיוון שהתרופה מביאה לעליה בתיאבון ובכמיהה לפחמימות. חשוב להיות מודעים לאפשרות זו, ולנסות להימנע מאכילה מופרזת, ובמיוחד מאכילה מופרזת של פחמימות.

תופעות שכיחות נוספות: שינוי בדחף המיני או בתפקוד המיני. לדוגמה, העדר אורגזמה, ובגברים, זקפה ושפיכה חריגים. בחלק המקרים, זו תופעה שנמשכה גם לאחר הפסקת הטיפול.

כאב ראש, קושי בריכוז, תחושת אי שקט, תחושת חולשה בלתי רגילה, עלייה ברמת הכולסטרול בדם, נדודי שינה או ישנוניות, חלומות חריגים, כולל סיוטים, תחושת סחרחורת או חוסר יציבות, רעידות, טשטוש ראיה, פיהוקים, יובש בפה, שלשול או עצירות, הקאה, הזעה.

תופעות המחייבות פנייה לרופא: חבלות או דימומים חריגים, קושי בהטלת שתן (לא שכיח), פרכוסים (נדיר).

הרגשת חוסר מנוחה, תחושה כאילו אי אפשר לשבת או לעמוד בשקט. או, תופעה שנקראת סינדרום סרוטונין או תסמונת נוירולפטית ממאירה, בהופעת תסמינים כמו: תחושה חזקה של עצבנות או רוגז, תחושת בלבול, תחושת חוסר מנוחה, הרגשת חום, הזעה, רעידות, צמרמורת, הזיות (מראות או צלילים מוזרים), נוקשות שרירים, עוויתות פתאומיות של השרירים או דופק מהיר. 
עלולה להיות החמרה, שתוביל לאובדן הכרה.

סינדרום סרוטונין עלול להתרחש בשכיחות גבוהה יותר בנטילת תרופות נוספות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, ולכן חשוב לעדכן רופא על כל תרופה נוספת שניטלת.

בחלק מהמקרים, התסמינים הללו נמשכו לאחר הפסקת הטיפול.

תופעות לוואי אפשריות שלא ניתן להעריך את שכיחותן: דלקת של המעי, הגורמת לשלשול, חריקת שיניים, סיכון מוגבר לשברים בעצמות. זמזום, צפצוף, שריקה, צלצול או רעש מתמיד אחר באוזניים.

דימום נרתיקי כבד זמן קצר לאחר לידה.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

הערה כללית: פארוקסטין עלול להגיב בשילוב עם מיגוון רחב של תרופות. לפיכך בנטילת פארוקסטין יש להיוועץ ברופא לפני נטילת כל תרופה אחרת עם או בלי מרשם, וכן בשימוש בתוספי תזונה.

מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI): יש להימנע משילוב זה, שכן שילוב פארוקסטין עם תרופות אלה עלול לגרום לבלבול, חום גבוה, פרכוסים ועלייה מסוכנת בלחץ הדם. יש לאפשר מרווח של שבועיים לפחות בין שתי התרופות. 

תרופות הידועות כמגבירות את הסיכון לשינויים בפעילות החשמלית של הלב, כמו התרופות האנטי- פסיכוטיות תיורידאזין ופימוזיד. 

תרופות המעכבות ירידה ברמות סרוטונין: תיתכן עלייה בתופעות לוואי סרוטוניניות כגון: כאבי ראש, בחילה, הזעה, וסחרחורת. לפיכך, לא מומלץ לשלב בין התרופות.

וארפארין: שילוב התרופות מחייב זהירות רבה, שכן תיתכן עלייה בדימומים ללא שינוי בבדיקות הקרישה. 

אספירין, איבופרופן או תרופות אחרות הנקראות NSAIDsתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות,  כמו סלקוקסיב, אתודולק, דיקלופנאק ומלוקסיקם, המשמשות לטיפול בכאב ובדלקת.

טראמאדול, בופרנורפין ופתידין, משככי כאבים.

בופרנורפין בשילוב עם נאלוקסון, טיפול חלופי בהתמכרות לחומרים אופיואידים.

תוסף תזונה הנקרא טריפטופן.

תרופות מסוג טריפטנים, כמו סומאטריפטאן, המשמשות לטיפול במיגרנה.

 מיווקוריום וסוקסאמתוניום- משמשים בהרדמה.

 תרופות כמו ליתיום, ריספרידון, פרפנאזין, קלוזאפין, נקראות אנטי-פסיכוטיות, משמשות לטיפול במצבים פסיכיאטריים מסוימים.

 פנטניל, לשימוש בהרדמה או לטיפול בכאב כרוני.

היפריקום, צמח מרפא לדכאון.

 מטופרולול, חוסם בטא המשמש לטיפול ב לחץ דם גבוה ובעיות לב.

 פראבאסטאטין, משמשת לטיפול בכולסטרול גבוה.

 ריפאמפיצין, המשמשת לטיפול ב שחפת.

 לינזוליד, אנטיביוטיקה.

טמוקסיפן, אשר משמשת לטיפול בסרטן שד או בעיות פוריות.

סימטידין, דזיפראמין: תיתכן עלייה בריכוז פארוקסטין בדם. 

פנובארביטאל, פניטואין: תיתכן ירידה בריכוז פארוקסטין בדם. 

אטומוקסטין המשמשת לטיפול ב הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות, ADHD.וגדי דיכאון כמו אמיטריפטילין, נורטריפטילין, אימיפראמין, דזיפראמין, פלואוקסטין, וכן פנותיאזינים, נוגדי הפרעות בקצב הלב כמו פרופאפנון, פלסאיניד, כינידין: ייתכן שינוי ברמות של תרופות אלה בדם במתן יחד עם פארוקסטין. 

נוגדי דיכאון טריציקליים (TCA) כמו קלומיפראמין, נורטריפטילין ודסיפראמין: תיתכן עלייה בריכוזם בדם, ולכן בשילוב התרופות יש צורך להוריד את מינונם. נוגדי דיכאון מסוג SSRI.

תאופילין, דיגוקסין, ליתיום: יש לנטר את רמותיהם בדם. 

פרוציקלידין: בנטילת התרופות יחד, תיתכן עלייה בריכוזו בדם. במקרה שנצפות תופעות לוואי אנטיכולינרגיות יש להוריד את מינונו. 

השפעת שימוש ממושך

לא ידועה בשלב זה.