הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית

תשובה: ערכי ה – PSA שלך מוגדרים כתקינים. אבל מכיוון שהיתה עלייה במהלך השנה האחרונה, יש להוסיף גם בדיקה רקטלית. אם בבדיקה הרקטלית נמצא ממצא חשוד, משלימים את הבדיקה בבדיקות כגון בדיקת דם, בדיקת שתן, בדיקת אולטרסאונד וביופסיה של הערמונית. עליה ברמת ה– PSA אינה מעידה דווקא על סרטן הערמונית; היא גם יכולה להצביע על הגדלה שפירה של הערמונית. גש לאורולוג להמשך הבירור. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: התרופה משמשת לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית, כפי שתוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=321

תשובה: הגדלה שפירה של הערמונית היא בעיה שכיחה ביותר בגברים. בגיל 40, היא מופיעה ב 8% מהגברים, בגיל 60 כבר יש ל 50% ובגיל 90 למעל 90% תהיה הגדלת הערמונית. מדובר בערמונית תקינה. ערמונית מוגדלת נחשבת לכזו אם נפחה עולה על 30-40 סמ"ק. עם זאת, לא תמיד יש קשר הדוק בין נפח הערמונית לסימפטומים שהיא עשויה לגרום - זרם חלש, היסוס בהשתנה, טפטוף לאחר ההשתנה ותחושת אי-התרוקנות.

תשובה: האם יש הסבר להטלת שתן בתדירות גבוהה בעיקר בלילה ובכמות גדולה? התדירות נעה בין חצי שעה לשעה. אני לוקח תרופות: Cadex 2mg ,Simovil 20mg ולאחרונה Glucomin 850 mg. יש לי הרבה עצבים ברגליים ואני לא ישן כמו שצריך. בדיקת זרימת דם ברגליים בסדר. בשאלתך אתה מעלה בעיה שכיחה וחשובה. הטלת שתן בתדירות גבוהה יכולה להיות כתוצאה משתי קבוצות גדולות של סיבות. האחת – הטלת שתן מוגברת בשל כמות שתן מוגברת, והשניה - הטלת שתן בתדירות גבוהה בשל גירוי של שלפוחית השתן ותחושת מלאות גם בכמויות שתן קטנות. עלייה בתדירות מתן שתן בשל כמות שתן מוגברת: הסיבה השכיחה ביותר לעלייה בכמות השתן הנוצרת ובכך להשתנת יתר היא שתייה מרובה. הכליות המייצרות את השתן דואגות לסלק את עודף המים שבגופנו, כך ששתיית מים מרובה מובילה להטלת שתן מרובה. מאזן הנוזלים בגוף תלוי ביחס בין כמות השתיה שלנו לבין כמות אובדן הנוזלים (בהזעה למשל), כך שאדם שאינו מבצע פעילות גופנית מאומצת ואינו מזיע רבות, השותה מעל ליטר וחצי מים ביום, ישתין כמות שתן גדולה יותר. כמובן שאין זה מצב פתולוגי (לא תקין), אלא מצב של תפקוד כליות נורמלי. סיבות פתולוגיות רבות קיימות לייצור שתן מוגבר על ידי הכליות והן: סוכרת לא מאוזנת, טיפול במשתנים, אי ספיקת לב ומחלות הורמונליות ומחלות כליה שונות. 1. בסוכרת שאינה מאוזנת כמות הסוכר בשתן מוגברת, הדבר מוביל לספיחה של מים לשתן ועלייה בכמותו. במצבים קיצוניים של רמת סוכר מוגברת, הדבר עלול להוביל להתייבשות ופגיעה קשה במאזן המלחים בגוף, דבר המהווה מצב מסכן חיים. 2. במקרה של טיפול במשתנים - ברוב המקרים טיפול זה ניתן לחולים ביתר לחץ דם או בחולי אי ספיקת לב. הסיבה לכך היא שבחולים אלה קיים עודף יחסי של מים בזרם הדם בשל בעיה בתפקוד הלב. הפעלת יתר של הכליות וייצור כמות שתן גדולה יותר תוביל להפחתה בכמות הנוזלים בזרם הדם ולהורדת לחץ הדם והקלה על תפקוד הלב. תרופות משתנות (פוסיד, דיזותיאזיד, אלדקטון וכד') גורמות לכליות להפריש יותר מים, ובכל מעלות את כמות השתן. 3. בחולי אי ספיקת לב, גם שאינם נוטלים משתנים, ידועה התופעה של מתן שתן בלילה (נוקטוריה). הסיבה לכך היא ככל הנראה העובדה שבמהלך היום, בשל עמידה וישיבה, מים מצטברים ברגליים (בשל כוח הכובד ותפקוד לקוי של הלב). לאחר מכן, כששוכבים, המים המצטברים ברגליים (בצורת בצקת) חוזרים לזרם הדם ומופרשים דרך הכליות בשתן. אנשים אלה מטילים שתן רב בלילה ומגלים שהנפיחות ברגליים פוחתת בבוקר כשהם קמים משנתם. לסיכום, כאשר מדובר בשתייה מרובה, סוכרת או טיפול במשתנים, כמות השתן היומית עולה ולכן תדירות הטלת השתן עולה. הטיפול בכך הוא בהתאם לסיבה. אדם השותה הרבה, יפחית בכמות המים ששותה ביום. אדם סוכרתי, יאזן את הסוכרת על ידי טיפול בדיאטה ותרופות. במקרה של נטילת משתנים, האפשרות היחידה היא נטילת התרופה בבוקר ובצהריים, על מנת להפחית את מתן השתן בלילה. בחולי אי ספיקת לב יש צורך בטיפול תרופתי מתאים לשיפור תפקוד הלב. מקרים של מחלות כליה או מחלות הורמונליות מצריכים בדיקות נוספות ובירור יותר ממושך. עלייה בתדירות מתן השתן בשל גירוי של שלפוחית השתן: קבוצת סיבות אלו אינה נובעת מכמות שתן גדולה הנוצרת על ידי הכליות אלא מגירוי מוגבר של שלפוחית השתן. תחושת הצורך להטיל שתן נובעת מהימתחותה של שלפוחית השתן. כאשר שלפוחית השתן מתמלאת בשתן (הנוצר כאמור על ידי הכליות), דופן השלפוחית נמתח ומוביל להעברת מסר עצבי המפורש על ידי המוח כצורך להתרוקן. לכן כל גירוי של השלפוחית יוביל לתחושה זו. סיבות רבות מובילות לגירוי זה, כגון קור, דלקת בדרכי השתן, פרוסטטה מוגדלת, תסמונת השלפוחית הרגיזה ועוד. 1. במצבי קור שלפוחית השתן מעט יותר רגישה ומתכווצת במצבים בהם כמות השתן בתוכה קטנה, והדבר מוביל למתן שתן בתדירות גבוהה ובכמויות קטנות. 2. דלקת בדרכי השתן הינה הסיבה השכיחה ביותר לתכיפות במתן שתן בגברים ובנשים צעירות. הדלקת הזיהומית (חיידקים בשלפוחית השתן) מגרה את השלפוחית ומובילה לתחושת מלאות גם כאשר כמות השתן קטנה. בד"כ הדבר מלווה גם בצריבה במתן שתן ולעיתים גם בחום והקאות. הטיפול הוא טיפול אנטיביוטי מתאים. 3. פרוסטטה מוגדלת היא סיבה שכיחה לתכיפות במתן שתן בגברים מבוגרים, הואיל ומדובר במחלה מאד שכיחה. הפרוסטטה (ערמונית) ממוקמת מתחת לשלפוחית השתן. השופכה (צינור המוביל את השתן מהשלפוחית דרך הפין החוצה), עוברת בתוך הפרוסטטה. כאשר הפרוסטטה מוגדלת הדבר מוביל ללחץ על השופכה ובכך להיצרות במוצא של שלפוחית השתן. היצרות זו מובילה להתרוקנות לקויה של שלפוחית השתן, ולשארית שתן (השלפוחית לא מתרוקנת לחלוטין ושתן נשאר בה, כך שכל כמות שתן נוספת קטנה שמתווספת מובילה לתחושת מלאות וצורך להשתין), לכן אחד מביטוייה של הגדלת הפרוסטטה הוא הטלת שתן תכופה. סימפטומים נוספים הם שתן מקוטע, תחושת חוסר התרוקנות, המתנה זמן רב עד יציאת השתן ועוד. הטיפול בהגדלה (שפירה) של הפרוסטטה הוא בתרופות המקטינות את ההיצרות על השופכה כגון קאדקס, קסטרל, אומניק, אבודרט וכד'. אם תרופות אלו במינון מקסימלי אינן עובדות, טיפול ניתוחי דרך השופכה הוא טיפול מוצלח המשפר את הסימפטומים, אך כמובן אינו נטול סיבוכים. לשאלתך, סיבת הטלת השתן המוגברת אצלך ככל הנראה משולבת, סוכרת לא מאוזנת ופרוסטטה מוגדלת. אם הסוכרת מאוזנת והטיפול התרופתי להגדלת הפרוסטטה אינם מועילים, ונשללו סיבות אחרות (מצבך וגילך בהחלט מצריכים בדיקה גופנית לשלילת בצקות, בדיקת שתן לשלילת זיהום או בעיה כלייתית ושלילת הפרעה בתפקוד הלב), יש מקום לשקול טיפול ניתוחי לפרוסטטה המוגדלת. אפשרות נוספת, פשוטה יותר, היא הימנעות משתייה לאחר השעה שש בערב. שתייה מרובה לפנות ערב מובילה להטלת שתן מוגברת במהלך הלילה. אינך חייב להפחית את כמות המים שאתה שותה, אלא לשתות את אותה כמות עד לשעה שש בערב. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד [29/04/2007]