קאפטופריל

תזונה

יש ליטול הטבליות עם כוס מים. 

אלכוהול

נהיגה

הריון

לא ניתן בדרך כלל.  אינה מומלצת בתחילת ההיריון ואסורה לשימוש לאחר החודש השלישי להיריון מאחר שהיא עלולה לגרום לנזק חמור לתינוק אם נלקחת לאחר החודש השלישי להיריון. יש להיוועץ ברופא. 

הנקה

תינוקות וילדים

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד
• מחלת כליה
• מחלת העורקים הכליליים
• מחלת לב
• ריבוי שלשולים או הקאות
• סוכרת
• ניתוח עתידי הכרוך בהרדמה
• יותר זיהומים כמו כאב גרון או חום
• נטילת תרופות אחרות, נטילת תרופות ליתר לחץ דם
• טיפולי דיאליזה
• טיפול מדכא מערכת חיסון
• מחלת קולגן של כלי הדם
• טיפול עתידי נגד רגישות
• טיפול עתידי לפינוי עודפי כולסטרול
• נטילת תוספי אשלגן, משתנים אוצרי אשלגן, תרופות העלולות להעלות כמות אשלגן

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

קאפטופריל עלול לגרום למיגוון של תופעות לוואי קלות במערכת העיכול. פריחות, המופיעות בתדירות גבוהה, נעלמות בדרך-כלל זמן קצר לאחר תחילת הטיפול. 

תופעות לוואי שכיחות: סחרחורת, גרד, נשירת שיער, יובש בפה, הפרעות שינה, שלשול או עצירות, שיעול יבש וטורדני, איבוד חוש הטעם- בדרך כלל הפיך בהפסקת הטיפול, אי נוחות בבטן העליונה, בחילה, הקאה, כאב בטן, קוצר נשימה, כיבים בקיבה.

תופעות לוואי שאינן שכיחות: כאב ראש, דופק מהיר, לא סדיר, חזק, כאב חזה, לחץ דם נמוך, ירידה בזרימת הדם לידיים וכפות הרגליים, הסמקה, תחושת נימול, חוסר תחושה או עקצוץ, עייפות, תחושה כללית לא טובה, חיוורון, נפיחות העיניים והשפתיים.

נדרשת הפסקת שימוש ופנייה לרופא במקרים של הופעת נפיחות, קשיי נשימה, פריחה או צריבה, אדמומיות או קילוף של העור, כאב גרון או חום, סחרחורת חמורה או עילפון, כאב בטן חמור, דופק מהיר או לא סדיר באופן חריג, הצהבת העור ו/או העיניים.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:

נטילת חוסם קולטן לאנגיוטנסין או אליסקירן.

תרופות נוגדות-דלקת לא-סטרואידיות: אינדומתאצין ותרופות דומות עלולות להפחית את היעילות של קאפטופריל. 

מרחיבי כלי-דם עלולים להביא לירידה נוספת בלחץ הדם. 

משתנים: השילוב עם קאפטופריל עלול לגרום לירידה נוספת בלחץ הדם, במיוחד בחולים שהתחילו טיפול במשתנים זמן קצר לפני תחילת הטיפול בקאפטופריל, בחולים המקפידים על דיאטה דלת מלח, או בחולי כליה. ההשפעה של ירידה בלחץ הדם מתרחשת בדרך-כלל כשעה לאחר המנה הראשונה. 

תרופות הגורמות לשחרור רנין, כגון תיאזידים: מגבירות את ההשפעה של קאפטופריל. 

תרופות המשפיעות על המערכת הסימפאתטית: עלולות להביא לירידה נוספת בלחץ הדם. 

משתנים אוצרי אשלגן, כמו טריאמטרן, אמילוריד, ספירונולאקטון או תוספות אשלגן (כולל תחליפי מלח המכילים אשלגן), תרופות אחרות העלולות להעלות את כמות האשלגן בדם (כמו טרימטופרים וקו-טרימוקסאזול, ציקלוספורין, הפרין) : קאפטופריל עלול להגביר את הסיכון של רמות אשלגן גבוהות בדם עם תרופות אלה. 

ליתיום: תיתכן עלייה ברמות ליתיום בדם. תרופות לטיפול בבעיות נפשיות כולל מאניה דפרסיה או דיכאון, כמו אמיטריפטילין.

 תרופות הגורמות להרחבת כלי הדם, כמו מינוקסידיל, קלונידין.

 תרופות המדכאות את מערכת החיסון, כמו אזתיופרין, ציקלופוספמיד.

 תרופות לטיפול בשיגדון, כמו אלופורינול, פרובנציד.

תרופות לטיפול בקצב לב לא סדיר, כמו פרוקאינאמיד.

תרופות לטיפול בסוכרת, הניתנות דרך הפה, או אינסולין.

תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, כמו חוסמי בטא- למשל פרופרנולול, אטנולול, או חוסמי תעלות סידן למשל אמלודיפין, ניפדיפין.

כל תרופה מהבאות, שעלולות להעלות סיכון לאנגיואדמה (התנפחות מהירה מתחת לעור): רסקדוטריל- לטיפול בשלשול, תרופות למניעת דחייה של איברים מושתלים ולטיפול בסרטן- כמו טמסירולימוס, סירולימוס, אברולימוס), וילדגליפטין- לטיפול בסוכרת.

כל תרופה אשר ייתכן שתינתן בזמן ולאחר התקף לב. 

השפעת שימוש ממושך

לא צפויות בעיות. ניטור: בדרך-כלל מבצעים בדיקות תקופתיות הכוללות ספירת תאי דם לבנים, תיפקוד הכליות, רמות אלקטרוליטים (כמו אשלגן) ובדיקת שתן לחלבון במשך שלושת החודשים הראשונים לטיפול.