ברונכיטיס, דלקת סימפונות

תשובה: בבדיקת ה CT נתגלה כנראה ממצא המחשיד לאוטם מוחי קטן, שנקרא אוטם לקונרי. אוטם זה נגרם ע"י חסימה של כלי דם מוחי קטן. חסימה זו עשויה להיגרם כתוצאה מקריש דם דופני קטן החוסם את אספקת הדם לכלי דם זה. לרוב המכריע של החולים יש יתר לחץ דם כרוני. מדובר באוטמים קטנים, שברוב המכריע של המקרים משתפרים עם הזמן, עד שתוך מספר חודשים אין ממש זכר לאירוע. לא ידוע לי על קשר בין הברונכיטיס לאוטם. תסמיני האוטם עשוים להיות חולשת יד ורגל, קושי בדיבור ובבליעה, תחושת רדימות וחוסר תחושה. מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי המשך טיפול.

תשובה: לא תיארת אם פנית בעבר לרופא ריאות ואם נעשתה אבחנה של המחלה שלך. התמונה שאתה מתאר מאד מתאימה למחלה שנקראת ברונכיאקטזיס. ברונכיאקטזיס היא מחלה דלקתית של הסימפונות (דרכי האוויר) בה קיימת דלקת כרונית והרס איטי של הסימפונות. אחד המאפיינים העיקריים של המחלה הוא שיעול כרוני יצרני (רטוב, שמייצר ליחה), עם ליחה בכמות גדולה ביותר, מוגלתית, בצבע צהוב-ירוק, לעיתים עם דם. החולים במחלה סובלים משיעול יצרני (פרודוקטיבי) מוגלתי במשך כל השנה, אך מדי פעם סובלים מהחמרות המתבטאות בכמות ליחה גדולה מהרגיל, בצבע צהוב-ירוק יותר, והופעת חום ולעיתים גם קוצר נשימה. הסיבה להופעת המחלה היא ברוב המקרים דלקות ריאה חוזרות בילדות, גופים זרים שנכנסו לריאות, חסר חיסוני (מצבים שבהם המערכת החיסונית פגועה באופן משמעותי), ציסטיק פיברוזיס, מחלות גנטיות אחרות ועוד. בחלק מהמקרים לא מוצאים את הגורם למחלה, אך מאבחנים אותה לפי הסימפטומים של המטופל. ולפי המראה בבדיקות הדמיה של בית החזה (צילום חזה ובעיקר CT של החזה). בבדיקת CT של החזה ניתן לראות את הסימפונות המעובים והדלקתיים, את ההרס של רקמת הריאה, ולעיתים את ההפרשות המוגלתיות המרובות. הטיפול בסובלים מברונכיאקטזיס הוא בדרך כלל אנטיביוטיקה בזמן החמרה. החולים הללו אכן נוטלים כמויות אנטיביוטיקה מאד גדולות במשך חייהם. כאשר ההחמרות תדירות מאד, מציעים לחולים הללו טיפול באנטיביוטיקה מניעתית. בנוסף, יש לחסן את כל המטופלים הללו נגד שפעת ודלקת ריאות. במקרים שבהם יש גם קוצר נשימה, ובבדיקת תפקודי ריאות רואים גם היצרות של הסימפונות, ניתן להוסיף לטיפול גם משאף המכיל מרחיב סימפונות עם או בלי סטרואידים להפחתת התהליך הדלקתי. במקרים מסויימים ניתן לראות ב- CT שהמחלה מערבת אונה אחת בלבד של אחת הריאות. במקרים אלה, שבהם החולה סובל מהחמרות רבות וקיצוניות, אפשר לכרות את האונה המעורבת. יש לציין כי במקרים רבים המחלה מערבת יותר מאונה אחת, ולעיתים את שתי הריאות, ובאלה הטיפול ניתוחי אינו מתאים. אם אתה סובל מברונכיאקטזיס, עליך להיות במעקב של רופא ריאות אשר יחליט לפי כל הנתונים מהו הטיפול המתאים לך בדיוק. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: ברונכיטיס היא דלקת של סימפונות האוויר בריאות. כאשר היא נגרמת ע"י חיידק, שהשכיח בהם הוא מיקופלסמה , נהוג לטפל באנטיביוטיקה מסוגים שונים, בהם רוליד.

תשובה: הריאות שלנו עטופות בקרום דו-שכבתי שנקרא פלאורה. חלק אחד שלה צמוד לרקמת הריאה והחלק השני צמוד לבית החזה. בין שני החלקים יש חלל שבתוכו ישנה כמות מינימלית של נוזל סיכוך, אשר מאפשר את התנועה החלקה של שני חלקי הקרום אחד מול השני בזמן תנועות הנשימה. תפליט פלאורלי הוא נוזל שמצטבר בין שני קרומי הריאה. מצבים רבים מובילים להצטברות של נוזל בין עלי הפלאורה, ביניהם אי-ספיקת לב, מחלות כבד, מחלות כליה, מחלות ריאה, דלקת ריאות, גידולים ריאתיים ועוד. במקרה של בעלך, שהוא צעיר ובריא בדרך כלל, יתכן שהתפליט שנצפה בצילום ושככל הנראה גורם לכאבים שהוא חש (בבית החזה, אני מניחה) הוא משני לדלקת הריאות שעבר. עם זאת, מכיוון שעבר זמן רב מאז הדלקת ואני מבינה מניסוח הפענוח של צילום הרנטגן שהתפליט המדובר לא נראה בצילומים קודמים, הדבר מחייב בירור על מנת לשלול סיבה אחרת לקיומו. המילה העברית לאטלקטזיס היא תמט, כלומר מדובר באזור של הריאה ש"נסגר" ואינו מאוורר. ייתכן שהלחץ החיצוני של התפליט הפלאורלי על רקמת הריאה גורם לתמט של חלק ממנה באזור הצמוד לתפליט. לסיכום, ייתכן שהתפליט והתמט הם סיבוכים של דלקת הריאות, אך לא ניתן לקבוע בוודאות אם אין בעיה אחרת ללא ביצוע בדיקות נוספות. אני ממליצה מאד ללכת בהקדם לרופא ריאות דרך קופת חולים או מכון ריאות של אחד מבתי החולים הגדולים באזור מגוריכם על מנת להמשיך את הבירור. אם הופניתם על ידי רופא ריאות לביצוע הברונכוסקופיה - טוב מאד, תמשיכו במעקב מסודר, והוא ימליץ לכם על בדיקות נוספות לפי הצורך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד