ברונכיטיס, דלקת סימפונות (Acute Bronchitis)

סימפטומים

התסמין הנפוץ ביותר המלווה ברונכיטיס הוא שיעול, תחילה שיעול יבש. לאחר מספר ימים השיעול הופך להיות מלווה בכיח, לעיתים אף בגניחת דם (ליחה עם דם). תיתכן הופעה של חום גוף נמוך יותר מאשר בדרך כלל, ותחושת עייפות.

התסמינים המלווים ברונכיטיס אקוטית מתחילים בדרך כלל שלושה עד ארבעה ימים לאחר הופעתה של הדלקת. מרבית בני האדם חשים שיפור במצב לאחר כשבועיים עד שלושה שבועות. אולם, ייתכן כי חלק מבני האדם יסבלו משיעול גם מעבר לפרק זמן של ארבעה שבועות. 

דלקת ריאות עלולה להיות מלווה בתסמינים הדומים לאלה של ברונכיטיס אקוטית. מכיוון שדלקת ריאות היא מחלה רצינית, חשוב מאוד להבחין בין שתי המחלות. התסמינים של דלקת הריאות כוללים בין השאר חום מאוד גבוה, צמרמורות קור וקוצר נשימה.

סיבות וגורמי סיכון

ברונכיטיס נגרמת בדרך כלל על ידי נגיף. מרבית בני האדם לוקים במחלה לאחר שחלו בדלקת בדרכי הנשימה העליונים, כגון התקררות או שפעת. במקרים נדירים במיוחד דלקת סמפונות חמורה יכולה להיגרם על ידי חיידק.

ברונכיט יכולה להיגרם גם מגירוי כתוצאה משאיפה של גורמים זרים אל תוך הריאות, כגון עשן. המחלה יכולה להיגרם גם כתוצאה משאיפה של מזון או קיא אל תוך הריאות.

אנשים הנמצאים בסיכון, ועליהם לפנות לקבלת טיפול רפואי במידה והם לוקים בברונכיטיס הם אנשים שמעשנים, אנשים אסתמטיים או אנשים הלוקים במחלה כרונית אחרת. בנוסף, כאשר מפתחים חום גבוה וממושך (מעל 38 מעלות ליותר משלושה ימים), אם סובלים משיעול מתגבר, כיח מוגלתי, כאבים בחזה, קוצר נשימה, כאב אוזניים חד, כאב בפנים ונזלת מוגלתית במשך יותר משבוע, מומלץ לפנות לרופא.

אבחון ובדיקות

הרופא המטפל ישאל לגבי התסמינים ויבצע בדיקה גופנית. הליך זה מספק בדרך כלל את כל המידע הדרוש לרופא על מנת לקבוע אבחנה לברונכיטיס אקוטי.

במקרים מסוימים של ברונכיטיס, ייתכן והרופא המטפל יבקש לבצע בדיקת רנטגן של אזור החזה, וזאת על מנת לשלול את קיומה של דלקת ריאות או בעיית ריאות אחרת.

סיבוכים אפשריים

ברונכיטיס עשויה להתפתח לכדי דלקת ריאות, בעיקר בחולים הסובלים ממחלות ריאה כרוניות או ממחלות כרוניות אחרות, ובחולים המעשנים.

כאשר סובלים מברונכיטיס כרוני או בדלקת סמפונות חוזרת ונשנית, עלול לעלות חשד למחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).

טיפולים ותרופות

מרבית בני האדם יכולים לטפל בתסמינים המלווים ברונכיט אקוטית באמצעות טיפול ביתי. 

יש להקפיד לשתות כמות מספקת של נוזלים. ניתן ליטול תרופות הנמכרות ללא מרשם רופא בשילוב תרופה להוצאת הכיח, על פי המלצת הרופא. תרופה זו יכולה לסייע בפליטת כיח, שהצטבר בריאות באמצעות שיעול. ניתן למצוץ לכסניות למציצה נגד שיעול על מנת להרגיע את הגרון היבש והכואב. טיפות או סירופ נגד שיעול אמנם לא יפסיקו לחלוטין את השיעול שלך, אך הם ישפרו את הרגשתך בגרון. 

מרבית בני האדם אינם זקוקים לאנטיביוטיקה על מנת לטפל במחלת ברונכיטיס, אך לעיתים נעשה שימוש באנטיביוטיקה, ולרוב נהוג ליטול מוקסיפן (בהוראת הרופא). כמו כן, אנשים אסתמטיים או מעשנים יכולים להיעזר באינהלציות ובטיפול מרחיב סמפונות.

יש לעדכן את הרופא המטפל במידה וסובלים בנוסף ממחלת לב או ריאות כגון כשל לבבי, ריאה חסימתית כרונית COPD) - chronic obstructive pulmonary disease) או אסתמה. ייתכן ויהיה צורך בטיפול נוסף.

מניעה

על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות של ברונכיטיס, מומלץ:

• להימנע מעישון סיגריות. עשן הסיגריות מעלה את הסיכון לברונכיטיס כרוני.

• להתחסן. אמנם ישנו מספר רב של גורמים לברונכיטיס אקוטי, אך מקרים רבים נגרמים מנגיף השפעת. כמו כן, אפשר לשקול גם חיסון נגד סוגים של דלקת ריאות.

• לשטוף ידיים. בכדי להפחית את הסיכון של הדבקה בווירוס, יש לשטוף את הידיים בתדירות גבוהה, ולהשתמש בחומרים על בסיס אלכוהול לחיטוי הידיים באופן קבוע.

• ללבוש מסכה כירורגית. אנשים החולים במחלת ריאות חסימתית כרונית, צריכים לשקול שימוש במסכה בעבודה במידה וקיימת חשיפה לאבק ולאדים, וגם כאשר נמצאים בקרב אנשים רבים, כמו למשל בנסיעה בתחבורה ציבורית.