ברונכיטיס, דלקת סימפונות (Acute Bronchitis)

ברונכיטיס, דלקת סימפונות, ברונכיט (Acute Bronchitis)

3 דקות קריאה

כללי
סימפטומים
סיבות וגורמי סיכון
אבחון ובדיקות
סיבוכים אפשריים
טיפולים ותרופות
מניעה
מאמרים

ברונכיטיס, המכונה גם דלקת הסמפונות, היא הופעה של דלקת וגירוי במערכת הצינוריות (הסמפונות) אשר אחראיות על הכנסת האוויר לריאות. כאשר מתרחשת דלקת מסוג זה, הסמפונות נפוחות, בצקתיות ומייצרות כיח. כתוצאה מכך החולים בברונכיטיס צפויים להשתעל.

ישנם שני סוגים של ברונכיטיס:

ברונכיטיס אקוטית (דלקת סמפונות חמורה) - מתפתחת בדרך כלל במהירות, ותחושת הטבה מגיעה בדרך כלל לאחר כשבועיים עד שלושה שבועות. מרבית בני האדם, הבריאים בדרך כלל, אשר סובלים מדלקת סמפונות חמורה, מחלימים ממנה ללא הופעתם של סיבוכים כלשהם.

ברונכיטיס כרונית (דלקת סמפונות כרונית) - מחלה החוזרת ונשנית, אשר נמשכת על פני תקופה ארוכה יחסית, במיוחד אצל בני אדם הנוהגים לעשן. משמעותה של דלקת סמפונות כרונית היא הופעה של שיעול המלווה בכיח במרבית הימים במשך שלושה חודשים או יותר בשנה, וזאת על פני תקופה של שנתיים ברציפות.

סימפטומים

התסמין הנפוץ ביותר המלווה ברונכיטיס הוא שיעול, תחילה שיעול יבש. לאחר מספר ימים השיעול הופך להיות מלווה בכיח, לעיתים אף בגניחת דם (ליחה עם דם). תיתכן הופעה של חום גוף נמוך יותר מאשר בדרך כלל, ותחושת עייפות.

התסמינים המלווים ברונכיטיס אקוטית מתחילים בדרך כלל שלושה עד ארבעה ימים לאחר הופעתה של הדלקת. מרבית בני האדם חשים שיפור במצב לאחר כשבועיים עד שלושה שבועות. אולם, ייתכן כי חלק מבני האדם יסבלו משיעול גם מעבר לפרק זמן של ארבעה שבועות.

דלקת ריאות עלולה להיות מלווה בתסמינים הדומים לאלה של ברונכיטיס אקוטית. מכיוון שדלקת ריאות היא מחלה רצינית, חשוב מאוד להבחין בין שתי המחלות. התסמינים של דלקת הריאות כוללים בין השאר חום מאוד גבוה, צמרמורות קור וקוצר נשימה.

סיבות וגורמי סיכון

ברונכיטיס נגרמת בדרך כלל על ידי נגיף. מרבית בני האדם לוקים במחלה לאחר שחלו בדלקת בדרכי הנשימה העליונים, כגון התקררות או שפעת. במקרים נדירים במיוחד דלקת סמפונות חמורה יכולה להיגרם על ידי חיידק.

ברונכיט יכולה להיגרם גם מגירוי כתוצאה משאיפה של גורמים זרים אל תוך הריאות, כגון עשן. המחלה יכולה להיגרם גם כתוצאה משאיפה של מזון או קיא אל תוך הריאות.

אנשים הנמצאים בסיכון, ועליהם לפנות לקבלת טיפול רפואי במידה והם לוקים בברונכיטיס הם אנשים שמעשנים, אנשים אסתמטיים או אנשים הלוקים במחלה כרונית אחרת. בנוסף, כאשר מפתחים חום גבוה וממושך (מעל 38 מעלות ליותר משלושה ימים), אם סובלים משיעול מתגבר, כיח מוגלתי, כאבים בחזה, קוצר נשימה, כאב אוזניים חד, כאב בפנים ונזלת מוגלתית במשך יותר משבוע, מומלץ לפנות לרופא.

אבחון ובדיקות

הרופא המטפל ישאל לגבי התסמינים ויבצע בדיקה גופנית. הליך זה מספק בדרך כלל את כל המידע הדרוש לרופא על מנת לקבוע אבחנה לברונכיטיס אקוטי.

במקרים מסוימים של ברונכיטיס, ייתכן והרופא המטפל יבקש לבצע בדיקת רנטגן של אזור החזה, וזאת על מנת לשלול את קיומה של דלקת ריאות או בעיית ריאות אחרת.

תופעות נלוות וסיבוכים אפשריים

ברונכיטיס עשויה להתפתח לכדי דלקת ריאות, בעיקר בחולים הסובלים ממחלות ריאה כרוניות או ממחלות כרוניות אחרות, ובחולים המעשנים.

כאשר סובלים מברונכיטיס כרוני או בדלקת סמפונות חוזרת ונשנית, עלול לעלות חשד למחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).

טיפולים ותרופות

מרבית בני האדם יכולים לטפל בתסמינים המלווים ברונכיט אקוטית באמצעות טיפול ביתי.

יש להקפיד לשתות כמות מספקת של נוזלים. ניתן ליטול תרופות הנמכרות ללא מרשם רופא בשילוב תרופה להוצאת הכיח, על פי המלצת הרופא. תרופה זו יכולה לסייע בפליטת כיח, שהצטבר בריאות באמצעות שיעול. ניתן למצוץ לכסניות למציצה נגד שיעול על מנת להרגיע את הגרון היבש והכואב. טיפות או סירופ נגד שיעול אמנם לא יפסיקו לחלוטין את השיעול שלך, אך הם ישפרו את הרגשתך בגרון.

מרבית בני האדם אינם זקוקים לאנטיביוטיקה על מנת לטפל במחלת ברונכיטיס, אך לעיתים נעשה שימוש באנטיביוטיקה, ולרוב נהוג ליטול מוקסיפן (בהוראת הרופא). כמו כן, אנשים אסתמטיים או מעשנים יכולים להיעזר באינהלציות ובטיפול מרחיב סמפונות.

יש לעדכן את הרופא המטפל במידה וסובלים בנוסף ממחלת לב או ריאות כגון כשל לבבי, ריאה חסימתית כרונית COPD) - chronic obstructive pulmonary disease) או אסתמה. ייתכן ויהיה צורך בטיפול נוסף.

מניעה

על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות של ברונכיטיס, מומלץ:

• להימנע מעישון סיגריות. עשן הסיגריות מעלה את הסיכון לברונכיטיס כרוני.

• להתחסן. אמנם ישנו מספר רב של גורמים לברונכיטיס אקוטי, אך מקרים רבים נגרמים מנגיף השפעת. כמו כן, אפשר לשקול גם חיסון נגד סוגים של דלקת ריאות.

• לשטוף ידיים. בכדי להפחית את הסיכון של הדבקה בווירוס, יש לשטוף את הידיים בתדירות גבוהה, ולהשתמש בחומרים על בסיס אלכוהול לחיטוי הידיים באופן קבוע.

• ללבוש מסכה כירורגית. אנשים החולים במחלת ריאות חסימתית כרונית, צריכים לשקול שימוש במסכה בעבודה במידה וקיימת חשיפה לאבק ולאדים, וגם כאשר נמצאים בקרב אנשים רבים, כמו למשל בנסיעה בתחבורה ציבורית.

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר אלכסנדר ברודסקי אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

מרפאת ד"ר צחי שלקוביץ עור ומין

פרופ' אדריאן בקר יישור שיניים ולסתות (אורתודונטיה)

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

אני אמא לשני ילדים בני 3 וחצי ושנה. בני בן השלוש וחצי היה חולה מאוד בחורף שעבר, עם קוצר נשימה, שיעול ממושך, נזלת וחום. השנה נתתי לו טיפול מונע של סינגולייר ופליקסונאז וכן חיסון נגד שפעת. בינתיים אין לו קוצר נשימה, אך בימים חורפיים הוא משתעל ברצף עד
בשנים הראשונות לחייהם ילדים "חוטפים" כל זיהום, וזה רגיל שילד יהיה מצונן 10-7 פעמים בשנה. פעמים רבות מה שנראה לך כמחלה אחת ארוכה שהילד לא מצליח להחלים ממנה הוא בעצם כמה מחלות שהילד חולה בהן ומחלים מהן בזו אחר זו. נראה שילדייך יותר רגישים לזיהומים של דרכי הנשימה העליונות, ולכן הם סובלים יותר מכל צינון קל. מעבר לטיפול התרופתי שילדייך מקבלים, את יכולה להקל עליהם עם טיפות מי מלח ושימוש במכשירי אדים. אם נראה לך שישנה מצוקה נשימתית, חשוב לפנות שוב לרופא על מנת לוודא שאין הסתבכות של השפעת. ד"ר גיא פישמן - אינפומד פתח בחלון חדש
בעלי בן 34, בריא בדרך כלל. לפני כחודשיים הוא סבל מדלקת ריאות. בצילום ביקורת שבוצע לפני יומיים עקב כאבים, בעיקר בשעות הלילה, התגלו הממצאים הבאים: "תפליט פלאורלי בסדק בין אונתי מימין נסוג במקצת. הופיע תפליט פלאורלי בינוני מימין מלווה באטלקטזה של R
הריאות שלנו עטופות בקרום דו-שכבתי שנקרא פלאורה. חלק אחד שלה צמוד לרקמת הריאה והחלק השני צמוד לבית החזה. בין שני החלקים יש חלל שבתוכו ישנה כמות מינימלית של נוזל סיכוך, אשר מאפשר את התנועה החלקה של שני חלקי הקרום אחד מול השני בזמן תנועות הנשימה. תפליט פלאורלי הוא נוזל שמצטבר בין שני קרומי הריאה. מצבים רבים מובילים להצטברות של נוזל בין עלי הפלאורה, ביניהם אי-ספיקת לב, מחלות כבד, מחלות כליה, מחלות ריאה, דלקת ריאות, גידולים ריאתיים ועוד. במקרה של בעלך, שהוא צעיר ובריא בדרך כלל, יתכן שהתפליט שנצפה בצילום ושככל הנראה גורם לכאבים שהוא חש (בבית החזה, אני מניחה) הוא משני לדלקת הריאות שעבר. עם זאת, מכיוון שעבר זמן רב מאז הדלקת ואני מבינה מניסוח הפענוח של צילום הרנטגן שהתפליט המדובר לא נראה בצילומים קודמים, הדבר מחייב בירור על מנת לשלול סיבה אחרת לקיומו. המילה העברית לאטלקטזיס היא תמט, כלומר מדובר באזור של הריאה ש"נסגר" ואינו מאוורר. ייתכן שהלחץ החיצוני של התפליט הפלאורלי על רקמת הריאה גורם לתמט של חלק ממנה באזור הצמוד לתפליט. לסיכום, ייתכן שהתפליט והתמט הם סיבוכים של דלקת הריאות, אך לא ניתן לקבוע בוודאות אם אין בעיה אחרת ללא ביצוע בדיקות נוספות. אני ממליצה מאד ללכת בהקדם לרופא ריאות דרך קופת חולים או מכון ריאות של אחד מבתי החולים הגדולים באזור מגוריכם על מנת להמשיך את הבירור. אם הופניתם על ידי רופא ריאות לביצוע הברונכוסקופיה - טוב מאד, תמשיכו במעקב מסודר, והוא ימליץ לכם על בדיקות נוספות לפי הצורך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד פתח בחלון חדש
עקב שיעול חזק ושיקוף ריאות שמצביע על ברונכיטיס קבלתי אנטיביוטיקה בשם " רוליד " . מהי אנטיביוטיקה זו? אבקש לדעת פרטים נוספים לגבי המחלה "ברונכיטיס".
ברונכיטיס היא דלקת של סימפונות האוויר בריאות. כאשר היא נגרמת ע"י חיידק, שהשכיח בהם הוא מיקופלסמה , נהוג לטפל באנטיביוטיקה מסוגים שונים, בהם רוליד. פתח בחלון חדש
בבדיקת CT של המוח אצל אימי נמצא חשד לאוטם לקונרי בלנטיפורם משמאל. רציתי לדעת מה משמעות החשד וממה הוא יכול לנבוע. אימי בת 78 ולפני חודש היא חלתה בברונכיטיס די קשה. עד היום היא מרגישה תחושת אוטם ורדימות באיזור המוח, כלשונה. מצבה הכללי טוב מאוד ואינ
בבדיקת ה CT נתגלה כנראה ממצא המחשיד לאוטם מוחי קטן, שנקרא אוטם לקונרי. אוטם זה נגרם ע"י חסימה של כלי דם מוחי קטן. חסימה זו עשויה להיגרם כתוצאה מקריש דם דופני קטן החוסם את אספקת הדם לכלי דם זה. לרוב המכריע של החולים יש יתר לחץ דם כרוני. מדובר באוטמים קטנים, שברוב המכריע של המקרים משתפרים עם הזמן, עד שתוך מספר חודשים אין ממש זכר לאירוע. לא ידוע לי על קשר בין הברונכיטיס לאוטם. תסמיני האוטם עשוים להיות חולשת יד ורגל, קושי בדיבור ובבליעה, תחושת רדימות וחוסר תחושה. מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי המשך טיפול. פתח בחלון חדש
אני בן 32. במשך כעשר שנים אני סובל מכיח ירוק שיוצא בשיעול חזק. הכיח יוצא כל הזמן, ללא קשר לשינוי מזג האוויר. הוא מופיע כשעה אחרי אוכל או כמה דקות אחרי שאני שותה, ויוצא דרך צד שמאל של הגרון (הצד שתמיד נפגע בצרידות או דם). במשך השנים קיבלתי המון אנטי
לא תיארת אם פנית בעבר לרופא ריאות ואם נעשתה אבחנה של המחלה שלך. התמונה שאתה מתאר מאד מתאימה למחלה שנקראת ברונכיאקטזיס. ברונכיאקטזיס היא מחלה דלקתית של הסימפונות (דרכי האוויר) בה קיימת דלקת כרונית והרס איטי של הסימפונות. אחד המאפיינים העיקריים של המחלה הוא שיעול כרוני יצרני (רטוב, שמייצר ליחה), עם ליחה בכמות גדולה ביותר, מוגלתית, בצבע צהוב-ירוק, לעיתים עם דם. החולים במחלה סובלים משיעול יצרני (פרודוקטיבי) מוגלתי במשך כל השנה, אך מדי פעם סובלים מהחמרות המתבטאות בכמות ליחה גדולה מהרגיל, בצבע צהוב-ירוק יותר, והופעת חום ולעיתים גם קוצר נשימה. הסיבה להופעת המחלה היא ברוב המקרים דלקות ריאה חוזרות בילדות, גופים זרים שנכנסו לריאות, חסר חיסוני (מצבים שבהם המערכת החיסונית פגועה באופן משמעותי), ציסטיק פיברוזיס, מחלות גנטיות אחרות ועוד. בחלק מהמקרים לא מוצאים את הגורם למחלה, אך מאבחנים אותה לפי הסימפטומים של המטופל. ולפי המראה בבדיקות הדמיה של בית החזה (צילום חזה ובעיקר CT של החזה). בבדיקת CT של החזה ניתן לראות את הסימפונות המעובים והדלקתיים, את ההרס של רקמת הריאה, ולעיתים את ההפרשות המוגלתיות המרובות. הטיפול בסובלים מברונכיאקטזיס הוא בדרך כלל אנטיביוטיקה בזמן החמרה. החולים הללו אכן נוטלים כמויות אנטיביוטיקה מאד גדולות במשך חייהם. כאשר ההחמרות תדירות מאד, מציעים לחולים הללו טיפול באנטיביוטיקה מניעתית. בנוסף, יש לחסן את כל המטופלים הללו נגד שפעת ודלקת ריאות. במקרים שבהם יש גם קוצר נשימה, ובבדיקת תפקודי ריאות רואים גם היצרות של הסימפונות, ניתן להוסיף לטיפול גם משאף המכיל מרחיב סימפונות עם או בלי סטרואידים להפחתת התהליך הדלקתי. במקרים מסויימים ניתן לראות ב- CT שהמחלה מערבת אונה אחת בלבד של אחת הריאות. במקרים אלה, שבהם החולה סובל מהחמרות רבות וקיצוניות, אפשר לכרות את האונה המעורבת. יש לציין כי במקרים רבים המחלה מערבת יותר מאונה אחת, ולעיתים את שתי הריאות, ובאלה הטיפול ניתוחי אינו מתאים. אם אתה סובל מברונכיאקטזיס, עליך להיות במעקב של רופא ריאות אשר יחליט לפי כל הנתונים מהו הטיפול המתאים לך בדיוק. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 33, סובל מחום גבוה, שיעולים קשים מלווים בליחה, וכאב בגב העליון. כל זה נמשך כשבוע. חיידק בגרון שלילי. בצילום חזה נשללה דלקת ריאות. הרופא העריך לאור שמיעת חרחורים בריאה הימנית כי מדובר בדלקת בסימפונות. לקחתי כמוסות אזניל והחום לא ירד. האם זה
הממצאים שאתה מתאר יכולים להתאים למחלה וירלית, דהיינו לווירוס שגורם לדלקת של הסימפונות. הטיפול באזניל (אנטיביוטיקה) בדרך כלל מועיל במקרים שבהם מעורבים חיידקים. העובדה שהוא לא עזר יכולה לכוון לכך שמדובר בתהליך ויראלי, ובמקרה כזה, זמן הוא הדבר היחיד (יחד עם המערכת החיסונית שלך) שיעזור לריפוי. כאשר הסימפטומים והחום לא חולפים לאחר כמה ימים נוספים יש מקום לביצוע צילום חזה חוזר, כי לעיתים בצילום הראשון לא רואים את דלקת הריאות ובצילום השני כן. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 29. האם יש קשר בין שיעול לבין כאב בבטן תחתונה או אולי ברחם? התחלתי להשתעל חזק השבוע, סביר להניח שזו סתם הצטננות, ואני מרגישה בזמן שאני משתעלת כאבים ממש חזקים באזור הרחם, כך לפחות נראה לי. מה זה יכול להיות?
כאשר משתעלים משתמשים בשרירי הבטן התחתונה. יכול להיות שמרוב שיעול נתפסו לך השרירים. אם הכאבים לא יחלפו לאחר שהשיעול יפסיק, גשי לרופא המטפל לבדיקה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש
האם מותר לתת לתינוק בן שנה ו-3 חודשים סירופ טוסוסדן? אם כן, מה המינון הנכון? אשמח לקבל שמות של התרופות אחרות המקילות על שיעול עמוק במקרה של ברונכיטיס.
מותר לתת סירופ טוסוסדן בכל גיל. לילדים מתחת לגיל 6 מותר לתת חצי כפית, פעמיים עד שלוש פעמים ביום. תרופות נוספות: מוקומיסט (סיראן) אשר מקלה על הוצאת הליחה – בילדים מתחת לגיל שנתיים יש להמיס חצי שקית פעמיים ביום (במים, במיץ או בתה קר). סולבקס (ברומהקסין) – בילדים בני 1-5 שנים ניתן לתת 2 מ"ל בסירופ פעמיים ביום, או 10 טיפות פעמיים ביום באינהלציה. מוקוליט טיפטיפות (קרבוציסטאין) – בילדים מתחת לגיל שנתיים נותנים 20 עד 25 מ"ג לק"ג משקל גוף ליום, ומחלקים את הכמות לשתיים או יותר מנות, או טיפה אחת לכל ק"ג גוף, ומחלקים את הכמות ל-3 או 4 מנות ביום. תוכל לקרוא על התרופותה באינדקס התרופות של אינפומד על ידי לחיצה על שמותיהן. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד פתח בחלון חדש
בצילום חזה התקבלה התשובה הבאה: ללא תסנין תבליט או גודש צל הלב לא גדול שינויים ברונכיאליים כרונים סביב שערי הריאות בהתאם לברונכיט כרונית הדגמת צל פטמה ימין. אודה על הסבר של תוצאות אלה.
צילום החזה שעברת תקין, למעט שינויים כרוניים בדרכי האוויר. שינויים כאלה עשויים להתלוות למחלות ריאה כרוניות שונות, שהשכיחה בהן היא מחלת ריאה חסימתית כרונית, הנגרמת לרוב על ידי עישון. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש
אמי בת 62 ובצילום CT חזה שלה התגלה נודול/גרנולומה בגודל 4 מ"מ בריאה. אמי סובלת מדי שנה מברונכיטיס, ויש לה אלרגיות ואסתמה. האם הממצא הזה קשור לאלרגיות ולבעיות בנשימה?
נודול בריאה המתגלה בבדיקת - CT של החזה נראה כהצללה ברקמת הריאה, דהיינו אזור בריאה שבמקום אוויר יש בו חומר סמיך יותר. הנודול יכול להיות ליחה בתוך סימפון (צינור מוליך אוויר בריאה), או תהליך דלקתי חריף או כרוני, צלקת ברקמת הריאה שנוצרה בעקבות ניתוח או דלקת, תהליך גידולי ועוד סיבות רבות אחרות. לפי המראה ב- CT קשה מאד לומר מה מהות הנודול בוודאות, אך רופא ריאות או רנטגנולוג (רופא המומחה לפענוח צילומי רנטגן) יכולים להעריך במה מדובר לפי ניסיונם. הדרך להגיע לאבחנה מדוייקת היא על ידי ביצוע ביופסיה מן הנודול. בביופסיה לוקחים חומר מהנודול ומסתכלים עליו מתחת למיקרוסקופ, ולפי המראה מתחת מיקרוסקופ ניתן לדעת מהו הנודול: דלקת, גידול, או משהו אחר. נודולים שגודלם קטן מ-8-7 מ"מ הם קטנים מדי מכדי שאפשר יהיה לעשות ביופסיה שלהם (שבדרך כלל נעשית בהנחיית CT), ולכן נהוג לעקוב אחריהם בלבד. בנודולים גדולים יותר מחליטים אם ללכת לביופסיה או לעקוב בהתאם למראה של הנודול ולמחלות הרקע של המטופל, אם המטופל מעשן או עישן, ולפי הסימפטומים שמהם סובל החולה. במקרה של אמך, הנודול קטן ולא בגודל המאפשר ביופסיה. סיבת הנודול יכולה להיות, כאמור, תהליך דלקתי חריף או אלרגי, או צלקת או דלקת ישנה שחלפה מזמן. לא ניתן לדעת באופן חד-משמעית שאין מדובר בתהליך גידולי שפיר או ממאיר. לא רק שלא ניתן לומר מהו הנודול על סמך השאלה שלך, סביר שגם רופא הריאות שאליו תפנו לא יוכל לומר בוודאות, ושיהיה צריך לעקוב אחריו על ידי בדיקת CT חוזרת בעוד תקופה מסויימת, בהתאם לגורמי הסיכון של אמך. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד פתח בחלון חדש