בדיקת צילום רנטגן (RONTGEN, X-RAY)

תשובה: שינויים ניוונים הם תהליכים נורמליים המתרחשים עם השנים בעצמות ובמפרקים שביניהן. הם בעצם התגובה של הגוף שלנו לעומסים המופעלים עליו לאורך השנים. הם אינם הגורם לבעיה בדרך כלל, ל- 100 אחוז מהאוכלוסיה יש שינויים ניוונים עם השנים, והעובדה שרק מעט מתלוננים על כאב גב בגיל המבוגר מראה על כך שהקורלציה בין ממצאים כאלה לכאב נמוכה מאוד. המלצותי: 1- אני ממליץ לחזור ולהתייעץ עם המטפל שנתן את התרגילים, יתכן ונתן להעלות את רמת הקושי שלהם או לשנות אותם למטרות אחרות. 2- האם אתה עוסק בפעילות גופנית? זוהי המלצה חד- משמעית בהנחיות האירופאיות והישראליות לטיפול בכאבי גב. התחל ברמה קלה והתמד בה למרות הכאב ובהדרגה תעלה. 3- אני ממליץ לשלב את התרגול בזמן המועד לכאב, ואם זה באמצע היום - בקש תרגילים שתוכל לבצע על כסא או בתנוחת העבודה שלך. 4- גם הימנעות מתנוחות ממושכות בלי תנועה חשובה. לסיכום- יש מה לעשות, ואני ממליץ לחזור למטפל ולדון איתו על הנקודות הנ"ל, ויחד איתו לגבש תוכנית טיפול להמשך. ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות

תשובה: כאבים באזור מפרק הירך דורשים בירור, כיוון שהכאבים עלולים לבוא ממקורות שונים, ביניהם מקורות אורתופדיים שאינם קשורים במפרק הירך, כגון הקרנות מאזור הברך או מעמוד השדרה התחתון (המותני), או בעיות ממוקמות. הבעיה השכיחה במבוגרים היא שינויים ניווניים במפרק או מצבים אחרים כגון תסמונת תפס ואחרים. לצורך אבחנה יעילה יש לבצע בדיקה גופנית וצילומים לפי הצורך. איני חושב שצילום יחיד של אזור המפשעה יגרום נזק בלתי הפיך, אולם בשאלה זו, כמו בשאלת ההגנה במקרה שתידרש לעבור CT, יש להתייעץ עם רנטגנולוג. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: עצם המרפק שייכת לעצמות מסוג העצמות הארוכות: http://stwww.weizmann.ac.il/g-bio/cell/sp2/ezem_hainyan.html

תשובה: מפרקי הפסט (Facet joint) הם מפרקים המכילים רקמה סחוסית, מעטפת, סיבי עצבים וכן מבנים נוספים. הם מצויים בזוגות בחלקן האחורי של החוליות בעמוד השדרה, בעוד הדיסקים תומכים בחלקן הקדמי. בדומה למפרקים אחרים, עלולים מפרקי הפסט לעבור שינויים ניווניים, אם מסיבות ראשוניות ואם מסיבות משניות. התמונה הרנטגנית האופיינית היא של התעבות הרקמה הגרמית סביב מפרקים אלה. הקשר בין שינויים אלה לבין כאבי גב נחקר בהרחבה בספרות, אולם לא הוכח בבירור קשר ישיר בין השניים, שכן עדות למחלה פסטארית מצויה גם בחולים שאינם סובלים משום כאבים. חומרת המצב היא יחסית, ותלויה בהרגשתך, בעוצמת כאבי הגב שלך ובהגבלה התפקודית הנלווית להם. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: חומרת העקמת תלויה בזווית המחושבת בין חלקי עמוד השדרה המעורבים ומשפיעה על אופי הטיפול. בדרך כלל ישנם הבדלים בין מה שמודדים רופאים שונים, אולם הבדלים אלה הם זניחים על פי רוב (עד כ-5 או 10 מעלות לפי כמה מחקרים). הבדל של 21 מעלות בין ממצאי רופאים שונים אינו סביר, ודורש בחינה מחודשת של חומרת העקמת, ואולי ביצוע צילומים חדשים. ישנם כמה מחוכים המשמשים לטיפול בעקמת. מחוך מסוג מילווקי, אחד הראשונים שפותחו, משמש לטיפול בעקמת המערבת את החזה העליון. למחוך יש מבנה התומך את עמוד השדרה מאזור הצוואר, בו הוא תומך על ידי מוטות מתכת מרופדים, עד לאזור האגן. מחוך מסוג בוסטון תומך בחלקים נמוכים יותר של עמוד השדרה, מאזור החזה התחתון ועד לאגן. ההחלטה לגבי המחוך שבו נכון להשתמש תלויה בסוג העקמת ובמיקומה. רצוי לבצע במהלך הטיפול מעקב באמצעות צילומי רנטגן לצורך הערכת יעילות הטיפול. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: לא ברורה לי אבחנת הרופא. ייתכן והכוונה לספונדילוזיס שהוא מצב בו חוליה לא יציבה זזה ממקומה ויכולה ללחוץ על רקמות אחרות ולגרום לכאב. ניתן לראות זאת בצילום רנטגן, אולם לא נמצאה הקבלה, עד כמה שזה נשמע לא הגיוני, בין תצלום הרנטגן לממצאים בפועל (כאב וכו') יש צורך לברר : האם המקרה חדש (אקוטי, עד 3 חודשים) או כרוני. האם יש נזק נוירולוגי. האם אתה משתתף במסגרת פעילות גופנית מסודרת. ישנם אספקטים רבים לכאבי גב ומענין לראות שאנשים עם תמונות גרועות במיוחד יכולים להראות רמות תפקוד מצויינות, ואחרים עם תמונות מינוריות עשויים לסבול (באמת, ולא פסיכולוגיה או העמדת פנים אלא כאב אמיתי) ולצאת לגמרי ממעגל התפקוד בו היו לפני כן. בין אם הספונדילוזיס גורם לכאב ,או סיבות אחרות (ויש רבות), יש דרך לטפל בעצמך ובגב שלך. הייתי מתחיל בפעילות גופנית כללית כמו שחיה או הליכה על בסיס קבוע. מצורפים שני קישורים לתרגילים ספציפיים לגב תחתון http://www.med.umich.edu/1libr/aha/aha_xlbpm_art.htm

תשובה: הסתיידויות הסמוכות למפרקי הירך, ובעיקר לחלקם שבאגן (האצטבולום) עלולות להופיע במגוון רחב של מצבים. סיבות חבלתיות הגורמות לשברים זעירים, מחלות חילוף חומרים, יצירת רקמה גרמית בתגובה לחבלה או לאחר ניתוח, ועיוותים נלווים של מפרק הירך הם חלק מן המצבים האפשריים, הקשורים להופעת מוקדים גרמיים סמוך לאגן. יתכן שלממצאים הללו יש משמעות קלינית, אך יתכן גם שאינם קשורים לכאבים שחשה אשתך. על מנת להגיע לאבחנה נחוצים בדיקה מפורטת ובבדיקות עזר לפי הצורך. בברכת בריאות שלמה ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: היצרות בין חוליות מרמזת שיש פגיעה, כנראה בדיסק שבין חוליות אלו. יתכן שיש מעיכה מסוימת של גובה הדיסק, לא בהכרח בלט. את גובה הדיסקים לא ניתן להחזיר, אך ניתן להחליש ואף להוריד את הסימפטומים שאתה מרגיש, כלומר את הנימול ביד. לשם כך יש לעשות תרגילים מתאימים, שמטרתם תהיה להשיג טווח טוב בעמוד השדרה הצווארי, וגם לחזק את שרירי הצוואר. מניפולציות של כירופרקט יכולות במקרים מסוימים לעזור, אך אם אינך משמר את הפעולה על ידי תרגילים מתאימים, סביר מאוד שהתועלת לא תימשך. אני מציעה לך שתבקש הפניה מאורתופד לפיזיותרפיה. בהצלחה, קתרין אטל - פיזיותרפיסטית

תשובה: על מנת לברר ולפתור את הבעיה יש צורך בבדיקה מלאה שתכלול : הערכה של מנח קרסוליים הערכה של יציבה כללית הערכה של אורך שרירי הרגליים מישוש ברך ושוק לחיפוש מקור הכאב בדיקת ההכנה לפני ואחרי הריקוד בדיקת ברך - יציבות / מצב הרצועות / מניסקוסים / מצב הפיקה ועוד ... לכל אלה ולעוד גורמים יתייחסו במכון הפיזיותרפיה וטיפול מתאים יומלץ. מומלץ בחום לפנות לאורתופד ובהמשך למכון פיזיותרפיה ולהתחיל בירור יסודי. עד הבדיקה אני ממליץ להימנע מפעילות הגורמת לכאב חזק כ"כ. ניתן לרקוד בעצימות נמוכה יותר או פחות זמן, אולי לשנות לסגנון עדין יותר. ניתן לנסות לרקוד עם מגן ברך ולראות אם יש שיפור. לא בריא ליצור גירוי לרקמה שברור שנפגעת מהפעילות וייתכן שהנזק מצטבר. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות

תשובה: מבחינת הגורמים להופעת בלוטות לימפה מוגדלות בצוואר (גם, ובמיוחד אצל ילדים), במקום הראשון עומד זיהום ויראלי או חיידקי כלשהו בדרכי הנשימה העליונות. תכונותיה של בלוטת לימפה ש"אינה מדאיגה" הן שהבלוטה ניידת, רכה, רגישה, סימטרית (ביחס לצד השני), ועם גבולות סדירים. לא כל התנאים חייבים להתקיים. קשרית/בלוטה מדאיגה מתאפיינת במרקם נוקשה, בלתי סדיר, מחוברת למבנים סמוכים, לא סימטרית ולא תגובתית. מסיפורך נשמע לי כי אין כרגע סיבה לדאגה. אם במעקב הבלוטות אינן נסוגות לאורך זמן, יש לפנות לבירור נוסף. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד