אני בן 20, זה כשנה וחצי סובל מגאוט (שיגדון). בכל בדיקת דם שאני עושה, בתוצאות מופיע שיש לי כ-13.5. רופא המשפחה נתן לי כדורים בשם אלוריל, אך זה לא עוזר. גם קולכיצין ניסיתי וזה לא עוזר. זה תוקף אותי אחת לכמה חודשים בערך, וכשזה תוקף, זה באמת בלתי נסבל. מה אפשר עוד לעשות או לנסות?

שיגדון (gout) הוא מחלה המתרחשת כאשר בדם יש רמה גבוהה מדי של חומצת שתן (uric acid), שהיא תוצר לוואי של פירוק חומצות גרעין המופרש בשתן. כאשר ריכוז החומצה בדם גבוה מדי, עלולים להיווצר גבישים של חומצת שתן בחלקים שונים של הגוף, בעיקר במפרקים של כף הרגל (במיוחד בבוהן), בברך ובכף היד, הגורמים כאב עז ודלקת הידועה בשם דלקת מפרקים שגדונית (gouty arthritis). הטיפול בשיגדון מתחלק לשניים: מניעת התקפים והקלה של התסמינים בזמן התקף. הוא מתחיל בדרך כלל בתרופה אלוריל (allopurinol). כיוון שהשפעתו של אלופורינול מכוונת לטווח ארוך, אין הוא יעיל להקלת הכאב בהתפרצות חריפה של שיגדון, ולעיתים הוא אף עלול להגביר את התסמינים בתחילת הטיפול. לכן, נהוג להוסיף קולכיצין בשבועות הראשונים של ההתקף. שלא בדומה לתרופות לשיגדון המורידות את רמת חומצת השתן על ידי הגברת הכמות המופרשת בשתן, אלופורינול אינו מגביר את הסיכון להיווצרות אבנים בכליות. ישנן עוד תרופות שאפשר לתת למניעת או הפחתת כמות ההתקפים. כדי להקל את הכאבים בזמן התקף ניתן לתת סוגים שונים של תרופות מקבוצת ה- NSAIDS. לקבלת טיפול מתאים אני ממליצה לפנות שוב לרופא המטפל. מידע נוסף על המחלה נמצא באתרים אלה: www.nlm.nih.gov/medlineplus/goutandpseudogout.html

התינוקת שלי בת 4 חודשים. בעקבות הופעת סימני דם כחולים על הידיים ועל הרגליים (מין שטפי דם קטנים אך רבים) הופנינו לביצוע ספירת דם. להלן התוצאות אשר חורגות מן התחומים: NEUTROPHILS 14.1% כאשר התחום הוא 17%-48% EOSINOPHILS 3.8% כאשר התחום הוא 0-3% MONOCYTES 0.5 כאשר התחום הוא 0.6-1.1 EOSINOPHILS 0.29 כאשר התחום הוא 0.3-0.5 אציין כי הבדיקה בוצעה כשלושה ימים לאחר חיסון של 4 חודשים. אציין גם כי אני (האימא) חולת סוכרת סוג 1.

כל החריגות בבדיקות הדם הן בערכים של תאי הדם הלבנים - שאינם קשורים למערכת הקרישה (הפרעה בקרישה יכולה להסביר את הכתמים הכחולים). אני מניחה ששאר הבדיקות, כולל בדיקת טסיות (PLATELETS) ותפקודי קרישה - תקינות. הערכים חורגים מן הנורמה באופן מינימלי בלבד, שנראה חסר חשיבות קלינית, וייתכן כי הם נובעים מן החיסון שקבלה מספר ימים קודם. כדאי לעקוב אחריה, ולראות אם יש שיפור או החמרה בסימנים הכחולים. אם הסימנים הכחולים אינם חולפים - כדאי להיבדק ע"י המטולוג.

אחותי עברה ניתוח שקדים לפני כ-15 שנים, וסובלת בשנה אחרונה מחום גבוה של 41-39 מעלות כמעט כל חודש. היא נולדה עם תסמונת דאון, די בריאה בשנים האחרונות. אבחנו אצלה בעיות בבלוטת התריס בשני הכיוונים והמליצו על ניתוח. האם זה כדאי? מה יהיו תופעות הלוואי? כרגע נאמר לנו שהחום הגבוה נובע מדלקת ב"שקדים שנמצאים מתחת ללשון", והמליצו על ניתוח בהמשך. מה זה שקדים מתחת ללשון? ומה לגבי הניתוח להסרת בלוטת התריס?

לגבי השקדים מתחת ללשון, קיימים בדרכי הנשימה העליונות מספר "שקדים", שהם בעצם בלוטות לימפה. השקדים בלוע, השקד בחלק האחורי של האף הקרוי גם שקד שלישי או אדנואיד, וקיים השקד הלשוני שמצוי בחלק האחורי של הלשון ולעיתים הוא גדל בתגובה לזיהום בלוע או מסיבות אחרות. לגבי הניתוח להסרת בלוטת התריס - לא ציינת בשאלתך מהי האינדיקציה לניתוח. ישנו קשר מובהק בין תסמונת דאון לבין בעיות בבלוטת התריס, בדרך כלל מדובר על תת-פעילות הבלוטה. במקרים נדירים יותר, יכול להיות מצב של פעילות מוגברת של הבלוטה, דבר היכול להביא לצורך בניתוח והוצאת הבלוטה. תופעות הלוואי לאחר ניתוח כזה כוללות רמות נמוכות מדי של ההורמונים המיוצרים על ידי הבלוטה, ולכן נדרש טיפול קבוע בהורמונים אלה לאחר הניתוח. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

בבדיקות של בלוטת התריס התקבלו התוצאות הבאות: TSH - 7.66 T3 - 3 T4 - 15 לפי מה שאני מבינה ה - TSH הוא ברמה גבוהה מדי. על מה תוצאות אלו יכולות להצביע, והאם יש בדיקות נוספות שכדאי לעשות?

ה-TSH אכן מוגבר מעט, אך תפקודי הבלוטה האחרים (T3 ו- T4) הם בגדר הנורמה. המצב נקרא Subclinical hypothyroidism - תת- פעילות של בלוטת התריס, שאינה באה לידי ביטוי קליני. במצב כזה, כאשר ערכי T3 ו- T4 תקינים, וה- TSH נמוך מ-10 אין צורך בטיפול. עליך לעקוב אחר תפקודי הבלוטה בעוד מספר חודשים. בדיקות נוספות אינן נחוצות.

אינפומד
תרופות
סלקוקסיב

סלקוקסיב

מעכבי COX 2 סלקטיביים, נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAID) | celecoxib

מתאים לטיפול ב:

דלקת מפרקים שגרונית
דלקת מפרקים (דלקת פרקים)
דלקת מפרקים ניוונית
כאבי ראש
כאבי מחזור
כאב שיניים
כאב עצמות

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

סלקוקס Celcox

המומחים של Infomed מסבירים:

התרופה סלקוקסיב שייכת לקבוצת נוגדי דלקת לא סטרואידיים מהדור החדש (מעכבי COX2 סלקטיביים). היא משמשת בעיקר לטיפול בדלקת פרקים שגרונית, דלקת פרקים ניוונית, ולשיכוך כאבים עזים הנובעים מסיבות אחרות. סלקוקסיב מראה יעילות דומה לזו של נוגדי דלקת אחרים (לדוגמה: נאפרוקסן, דיקלופנאק) בטיפול בדלקת פרקים שגרונית ודלקת פרקים ניוונית.
הגוף מייצר פרוסטגלנדינים העלולים לגרום לכאבים ולדלקת. במצבים כמו דלקת מפרקים ניוונית ודלקת מפרקים שגרונית הגוף מייצר יותר פרוסטגלנדינים. פעילות התרופה היא בהפחתת ייצור הפרוסטגלנדינים, ובכך פוחתים הכאב והדלקת.

בניגוד לנוגדי דלקת לא סטרואידיים מהדור הישן נראה שתרופה זו גורמת לפחות תופעות לוואי במערכת העיכול. אנשים הרגישים לנוגדי דלקת לא סטרואידיים אחרים או לאספירין צריכים להימנע מנטילת תרופה זו, וחולי אסתמה צריכים להזהר בשימוש בה. במחקרים אחרונים נתגלה כי יש קשר בין שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי COX2 סלקטיביים, ובכלל זה גם סלקוקסיב, ובין סיכון לארועים קרדיו-וסקולריים (התקף לב ושבץ), במיוחד כאשר מדובר בשימוש כרוני ובחולים עם סיכון גבוה (חולים עם הסטוריה של מחלות לב או חולים שעברו שבץ, חולים עם גורמי סיכון למחלות לב, כגון: רמות כולסטרול גבוהות, סוכרת ועישון). הסיכון לחולה הפרטני ללקות בארוע לב או בשבץ מוחי בעקבות נטילת סלקוקסיב הוא נמוך. נדרש שימוש במינון האפקטיבי הנמוך ביותר, למשך הזמן הקצר ביותר, בהנחיית רופא, כדי להפחית סיכון הקשור לבעיות לב (הקשורות בעליית מינון ובעליית משך הטיפול).

מידע על התרופה

אופן נטילת התרופה
כמוסות לבליעה.
תדירות וזמן נטילה
1-2 פעמים ביום. עם או בלי אוכל.
טווח המינון
100-400 מ"ג ליום.
תחילת ההשפעה
תוך מספר שעות. ייתכן ויחלפו מספר ימים עד שההשפעה תורגש במלואה.
משך ההשפעה
תוך מספר שעות. ייתכן ויחלפו מספר ימים עד שההשפעה תורגש במלואה.
מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אם קרב הזמן לנטילת המנה הבאה, דלג על המנה שנשכחה, וקח את המנה הבאה כרגיל. אין לקחת מנה כפולה.
הפסקת התרופה
כאשר התרופה נלקחת לשיכוך כאב ניתן להפסיק את הטיפול כאשר אין בו צורך יותר. כאשר התרופה נלקחת לטיפול בדלקת גידים, שרירים או פרקים יש להיוועץ ברופא לפני הפסקת הטיפול, כיוון שהפסקה מוקדמת מדי של הטיפול עלולה לגרום לחזרת התסמינים. ייתכן שהרופא ינחה בהקטנת המינון למשך מספר ימים טרם הפסקה מוחלטת.
מינון עודף
סביר להניח שמנה עודפת מקרית לא תגרום לבעיות מיוחדות. מנה עודפת גדולה עלולה לגרום לטשטוש, עייפות, בחילה, הקאה, ולכאבים ברום-הבטן. במקרה כזה יש לפנות לחדר מיון לשם קבלת עזרה רפואית.
אזהרות
תזונה
אין הגבלות.
אלכוהול
צריכת אלכוהול ותרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות(NSAIDs) עלולה להגביר את הסיכון לבעיות במערכת העיכול.
נהיגה
במקרה הופעת סחרחורת או נמנום עקב השימוש בתרופה- אין לנהוג.
הריון
אסור לשימוש בנשים בהיריון או שיכולות להיכנס להיריון (כלומר נשים בעלות פוטנציאל להרות ושאינן משתמשות באמצעי מניעה), במהלך טיפול מתמשך. במקרה של כניסה להיריון במהלך הטיפול, יש להפסיק את הטיפול ולפנות לרופא לקבלת טיפול חלופי.
טיפול בתרופה זו עשוי להקשות כניסה להריון.
הנקה
אין להשתמש בהנקה.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. תרופה זו מיועדת למבוגרים מעל 18.
קשישים
מעל גיל 65, ובמיוחד במשקל הנמוך מ-50 ק"ג, ייתכן שהרופא יבצע מעקב הדוק יותר במהלך הטיפול.
דווח לרופא במקרה של

אנמיה
אסתמה
בצקת, אגירת נוזלים
יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה
מחלת כליה
מחלת כבד
פוליפים באף
דימום ממערכת העיכול, כיב
תגובה אלרגית בעבר לתכשיר מקבוצה זו
עישון
שתיה מרובה של אלכוהול
התייבשות
נטייה לדימום, בעיה במחזור הדם
בעיית לב
הריון, הנקה
זיהום
גיל מעל 65

סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי

בגלל שתרופה זו מעכבת את הייצור של פרוסטאגלאנדינים (גורמי דלקת) בצורה ספציפית דרך קולטן סגולי (COX-2) סבורים החוקרים כי תרופה זו עשויה לגרום לפחות תופעות לוואי במערכת העיכול בהשוואה לנוגדי דלקת לא סטרואידיים מהדור הישן.
לחץ דם גבוה היא תופעת לוואי שכיחה מאוד, כולל החמרת בעיית לחץ דם קיימת.
תופעות לוואי שכיחות כוללות: התקף לב- עבור הנוטלים מינונים גבוהים ולמשך זמן רב, אגירת נוזלים עם התנפחות קרסוליים, רגליים ו/או ידיים, דלקת בדרכי השתן, תסמינים דמויי שפעת, סחרחורת, קשיי שינה, , כאב במפרקים, בחילה, כאב ראש, נוקשות בשרירים, פריחה, גרד. הקאות, קשיים בבליעה - עבור הנוטלים מינונים גבוהים למשך זמן רב, כאבי בטן, שלשולים, בעיות עיכול, גזים, סחרחורת. פציעות מקריות, החמרה באלרגיות קיימות.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/ רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם, וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
דקסטרומתורפן- המשמש לטיפול בשיעול
[מעכבי ACE]: נוגדי דלקת לא סטרואידיים עלולים לבטל את ההשפעה נוגדת לחץ הדם של תרופות אלו. יש להשתמש בזהירות. משתנים-[פורוסמיד]: נוגדי דלקת לא סטרואידיים עלולים לבטל את ההשפעה המשתנת של תרופה זו יש להשתמש בזהירות. [אספירין]: ניתן להשתמש בסלקוקסיב ביחד עם אספירין במינון נמוך, לאחר יעוץ רפואי, אולם יש סיכון להגברת תופעות הלוואי במערכת העיכול. [נוגדי דלקת לא סטרואידים אחרים]: סיכון להגברת תופעות הלוואי ממערכת העיכול. [פלוקונאזול]: מגביר את רמות סלקוקסיב בדם. מומלץ להתחיל את הטיפול במינון הנמוך ביותר של סלקוקסיב. [ליתיום]: סלקוקסיב מעלה רמות ליתיום בדם. מומלץ לעקוב בקפידה אחר רמות הליתיום בדם כאשר משתמשים בשתי תרופות אלו. תרופות המפחיתות קרישת דם, כולל תרופות חדשות כמו אפיקסבן, "מדללות דם"-[וארפארין]: סיכון מוגבר לדימומים. יש להשתמש בזהירות.
תרופות אחרות לטיפול בדיכאון, הפרעות שינה, לחץ דם גבוה.
מתוטרקסט- משמש לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, פסוריאזיס, לוקמיה.
תכשירים נוירולפטיים- המשמשים לטיפול בהפרעות נפשיות מסוימות.
קרבמזפין- משמש לטיפול באפילפסיה/התקפים וצורות מסוימות של כאב או דיכאון.
ברביטורטים- משמש לטיפול באפילפסיה/התקפים והפרעות שינה מסוימות.
ציקלוספורין וטקרולימוס- משמשים לדיכוי מערכת החיסון, למשל לאחר השתלות.
השפעת שימוש ממושך
שימוש ממושך בתרופות ממשפחת מעכבי COX2 סלקטיביים, מגביר את הסיכון להתקף לב או שבץ מוחי. בקבוצת הסיכון נמצאים: חולים עם הסטוריה של מחלות לב או חולים שעברו שבץ, חולים עם גורמי סיכון למחלות לב, כגון: רמות כולסטרול גבוהות, סוכרת ועישון.
ייתכן וידרש מעקב אחר לחץ הדם.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בן 20, זה כשנה וחצי סובל מגאוט (שיגדון). בכל בדיקת דם שאני עושה, בתוצאות מופיע שיש לי כ-13.5. רופא המשפחה נתן לי כדורים בשם אלוריל, אך זה לא עוזר. גם קולכיצין ניסיתי וזה לא עוזר. זה תוקף אותי אחת לכמה חודשים בערך, וכשזה תוקף, זה באמת בלתי נסבל. מה אפשר עוד לעשות או לנסות?

תשובה: שיגדון (gout) הוא מחלה המתרחשת כאשר בדם יש רמה גבוהה מדי של חומצת שתן (uric acid), שהיא תוצר לוואי של פירוק חומצות גרעין המופרש בשתן. כאשר ריכוז החומצה בדם גבוה מדי, עלולים להיווצר גבישים של חומצת שתן בחלקים שונים של הגוף, בעיקר במפרקים של כף הרגל (במיוחד בבוהן), בברך ובכף היד, הגורמים כאב עז ודלקת הידועה בשם דלקת מפרקים שגדונית (gouty arthritis). הטיפול בשיגדון מתחלק לשניים: מניעת התקפים והקלה של התסמינים בזמן התקף. הוא מתחיל בדרך כלל בתרופה אלוריל (allopurinol). כיוון שהשפעתו של אלופורינול מכוונת לטווח ארוך, אין הוא יעיל להקלת הכאב בהתפרצות חריפה של שיגדון, ולעיתים הוא אף עלול להגביר את התסמינים בתחילת הטיפול. לכן, נהוג להוסיף קולכיצין בשבועות הראשונים של ההתקף. שלא בדומה לתרופות לשיגדון המורידות את רמת חומצת השתן על ידי הגברת הכמות המופרשת בשתן, אלופורינול אינו מגביר את הסיכון להיווצרות אבנים בכליות. ישנן עוד תרופות שאפשר לתת למניעת או הפחתת כמות ההתקפים. כדי להקל את הכאבים בזמן התקף ניתן לתת סוגים שונים של תרופות מקבוצת ה- NSAIDS. לקבלת טיפול מתאים אני ממליצה לפנות שוב לרופא המטפל. מידע נוסף על המחלה נמצא באתרים אלה: www.nlm.nih.gov/medlineplus/goutandpseudogout.html
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: התינוקת שלי בת 4 חודשים. בעקבות הופעת סימני דם כחולים על הידיים ועל הרגליים (מין שטפי דם קטנים אך רבים) הופנינו לביצוע ספירת דם. להלן התוצאות אשר חורגות מן התחומים: NEUTROPHILS 14.1% כאשר התחום הוא 17%-48% EOSINOPHILS 3.8% כאשר התחום הוא 0-3% MONOCYTES 0.5 כאשר התחום הוא 0.6-1.1 EOSINOPHILS 0.29 כאשר התחום הוא 0.3-0.5 אציין כי הבדיקה בוצעה כשלושה ימים לאחר חיסון של 4 חודשים. אציין גם כי אני (האימא) חולת סוכרת סוג 1.

תשובה: כל החריגות בבדיקות הדם הן בערכים של תאי הדם הלבנים - שאינם קשורים למערכת הקרישה (הפרעה בקרישה יכולה להסביר את הכתמים הכחולים). אני מניחה ששאר הבדיקות, כולל בדיקת טסיות (PLATELETS) ותפקודי קרישה - תקינות. הערכים חורגים מן הנורמה באופן מינימלי בלבד, שנראה חסר חשיבות קלינית, וייתכן כי הם נובעים מן החיסון שקבלה מספר ימים קודם. כדאי לעקוב אחריה, ולראות אם יש שיפור או החמרה בסימנים הכחולים. אם הסימנים הכחולים אינם חולפים - כדאי להיבדק ע"י המטולוג.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אחותי עברה ניתוח שקדים לפני כ-15 שנים, וסובלת בשנה אחרונה מחום גבוה של 41-39 מעלות כמעט כל חודש. היא נולדה עם תסמונת דאון, די בריאה בשנים האחרונות. אבחנו אצלה בעיות בבלוטת התריס בשני הכיוונים והמליצו על ניתוח. האם זה כדאי? מה יהיו תופעות הלוואי? כרגע נאמר לנו שהחום הגבוה נובע מדלקת ב"שקדים שנמצאים מתחת ללשון", והמליצו על ניתוח בהמשך. מה זה שקדים מתחת ללשון? ומה לגבי הניתוח להסרת בלוטת התריס?

תשובה: לגבי השקדים מתחת ללשון, קיימים בדרכי הנשימה העליונות מספר "שקדים", שהם בעצם בלוטות לימפה. השקדים בלוע, השקד בחלק האחורי של האף הקרוי גם שקד שלישי או אדנואיד, וקיים השקד הלשוני שמצוי בחלק האחורי של הלשון ולעיתים הוא גדל בתגובה לזיהום בלוע או מסיבות אחרות. לגבי הניתוח להסרת בלוטת התריס - לא ציינת בשאלתך מהי האינדיקציה לניתוח. ישנו קשר מובהק בין תסמונת דאון לבין בעיות בבלוטת התריס, בדרך כלל מדובר על תת-פעילות הבלוטה. במקרים נדירים יותר, יכול להיות מצב של פעילות מוגברת של הבלוטה, דבר היכול להביא לצורך בניתוח והוצאת הבלוטה. תופעות הלוואי לאחר ניתוח כזה כוללות רמות נמוכות מדי של ההורמונים המיוצרים על ידי הבלוטה, ולכן נדרש טיפול קבוע בהורמונים אלה לאחר הניתוח. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: בבדיקות של בלוטת התריס התקבלו התוצאות הבאות: TSH - 7.66 T3 - 3 T4 - 15 לפי מה שאני מבינה ה - TSH הוא ברמה גבוהה מדי. על מה תוצאות אלו יכולות להצביע, והאם יש בדיקות נוספות שכדאי לעשות?

תשובה: ה-TSH אכן מוגבר מעט, אך תפקודי הבלוטה האחרים (T3 ו- T4) הם בגדר הנורמה. המצב נקרא Subclinical hypothyroidism - תת- פעילות של בלוטת התריס, שאינה באה לידי ביטוי קליני. במצב כזה, כאשר ערכי T3 ו- T4 תקינים, וה- TSH נמוך מ-10 אין צורך בטיפול. עליך לעקוב אחר תפקודי הבלוטה בעוד מספר חודשים. בדיקות נוספות אינן נחוצות.
לפתיחה בעמוד חדש >