אפואתין בטא (Epoetin beta)

ערוץ בריאות כללית

3 דקות קריאה

כללי
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
שאלות ותשובות

מידע נוסף

מרשם רופא כן
סיכון ממנת יתר נמוך
סיכון מפיתוח תלות נמוך
שייך לקבוצת אריתרופוייטין (erythropoietin), גורמים המעודדים ייצור דם

שמות מסחריים

רקורמון Recormon
מירסרה Mircera

התרופה הינה הורמון אריתרופוייטין (erythropoietin) מהונדס גנטית, האחראית לייצור כדוריות דם אדומות בתהליך זהה לתהליך הטבעי בגוף.

התרופה מיועדת לטיפול באנמיה הנובעת מאי ספיקת כליות כרונית בחולי דיאליזה וכן בחולים שאינם תלויים בדיאליזה, לטיפול באנמיה של מחלת הסרטן במבוגרים שנוצרה בעקבות הטיפולים, לטיפול בחולים הנזקקים לעירוי דם עצמוני לפני ניתוח, למניעת אנמיה בתינוקות שנולדו 6 שבועות ויותר לפני הזמן ולטיפול באנמיה שנגרמה כתוצאה מסוגי סרטן של הדם כגון: לויקמיה, מיאלומה נפוצה ולימפומה מסוג Non Hodgkin's lymphoma.

השימוש באפואתין בטא עלול לגרום לקרישי דם, רמות גבוהות של אשלגן או פוספאט (בעיקר בקרב חולי אי ספיקת כליות כרונית) ובנוסף תיתכן ירידה ברמות הברזל בדם עקב ניצול מאגרי הברזל בגוף ליצירת כדוריות הדם החדשות.

בתקופת הטיפול באפואתין בטא מומלץ לערוך את הבדיקות הבאות: רמות ברזל, טסיות דם, לחץ דם ורמות מינרלים כגון אשלגן ופוספאט.

צילום: shutterstock

מידע

אופן נטילת התרופה

זריקה תת עורית או תוך ורידית. המזרק מוכן לשימוש חד פעמי, במידה ונרשמה מנה נמוכה מהמצויה במזרק יש להשמיד את היתרה לאחר ההזרקה.

תדירות וזמן נטילה

החל ממתן יומיומי למתן שבועי, בהתאם להוראות הרופא.

טווח המינון

המזרק המוכן לשימוש מכיל כמויות המצויינות ביחידות בינלאומיות: 500/1000/2000/3000/4000/5000/6000 ב- 0.3 מ"ל. 10000/20000/30000 ב- 0.6 מ"ל. ילדים לרוב יקבלו מינון גבוה מהמבוגרים. ככל שהילד צעיר יותר כך המינון יגדל. המינון יקבע עפ"י הרופא המטפל כתלות במצב הבריאותי, המשקל ובחולי סרטן גם עפ"י שלב הטיפול.

תחילת ההשפעה

תוך מספר שבועות.

משך ההשפעה

בד"כ מדובר בטיפול ארוך טווח. באנמיה של מחלת הסרטן - יש להמשיך טיפול 3-4 שבועות לאחר סיום המחזור הכמותרפי.

תזונה

מומלץ ליטול בזמן הטיפול תוספי ברזל.

אחסון

יש לשמור במקרר, 2-8 מעלות צלזיוס, אין להקפיא. מומלץ להוציא את המזרק מהמקרר כחצי שעה לפני ההזרקה.

מנה שנשכחה

אם נשכחה הזרקה או שהוזרק פחות מהמינון הרצוי יש לפנות לרופא. אין ליטול 2 מנות ביחד.

הפסקת התרופה

גם אם חל שיפור במצב הבריאותי אין להפסיק הטיפול ללא התייעצות עם הרופא.

מינון עודף

למרות שלא נמצאו סימני הרעלה אפילו במינונים גבוהים בדם, יש לפנות לעזרה רפואית.

אזהרות

הריון

לא נראו השפעות טרטוגניות בניסויים בבע"ח, אך אין מספיק מחקרים בנשים בהריון. יש להשתמש רק אם התועלת הפוטנציאלית גדולה מהסיכון לעובר. (B)

הנקה

התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק. מומלץ להיוועץ ברופא.

תינוקות וילדים

לא ניתן בדרך כלל. לא נבדקה באוכלוסיות אלה.

קשישים

ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

נהיגה

לא צפויה השפעה.

אלכוהול

מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של

אפילפסיה (כפיון)
מחלת כבד
יתר לחץ דם
פקקת ורידית (thrombosis)
מחלת סרטן
מחסור בחומצה פולית או ויטמין B 12
פנילקטונוריה (phenylketonuria)
תרומבוציטוזיס
(myelodysplastic syndrome (MDS
התקף לב או שבץ מוחי בחודש האחרון
תעוקת חזה

תופעות לוואי

תופעות לוואי נפוצות: עליה בלחץ דם או החמרה של יתר לחץ דם וכאבי ראש - תופעות אלו לרוב חולפות עם הטיפול או ע"י הפסקה זמנית בטיפול. בנוסף תיתכן ירידה ברמות הברזל בדם עקב ניצול מאגרי הברזל ליצירת כדוריות הדם החדשות. (מצב זה יתבטא במראה חיוור, עייפות וחוסר אנרגיה) תופעות המחייבות התייחסות מיוחדת: (לרוב נדירות) קרישי דם (תרומבוזה) - יתבטא בכאבים לא רגילים או התנפחות הרגליים. תגובה אלרגית קשה המתבטאת בקשיי נשימה, נפיחות של הפנים ובאזור ההזרקה, נטייה להתעלף. בחולי אי ספיקת כליות כרונית - תיתכנה רמות גבוהות של אשלגן או פוספאט. בנוסף, ובאופן נדיר, יתכנו סימנים המחייבים פנייה מיידית לרופא: כאב ראש חד כמו מיגרנה, בלבול, הפרעות דיבור, תסחיף ריאתי, פריחה אדומה בעור, גלי חום, הליכה בלתי יציבה, התקף או עוויתיות (סימנים של עלייה חדה בלחץ הדם) חוסר אנרגיה ועייפות חריגים עלולים להיות סימנים של התפתחות נוגדנים לאריתרופוייטין.

ייתכנו תופעות עוריות כדוגמת פריחות עוריות, רעילות עורית נמקית. יכול להופיע כנגעים אדמדמים, או כתמים מעוגלים, לעיתים עם שלפוחיות מרכזיות, על גבי הגוף. ייתכן קילוף העור, כיבים בפה, בגרון, באף, באברי המין ובעיניים- ייתכן שקדמו להם חום והופעת סימני שפעת. יש להפסיק טיפול ולפנות לרופא.

במטופלים בכימותרפיה ובאפואתין תיתכן עלייה בלחץ הדם, כאבי ראש, ועלייה בהיווצרות קרישי דם.

במחקרים קליניים היו מטופלים בהם נצפתה ירידה קלה בספירת הטסיות בדם.