גמציטאבין

תזונה

אין הגבלות.

נהיגה

הריון

יש להתייעץ עם הרופא. לא לשימוש בהריון אלא אם קיים צורך ברור.
יש להימנע מהעיסוק והמגע הכרוך במהילת התרופה.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

ניתוח והרדמה כללית

דווח לרופא במקרה של

• דיכוי מוח עצם בעבר
• זיהום או מגע קרוב עם חולה במחלה זיהומית לאחרונה, בעיקר אבעבועות רוח או הרפס
• מחלה דנטלית
• מחלת כבד
• מחלת כליה
• חיסונים אשר ניתנו לאחרונה
• תגובה אלרגית בעבר לתכשיר מקבוצה זו

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

גמציטאבין גורמת לדיכוי יצירת תאי הדם השונים במוח העצם, הגורר בעקבותיו אנמיה ונטייה מוגברת לזיהומים ולדימום לא תקין.

יש לדווח לרופא במקרה של חום גבוה ובמידה ומתפתחים דימומים לא צפויים. תופעות לוואי נוספות כוללות: בחילה והקאה, תסמינים דמויי שפעת, עייפות, אובדן תיאבון, פריחה, עלייה זמנית באנזימי כבד, דם או חלבון בשתן. תופעות לוואי אלו חולפות בדרך-כלל במהלך הטיפול או עם סיום הטיפול.

חשוב לדווח לרופא או לאחות על תופעות הלוואי כדי שיוכלו לעזור במתן ייעוץ מתאים שיקל עליהן. תופעות לוואי פחות שכיחות הן: שלשול, נשירת שיער, כאבים וכיבים בפה, חולשה קיצונית, הפרעות נשימה (יש לדווח מייד לצוות הרפואי).

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

חיסונים חיים: אין לתת לחולים המקבלים תרופות נוגדות סרטן. תרופות אלו מחלישות את מערכת החיסון וייתכן זיהום לאחר חיסון של נגיף חי.

תרופות המדכאות את מוח העצם, קרינה: עלולים להגביר את רעילות הגמציטאבין. יש צורך להוריד את מינון אחת מהתרופות.

נוגדי קרישה, תרופות ממשפחת NSAID, מעכבי טסיות: תרופות אלו עלולות להגביר את הסיכון לדימומים.

תרופות המעודדות צמיחת תאי דם, כגון: GCSF, GMCSF, פילגראסטים: אין להשתמש בתרופות אלו 24 שעות לפני ו- 24 שעות אחרי תחילת הטיפול הציטוטוקסי.

השפעת שימוש ממושך

הטיפול בגמציטאבין מלווה בבדיקות שגרתיות של ספירת תאי דם, תפקודי כבד וכליות.