איטראקונאזול

תשובה: הטיפול בהפרעות חרדה מתחלק לשניים: טיפול סימפטומטי (בדרך כלל בתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים) - המביא לרגיעה מיידית, וטיפול שאמור לפתור את הבעיה (מקבוצת ה- SSRI, כמו הפקסט), אך מתחיל לפעול רק מספר שבועות לאחר תחילת נטילת התרופה. לאור העובדה שתופעות הלוואי של ה- SSRI's בתחילת הטיפול עשויות להיות דומות לאלו של התקף חרדה (אי שקט, יובש בפה, דפיקות לב, בחילה), בהחלט מומלץ לקחת בשלבים הראשונים של הטיפול גם תרופה מרגיעה (LORIVAN, XANAX - Alprazolam, CLONEX, VALIUM), עד שמושג האפקט של התרופה מקבוצת ה- SSRI's. קשה לי לקבוע אם ההתמוטטות שחווית קשורה לתרופה, וגם לא תיארת במה באה לידי ביטוי התחושה שאתה הולך למות. סיבה אפשרית נוספת להרגשה הזאת היא התקף החרדה עצמו. ראשית, הייתי מציעה לך לנסות להחליף תרופה ממשפחת ה- SSRI's. קיימות כיום תרופות חדשות יותר, עם תופעות לוואי פחותות, שמתחילות להשפיע מהר יותר (למשל CIPRAMIL או CIPRALEX). לאור העובדה שייתכן כי סבלת מתופעות לוואי, כדאי להתחיל בטיטרציה איטית מאוד: להתחיל מרבע כדור, ואם אין תופעות לוואי - להעלות בהדרגה את המינון ברבע כדור מדי כמה ימים, עד שתגיע לכדור שלם. מינון התחלתי של 2 חצאי כדור הוא מינון גבוה, ומעבר לכדור שלם כעבור יומיים - הוא מעבר מהיר. במקביל לתחילת הטיפול הזה, תוכל לקחת כדורי הרגעה כשאתה נזקק להם - לפי מועד ההתקפים, או באופן קבוע בשלבים הראשונים, אם אתה סובל מהתקפי חרדה תכופים. בהמשך תוכל להפסיק ליטול את כדורי ההרגעה.

תשובה: Morganella Morganii (בעבר נקרא Proteus Morganii) הוא, חיידק ממשפחת האנרובקטריוצאה, מתג גראם שלילי (צביעה מיוחדת לחיידקים) שנמצא בדרך כלל בסביבה ובאופן טבעי במערכת העיכול של בני אדם, יונקים, וזוחלים. למרות זאת, הוא אינו גורם נפוץ לזיהומים הנרכשים בקהילה (כלומר מחוץ לבית החולים) ובד"כ נתקלים בו בזיהומים לאחר ניתוחים ובאנשים המאושפזים בבתי חולים, בפרט חולים המטופלים באנטיביוטיקה. ככלל, חיידק זה יכול לגרום לזיהומים הבאים: דלקות בדרכי שתן (בייחוד אצל אנשים עם קטטר), דלקות ריאה, ספסיס (אלח דם), זיהום בפצע, דלקת בקרום הלב, עיניים, זיהום בחלל הצפק, כוריואמניוניטיס (זיהום בקרומי השליה). בפועל בארה"ב נחשב חיידק זה למזהם נדיר, הוא גורם לכ - 1% מסך הזיהומים הנגרמים בבי"ח , אוכלוסיית היעד היא בד"כ חולים מאושפזים, המקבלים טיפול אנטיביוטי. מהפרטים שמסרת לא ברור לי האם החיידק התגלה בבדיקה רקטלית, וגינלית או בשתיהן ? אינני יודעת גם האם פנית כבר לרופא והתייעצת אתו לגבי טיפול אנטיביוטי ? האם את סובלת מסימפטומים כלשהם - צריבה במתן שתן ? כאבים ? חיפשתי מאמרים בנושא של הזיהום הנ"ל ומצאתי מס' דיווחים יחידים על מקרים של ספסיס (אלח-דם, ניתן לקרוא על המושג בפורטל אינפומד) אצל תינוקות מיד לאחר הלידה. ברוב המקרים היה מדובר באמהות בריאות, אצל רוב הנשים היה סיפור של כוריואמניוניטיס אצל האמא, כל התינוקות נולדו בשבועות מוקדמים 32-34, ואצל כולם, האם קיבלה אנטיביוטיקה לפני הלידה בגלל הזיהום או עקב ירידת מים מוקדמת. ברוב המקרים לא נמצא מקור לזיהום בחיידק (אך אצל חלק לא נלקחו תרביות וגינליות מהאם). אם עדיין לא עשית זאת, אני ממליצה לך לפנות לרופא/ת נשים עם תוצאות התרביות ועם הפרטים המלאים (כולל מידע שעונה על השאלות ששאלתי אותך בגוף התשובה) ולהתייעץ בנוגע לטיפול מתאים על מנת להימנע מסיכון לעובר.

תשובה: החומר הפעיל במגוון הצורות של אגיסטן הוא Clotrimazole. אין התוויית נגד לשימוש באגיסטן בזמן הנקה. גם אם את בטוחה, תמיד ניתן וצריך לשאול את הרוקח לגבי כל חומר הנלקח מבית המרקחת, גם אם אינו מצריך מרשם, אם הוא מתאים לשימוש בזמן הריון או הנקה. ד"ר גיל טאובר - אינפומד

תשובה: קודם כל, משך הטיפול הממוצע בטרבינאפין הוא בין שלושה חודשים לחצי שנה. אתה מדבר על טיפול של חודש, זה נשמע לי מוזר קצת. לטרבינאפין יש מספר תופעות לוואי, ביניהן כאבי ראש, כאבי בטן, שינוי בטעם בפה ועלייה באנזימי הכבד. עליית ה – CPK היא לא אחת מהן. יכול להיות שהערך עולה בתגובה לתופעות לוואי אחרות שיש לך. בנוסף, תמיד צריך להשוות את הערכים החדשים לערכים בסיסיים שהיו בחולה עוד לפני נטילת התרופה. כמו כן, בדיקת ה-CPK צריכה להיעשות בבוקר, לאחר ש-12 שעות לפני כן הגוף לא היה בפעילות מאומצת, כגון התעמלות, הליכה מרובה, סקס וכו' - מסיבות כאלה מתקבלים לפעמים ערכי CPK מוטעים. בכל מקרה, כל מי שנוטל טרבינאפין צריך להיות במעקב רופא מטפל, פעם בחודש, לבדיקה גופנית ובדיקות דם, ולכן בבדיקתך הבאה אצל רופא העור המטפל שלך אני ממליץ לך לעבור איתו על כל תופעות הלוואי שלך. תוכל לקרוא עוד על טרבינאפין באינדקס התרופות של אינפומד. ד"ר גיל טאובר - אינפומד