דרבפואתין אלפא

אופן נטילת התרופה

הזרקה תת- עורית או תוך- ורידית.

תדירות וזמן נטילה

באי ספיקת כליות- פעם בשבוע, בשבועיים, בחודש. בחולי סרטן- פעם בשבוע, בשלושה שבועות. משך הטיפול כתלות ברמת ההמוגלובין המהווה מדד ליעילות הטיפול. (רמת ההמוגלובין לא תעלה על 12 g/dl )

טווח המינון

באי ספיקת כליות - (תת עורי או תוך ורידי) תחילת טיפול: 0.45 מק"ג לק"ג פעם בשבוע או 0.75 מק"ג לק"ג פעם בשבועיים. התאמת מינון מחודשת תערך לא פחות מפעם בחודש וטיפול תחזוקתי יינתן פעם בשבועיים או פעם בחודש בהתאמה. במבוגרים חולי סרטן- (תת עורי) מתן של 2.25 מק"ג לק"ג פעם בשבוע או 6.75 מק"ג לק"ג פעם בשלושה שבועות.

תחילת ההשפעה

2-6 שבועות.

משך ההשפעה

בקרב חולי סרטן הטיפול ינתן במשך 4 שבועות לאחר סיום מחזור הכמותרפיה.

מנה שנשכחה

אם נשכחה הזרקה או שהוזרק פחות מהמינון הרצוי יש לפנות לרופא. אין ליטול 2 מנות ביחד.

הפסקת התרופה

גם אם חל שיפור במצב הבריאותי אין להפסיק הטיפול בתרופה ללא התייעצות עם רופא.

מינון עודף

תסמיני מינון עודף: כאב ראש חמור, סחרחורת, גירוד, תחושת מלאות בקיבה, האדמת הפנים, קושי בנשימה ובעיות ראיה. בהופעת תסמינים אלו יש לפנות לעזרה רפואית. יתכן מצב הקרוי: פוליציתמיה בו יש להפסיק זמנית את הטיפול עד לירידת רמת ההמוגלובין לתחום הנורמלי ולעיתים יש צורך בהקזת דם כפעולה מידית.

אחסון

יש לאחסן בקירור, להגן מפני אור. לא להקפיא. לפני ההזרקה יש להוציא מהמקרר ולהשאיר כ 30- דקות בטמפרטורת החדר. ניתן להוציא את המזרק מהמקרר לטמפרטורת החדר אך חובה להשתמש בו עד 7 יום. המזרק הינו לשימוש חד פעמי.

תזונה

אין הגבלות מיוחדות. במצבים מסויימים הרופא ימליץ על תוספי ברזל.

אלכוהול

מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.

הריון

לא נבדקה ההשפעה בקרב נשים בהריון, השימוש לא מומלץ. יש לשקול תועלת מול סיכון. 

הנקה

אין להניק בזמן טיפול בתרופה זו

תינוקות וילדים

בטיחות השימוש בתינוקות מתחת לגיל שנה לא נקבעה. לא מומלץ.

קשישים

סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

דווח לרופא במקרה של

• אי ספיקת לב (heart failure)
• יתר לחץ דם
• מחלת לב
• מחלת כליה
• אפילפסיה (כפיון)
• מחלת סרטן
• מחסור בחומצה פולית או ויטמין B 12
• קרישי דם
• המופיליה
• אנמיה של תאי חרמש (sickle cell anemia)

סיכון ממנת יתר

בינוני

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

תופעות שכיחות: כאב ראש, סחרחורת, חום, כאב גרון, גירוד בגוף, סימנים דמויי שפעת, כאבי מפרקים ושרירים, בחילה, הקאה, שלשול, עצירות, כאבי בטן ותופעות מקומיות באזור ההזרקה (בעיקר במתן תוך ורידי), חבורות, דימומים. יתכנו תופעות אלרגיה המחייבות פניה דחופה לעזרה רפואית: קושי בנשימה, התנפחות קרסוליים או כפות רגליים, עליית לחץ דם המלווה בכאב ראש חמור, ראיה מעורפלת, קושי בריכוז, כאב בחזה, נימול ופירכוסים. במקרים חמורים יתכנו תסמינים המצביעים על בעיות בלב ובמחזור הדם כגון: כאב בחזה, כאב מפושט לכתף או לזרוע, הזעה, תחושת נימול פתאומית בעיקר בצד אחד של הגוף, בלבול, בעיות בראיה, בדיבור ובאיזון. בדומה לשאר התרופות מקבוצה זו קיימת עליית הסיכון לתרומבוזיס ובנוסף יתכן מצב של ייצור נוגדנים כנגד אריתרופוייטין. 

תופעות עוריות חמורות (פריחה, שלפוחיות), עד רמה של קילוף שטחי עור נרחבים, וכן כיבים בפה, גרון, אף ואברי המין.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

[ציקלוספורין]: מדובר באינטרקציה תיאורטית הנובעת מהעובדה שציקלוספורין נקשר לתאי דם אדומים - שילוב זה דורש ניטור רמות ציקלוספורין בדם. [מעכבי ACE ]: אלו מפריעים לאפקט של אריתרופוייטין שנוצר בגוף או שסופק מבחוץ, כגון דרבפואתין אלפא - יש לנטר את אפקט הדרבפואתין אלפא במתן משולב זה.(מדובר באינטרקציה תיאורטית).

השפעת שימוש ממושך

בתקופת הטיפול בתרופה זו יש לערוך את הבדיקות הבאות:ספירת דם, רמת ברזל בדם, רמת אשלגן בסרום, רמות לחץ דם ורמת המוגלובין. נמצא שבשימוש ממושך בקרב חולי סרטן דרבפואתין אלפא מזרז את התפשטות המחלה ומגדיל את אחוז התמותה. (יש לעקוב אחר מדדי המחלה)