אני בן 20, זה כשנה וחצי סובל מגאוט (שיגדון). בכל בדיקת דם שאני עושה, בתוצאות מופיע שיש לי כ-13.5. רופא המשפחה נתן לי כדורים בשם אלוריל, אך זה לא עוזר. גם קולכיצין ניסיתי וזה לא עוזר. זה תוקף אותי אחת לכמה חודשים בערך, וכשזה תוקף, זה באמת בלתי נסבל. מה אפשר עוד לעשות או לנסות?

שיגדון (gout) הוא מחלה המתרחשת כאשר בדם יש רמה גבוהה מדי של חומצת שתן (uric acid), שהיא תוצר לוואי של פירוק חומצות גרעין המופרש בשתן. כאשר ריכוז החומצה בדם גבוה מדי, עלולים להיווצר גבישים של חומצת שתן בחלקים שונים של הגוף, בעיקר במפרקים של כף הרגל (במיוחד בבוהן), בברך ובכף היד, הגורמים כאב עז ודלקת הידועה בשם דלקת מפרקים שגדונית (gouty arthritis). הטיפול בשיגדון מתחלק לשניים: מניעת התקפים והקלה של התסמינים בזמן התקף. הוא מתחיל בדרך כלל בתרופה אלוריל (allopurinol). כיוון שהשפעתו של אלופורינול מכוונת לטווח ארוך, אין הוא יעיל להקלת הכאב בהתפרצות חריפה של שיגדון, ולעיתים הוא אף עלול להגביר את התסמינים בתחילת הטיפול. לכן, נהוג להוסיף קולכיצין בשבועות הראשונים של ההתקף. שלא בדומה לתרופות לשיגדון המורידות את רמת חומצת השתן על ידי הגברת הכמות המופרשת בשתן, אלופורינול אינו מגביר את הסיכון להיווצרות אבנים בכליות. ישנן עוד תרופות שאפשר לתת למניעת או הפחתת כמות ההתקפים. כדי להקל את הכאבים בזמן התקף ניתן לתת סוגים שונים של תרופות מקבוצת ה- NSAIDS. לקבלת טיפול מתאים אני ממליצה לפנות שוב לרופא המטפל. מידע נוסף על המחלה נמצא באתרים אלה: www.nlm.nih.gov/medlineplus/goutandpseudogout.html